פורום אוצר החכמה

אברךפשוט כתב:בספר דגלי אהבה על עץ חיים לר' אברהם מיוחס מפנה כמה פעמים לפירושו על האדרות. האם ידוע למישהו איך קוראים לפירוש זה והאם הוא הודפס? תודה רבה.

וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. הנה נודע דאין אומרים לאדם תזכור אלא אם יש דבר שמשכיחו, וכמ"ש רז"ל ע"פ זכור את יום השבת לקדשו זכרהו מדבר אחר שבא להשכיחו, ופירש מהרי"א ז"ל הכונה כי הטבע והמנהג של האדם הוא מחייב שכחה לאדם בהלכות שבת, מפני שהאדם בכל ימי החול הוא עוסק במלאכה שנאסרת בט"ל מיני מלאכות ביום שבת, ומאחר שהוא מורגל בכך בכל ימי השבוע הנה הטבע וההרגל ודאי יביאנו לידי שכחה ביום השביעי, ולכך צריך לעורר בקרבו כח הזכרון להיות זוכר את השבת ופורש:

עושה חדשות כתב:מהרש"א בסוכה דף י
"אהובי אחי בדבריך עיינתי והנה תלית דבריך באילן שתחתיו סוכה..."

המהרש"א דן שם עם אחיו, (מי זה?), או שזה ביטוי מושאל בלבד?

אראל כתב:בכתב יד של רב אחד מתחילת שנות הת"ר, שאני מעתיק עתה, מזכיר כתב יד ישן לרב אחד בשם 'מעון אריות' [הנושא, צורת אות הנון ההפוכה בפ' ויהי בנסוע]
יש למישהוא כאן איזה ידיעה ע", מי הוא זה ואי זה הוא ספר 'מעון אריות' או מחברה??

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אמר לי המקובל ר' אהד תורג'מן שליט"א שיש לבעל דגלי אהבה ביאור על הזהר והוא בכ"י.

יהודה בן יעקב כתב:מסכת סופרים עם נחלת אריאל ומעון אריות ריש פרק ו
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=53

ושא_נס כתב:

אראל כתב:בכתב יד של רב אחד מתחילת שנות הת"ר, שאני מעתיק עתה, מזכיר כתב יד ישן לרב אחד בשם 'מעון אריות' [הנושא, צורת אות הנון ההפוכה בפ' ויהי בנסוע]
יש למישהוא כאן איזה ידיעה ע", מי הוא זה ואי זה הוא ספר 'מעון אריות' או מחברה??

מן הסתם הוא מתייחס לדברי מהרש"ל בתשובה. יש עמדי קצת מראי מקומות בענין הזה. אם תגלה מי הוא אותו חכם (אפילו באישי) אודה לך מאד ואוכל לצרפו לרשימותיי.

