פורום אוצר החכמה

סמבטיון כתב:מראות הדמים הטמאים לעקביא בן מהללאל (אבל מסתמא הבן שלך לא התכוון לזה...)

כמו שלא התכוון לדגל פלסטין ולוב..

יאיר כתב:מה זה אדום, ירוק, שחור? (וזה לא אבטיח עם גרעינים שחורים. נגמרו החידות על רמה... :)

[שאלה של בני בן ה-6]

כד הוינא טליא, התשובה ששמעתי היתה:

חצי אבטיח...

בשביל לנסות לעלות את הרמה

איך ייתכן שיותר לאדם לאכול סעודה עם דבר איסור (לחם של איסור) בהישג ידו ללא שום הפסק?

חידה מהגמרא ברכות
תנא היכא קאי דקתני מאימתי?

צופר הנעמתי כתב:חידה מהגמרא ברכות
תנא היכא קאי דקתני מאימתי?...

ותו מאי שנא דתני בערבית ברישא לתני דשחרית ברישא תנא אקרא קאי דכתיב {דברים ו-ז} בשכבך ובקומך והכי קתני זמן קריאת שמע דשכיבה אימת משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואי בעית אימא יליף מברייתו של עולם דכתיב {בראשית א-ה} ויהי ערב ויהי בקר יום אחד אי הכי סיפא דקתני בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה לתני דערבית ברישא. תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית עד דקאי בשחרית פריש מילי דשחרית והדר פריש מילי דערבית: אמר מר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. וכו'

נהר שלום כתב:

צופר הנעמתי כתב:חידה מהגמרא ברכות
תנא היכא קאי דקתני מאימתי?...

ותו מאי שנא דתני בערבית ברישא לתני דשחרית ברישא תנא אקרא קאי דכתיב {דברים ו-ז} בשכבך ובקומך והכי קתני זמן קריאת שמע דשכיבה אימת משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואי בעית אימא יליף מברייתו של עולם דכתיב {בראשית א-ה} ויהי ערב ויהי בקר יום אחד אי הכי סיפא דקתני בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה לתני דערבית ברישא. תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית עד דקאי בשחרית פריש מילי דשחרית והדר פריש מילי דערבית: אמר מר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. וכו'

יפה מאד! איך ידעת?

פעם הבאה אשמור צילום מסך...

נהר שלום כתב:חידה
היכן מוזכר שמו של המן בתורה

המן העץ?
כי אם אל המן עינינו?

איזה הבדל יש בין תפילת מוסף של ר"ח שחל בחול לבין שאר תפילות המוסף?
אפשר בדוחק להגיד שהמילה הראשונה בשאר תפילות המוסף היא פניה בגוף שני (אתה/תכנת/תקנת), משא"כ בר"ח מתחילים במלה "ראשי", אך כוונתי לבקשה מסוימת שנמצאת רק בשאר תפילות המוסף ולא בר"ח.

רמז: זה לא לכל הנוסחים.

עזריאל ברגר כתב:

נהר שלום כתב:חידה
היכן מוזכר שמו של המן בתורה

המן העץ?
כי אם אל המן עינינו?

זאת היתה גם ההתלבטות שלי..מה היתה ההודעה המקורית?...

יאיר כתב:

יאיר כתב:

יאיר כתב:לסוף שבעת הימים, אחד להרחיק, אחד לקרב הרי זה משובח.

רמז: קשור לדיני והלכות מוצ"ש.

רמז נוסף:
שני דברים שנוהגים לעשותם במוצ"ש.

עזריאל ברגר כתב:

נהר שלום כתב:חידה
היכן מוזכר שמו של המן בתורה

המן העץ?
כי אם אל המן עינינו?

חולין קלט:
המן מן התורה מנין, המן העץ.

יאיר כתב:

עזריאל ברגר כתב:

נהר שלום כתב:חידה
היכן מוזכר שמו של המן בתורה

המן העץ?
כי אם אל המן עינינו?

זאת היתה גם ההתלבטות שלי..מה היתה ההודעה המקורית?...

הנה חידה מעניינת: מה היתה ההודעה המקורית?

בכתנות אור כתב רמז לדעה שהמן נתלה בטז ניסן מהפסוק וישבת המן ממחרת הפסח.

אגב, המן. חידה באמת: מי הי[ת]ה המדתא?...

זה לא אביו ולא אימו שנקראה אמתלאי (כשם אימו של אברהם אע"ה אמתלאי בת כ/קרנבו) בת עורבתא/י.

עקב דירדור השאלות באשכול הריני שואל בהשראת ר' צופר ובאישורו,

מי יודע מיהו 'צופר הנעמתי'? (לא מהתנ"ך..)
[לא נ"ל שנדע את התשובה - כל' שהוא יגלה לנו, אבל נראה אם מישהו יענה כמו שאני חושב (מזמן)].

יאיר כתב:אגב, המן. חידה באמת: מי הי[ת]ה המדתא?...

