פורום אוצר החכמה

ובמס' ר"ה (כמדומני) איתא דיעה (ר' יוסי?) שאדם נידון כל שעה, א"כ יש לשוב כל שעה.

ושלמה המלך ע"ה אמר בקהלת ט, ח "בכל עת יהיו בגדיך לבנים, ושמן על ראשך אל יחסר".

ובאבות ב, י:"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:...וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתָךְ".

וכמ"ש ר' מש"נ, בשבת קנג. "תְּנָן הָתָם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וְכִי אָדָם יוֹדֵע אֵיזֶה יוֹם יָמוּת? אָמַר לָהֶם, וְכָל שֶׁכֵּן - יָּשׁוּב הַיּוֹם, שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר, וְנִמְצָא כָל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ: (קהלת ט) "בְּכֹל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים, וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר".

ורס"ג היה שב בתשובה כל יום משום שכל יום התחדש לו יותר גדולת הבורא
ושב בתשובה על שלא כיבדו כראוי יום לפני.

יאיר כתב:ובמס' ר"ה (כמדומני) איתא דיעה (ר' יוסי?) שאדם נידון כל שעה, א"כ יש לשוב כל שעה.

ושלמה המלך ע"ה אמר בקהלת ט, ח "בכל עת יהיו בגדיך לבנים, ושמן על ראשך אל יחסר".

ובאבות ב, י:"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:...וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתָךְ".

וכמ"ש ר' מש"נ, בשבת קנג. "תְּנָן הָתָם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וְכִי אָדָם יוֹדֵע אֵיזֶה יוֹם יָמוּת? אָמַר לָהֶם, וְכָל שֶׁכֵּן - יָּשׁוּב הַיּוֹם, שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר, וְנִמְצָא כָל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ: (קהלת ט) "בְּכֹל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים, וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר".

ורס"ג היה שב בתשובה כל יום משום שכל יום התחדש לו יותר גדולת הבורא
ושב בתשובה על שלא כיבדו כראוי יום לפני.

הענינים של לשוב בתשובה כל יום וכל שעה - ידועים זה מכבר לכולם, ונראה לי קצת מיותר להביא כאן את מקורותיהם, כמו שמיותר להביא מקורות שצריך לשוב בתשובה בחודש אלול...
החידה היתה למצוא מקור של תשובה דווקא פעם בשבוע.

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:קיים דבר שישנו בכל קריאת התורה, חוץ מ: חנוכה, חוה"מ סוכות, ועוד 3 קריאות של שני וחמישי.
מהו הדבר הזה? ומיהן 3 הקריאות?

רמזים:
חנוכה וחוהמ"ס - מדובר רק על הימים שיש מחלוקת בין הרמ"א לב"י בסדרי הקריאה (כלומר: לא כולל שבת, ר"ח, או יום ראשון ואחרון של חנוכה).
3 הקריאות - וישב, מקץ, ויגש.

תשובה: הזכרת השם בשמות שאינם נמחקים.

עזריאל ברגר כתב:

יאיר כתב:ובמס' ר"ה (כמדומני) איתא דיעה (ר' יוסי?) שאדם נידון כל שעה, א"כ יש לשוב כל שעה.

ושלמה המלך ע"ה אמר בקהלת ט, ח "בכל עת יהיו בגדיך לבנים, ושמן על ראשך אל יחסר".

ובאבות ב, י:"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:...וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתָךְ".

וכמ"ש ר' מש"נ, בשבת קנג. "תְּנָן הָתָם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וְכִי אָדָם יוֹדֵע אֵיזֶה יוֹם יָמוּת? אָמַר לָהֶם, וְכָל שֶׁכֵּן - יָּשׁוּב הַיּוֹם, שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר, וְנִמְצָא כָל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ: (קהלת ט) "בְּכֹל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים, וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר".

