פורום אוצר החכמה

אלי_ש כתב:גליון 28

מה שנכון נכון כתב:

אלי_ש כתב:גליון 28

יישר כח!

הערה 2. דוגמאות רבות מובאות גם בהקדמת ליברמן להלכות ירושלמי שהו"ל. [וכמובן במהדורות החדשות העירו בכל מקום].
בעמוד 3. בסוף ההגהה לכאורה צ"ל בגמרת סוכה.
לעיקר הענין ראה עוד בתורה שלמה חלק יג מעמוד קנו, ושכ"ה כבר בשאלתות.
בפיוט מעוז צור יש קצת הבדלים בין הנוסח המצולם ושבוילקט יוסף לזה שבתורה אור.
בשיר שבעמוד 20 הפיסוק צ"ל: ומה לקרוע העלה, לא ידע עול בושת. וכ"ה במקור.

עולה מן הארץ כתב:תודה. בהחלט מהנה.

יתר10 כתב:אגב, בנושא הזה [כיסוי הראש בטלית במשך התפילה] ראיתי לאחרונה עוד משהו מעניין, (אולי גם משובב נפש..) אגרת מר' יוחנן בן זכאי! מי שאינו מכסה ראשו נקרא גבעוני עיי"ש כל ההמשך ושחתמו על הכת"י ר' סענדר! גאון ור' פלטיא גאון

אלי_ש כתב:מצורף

אלי_ש כתב:מצורף גיליון 21

עשוי לנחת כתב:גם הפעם התנדבתי לעשות את העבודה לידידנו אלי_ש שליט"א

נוטריקון 16.pdf

קבלת ה' ביראה ורעד

"יְרָא הָאֵל וְעֵדוֹתָיו וְחֻקָּיו / שְׁמֹר לָעַד וְאַל תִּמְעַד אֲשׁוּרָךְ".

חיימקה כתב:בסוף הסימנים מובא שאוכלים ערמוניות [ערמונים?] ומברכים עליהם בפה"ע, ופלא שהרי כבר ברך בתחילה על התמרים?

צופר הנעמתי כתב:בענין הסכמת החכם צבי על הא"ב של אשכנזים, פשוט שהצדק עם הכותב והאיסור מתייחס לפונט.
מעבר לכך שכדברי הכותב המילים "תבנית הכתב והמכתב הנהוג בין אחינו האשכנזים" מתייחס לכל הפחות גם לכתב, גם "לעשות כוונים למלאכה" מתייחס בבירור להכנת אותיות הדפוס.
ביחס לטענותיו של הרב פלס:
א. אפשר שההנחה היתה שישתמשו בכתב כזה לאגרות בלבד, ולא לספרים אותם מסתבר שידפיסו בכתבי הדפוס הנהוגים.
ב. זאת ראיה גמורה להיפך. מה הפירוש להדפיס את האיגרות "בא"ב או בתשר"ק" ?? ברור שהכתוב מתייחס לצורת הכתיבה, וחכ"צ אוסר להדפיס לא רק ספרים ואגרות אלא אפילו אלפביתות בלבד.
ג. הנושא כאן אינו "זכויות היוצרים" על הפונט, אלא על הרעיון להדפיס ספר בכתב אשכנזי, ומובן מאליו שזו זכות מוגבלת בזמן (עצם הרעיון של זכויות על הפונט בצורה שהרב פלס מציג אותו ספק גדול בעיני אם עלה על דעת אנשי אותה תקופה. הרי על העתקה גמורה אין מה לדבר כי כל אחד מכין את האותיות שלו, וכל מי שיכין אותיות בכתב אשכנזי זה יצא פחות או יותר דומה למה שההוא עשה. נראה שבעיניו החידוש היה לעשות אותיות בכתב אשכנזי ולא הצורה המדויקת שבה הוא עשה את זה אותה ממילא אי אפשר לחקות בדיוק).

מזה זמן רב היה לבי חרד ששנה זו הר"ת [=ה'ת"ר] עולם לא תהיה טובה, הואיל והיתה שגורה הרבה בפי העולם. וכן אמרתי בדברי כיבושים בתוך קהלתי, ביום ראש השנה קודם תקיעת שופר כנהוג, היום הר"ת עולם היום יעמיד במשפט... ומי יכול לעמוד בפני משפט זה... ובעוונותינו הרבים לא עברו ימים מעטים, ותשיג אותנו השמועה של השרפה המרה אשר שרף ה' בליל ראש השנה, את שאלוניקי עיר ואם בישראל יע"א, המקום ימלא חסרונם. לא יצאנו את תשרי, השיגתנו רעה שניה: שמועה שכבה נר ישראל, על הלקח ארון האלהים מאור גלותנו, אבי התעודה רבינו משה סופר [בעל חתם סופר, שנפטר בכ"ה תשרי ת"ר]...