אמרו באיכה רבה [א, ג], על הפסוק 'היתה כאלמנה': משל למלך שכעס על מטרונה וכתב לה גיטה ועמד וחטפו ממנה. וכל זמן שהיתה מבקשת לינשא לאחר,
היה אומר לה היכן גיטיך. וכל זמן שהיתה תובעת מזונותיה, היה אומר לה ולא כבר גרשתיך. כך, כל זמן שישראל מבקשים לעבוד עבודה זרה, היה אומר להם הקב"ה 'אי זה ספר כריתות אמכם' [ישעיהו נ, א]. וכל זמן שמבקשים לעשות להם נסים כבתחלה, אומר להם הקב"ה כבר גרשתי אתכם, הדא הוא דכתיב 'שלחתיה ואתן את ספר כריתותיה אליה' [ירמיהו ג, ח].
ופירש הגאון ר' אייזל חריף [בדרושי עמק יהושע], שהמשל הוא למלך שקידש מתחילה את המטרוניתא אף לאחר שיגרשה, ומחמת כן ראוי לחטוף ממנה את הגט, כיון שאין לה רשות לינשא בו לאחר, שהרי היא מקודשת לו לאחר שתתגרש. וכך מתחילה קידש הקב"ה את ישראל אף לאחר שיגרשם, ומחמת כן ראוי לחטוף מהם את הגט. וביאר בזה מה שנאמר [הושע ב, כא-כב]: 'וארשתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט בחסד וברחמים. וארשתיך לי באמונה וידעת את ה''. שפתח הכתוב וארשתיך לי לעולם, שארשתיך מתחילה אף לאחר שאגרשך. האירוסין הראשונים היו בצדק ובמשפט בחסד וברחמים. וכאירוסי איש ואשה, שהם כדי שתהא לו עזר כנגדו, והוא יפרוש כנפיו עליה. וכך היו האירוסין הראשונים מיציאת מצרים ועד הגלות, כדי שיעשו ישראל צדק ומשפט, וכנגד זה יזכו לחסד ורחמים [ודוגמת מה שתיקנו ביוצר של שבת: 'זכות ומישור לפני כסאו, חסד ורחמים לפני כבודו'. ופירש באבודרהם, שאנו עושים זכות ומישור והם באים לפני כסאו, וחסד ורחמים לפני כבודו ליתן לנו לפי מעשינו].
והאירוסין השניים לאחר שיגרש, הם באמונה לבדה, שכנגדה יזכו לידע את ה'. שאת האירוסין שבזמן הגלות בא חבקוק והעמידן על אחת [חבקוק ב, ג-ד]: 'כי עוד חזון למועד, ויפח לקץ ולא יכזב, אם יתמהמה חכה לו, כי בוא יבוא לא יאחר וגו' וצדיק באמונתו יחיה'.
והטעם שיגרש המלך את המטרוניתא, אף שלא הועילו הגירושין שלא תהא מקודשת לו [שהמקדש אשה מתחילה לאחר שיגרשנה, אין קידושין אלו פועלים
קידושין מחודשים לגמרי, אלא בכח פעולת הקידושין שלא תצא לרשות עצמה בגירושין, דבאותה שעה שהיתה ראויה להיות מגורשת, היא השעה שבה היא
מקודשת, כמבואר בנדרים ל, א ובר"ן שם, ואכ"מ], אלא שהועילו גירושין אלו, כדי לבטל הנישואין שביניהם, שלא חזר ונשאה לאחר שגירשה. וכמו שהמשילו שאם היא תובעת מזונותיה כנשואה, אומר לה המלך כבר גירשתיך, ואינה אלא מאורסת. וכך ישראל זכו להיות בזמן בית ראשון להיות ככלה בבית חמיה, שכבר נשאת והבעל חייב במזונותיה. ובגירושי הגלות חזרו להיות כארוסה, ואין להם תביעה שיעשה הקב"ה עמהם נסים לצרכם.
ולעתיד לבוא יחזרו להיות כנשואה. וכמו שנאמר [הושע ב, יח]: 'ביום ההוא... תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי'. ופירשו בגמ' [כתובות עא, ב] ככלה בבית חמיה ולא ככלה בבית אביה.

יהודה בן יעקב כתב:אשמח לדעת מקום הדברים

בקרו טלה כתב:

יהודה בן יעקב כתב:אשמח לדעת מקום הדברים

נחלת יהושע (בעל מחבר ספר עמק יהושע)
דרוש יב

איקטורין כתב:הנתיבות שלום בפרשת ואתחנן מביא את דברי הב"א
מי זה הב"א והיכן?

יהודה בן יעקב כתב:

איקטורין כתב:הנתיבות שלום בפרשת ואתחנן מביא את דברי הב"א
מי זה הב"א והיכן?

בית אברהם [וינברג, מסלונים] פר' ואתחנן

לבי במערב כתב:הספה"ל; גוגל־בּאָקס.