ורס"ג היה שב בתשובה כל יום משום שכל יום התחדש לו יותר גדולת הבורא
ושב בתשובה על שלא כיבדו כראוי יום לפני.

הענינים של לשוב בתשובה כל יום וכל שעה - ידועים זה מכבר לכולם, ונראה לי קצת מיותר להביא כאן את מקורותיהם, כמו שמיותר להביא מקורות שצריך לשוב בתשובה בחודש אלול...
החידה היתה למצוא מקור של תשובה דווקא פעם בשבוע.

לאחר העיון במהרשא המדובר:
יש ממנו ראיה ברורה שלא כ"כ חשוב לחזור בתשובה בכל יום, ומספיק פעם בשבוע!
(אולי רק לאנשים במעלתו של דוד המלך?)

שני שאלות בחורש"י פרשת שמות
האם במצרים היו תרנגולים
והאם לאריה יש זקן?

חידה שחד הרב שלמה לווינשטיין שליט"א [כאן במוצ"ש שעבר].

איזה פסוק מתחיל ומסתיים עם אותן שלש מילים, ובפסוק זה משה רבינו לא אמר אמת?

"אני ה' אלקיכם"

יש"כ

שברי לוחות כתב:שני שאלות בחורש"י פרשת שמות
האם במצרים היו תרנגולים
והאם לאריה יש זקן?

ילמדנו רבינו?

חידה לפרשת משפטים:
מצה - ברביצה, ומריבה - בזקיפה

עזריאל ברגר כתב:חידה לפרשת משפטים:
מצה - ברביצה, ומריבה - בזקיפה

אין לי זמן לעיין, אבל מסתמא קשור לזה:
"וְכִי-יְרִיבֻן אֲנָשִׁים--וְהִכָּה-אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ, בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף; וְלֹא יָמוּת, וְנָפַל לְמִשְׁכָּב. יט אִם-יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ, עַל-מִשְׁעַנְתּוֹ--וְנִקָּה הַמַּכֶּה: רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן, וְרַפֹּא יְרַפֵּא. {ס} כ וְכִי-יַכֶּה אִישׁ אֶת-עַבְדּוֹ אוֹ אֶת-אֲמָתוֹ, בַּשֵּׁבֶט, וּמֵת, תַּחַת יָדוֹ--נָקֹם, יִנָּקֵם. כא אַךְ אִם-יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, יַעֲמֹד--לֹא יֻקַּם, כִּי כַסְפּוֹ הוּא. {ס} כב וְכִי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, וְלֹא יִהְיֶה, אָסוֹן--עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ, כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה, וְנָתַן, בִּפְלִלִים."

אכן, וכי יריבון אנשים - בזקף, וכי ינצו אנשים - ברביע.

הכהן כתב:אכן, וכי יריבון אנשים - בזקף, וכי ינצו אנשים - ברביע.

מדויק!

שברי לוחות כתב:שני שאלות בחורש"י פרשת שמות
האם במצרים היו תרנגולים
והאם לאריה יש זקן?

עיין רש"י שהנוגש המצרי היה מעמידם מקרות הגבר למלאכתם
ועוד עיין שמואל א יז: ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר: ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו ויקם עלי והחזקתי בזקנו והכתיו והמיתיו.

לבנון כתב:

שברי לוחות כתב:שני שאלות בחורש"י פרשת שמות
האם במצרים היו תרנגולים
והאם לאריה יש זקן?

עיין רש"י שהנוגש המצרי היה מעמידם מקרות הגבר למלאכתם
ועוד עיין שמואל א יז: ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר: ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו ויקם עלי והחזקתי בזקנו והכתיו והמיתיו.

מה הקשר בין האריה לפרשת שמות?

עזריאל ברגר כתב:

לבנון כתב:

שברי לוחות כתב:שני שאלות בחורש"י פרשת שמות
האם במצרים היו תרנגולים
והאם לאריה יש זקן?

