פורום אוצר החכמה

אמסטרדם כתב:

אמסטרדם כתב:מתי יתכן שהאוכל פת (קמח ומים) כשיעור שביעה ויותר לא יצטרך לברך ברכת המזון?

עזריאל ברגר כתב:

יאיר כתב:באבל...

כלומר באונן.
או בלחם לא כשר - לדעת הרמב"ם.

שאלתי הוא לא באונן ולא באוכל שלא כדרך או נפשו קצה וכו'.
רמז: בעמוד זה דיברו בענין כזה.

ברוך ברגר כתב:שבעה הם, מכונים "כנפיים". הראשון מבינהם - המנהיג שבחבורה - הולך ובא, ופעם ארע שהביא להפרדה מלאה.
יסודן ושרשם אבי המשפחה הגדולה, וגם לאחיו הקטן יש חלק במתנה. על שמם ולזכרם הישיבה החשובה.

עזריאל ברגר כתב:

אמסטרדם כתב:מתי יתכן שהאוכל פת (קמח ומים) כשיעור שביעה ויותר לא יצטרך לברך ברכת המזון?

טפל למליח? - כמדומני שבשיעור שביעה איננו נחשב טפל.

אמסטרדם כתב:

עזריאל ברגר כתב:

אמסטרדם כתב:מתי יתכן שהאוכל פת (קמח ומים) כשיעור שביעה ויותר לא יצטרך לברך ברכת המזון?

טפל למליח? - כמדומני שבשיעור שביעה איננו נחשב טפל.

אכן לזה נתכוונתי.
עדיין לא למדתי דברי הפסוקים בזה אבל ראיתי בחדושים ובאורים להגרח"ש שליט"א (ברכות סי' י' ס"ק י"ג) שכתב דמשמע דגם באכל פת כדי שביעה נפטר ע"י ברכה אחרונה שעל המליח, ועי"ש מש"כ בטעם הדבר (בדוחק לענ"ד).

כתב בשו"ת הלק"ט ח"ב (סימן נט), דהא דקי"ל שאם אכל מליח ופת עמו מברך על העיקר ופוטר את הטפלה, מ"מ אם אכל מן הפת כדי שביעה צריך לברך בהמ"ז, דהו"ל כההיא שפסק בש"ע (סימן קס"ח ס"ו), שאם מתחלה היה בדעתו לאכול מעט מפת הבאה בכסנין, ובירך במ"מ, ואח"כ אכל שיעור שאחרים קובעים עליו, יברך בהמ"ז, אע"פ שלא בירך המוציא תחלה, וה"נ יברך בהמ"ז כששבע מן הפת, שכל מה שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך (עירובין קד ב). וראיה לזה מהא דמוקי הש"ס (ברכות מד א) דמתני' באוכל פירות גינוסר שדרך לאכול מהם הרבה ואח"כ הביאו לו מליח ופת עמו, ואחר ששבע מן הפירות אין בפת כדי שביעה. ע"כ. גם בשו"ת התעוררות תשובה ח"ב (סימן קה) כתב, שדוקא אם הפת הטפל למליח אינו אלא כשיעור כזית וכביצה, שאז אין חיוב עליו לברך בהמ"ז אלא מדרבנן, ברכת הטפל פוטרתו, שכיון שאינו עיקר אצלו ומן התורה אינו חייב בבהמ"ז, לא חייבוהו חכמים לברך בהמ"ז, אבל אם אכל פת כדי שביעה אע"פ שהוא טפל למליח חייב לברך בהמ"ז, כיון שהוא חייב מה"ת בבהמ"ז דכתיב ואכלת ושבעת וברכת, ורק בשיעור דרבנן נפטר בברכת הטפל. ע"כ. וראיתי להרה"ג ר' בן ציון ליכטמן בספר בני ציון (סימן ריב סוף סק"א) שכתב לחלוק על הלק"ט הנ"ל משום דלא עדיף מצנון וזית, שרוב הפוסקים ס"ל שברכת מעין שלש מה"ת, ואע"פ כן ברכת בנ"ר שעל הצנון פוטרתו מטעם שברכת העיקר פוטרת הטפלה. ע"ש. ואין דבריו מוכרחים, שי"ל שלדעתם מיירי שלא אכל מן הזית כשיעור שביעה, שאז אין חיובו אלא מדרבנן, דלא עדיף מן הפת. ולכן העיקר כדברי האחרונים הנ"ל שאם שבע מן הפת צריך לברך בהמ"ז, כיון שחיובו מן התורה. וע' בערוך השלחן (סימן ריב סק"ה) שכתב, ודע שכל טפל אינו אלא אכילה מועטת, להשיב הלב או שלא יזיקנו בגרונו וכיו"ב, שאז א"צ לברך על הטפל כלל, אבל כשאוכל הרבה בודאי דלא שייך לקוראו טפל, ולכן כל ירא שמים מונע עצמו מלאכול פת כל שהוא או גלוסקא כל שהיא לשם טפל אחרי שתיית יין שרף, כדרך העולם, כי מי יוכל לשער דבר זה עד כמה נחשב טפל. ע"כ. ומעתה באוכל כדי שביעה מן הפת בודאי שצריך לברך בהמ"ז. ושו"ר הלום בספר תורת חיים סופר (סימן ריב סק"ב) שכתב ג"כ להוכיח מדין צנון וזית, שאפי' אכל כמה כזתים, ואפי' שבע מן הזית אינו מברך מעין שלש, אלא מב' בנ"ר על הצנון ופוטר את הזית וכו'. אע"פ שלרוב הפוסקים ברכת מעין שלש דאורייתא. ובסוף דבריו ציין למ"ש בתורת חיים (סימן קפד וקפו) שאפשר שאינו מחוייב בבהמ"ז מה"ת אפי' כששבע, אם אכל מאכלים אחרים מקודם. ע"ש. ואין דבריו מוכרחים, וכנ"ל. ומ"מ משמע שגם הוא מודה שאם שבע ממש מן הפת שאז חייב בבהמ"ז מה"ת לכ"ע, יברך על הטפל בהמ"ז. וע' במש"כ בשו"ת יחוה דעת ח"ו (סימן י עמוד ס' בהערה).

