פורום אוצר החכמה

עזריאל ברגר כתב:באיזה יום בשבוע התחיל המבול?
(לפי הפשט במקור מסוים - יש לי ראיה לומר שהתחיל בשבת, אבל ראיתי כמה שפירשוהו דלא כפשוטו).

שמעתי לפני כמה שנים שאלה:
באיזה יום בשבוע היתה עקדת יצחק?
ועדיין לא מצאתי לה תשובה.

הרי יודעים אנו באיזה יום נברא העולם, ויודעים אנו באיזה שנה התחיל המבול, וגם יודעים אנו באיזה יום בחודש התחיל המבול למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, א"כ מה פשוט מזה לדעת באיזה יום בשבוע זה היה.

מה שנכון נכון כתב:

עזריאל ברגר כתב:(לפי הפשט במקור מסוים - יש לי ראיה לומר שהתחיל בשבת, אבל ראיתי כמה שפירשוהו דלא כפשוטו).

יונה מצאה וכו'?

יונה מצאה זה לא על יום שהתחיל לרדת המבול.

גימפעל כתב:

מה שנכון נכון כתב:

עזריאל ברגר כתב:(לפי הפשט במקור מסוים - יש לי ראיה לומר שהתחיל בשבת, אבל ראיתי כמה שפירשוהו דלא כפשוטו).

יונה מצאה וכו'?

יונה מצאה זה לא על יום שהתחיל לרדת המבול.

מחשבים את מנין הימים לאחור. ופשוט.
אך לפו"ר לא יצא לי לפי"ז שהתחיל בשבת.

עושה חדשות כתב:חידה:
היכן מזכירים את חנוכה בתפילת מוסף של ראש השנה?

בתפילת לחש!!!

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:חידה:
היכן מזכירים את חנוכה בתפילת מוסף של ראש השנה?

בתפילת לחש!!!

וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו

גימפעל כתב:

עזריאל ברגר כתב:באיזה יום בשבוע התחיל המבול?
(לפי הפשט במקור מסוים - יש לי ראיה לומר שהתחיל בשבת, אבל ראיתי כמה שפירשוהו דלא כפשוטו).

שמעתי לפני כמה שנים שאלה:
באיזה יום בשבוע היתה עקדת יצחק?
ועדיין לא מצאתי לה תשובה.

הרי יודעים אנו באיזה יום נברא העולם, ויודעים אנו באיזה שנה התחיל המבול, וגם יודעים אנו באיזה יום בחודש התחיל המבול למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, א"כ מה פשוט מזה לדעת באיזה יום בשבוע זה היה.

לא ברור איך היה סדר קביעות השנים והחודשים לפני מתן תורה.

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:חידה:
היכן מזכירים את חנוכה בתפילת מוסף של ראש השנה?

בתפילת לחש!!!

וביום שמחתכם - הראב"ע מפרש שהכוונה לחנוכה ופורים וכיו"ב.

מה שנכון נכון כתב:מחשבים את מנין הימים לאחור. ופשוט.
אך לפו"ר לא יצא לי לפי"ז שהתחיל בשבת.

אם ר"ה (יום שבו מצאה היונה מנוח לפירש"י) שנת א'תקנז חל בשבת, ושנת א'תקנו היתה כסדרה-פשוטה (רש"י) - אז היא היתה "גכה" כשנת ה'תשסט וכיו"ב, ובקביעות כזו - י"ז חשון יוצא בשבת.

סעדיה כתב:

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:חידה:
היכן מזכירים את חנוכה בתפילת מוסף של ראש השנה?

בתפילת לחש!!!

וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו

מה הקשר לחנוכה?

עזריאל ברגר כתב:

מה שנכון נכון כתב:מחשבים את מנין הימים לאחור. ופשוט.
אך לפו"ר לא יצא לי לפי"ז שהתחיל בשבת.

אם ר"ה (יום שבו מצאה היונה מנוח לפירש"י) שנת א'תקנז חל בשבת, ושנת א'תקנו היתה כסדרה-פשוטה (רש"י) - אז היא היתה "גכה" כשנת ה'תשסט וכיו"ב, ובקביעות כזו - י"ז חשון יוצא בשבת.