עיין רש"י שהנוגש המצרי היה מעמידם מקרות הגבר למלאכתם
ועוד עיין שמואל א יז: ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר: ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו ויקם עלי והחזקתי בזקנו והכתיו והמיתיו.

מה הקשר בין האריה לפרשת שמות?

רש"י שמות ד ד

שתי דברים במעשה המשכן (בפרשת תרומה), שלא כתוב בתורה ממה הם היו עשויים?

לבנון כתב:שתי דברים במעשה המשכן (בפרשת תרומה), שלא כתוב בתורה ממה הם היו עשויים?

כותב מהזיכרון, ותתקנו אותי אם טעיתי:
לולאות יריעות העיזים.
מיתרי המשכן.

עזריאל ברגר כתב:

לבנון כתב:שתי דברים במעשה המשכן (בפרשת תרומה), שלא כתוב בתורה ממה הם היו עשויים?

כותב מהזיכרון, ותתקנו אותי אם טעיתי:
לולאות יריעות העיזים.
מיתרי המשכן.

על מיתרי המשכן לא חשבתי. וא"כ יש משהו נוסף.

לבנון כתב:

עזריאל ברגר כתב:

לבנון כתב:שתי דברים במעשה המשכן (בפרשת תרומה), שלא כתוב בתורה ממה הם היו עשויים?

כותב מהזיכרון, ותתקנו אותי אם טעיתי:
לולאות יריעות העיזים.
מיתרי המשכן.

על מיתרי המשכן לא חשבתי. וא"כ יש משהו נוסף.

לפי סדר הפרשה, אלו הדברים שלא מצאתי מפורש בכתובים את החומר שממנו נעשו:
מסגרת השולחן?
לולאות יריעות העיזים.
הטבעות העליונות של הקרשים (לא עליהן נאמר במפורש שהן מזהב, אלא על הטבעות שהיו "בתים לבריחים").

את המיתרים לא מצאתי בפרשתנו.

עזריאל ברגר כתב:לפי סדר הפרשה, אלו הדברים שלא מצאתי מפורש בכתובים את החומר שממנו נעשו:
מסגרת השולחן?
לולאות יריעות העיזים.
הטבעות העליונות של הקרשים (לא עליהן נאמר במפורש שהן מזהב, אלא על הטבעות שהיו "בתים לבריחים").

את המיתרים לא מצאתי בפרשתנו.

כונתי לא היתה למיתרים, אלא לעמודי החצר עצמם.
לגבי מסגרת השולחן, היה לי נראה לי בפשטות שהיא נחשבת לחלק מגוף השולחן.

איפה בתפילת שחרית של ר"ה אומרים (מעין) מלכויות זכרונות ושופרות, ומוכח שכותב הפיוט סבר שפקדונות כזכרונות (שזה מחלוקת בגמרא, ומחלוקת בפוסקים).

.

עזריאל ברגר כתב:איפה בתפילת שחרית של ר"ה אומרים (מעין) מלכויות זכרונות ושופרות, ומוכח שכותב הפיוט סבר שפקדונות כזכרונות (שזה מחלוקת בגמרא, ומחלוקת בפוסקים).

בפיוט "שמו מפארים" - הוא מחולק לשבעה חלקים:
חלק א' יש בו ג' פסוקים שתוכנם הוא מלכויות.
חלק ב' יש בו ג' פסוקים שתוכנם הוא זכרונות.
חלק ג' יש בו ג' פסוקים שתוכנם הוא שופרות.
חלק ד' יש בו ג' פסוקים שתוכנם הוא מלכויות.
חלק ה' יש בו ג' פסוקים שתוכנם הוא זכרונות.
חלק ו' יש בו ג' פסוקים שתוכנם הוא שופרות.
חלק ז' - פסוק ראשון מלכות, ואחרון שופרות, והאמצעי "כי פקד ה' את עמו".
(המחזור אינו תח"י, אבל דוק ותשכח)

פתחתי אשכול שלכאורה יעניין חלק מחכמי החידות:
פסוקים מיוחדים לשמות אנשים
viewtopic.php?f=7&t=26669

שני אחים תאומים ובכל אחד נגע צרעת שוה במראה ובגודל ובמקום.
לאחד אמר הכהן טהור ואילו לשני טמא ?
[התירוץ פשוט מאד, לא מתחת לקרקע.]