זה לא אביו ולא אימו שנקראה אמתלאי (כשם אימו של אברהם אע"ה אמתלאי בת כ/קרנבו) בת עורבתא/י.

למה זה לא אביו?

חשבונות רבים כתב:

יאיר כתב:אגב, המן. חידה באמת: מי הי[ת]ה המדתא?...

זה לא אביו ולא אימו שנקראה אמתלאי (כשם אימו של אברהם אע"ה אמתלאי בת כ/קרנבו) בת עורבתא/י.

למה זה לא אביו?

כמדומני שבתרגום-שני כותב את מגילת היוחסין המלאה של מרדכי ושל - להבדיל - המן, ושם משמע שהם לא הוזכרו בשמות אביהם אלא היו מצאצאיהם.
כלומר "מרדכי בן . . . . בן יאיר בן . . . . בן שמעי בן . . . בן קיש בן . . . בן בנימין בן יעקב", ולהבדיל: "המן בן . . . . . בן המדתא בן . . . . בן אגג בן . . . . עמלק בן אליפז בן עשיו".

מה שנכון נכון כתב:בכתנות אור כתב רמז לדעה שהמן נתלה בטז ניסן מהפסוק וישבת המן ממחרת הפסח.

העירוני שמליצה זו נמצאת כבר בסליחות לתענית אסתר [ובעוד מקורות]:
אָדָם בְּקוּם עָלֵינוּ חִיל אֲחָזַתְנוּ לִרְעוֹד.
יִדַּע רֶמֶז הַקּוֹרוֹת לְעַם מְעֻפָּר וּמְהֻדָּס. כְּתָב הַסְתֵּר אַסְתִּיר וּמָר דְּרוֹר מְפֻרְדָּס. לִשְׁבּוֹת הָמָן מִמָּחֳרָת הֲמִן הָעֵץ קֻנְדָּס. תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ וְתַחַת הַסִּרְפָּד יַעֲלֶה הֲדָס:

באמת המליצה שאומר הכתנות אור היא אחרת: בתלמוד מגלה טו: הובאו כמה טעמים מה ראתה אסתר להזמין את המן למשתה, ואחד מהם אם רעב שונאך האכילהו לחם... כי גחלים אתה חותה על ראשו. ובדברים ח,ג ויענך וירעיבך ויאכילך את המן, שהיו זקוקים גם לתענית ותפלות בכדי לבטל גזרתו. למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, אין לסמוך רק על עצות ותחבולות כגון אם רעב שונאך האכילהו לחם, כי על כל מוצא פי ה יחיה האדם. [וראה שם במגלה שלא יאמרו אחות לנו בבית המלך ויסיחו דעתם מן הרחמים].

חשבונות רבים כתב:

יאיר כתב:אגב, המן. חידה באמת: מי הי[ת]ה המדתא?...

זה לא אביו ולא אימו שנקראה אמתלאי (כשם אימו של אברהם אע"ה אמתלאי בת כ/קרנבו) בת עורבתא/י.

למה זה לא אביו?

הרב שלמה לוינשטיין אמר בדרשה ששם אביו היה אחר ואילו המדתא היא אשת אגג ולזכרוני אינו מביא המקור. אולי מאן דהוא יחפש וימצא באוצר.

יאיר כתב:הרב שלמה לוינשטיין אמר בדרשה ששם אביו היה אחר ואילו המדתא היא אשת אגג ולזכרוני אינו מביא המקור. אולי מאן דהוא יחפש וימצא באוצר.

בלמכסה עתיק הביא שכן איתא בפירוש רבנו נתנאל.

מה שנכון נכון כתב:

יאיר כתב:הרב שלמה לוינשטיין אמר בדרשה ששם אביו היה אחר ואילו המדתא היא אשת אגג ולזכרוני אינו מביא המקור. אולי מאן דהוא יחפש וימצא באוצר.

בלמכסה עתיק הביא שכן איתא בפירוש רבנו נתנאל.

אכן הזכרתני, זה המקור שהביא.

מה ריבה 5 ביציאתם?

היכי תימצי שני אישים שנטמאו באותו טומאה, באותו צורה בדיוק, לדוגמה: שניהם נגעו באותו דבר, ואחד מהם יתחייב בהזאת אפר פרה והשני יפטר בטבילה בלבד?

יאיר כתב:

יאיר כתב:לסוף שבעת הימים, אחד להרחיק, אחד לקרב הרי זה משובח.

רמז: קשור לדיני והלכות מוצ"ש.

תשובה: להבדיל ולהוציא שבת מאוחר ולאכול סעודת מלוה מלכה סמוך להוצאת השבת.

עזריאל ברגר כתב:איזה הבדל יש בין תפילת מוסף של ר"ח שחל בחול לבין שאר תפילות המוסף?
אפשר בדוחק להגיד שהמילה הראשונה בשאר תפילות המוסף היא פניה בגוף שני (אתה/תכנת/תקנת), משא"כ בר"ח מתחילים במלה "ראשי", אך כוונתי לבקשה מסוימת שנמצאת רק בשאר תפילות המוסף ולא בר"ח.