לכאורה היום שבו מצאה היונה מנוח היה ביום ה251 לתחלת המבול. וזה אינו מתחלק ב7.

עזריאל ברגר כתב:

גימפעל כתב:

עזריאל ברגר כתב:באיזה יום בשבוע התחיל המבול?
(לפי הפשט במקור מסוים - יש לי ראיה לומר שהתחיל בשבת, אבל ראיתי כמה שפירשוהו דלא כפשוטו).

שמעתי לפני כמה שנים שאלה:
באיזה יום בשבוע היתה עקדת יצחק?
ועדיין לא מצאתי לה תשובה.

הרי יודעים אנו באיזה יום נברא העולם, ויודעים אנו באיזה שנה התחיל המבול, וגם יודעים אנו באיזה יום בחודש התחיל המבול למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, א"כ מה פשוט מזה לדעת באיזה יום בשבוע זה היה.

לא ברור איך היה סדר קביעות השנים והחודשים לפני מתן תורה.

בהל' קידוש החודש מבואר סדר החודשים והשנים.

בברכה המשולשת כתב:

עזריאל ברגר כתב:

צעיר_התלמידים כתב:לדוד ה' אורי וישעי

יפה מאוד.
102 פעמים - להאומרים מאדר"ח ועד (אחרי) הושע"ר (חב"ד), וכן להאומרים מבדר"ח ועד (אחרי) שמע"צ.
100 - אם ישנם כאלו שאומרים מבדר"ח ועד הושע"ר.
104 - אם ישנם כאלו שאומרים מאדר"ח ועד שמע"צ.

0 פעמים- למי שאינו נוהג לומר זאת כלל

יש ספרדים שנוהגים לאומרו כל יום בסוף שחרית (חוץ משבת וחגים).

בהל' קידוש החודש מבואר סדר החודשים והשנים.

למדתי הלכות קידוש החודש בעיון רב (ואף כתבתי עליהם פירוש), ולא מבואר שם מה היה לפני מתן-תורה.
וכמדומני שבדקתי פעם את השנים שדיברו עליהן חזל (כגון ב'תמח - פסח חל בחמישי או בשישי) וזה לא מסתדר כ"כ עם המולדות וכו'.

מה שנכון נכון כתב:

עזריאל ברגר כתב:

מה שנכון נכון כתב:מחשבים את מנין הימים לאחור. ופשוט.
אך לפו"ר לא יצא לי לפי"ז שהתחיל בשבת.

אם ר"ה (יום שבו מצאה היונה מנוח לפירש"י) שנת א'תקנז חל בשבת, ושנת א'תקנו היתה כסדרה-פשוטה (רש"י) - אז היא היתה "גכה" כשנת ה'תשסט וכיו"ב, ובקביעות כזו - י"ז חשון יוצא בשבת.

לכאורה היום שבו מצאה היונה מנוח היה ביום ה251 לתחלת המבול. וזה אינו מתחלק ב7.

הלכתי לפי פירש"י (וכמדומני שנתבאר בהרחבה ב"תורת מר"ם" שבחומשים דפוס בלום).
אם כי ראיתי פעם פירוש אחר (כמדומני שהוא פירש שכל החודשים נמנים לאותו מנין, ולכן הוא אומר שהארבעים יום הם חלק מתוך הק"נ יום) ואינני זוכר מי פירש כך.

עזריאל ברגר כתב:

בהל' קידוש החודש מבואר סדר החודשים והשנים.

למדתי הלכות קידוש החודש בעיון רב (ואף כתבתי עליהם פירוש), ולא מבואר שם מה היה לפני מתן-תורה.
וכמדומני שבדקתי פעם את השנים שדיברו עליהן חזל (כגון ב'תמח - פסח חל בחמישי או בשישי) וזה לא מסתדר כ"כ עם המולדות וכו'.

צדקת ממני, טעיתי עם המולדות שאפשר לחשב.

עזריאל ברגר כתב:

בהל' קידוש החודש מבואר סדר החודשים והשנים.

למדתי הלכות קידוש החודש בעיון רב (ואף כתבתי עליהם פירוש), ולא מבואר שם מה היה לפני מתן-תורה.
וכמדומני שבדקתי פעם את השנים שדיברו עליהן חזל (כגון ב'תמח - פסח חל בחמישי או בשישי) וזה לא מסתדר כ"כ עם המולדות וכו'.