אמסטרדם כתב:ז"ל החו"ב שם: שם (מ"ד א') במשנה מברך על העיקר ופוטר כו', משמע אף מברכה אחרונה וכ"ה בשו"ע סימן רי"ב ס"א, ואע"ג דברכת המזון דאוריתא, שהרי אף בשבע מאכילת הפת נמי משמע דמברך על המליח ופוטר את הפת, יש לפרש דקים לחכמים דואכלת ושבעת באוכל לשם שביעה מתפרש, עכ"ל הנוגע לנו.

אמסטרדם כתב:רצונך שמצינו באחרונים שדנו בגדר ואכלת דכתיב בקרא?

עזריאל ברגר כתב:

ארץ כתב:היכי תימצי שני אישים שנטמאו באותו טומאה, באותו צורה בדיוק, לדוגמה: שניהם נגעו באותו דבר, ואחד מהם יתחייב בהזאת אפר פרה והשני יפטר בטבילה בלבד?

א. נזיר שנטמא בכלים שנגעו במת - כותב הרמב''ם שאינו מזה כדי לא לפגוע בנזירותו.
ב. בית הפרס שנידש - טהור לנזיר ולעושה פסח.
ג. יכול להיות בספקות - כשאחד יש בו דעת לישאל והשני חש''ו.

ארץ כתב:

עזריאל ברגר כתב:

ארץ כתב:היכי תימצי שני אישים שנטמאו באותו טומאה, באותו צורה בדיוק, לדוגמה: שניהם נגעו באותו דבר, ואחד מהם יתחייב בהזאת אפר פרה והשני יפטר בטבילה בלבד?

א. נזיר שנטמא בכלים שנגעו במת - כותב הרמב''ם שאינו מזה כדי לא לפגוע בנזירותו.
ב. בית הפרס שנידש - טהור לנזיר ולעושה פסח.
ג. יכול להיות בספקות - כשאחד יש בו דעת לישאל והשני חש''ו.

הכוונה לא.
באופן השני דומני שאומרים שהם צריכים ליטהר, אלא שבמקומות הללו לא העמידו חז"ל את דבריהם על ד"ת.
ואיני בקיא בסגיא דיש בו דעת לישאל.

ארץ כתב:היכי תימצי שני אישים שנטמאו באותו טומאה, באותו צורה בדיוק, לדוגמה: שניהם נגעו באותו דבר, ואחד מהם יתחייב בהזאת אפר פרה והשני יפטר בטבילה בלבד?

עזריאל ברגר כתב:א. נזיר שנטמא בכלים שנגעו במת - כותב הרמב''ם שאינו מזה כדי לא לפגוע בנזירותו.
ב. בית הפרס שנידש - טהור לנזיר ולעושה פסח.
ג. יכול להיות בספקות - כשאחד יש בו דעת לישאל והשני חש''ו.

ארץ כתב:[אכן] הכוונה ל[אות ]א.
באופן השני דומני שאומרים שהם צריכים ליטהר, אלא שבמקומות הללו לא העמידו חז"ל את דבריהם על ד"ת.
ואיני בקיא בסגיא דיש בו דעת לישאל.

עזריאל ברגר כתב:אז ילמדנו רבינו?

יאיר כתב:רמז לגבי הכנפיים...
(התשובה מוכרת לכולם או שיתכן ולא כולם מכירים?)

ברוך ברגר כתב:

יאיר כתב:רמז לגבי הכנפיים...
(התשובה מוכרת לכולם או שיתכן ולא כולם מכירים?)

קשה להאמין שאת התשובה אתה יודע ולא מבין מה הקשר לגבי הכנפיים...