גל של אגוזים כתב:בס' ישא ברכה [מודז'יץ] פ' עקב מביא מהישמח משה בשם החוות יאיר בספרו או"ח, לאיזה ספר הכוונה?

מה שנכון נכון כתב:ר' אליעזר קאליר, בספרו חות יאיר.

טור וכתב הראב"ד אם תפש לוה לא מפקינן, וא"א הרא"ש כתב דמפקינן וכו'. מכאן קשה על מהר"ם מינץ בתשובה סי' ק"א והכנסת [הגדולה] בחו"מ סי' כ"ח בהגהת הטור סעיף כ"ה שתלו זה בזה, דלמ"ד חייב לצי"ש לא מפקינן ולמ"ד פטור מפקינן , והרי הרא"ש יוכיח דס"ל דחייב לצי"ש כמתבאר בלשונו פרק איזהו נשך (סי' ה) וכמש"כ מרן ב"י, ועם כל זה ס"ל דאם תפס מפקינן מיניה . וגם הריב"ש בתשו' סי' [שצב ] כתב כן , ולפ"ז צדקו רש"ל [ים של שלמה ב"ק פ"ו סי' ו] והש"ך בחו"מ סי' הנזכר [ס"ק ב] שכתבו דלא כהר"ם מינץ, ושוב ראיתי ממהדורא בתרא להכנסת [הגדולה] חו"מ סי' הנזכר שהביא דברי הריב"ש ורש"ל.

יהודה בן יעקב כתב:בספר כהונת עולם סי' קסא [דף ז, ב] כתב:

טור וכתב הראב"ד אם תפש לוה לא מפקינן, וא"א הרא"ש כתב דמפקינן וכו'. מכאן קשה על מהר"ם מינץ בתשובה סי' ק"א והכנסת [הגדולה] בחו"מ סי' כ"ח בהגהת הטור סעיף כ"ה שתלו זה בזה, דלמ"ד חייב לצי"ש לא מפקינן ולמ"ד פטור מפקינן , והרי הרא"ש יוכיח דס"ל דחייב לצי"ש כמתבאר בלשונו פרק איזהו נשך (סי' ה) וכמש"כ מרן ב"י, ועם כל זה ס"ל דאם תפס מפקינן מיניה . וגם הריב"ש בתשו' סי' [שצב ] כתב כן , ולפ"ז צדקו רש"ל [ים של שלמה ב"ק פ"ו סי' ו] והש"ך בחו"מ סי' הנזכר [ס"ק ב] שכתבו דלא כהר"ם מינץ, ושוב ראיתי ממהדורא בתרא להכנסת [הגדולה] חו"מ סי' הנזכר שהביא דברי הריב"ש ורש"ל.

אשמח לדעת מקום הדברים במהדורא בתרא של כנה"ג.

כתב הריב"ש (סי' שצ"ב ד"ה ובנדון זה ג"כ) דכל היכא דמחויב לצאת ידי שמים אי תפס מפקינן מיניה והובא בשיירי כנסת הגדולה.

וראה בתשובת ר' יוחנן מפריש בשו"ת מהרי"ל, מהד' סץ, עמ' רפא

דרופתקי דאורייתא כתב:בבעה"ת ח"ב עמ' 574 הערה 11,

וראה בתשובת ר' יוחנן מפריש בשו"ת מהרי"ל, מהד' סץ, עמ' רפא

היכן הדברים? (אין לי מהדורה הנ"ל ולכן אני צריך לציון הסימן ולא העמוד).

דוב גרין כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:בבעה"ת ח"ב עמ' 574 הערה 11,

וראה בתשובת ר' יוחנן מפריש בשו"ת מהרי"ל, מהד' סץ, עמ' רפא

היכן הדברים? (אין לי מהדורה הנ"ל ולכן אני צריך לציון הסימן ולא העמוד).

זה בעמוד רפ"ט.