ע"פ הבנתי יציאת מצרים היתה בשנת תמ"ט לבריאה שהוא תמ"ח ליצירה.
שהוא שנת יז למחזור קכ"ט.
ואם שנה זו לא הייתה מעוברת כחוק הלל, יוצא מולד ניסן ב - ד'כ'תתכ"ג.
ואם הייתה שנה מעוברת יוצא מולד ניסן ב - ו'ט'תקל"ו.
ואז לא קשה מידי.

"יש דבר אחד בעולם, שכל אדם רואה אותה בכל עת מימי חייו, והמלך אינו רואה את הדבר הזה כי אם לפרקים, אבל השי"ת אינו רואה את הדבר הזה לעולם"?

שברי לוחות כתב:"יש דבר אחד בעולם, שכל אדם רואה אותה בכל עת מימי חייו, והמלך אינו רואה את הדבר הזה כי אם לפרקים, אבל השי"ת אינו רואה את הדבר הזה לעולם"?

קטנותו

שברי לוחות כתב:"יש דבר אחד בעולם, שכל אדם רואה אותה בכל עת מימי חייו, והמלך אינו רואה את הדבר הזה כי אם לפרקים, אבל השי"ת אינו רואה את הדבר הזה לעולם"?

רואה כדמותו.

למה יש בזה חילוק בין כל אדם למלך?

אפשר לומר רואה שיש מי ששליט עליו אבל זו תשובה מדי פשוטה ולא פתרון חידה.

עזריאל ברגר כתב:

סעדיה כתב:[ה' עליהם יראה ויצא כברק חצו

מה הקשר לחנוכה?

עי"ש (זכריה ט' י"ג-י"ד) וברש"י שם.

סעדיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:

סעדיה כתב:[ה' עליהם יראה ויצא כברק חצו

מה הקשר לחנוכה?

עי"ש (זכריה ט' י"ג-י"ד) וברש"י שם.

יישר כח גדול!
זהו לשון הפסוקים ורש"י:
{יג} כִּי דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה קֶשֶׁת מִלֵּאתִי אֶפְרַיִם וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן עַל בָּנַיִךְ יָוָן וְשַׂמְתִּיךְ כְּחֶרֶב גִּבּוֹר:
כי דרכתי לי יהודה. סוף שאנטיוכס יטול המלוכה מיד מלכי פרס וירעו לכם ואני אדרוך יהודה להיות לי כקשת מלחמה וילחמו באנטיוכ' בימי חשמונאים : קשת מלאתי אפרים. מקרא קצר הוא כמו קשת מלאתי יד אפרים כמו (מ''ב ט) ויהוא מלא ידו בקשת אפרים יהיה לי כאשפה מלאה חצים : ועוררתי בניך ציון. על חיל אנטיוכס:
{יד} וַיהוָה עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ וַאדֹנָי יְהוִֹה בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן:
וה' עליהם יראה. בספר יוסיפון מצינו בעת ההיא נראה מופת לאנשי ירושל' : בשופ' יתקע. ירעם : בסערות תימן. לסער את אנשי תימן הם חיל אנטיוכס ויש מרבותי' שפתרוהו על אדום לע''ל:

אקטואלי מאוד.

"ביום שלישי הכתה סופת הוריקן גדולה הנקראת "צ'פלה" בחופי תימן וזרעה הרס עצום...
דבר זה הוא בגדר פלא כי מעולם לא תועדה סופת הוריקן בתימן".

ושמא הוא אף רמז לבוא המשיח...

"גילי מאוד בת-ציון, הריעי בת ירושלים, הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושע הוא; עני ורוכב על-חמור, ועל-עיר בן-אתונות...וַאדֹנָי יְהוִֹה בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן".
http://sod1820.co.il/wp-content/uploads ... %D7%9F.mp4
http://www.jumbomail.co.il/DownloadFile ... 6764773D3D

אני כמו כולם מחכה למשיח בכל יום שיבא, וגם מקווה שהפסוק וה"א בשופר יתקע והלך בסערות תימן יהיה משהו ניכר לעין בגדולתו ובהודו הרבה יותר מאשר איזה סיפור על הוריקן שהכה במדינת היאמאנים הנקראת בפינו תימן.

