פורום אוצר החכמה

מצר כתב:מחפש כתובת הדוא" ל (או כתובת האתר) של הרב יהושע ליפשיץ, המהדיר המוכשר של ספרי הלשם וע"ח ועוד ספרים..
תודה רבה

גימפעל כתב:

אויבער חכמניק כתב:הסופר טוביה פריינד מהמודיע.
בתודה מראש.

tuvia211@gmail.com

אויבער חכמניק כתב:

גימפעל כתב:

אויבער חכמניק כתב:הסופר טוביה פריינד מהמודיע.
בתודה מראש.

tuvia211@gmail.com

אם אפשר בבקשה מספר טלפון של הנ"ל.
דחוף לי מאד!
בתודה מראש!

בן_אליעזר כתב:אכן ראיתי באשכול אחד עכ"פ כאן (ואולי יש עוד כיו"ב) שם הועלו מדרשותיו של הגר"ש אלתר שליט"א -- בעניני פסח עכ"פ: viewtopic.php?t=21698

ובהקשר לזה, אשאל מה הם האתרים או מיילים לתפוצה וכל כיו"ב, שם ישנם מדרשותיו של הגר"ש אלתר (באודיו, ווידיאו, אך בעיקר מוקלדים וערוכים) ?

ואסיר תשוח"ח מראש למסייעין (וכן להפניות וקישורים אחרים שבכאן ובפורומים אחרים וכל כיו"ב), אם כאן ואם בפרטי.

ישעיהו כתב:מחפש את המייל (או טלפון) של מכון יחוה דעת

שומר-הגחלת כתב:טלפון של ומייל של הרב שלמה מייארא עורך הספר "גאוני משפחת אביחצירא" וספרי הרב זריהן (הטל והמייל שמופיעים בספריו אינם עדכניים), תודה

שייף נפיק כתב:בלוי הפצת ספרים בביכנ''ס?
תודה רבה מראש!

סליחות כתב:מחפש את כתובת אימייל של ד"ר משה גברא (מחקרים בסידורי תימן). ייש"כ

שייף נפיק כתב:בלוי הפצת ספרים בביכנ''ס?
תודה רבה מראש!

אוהב עמו כתב:למישהו יש את המייל של הרב משה הלל בנו של ר"י אהבת שלום הגר"י הלל?
ייש"כ

איש פלוני כתב:אבקש לקבל את המייל או הטלפון של הרב בצלאל נאור.
תודה רבה וייש"כ

אוהב עמו כתב:יש סדרת ספרים בענייני מוסר [זכורני מהילדות שהיו להם כריכת נייר חיצונית בשלל צבעי הפסטל] של הרב טובולסקי.
מישהו יודע את כתובתו או דרך ליצור עימו קשר?

פלוריש כתב:אשמח לקבל טלפון ו/או מייל של הרמ"מ פרבשטיין

חבר פורום אוצר החכמה כתב:גר בבלגיה

בסדר כתב:

חבר פורום אוצר החכמה כתב:גר בבלגיה

תודה!
אולי יש לך המספר שלו

גימפעל כתב:

בסדר כתב:

חבר פורום אוצר החכמה כתב:גר בבלגיה

תודה!
אולי יש לך המספר שלו

047-427-2595

נוטר הכרמים כתב:שמעתי באותה הקלטה דברים ממש מדהימים, אני מעתיק ממה שכתבתי לעצמי.

שמעתי בהקלטה מהגאון רבי שאול אלתר שליט"א דברים נפלאים לעידוד וחיזוק, וזה תורף הדברים.

איתא במגילה (י, ב): ויהי בימי אחשורוש. אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער. ויהי בימי אחשורוש הוה המן, ויהי בימי שפט השפטים הוה רעב, ויהי כי החל האדם לרב וירא ה' כי רבה רעת האדם וכו', יעו"ש באורך.

ויש לדקדק, חדא, הרי בכל מקומות אלו מיד לאחר ה'ויהי' מופיע תיאור הענין שהוא ענין של צער, וא"כ הרי חזינן להדיא שכך הוא, ומאי בעינן לזה "מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה". ועוד, מהו אריכות הלשון 'אינו אלא לשון צער', ה"ל למימר הרי הוא צער.

ונראה שהביאור הוא שבכל מקומות אלו אינו אלא לשון צער, היינו שאלו הינם מצבים שנראה שהכל אבוד ה' ירחם, היה רעב והיה המן וגזירת כליה וכו', ומ"מ לבסוף נמצא שהקב"ה היה בעזרם ומה היה 'אינו אלא לשון צער', היה קצת צער ועגמת נפש.

וכך הוא בהרבה מצבים וקשיים ונסיונות שעוברים על האדם 'אינם אלא לשון צער', ובפרסקטיבה יותר רחבה רואים שהכל לטובה, ואין כאן חורבן אלא בנין.

ועוד הביא מה שכתב רבי יהודה הלוי: 'עבדי הזמן – עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חפשי'. עבד הזמן, שרואה בפרק הזמן הנוכחי שהוא נמצא בו את חזות הכל, ומאבד עשתונות לנוכח הקושי שהוא נתון בו – עבד עבדים הוא, אבל עבד ד' שעושה רצון ד' ומבין שזהו מצב זמני – הוא לבדו חופשי.