אלי_ש כתב:בעניין רישום הבעלות על השריפה בשאלוניקי. העירני אחד הקוראים כי יש לקרוא את השנה ת"ר ולא תר"ג, והפנה אותי לספרו של רבי יהודה אלקלעי, "שלום ירושלים" (אופן ת"ר), שבהקדמתו מספר על השריפה בשאלוניקי בשנת ת"ר (1840):

מזה זמן רב היה לבי חרד ששנה זו הר"ת [=ה'ת"ר] עולם לא תהיה טובה, הואיל והיתה שגורה הרבה בפי העולם. וכן אמרתי בדברי כיבושים בתוך קהלתי, ביום ראש השנה קודם תקיעת שופר כנהוג, היום הר"ת עולם היום יעמיד במשפט... ומי יכול לעמוד בפני משפט זה... ובעוונותינו הרבים לא עברו ימים מעטים, ותשיג אותנו השמועה של השרפה המרה אשר שרף ה' בליל ראש השנה, את שאלוניקי עיר ואם בישראל יע"א, המקום ימלא חסרונם. לא יצאנו את תשרי, השיגתנו רעה שניה: שמועה שכבה נר ישראל, על הלקח ארון האלהים מאור גלותנו, אבי התעודה רבינו משה סופר [בעל חתם סופר, שנפטר בכ"ה תשרי ת"ר]...

אלי_ש כתב:6. מהו 'יארצייט'? תשובה מקורית

גם ילמדנו מה משמעות יאר צייט /יום זכרון/ שקורין ליום הפטירה ... ועל שאלה הב' ששאלת לבאר לך משמעות יא"צ שקורין ליום הפטירה דע כי מתחלה הייתי חושב כי אותיות אלו הם ר"ת ועשיתי להם נוטריקון אך אח"ך ראיתי להגאון מנשה בן ישראל בספרו נשמת חיים שהוא ס' קדמון קצת שכתב שם בפ' כ"ז וז"ל ובעל לויה לדרך בדף כ"ב כתב יערב נא שיחי עליך מה העירוני רעיוני לתרץ על חכמי ישראל שמרננים על המנהג שיש בארצותינו לומר קדיש ביום שמת בו אב ואם שקורין בלשון אשכנז יא"צ מידי שנה בשנה וכו' ע"ש נמצא תיבות אלו של יא"צ הם בלשון אשכנז אשר משמעותם על יום הפטירה ועי' בלבוש סי' קל"ג ס"א שכתב וז"ל ואם אירע לאדם באותו השבת יום מיתת אב או אם שקורין יא"צ וכו' ע"ש

איש_ספר כתב:יש"כ על הגליון המיוחד כתמיד!
הטור על ה' רוזנשטיין ומכתביו, נוגים ומרגשים מאד מאד.

איש רגיל כתב:הכרתיו, ואכן היה אדם נדיר במיוחד.

הגהמ כתב:בזכרוני שבא' הגליונות נמסר הסיפור מנכדת אחותו של הח"ח שהיתה מאכילה את העופות ביוה"כ. לרגל יומא דהילולא דיליה ולעניינא דיומא הייתי רוצה לקרוא את זה שוב אבל כעת לא יכולתי לאתר הגליון המבוקש. אנא עזרתכם.

א גאליציאנער כתב:הגיליון טרם ראיתי אולם ביקרתי בבלוג פעם ופעמיים ומאוד רותקתי לדברי בעליו הידען הנפלא, כיצד אפשר לקבל את גליונו הנחמד?
יישר כח למפרע ובברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

חוקר כתב:בגליון 11 מביא מתוס' בחולין שמכנה נוטריקון בשם גימטריה ומפליא על כך.
ובאמת זהו נידון ישן, שרש"י באבות ספ"ג מפרש תקופות וגימטריות "חשבון האותיות ונוטריקון" וכן הרשב"ם בב"ב קלד. מפרש גימטריאות כגון א'נא נ'פשי כ'תיבת י'הבית. ואילו במרדכי ריש גיטין כותב דגימטריות לאו היינו נוטריקון. וציין לכל זה בבית אהרן מערכת "אין לבנות יסוד ולהוציא דין ע"פ גימטריאות וסודות" סימן א' אות יא (השני) בסופו וציין שדן בזה בערכו וכנראה לא יצא לאור. וגם ציין לדברי סופרים מערכת גימטריאות, ולעיטור סופרים על הכריתות מידה מ"ט, שדנו בזה.
ואני מצאתי גם להיפך שמכנים גימטריה בשם נוטריקון, והוא, בדעת זקנים בראשית פ"ו פסוק ג ד"ה בשגם שכותב שהוא נוטריקון משה, והכונה לגימטריה. כמדומני שבד"ז הוצאת המאור הגיהו באמת מנוטריקון לגימ,' אבל אין צורך, שאם מצאנו שמכנים נוטריקון בשם גימ' ניתן גם להיפך לכנות גימ' בשם נוטריקון.