ברור שזה אמור להיות הרבה יותר עוצמתי אבל אולי זו רק ההתחלה...
דיקא נמי דכתיב "בסערות" ודוק.

ישנם שתי דמויות בפרשת השבוע (חיי שרה) שמוזכרות בכינויים בלבד, ובמקומות אחרים בתורה התפרשו שמותיהם.
מיהם?

עבד אברהם, קטורה.

לייבעדיג יענקל כתב:עבד אברהם, קטורה.

עבד אברהם - נכון, זאת ממש שאלת טריויה.
קטורה - א. לפי הפשט קטורה אינה הגר, ואני מדבר על אנשים שלפי הפשט הם מוזכרים בשמם במקום אחר. ב. הגר מוזכרת בפרשה גם בשמה (ואלה תולדות ישמעאל . . אשר ילדה הגר...).
יש דמות נוספת שמוזכרת בפרשתנו בכינוי בלבד, ובמקום אחר התפרש שמה.

דבורה מינקת רבקה.

מה שנכון נכון כתב:דבורה מינקת רבקה.

מדויק!

עשוי לנחת כתב:

שברי לוחות כתב:"יש דבר אחד בעולם, שכל אדם רואה אותה בכל עת מימי חייו, והמלך אינו רואה את הדבר הזה כי אם לפרקים, אבל השי"ת אינו רואה את הדבר הזה לעולם"?

רואה כדמותו.

אוצר החכמה כתב:למה יש בזה חילוק בין כל אדם למלך?

אפשר לומר רואה שיש מי ששליט עליו אבל זו תשובה מדי פשוטה ולא פתרון חידה.

קיבלתי במייל

איזה דבר נאמר בחמשת חומשי תורה רק על אברהם ומרים?
(גם על משה ואהרן, אבל בצורה שונה קצת)

עזריאל ברגר כתב:איזה דבר נאמר בחמשת חומשי תורה רק על אברהם ומרים?
(גם על משה אהרן, אבל בצורה שונה קצת)

נביאות.
אהרן אחיך יהיה נביאך.

מלך זקן וכסיל כתב:

עזריאל ברגר כתב:איזה דבר נאמר בחמשת חומשי תורה רק על אברהם ומרים?
(גם על משה אהרן, אבל בצורה שונה קצת)

נביאות.
אהרן אחיך יהיה נביאך.

אכן כך:
על אברהם - השב אשת האיש כי נביא הוא
על מרים - ותקח מרים הנביאה
על אהרן - כדבריך: אהרן אחיך יהיה נביאך.
על משה לא מצאתי את התואר "נביא" באופן ישיר, אבל בצורות מרומזות, כגון "אם יהיה נביאכם" וגו', וכן "נביא מקרבך מאחיך כמוני" וגו'.

יש עוד שנאמר עליהם בתורה שהם התנבאו, והם שבעים הזקנים שנאמר עליהם "ויתנבאו ולא יספו", וכן "אלדד ומידד מתנבאים במחנה".

על מי נאמר בתנ"ך שהיתה חכמה?

יאיר כתב:על מי נאמר בתנ"ך שהיתה חכמה?

1. וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת (במעשה דאבשלום ואמנון)
2. ותקרא אשה חכמה מן העיר שמעו שמעו אמרו נא אל יואב קרב עד הנה ואדברה אליך (במעשה דשבע בן בכרי. כמדומני שחז"ל אומרים שזוהי סרח בת אשר)
3. וכל הנשים אשר נשא לבן אותנה בחכמה (בבנין המשכן).

יפה. על מי עוד (תיאור אחר)?

יאיר כתב:יפה. על מי עוד (תיאור אחר)?

מלכת שבא?

לא שידוע לי..

יאיר כתב:לא שידוע לי..

כתוב שהיא בחנה את חכמת שלמה.
אפשר לשער מזה שהיא "לא היתה טיפשה לגמרי".
אבל אני מבין שאתה מתכוון למשהו אחר. נשמח לרמז.