רמז: זה לא לכל הנוסחים.

יהי רצון מלפניך שתעלנו לארצנו וכו' - קיים בכל תפילות המוסף מלבד ר''ח שחל בחול לנוסח אשכנז ולנוסח חב''ד.

ארץ כתב:היכי תימצי שני אישים שנטמאו באותו טומאה, באותו צורה בדיוק, לדוגמה: שניהם נגעו באותו דבר, ואחד מהם יתחייב בהזאת אפר פרה והשני יפטר בטבילה בלבד?

א. נזיר שנטמא בכלים שנגעו במת - כותב הרמב''ם שאינו מזה כדי לא לפגוע בנזירותו.
ב. בית הפרס שנידש - טהור לנזיר ולעושה פסח.
ג. יכול להיות בספקות - כשאחד יש בו דעת לישאל והשני חש''ו.

אדם בא לאכול פרוסת לחם (רגיל לגמרי), בפני עצמו, והוא צריך לברך עליו שהכל נהיה בדברו, הכיצד?

במרק? (עיקר וטפל).

כשאוכלים לחם במרק, הלחם נחשב לעיקר (גם אם הוא מועט) ומברכים המוציא.
ובכל אופן, ערכתי את השאלה, עיין שוב למעלה.

לייבעדיג יענקל כתב:כשאוכלים לחם במרק, הלחם נחשב לעיקר (גם אם הוא מועט) ומברכים המוציא.

יש אופנים שלחם טפל כגון כשאוכלו עם מליח. ראה בסימן ריב ס"א. וכשמקדים לטעום מהפת מברך עליו לדעת הרמ"א שם שהכל [והמ"א חולק]. ולענין נט"י בכה"ג ראה במ"ב קנח,י.

לענין החידה אני מניח ש"לחם רגיל לגמרי" שולל פת שעפשה, כי עליה מברך שהכל. סימן רד ס"א.

מה שנכון נכון כתב:

לייבעדיג יענקל כתב:כשאוכלים לחם במרק, הלחם נחשב לעיקר (גם אם הוא מועט) ומברכים המוציא.

יש אופנים שלחם טפל כגון כשאוכלו עם מליח. ראה בסימן ריב ס"א. וכשמקדים לטעום מהפת מברך עליו לדעת הרמ"א שם שהכל [והמ"א חולק]. ולענין נט"י בכה"ג ראה במ"ב קנח,י.

לענין החידה אני מניח ש"לחם רגיל לגמרי" שולל פת שעפשה, כי עליה מברך שהכל. סימן רד ס"א.

לזה התכוונתי (ולכן ציינתי בשאלה שאוכלו בפני עצמו).

מתי יתכן שהאוכל פת (קמח ומים) כשיעור שביעה ויותר לא יצטרך לברך ברכת המזון?

באבל...

יאיר כתב:באבל...

כלומר באונן.
או בלחם לא כשר - לדעת הרמב"ם.

ארבעה שכנים הם, מתגוררים בשני מקומות,
במקום התחתון מתגוררים ארבעתם יחד בתוך דירה אחת משותפת,
ובמקום העליון בדירות נפרדות אבל צמודות,
בנוסף שנים מתוך הארבעה מתגוררים יחדיו במקום שלישי ?

ברוך ברגר כתב:ארבעה שכנים הם, מתגוררים בשני מקומות,
במקום התחתון מתגוררים ארבעתם יחד בתוך דירה אחת משותפת,
ובמקום העליון בדירות נפרדות אבל צמודות,
בנוסף שנים מתוך הארבעה מתגוררים יחדיו במקום שלישי ?

ולא בכל הבניינים הם שוכנים באותו סדר...

הכהן כתב:

ברוך ברגר כתב:ארבעה שכנים הם, מתגוררים בשני מקומות,
במקום התחתון מתגוררים ארבעתם יחד בתוך דירה אחת משותפת,
ובמקום העליון בדירות נפרדות אבל צמודות,
בנוסף שנים מתוך הארבעה מתגוררים יחדיו במקום שלישי ?

ולא בכל הבניינים הם שוכנים באותו סדר...

ארבעה אותות זכרון אחד ושלוש טוטפות...

שבעה הם, מכונים "כנפיים". הראשון מבינהם - המנהיג שבחבורה - הולך ובא, ופעם ארע שהביא להפרדה מלאה.
יסודן ושרשם אבי המשפחה הגדולה, וגם לאחיו הקטן יש חלק במתנה. על שמם ולזכרם הישיבה החשובה.

אמסטרדם כתב:מתי יתכן שהאוכל פת (קמח ומים) כשיעור שביעה ויותר לא יצטרך לברך ברכת המזון?

עזריאל ברגר כתב:

יאיר כתב:באבל...

כלומר באונן.
או בלחם לא כשר - לדעת הרמב"ם.

שאלתי הוא לא באונן ולא באוכל שלא כדרך או נפשו קצה וכו'.
רמז: בעמוד זה דיברו בענין כזה.