עזריאל ברגר כתב:

אמסטרדם כתב:מתי יתכן שהאוכל פת (קמח ומים) כשיעור שביעה ויותר לא יצטרך לברך ברכת המזון?

עזריאל ברגר כתב:

יאיר כתב:באבל...

כלומר באונן.
או בלחם לא כשר - לדעת הרמב"ם.

שאלתי הוא לא באונן ולא באוכל שלא כדרך או נפשו קצה וכו'.

יאיר כתב:

ברוך ברגר כתב:

יאיר כתב:רמז לגבי הכנפיים...
(התשובה מוכרת לכולם או שיתכן ולא כולם מכירים?)

קשה להאמין שאת התשובה אתה יודע ולא מבין מה הקשר לגבי הכנפיים...

אני אמרתי שאני יודע את התשובה? בקשתי רמז בנושא הכנפיים (כי זה מה שנ"ל יכול לעזור לי לדעת).

ברוך ברגר כתב:שבעה הם, מכונים "כנפיים". הראשון מבינהם - המנהיג שבחבורה - הולך ובא, ופעם ארע שהביא להפרדה מלאה.
יסודן ושרשם אבי המשפחה הגדולה, וגם לאחיו הקטן יש חלק במתנה. על שמם ולזכרם הישיבה החשובה.

יאיר כתב:

ברוך ברגר כתב:שבעה הם, מכונים "כנפיים". הראשון מבינהם - המנהיג שבחבורה - הולך ובא, ופעם ארע שהביא להפרדה מלאה.
יסודן ושרשם אבי המשפחה הגדולה, וגם לאחיו הקטן יש חלק במתנה. על שמם ולזכרם הישיבה החשובה.

ענני הכבוד?..

עזריאל ברגר כתב:אחיו הקטן - משה, שעל פי דברו היו העננים עולים ונחים בנסיעות

עזריאל ברגר כתב:

יאיר כתב:

ברוך ברגר כתב:שבעה הם, מכונים "כנפיים". הראשון מבינהם - המנהיג שבחבורה - הולך ובא, ופעם ארע שהביא להפרדה מלאה.
יסודן ושרשם אבי המשפחה הגדולה, וגם לאחיו הקטן יש חלק במתנה. על שמם ולזכרם הישיבה החשובה.

ענני הכבוד?..

מכונים כנפיים - על כנפי נשרים (עיין רש"י על הפסוק).
המנהיג הולך ובא - זהו עמוד הענן שהנחה אותם בדרך.
הביא להפרדה מלאה - לפני קרי"ס "ויעמוד מאחריהם" וכו'.
אבי המשפחה הגדולה - אהרן אבי משפחת הכהנים, שבזכותו באו העננים.
אחיו הקטן - משה, שעל פי דברו היו העננים עולים ונחים בנסיעות, וגם חזרו בזכותו אחרי מות אהרן.
הישיבה החשובה - מצוות ישיבת הסוכה.

יאיר כתב:שכוייח. בשני המקורות לא כתוב שהיו עולים עפ"י דברו של משה אלא מהלכים[מהלך] ודו"ק.

יאיר כתב:שכוייח. בשני המקורות לא כתוב שהיו עולים עפ"י דברו של משה אלא מהלכים[מהלך] ודו"ק.

מגיה כתב:היכן מצינו חיבור בעל כרכים רבים וכולם אותו מס' עמודים במדויק?

מגיה כתב:

מגיה כתב:היכן מצינו חיבור בעל כרכים רבים וכולם אותו מס' עמודים במדויק?

רמז (אם זה מעניין מישהו): חיבור בעל כ' כרכים.

נהר שלום כתב:היכן מצינו ספר בעל כרכים רבים (10) וכולם מסתיימים באותו מלה

נהר שלום כתב:

נהר שלום כתב:היכן מצינו ספר בעל כרכים רבים (10) וכולם מסתיימים באותו מלה

כנראה שאף אחד לא יודע
ספר כף החיים סופר כל כרך מסתיים עם המילה חיים

עזריאל ברגר כתב:איזו מצווה נדירה מדאורייתא היו רגילים לכאורה לקיימה ביום שלישי בשבוע, אך בפעם הראשונה בהיסטוריה - קיימו אותה ביום שני בשבוע.

עתניאל בן קנז כתב:

עזריאל ברגר כתב:איזו מצווה נדירה מדאורייתא היו רגילים לכאורה לקיימה ביום שלישי בשבוע, אך בפעם הראשונה בהיסטוריה - קיימו אותה ביום שני בשבוע.

שחיטת ושריפת הפרה אדומה?

עזריאל ברגר כתב:

עתניאל בן קנז כתב:

עזריאל ברגר כתב:איזו מצווה נדירה מדאורייתא היו רגילים לכאורה לקיימה ביום שלישי בשבוע, אך בפעם הראשונה בהיסטוריה - קיימו אותה ביום שני בשבוע.

שחיטת ושריפת הפרה אדומה?

יפה מאוד!
איך עלית על זה?!