פורום אוצר החכמה

לוצאטי כתב:לענין קפידת ר' אליעזר.
גם במגילה כה ב וגם במס' סופרים ספ"ט נזכר הפסוק 'הודע את ירושלם' והוא ביחזקאל פרק טז, ואינו הפטרת התשפוט שהיא פרק כב.
(אולי העירו כאן קודם. לא בדקתי.)

במסתרים כתב:מי שחושש לר' אליעזר, למה לא יבחר במנהג ספרד להפטיר הלדרוש שאין בה זכרון ירושלים?
בלשון אחר: למה העדיפו המקורות את התשפוט על פני הלדרוש?

עזריאל ברגר כתב:שמתי לב שלקריאה זו - היה מאוד מתאים להפטיר בנבואת עמוס

פנחסויפלל כתב:הרב יהודהא העלה סברא מעניינת מאד מאד, והיא אכן דורשת תשובה:
שמא כל מה שאסר ר"א זה רק להפטיר את כל נבואת יחזקאל שב'הודע את ירושלים', שפתח להודיע את ירושלים את תועבותיה, ואז מונה את כל הטובות שעשה להם ה' במצרים, ואת כל הגדולה שנתן להם ה', ואז הוא מסיים 'ותבטחי ביפיך ותזני על שמך...' וכו', כלומר ששכחו את כל אותה טובה וגדולה וכו' וכו', ומסיים בתוכחה רעה ומרה. ונמצא שכל הזכרת הטובה, באה להדגיש את הרעה שבסופה.
אבל הרמב"ם שנתן לפרשת שמות הפטרה זו, סיים אותה בטובה 'ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר שמתי עליך נאם ה' אלוקים'. כך שיוצא שלמעשה במה שקוראים בפועל אין שום פירוט מתועבות ירושלים [אלא רק שני פסוקי הפתיחה בלבד, אבל אין מפרטים מה המשמעות של הדבר]. ושמא זה לא אסר ר"א כלל.
ואילו אכן כך, אזי הפטרת התשפוט שקראו רוב ישראל אמש, גרעה ממנה הרבה, שכל כולה עוסקת מתחילת ועד סוף מתועבות ירושלים. וזה ממש מה שאסר ר"א.

ונלע"ד דעיקר טעמו של ר"א משום שהנבואה הלזו (-הודע את ירושלים את תועבותיה) מתחלת בפסוק ראשון בגנות ירושלם ומזכיר בה ירושלם בהדיא, לכן ס"ל שאין להפטיר בה, אף על גב דבשאר כמה נבואות הנזכרת בהן גנות בני ישראל מפטירין.

במסתרים כתב:מי שחושש לר' אליעזר, למה לא יבחר במנהג ספרד להפטיר הלדרוש שאין בה זכרון ירושלים?
בלשון אחר: למה העדיפו המקורות את התשפוט על פני הלדרוש?

מעט דבש כתב:במלאכת שלמה (מגילה ד, י) כתב:

ונלע"ד דעיקר טעמו של ר"א משום שהנבואה הלזו (-הודע את ירושלים את תועבותיה) מתחלת בפסוק ראשון בגנות ירושלם ומזכיר בה ירושלם בהדיא, לכן ס"ל שאין להפטיר בה, אף על גב דבשאר כמה נבואות הנזכרת בהן גנות בני ישראל מפטירין.

ולפי"ז דעת ר"א שלא להפטיר אי"ז משום תוכן הפרשה כולה, אלא משום הפסוק הראשון.
ולפי"ז גם בהפטרת 'התשפוט' מזכירין בפסוק ראשון את גנות ירושלים להדיא "הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט אֶת עִיר הַדָּמִים וְהוֹדַעְתָּהּ אֵת כָּל תּוֹעֲבוֹתֶיהָ" ואין להפטיר בה משום כך, ושתי ההפטרות שוות בזה.
[ודלא כלבוש (או"ח תצג) שדעת ר"א שלא להפטיר אי"ז משום כך, אלא משום הפסוק "אָבִיךְ הָאֱמֹרִי וְאִמֵּךְ חִתִּית" (יחזקאל טז, ג), דקאי על אברהם ושרה. ולדעתו בהפטרת 'התשפוט' מודה ר"א שמפטירין, ואין שום מניעה להפטיר בה].