צביב כתב:בספר עבודת הקןדש ( ר''מ גבאי) פי''ח מחלק היחוד
הביא קושיה שכשם שיש חילוק בנפש, בין נפש צדיק לנפש רשע,
כך ראוי שיהא חילוק בגופים.
וכתב שם שקושי' זו, הק' קנה זלה''ה תרצה באופן אחר לבנו הק' נחום זלה''ה
ועיין בספר הפליאה שלו ושם תמצא.

היכן נמצא בספר הפליאה?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

צביב כתב:בספר עבודת הקןדש ( ר''מ גבאי) פי''ח מחלק היחוד
הביא קושיה שכשם שיש חילוק בנפש, בין נפש צדיק לנפש רשע,
כך ראוי שיהא חילוק בגופים.
וכתב שם שקושי' זו, הק' קנה זלה''ה תרצה באופן אחר לבנו הק' נחום זלה''ה
ועיין בספר הפליאה שלו ושם תמצא.

היכן נמצא בספר הפליאה?

ספר הפליאה - ד"ה ומפני היות החכמה העליונה הזאת
ומפני היות החכמה העליונה הזאת בתכלית מעלת החכמה ודעת כי היא חכמת אלהים תלויה באל"ף בי"ת ר"ל אלפא ביתא שממנה יודע כחות האלהית שהם כוחות בגוף הנקרא ה' צבאות ונסתרה החכמה הזאת מכל בעלי מחקר בראותם עניינם בהתחלה מיד נראה להם שבתוכה בלבולים רבים ועניינים שאין שכל האנושי יכול להשיגם. גם אנחנו מורים להם בזה שהם דברים המבריחים הדעת בתחלת המחשבה מ"מ יש בהם כל חכמה ודעת וכל גוף ונפש תלוים בהם. ואלולי שאני ירא פן תגלה בזה הסוד שהוא נסתר ונעלם ומכוסה ואין לגלותו הייתי מגלה לך דבר גדול. א"ל ר' עד עתה לא כסית ולא יראת ממני ועתה למה תסתום ולא תגלה א"ל אבל נעשה תנאי א' שאם תגלה שלא אומר ולא אגיד דבר יותר, א"ל ר' הנח התנאי כי לכך ניתן לך חכמה יתירה מכל אדם להודיע בעולם ולהחזיר כל השומע בתשובה שלימה לפני השם ואתה הגורם וראית ממני שזולתך כבהמה נדמתי ואע"פ שגם עתה כבהמה אני לפניך מכל מקום מעולה אני ממי שלמטה ממני, וידעתי על האמת שהקב"ה אוהב אותך ואתה מתחטא לפניו כבן לפני אביו ויש לאל ידך וקירון פניך כקירון פני יהושע ומלאכי עליון נושאים ונותנים עמך והב"ה שואל בשמך ומשיב בשמך ולמה תשאר חכמת אלהים מאירת עינים עמך ולא תצא בעולם כי הוא קיומו של עולם. א"ל ידעתי שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו ואתה אמרת יותר מדאי, א"ל ר' לא אמרתי א' מאלף ואמור ולא יעבור הזמן כי המלאכה מרובה, א"ל א"כ תקשיב ולא תדבר עד שאשלים כל דברי והוא שתמצא ה' צבאות כחו מורה על עניינו שמספרו כוחו"ת בגו"ף גם כחות האלהים, א"ל ר' למען קדוש ישראל אל יחר בעיניך ואדבר כי הזהרתני שלא אדבר, א"ל בני דבר א"ל מהו כוחות בגוף גם כוחות האלהים, א"ל בני אומר אני לך יהו"ה צבאות הוא כח בגופים, ר"ל יהו"ה צבאות הגופים פועלת כח האלהים האלפא ביתא אשר בשניהם כסא הכבוד כי הם השכל והמדע וחתימתה וחכמת אלהית וכח טבעית, א"ל ר' וי לשומע ואינו מבין א"ל בני תקשיב אלפא ביתא בגי' בשניה"ם כס"א הכבו"ד