מעט דבש כתב:אותה שאלה תהיה כשהפרשיות מחוברות, למה מפטירין 'הלא כבני כושיים', ולא 'הלדרוש'; וכבר הקשה כן הלבוש (או"ח תצג, ד בהג"ה; והוא עצמו חולק וסובר שגם במחוברות מפטירין 'התשפוט'

גלאגוזים כתב:אעיר בשולי הדברים כי במשך חכמה סוף פרשת קדושים מביא ביאור על פסוק מהפטרת הכ"כ.

במסתרים כתב:מי שחושש לר' אליעזר, למה לא יבחר במנהג ספרד להפטיר הלדרוש שאין בה זכרון ירושלים?
בלשון אחר: למה העדיפו המקורות את התשפוט על פני הלדרוש?

מעט דבש כתב:אותה שאלה תהיה כשהפרשיות מחוברות, למה מפטירין 'הלא כבני כושיים', ולא 'הלדרוש'; וכבר הקשה כן הלבוש (או"ח תצג, ד בהג"ה; והוא עצמו חולק וסובר שגם במחוברות מפטירין 'התשפוט'

במסתרים כתב:אין זה שייך לשאלתי.
ושאלתו למה מפטירין בעמוס שהיא הפטרת אחרי ולא במאי דסליק.

מאי שנא תוכחות ירושלים שלא להפטיר בהן מכל שאר התוכחות שהוכיחו בהן הנביאים את ישראל ומפטירין בהם

..ועתה ראה כמה פגום הטעם הזה דמשמע משום שצר לנו המקום בכל נבואות הנביאים שבכל העשרים וארבע למצוא הפטרה השייכא לקדושים מוכרחים אנו להפטיר בזו מפני הדחק כשהן חלוקות, וזה תימא, וכי מעט תוכחות כלליות מצינו בנביאים הדומים לפרשת קדושים להפטיר בהן, הפטרת הספרדיים לקדושים תוכיח הנדפסת ג"כ בחומשים שלנו והיא ג"כ ביחזקאל בסימן כ', והיא ג"כ כללית ולא פרטית שהרי לא הוזכר בה לא תועבות ירושלים ולא תועבות העיר רק תועבות אבותם וגו', ולמה לא נפטיר אותה גם כן אנחנו כיון שלא נמצא אחרת כללית בכל הנביאים לפי דעתו.

...אבל בהפטרה זו דהתשפוט דאנן קיימין בה היא ביחזקאל כ"ב לא נחלקו בה מעולם... דמאי שנא תוכחות שבהפטרת התשפוט מכמה הפטרות שמפטירין בהן בכל שבתות השנה שיש בהן תוכחות רבות רבו מספור... ובכל התוכחות האחרות הנמצאות בכל הנביאים הן כלליות הן פרטיות כ"ע מודים שמפטירין בהן ומתרגמין אותן, משום דניחא להו לישראל להוכיחם בהזכיר בפניהם תועבות אבותם הן כללית הן פרטית ולא יתבוששו למען ידעו הם לשוב ממעשיהם הרעים ולא יאחזו מעשה אבותיהם בידיהם ויזכו לגאולה כי מכסה פשעיו לא יצלח.

במסתרים כתב:מי שחושש לר' אליעזר, למה לא יבחר במנהג ספרד להפטיר הלדרוש שאין בה זכרון ירושלים?

מעט דבש כתב:בענין מנהג ישיבת חברון, ראה לעיל.
והנה מעלון 'כנסת ישראל' (בטאון בוגרי ישיבת חברון):

עלון כנסת ישראל - חברון - קדושים - הפטרת אחרי קדושים.jpg

ובמנהגים מצאתי כל פרשיות הסמוכות מפטירין הפטרה של אחרונה חוץ מאחרי מות וקדושים שאז מפטירין הלא כבני כושיים שהיא הפטרה של פרשה ראשונה מפני שהפטרה של פרשה שניה מזכרת מתועבות ירושלים:

ולולי דמסתפינא הייתי אומר דהמרדכי מיירי מקפיטל ך' ביחזקאל 'התשפוט'.

...ובאיזו פרשה משתי הפרשיות הללו נקראת, אם מקדושים משום שאקדומי פורעניות לא מקדימין, או להפך, שאינם מסיימין בכגון דא.

...והתשפוט לקדושים, דאותן תועבות שנאמרו בפרשת קדושים נזכרו גם כן בהתשפוט כדפרש"י.

מעט דבש כתב:מטה משה סימן תנ"ד

...והתשפוט לקדושים, דאותן תועבות שנאמרו בפרשת קדושים נזכרו גם כן בהתשפוט כדפרש"י.

מעט דבש כתב:מש"כ הגרימ"ט:

...ובאיזו פרשה משתי הפרשיות הללו נקראת, אם מקדושים משום שאקדומי פורעניות לא מקדימין, או להפך, שאינם מסיימין בכגון דא.

הם טעמים שחידש מדעתו, וכמדומה שלא נמצא לפניו.

מחולת המחנים כתב:וכבר הובא כאן בפורום סיפור בדומה לזה אודות המנחת יצחק זצ"ל וקריאת המגילה בשכונת רמות, וכעת למ"מ.

איש_ספר כתב:צילום ממכתב ר' חיים בנימין גולדברג-יאדלר (בן דודו של הפ"ב) שם מספר על בתי כנסיות ותיקין שקראו כבלוח, בזמן מהרש"ס ומפרט את שמותיהם, וזה חיזוק לעדותו של הרימ"ט.

ליכט.jpg (207.93 KiB) נצפה 2286 פעמים

איש_ספר כתב:יש פה גם חידוש שלא נשמע עד עתה, התשפוט בהוספת ג"פ.

איש_ספר כתב:ויש פה גם חידוש שלא נשמע עד עתה, התשפוט בהוספת ג"פ.

ואי איישר חילי אבטל המנהג ...
ולא כדעת המטה משה (תנ"ד) שסיים בדבריו וממנה לא תזוז, דודאי תזוז ותזוז ממנהג הראשון ותמחוק במנהגים ובמרדכי כאשר כתבתי בספרי, ולא תאמר בזה מנהג עוקר הלכה, דמנהג של שטות היה מתחלה כמו שאמרתי ולא מנהג ותיקים...

יוצא פוניבז' כתב:

איש_ספר כתב:ויש פה גם חידוש שלא נשמע עד עתה, התשפוט בהוספת ג"פ.

כך הוא גם ברוקח.
וישנו באיזה חומשים עד היום.

מעט דבש כתב:
ג. לא צריך לחפש טעמים חדשים למה 'הלא כבני כושיים' שייכת לפרשת קדושים; הלא כשהפרשיות מחוברות כולם מפטירים 'הלא כבני כושיים', וביאר הלבוש (תצג, ד):

מפני שהיא כוללת כל הנזכר בשתי הפרשיות וגם שיגאלנו ממנה אחר ההקאה, דכתיב (עמוס ט, יא) ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת וגו'.

כמהים_ כתב:

יוצא פוניבז' כתב:

איש_ספר כתב:ויש פה גם חידוש שלא נשמע עד עתה, התשפוט בהוספת ג"פ.

כך הוא גם ברוקח.
וישנו באיזה חומשים עד היום.

וכן גם במנהגי עדת ישראל ברלין (לאחרי מות), וכן נהגו השנה (בקדושים) בא' מישיבות בריסק בירושלים (לפי מידע שקבלתי).

וע"ע ברשימה שקבץ הרב עלי דוקר באתר על התורה שכמה כת"י ודפוסים הוסיפו פס' אלו כמנהג אשכנז, ואחרים הוסיפו לקרוא (בדילוג) "ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל" (כ"ה, יג–יד) לסיים בדבר טוב.

איש_ספר כתב:מנהג הקראים בהפטרות אחמו"ק (כבר נכתכ"ב שפעמים שסדר ההפטרות הנהוג אצלם משמר מנהגים קדמונים).

5 (1).jpg

42.jpg

43.jpg

44.jpg

יוצא פוניבז' כתב:

איש_ספר כתב:מנהג הקראים בהפטרות אחמו"ק (כבר נכתכ"ב שפעמים שסדר ההפטרות הנהוג אצלם משמר מנהגים קדמונים).

5 (1).jpg

42.jpg

43.jpg

44.jpg

כמדומני שמנהגם כמנהג רומניא, וגם בזה כן הוא