אבא יודן כתב:שני אחים תאומים ובכל אחד נגע צרעת שוה במראה ובגודל ובמקום.
לאחד אמר הכהן טהור ואילו לשני טמא ?
[התירוץ פשוט מאד, לא מתחת לקרקע.]

יש הרבה פתרונות.
אחד מהם הוא בענין "יש שפל ונשכר זריז ונפסד ויש שפל ונפסד זריז ונשכר".
גם אפשר ששניהם גרים, וא׳ נתגייר לפני שצמחה הצרעת והשני אחרי.

אני מבקש פשוט יותר.

אבא יודן כתב:שני אחים תאומים ובכל אחד נגע צרעת שוה במראה ובגודל ובמקום.
לאחד אמר הכהן טהור ואילו לשני טמא ?
[התירוץ פשוט מאד, לא מתחת לקרקע.]

חלילה לי לבטל אתכם מעונג שבת...
לשניהם אין סימני טומאה, אולם על אחד צמח הנגע בשבוע שעבר והשבוע פשה הנגע לכמו גודל הנגע של אחיו!!
[וזהו בעצם החילוק שבין נגעי אדם לנגעי בגדים ובתים, שבאדם לא חייבה התורה לקצץ הנגע ואמטול להכי היה בני אדם עם נגעים גדולים וכל זמן שלא פשה או צמח בו שאר סימני טומאה הרי הוא טהור. משא"כ בגדים ובתים שאם נשאר לשבועיים אף בלי פשיון אזי גוזזים\חולצים את הנגע, באופן שלא שייך בגד או בית ובהם נגע.]

היכי תימצי זכר בן חורין שמחוייב רק במצוות שאין הזמן גרמא, ופטור לגמרי לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא?.
רמז: נחלקו הראשונים אם מחוייב מדאורייתא או מדרבנן.

מתי כל ישראל היו מצורעים?

אחר העגל

יש"כ חידה של הרב לוונשטיין

מהו המקור שלאחר העגל היו כל ישראל מצורעים?

הרוצה להחכים כתב:מהו המקור שלאחר העגל היו כל ישראל מצורעים?

כאן
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=430
ובהשוואות

תודה רבה על הבאת המדרש.

הרוצה להחכים כתב:היכי תימצי זכר בן חורין שמחוייב רק במצוות שאין הזמן גרמא, ופטור לגמרי לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא?.
רמז: נחלקו הראשונים אם מחוייב מדאורייתא או מדרבנן.

זכר, שאנו מסופקים בזכרותו (וכגון שהוא טומטום שעדיין לא נקרע) והגיע לשנת הי"ב והביא שתי שערות. במעשהז"ג נתחייב מספק שמא הוא נקבה (ונחלקו הרמב"ם והרשב"א אי קיום המצוות מספק הוא חיוב דאורייתא או דרבנן). ובמעשלהז"D פטור ממ"נ, שהרי אם הוא נקבה הוא פטור לגמרי, ואם הוא זכר עדיין אינו מחוייב במצוות.
מקורות: מ"מ אישות פ"ב הכ"ה.

חידה:
מה ההבדל בין כל הימים שיש בהם מוסף לבין חול המועד פסח (ויום-כיפור - לחלק מהמנהגים)?

עוד חידות:

א. איזה תואר מוזכר בתורה על כל המועדים שבחודש תשרי, ואינו מוזכר על החגים האחרים?
ב. מתי מזכירים חמץ בפסח, ולא לשלילה אלא לחיוב?

עזריאל ברגר כתב:עוד חידות:


ב. מתי מזכירים חמץ בפסח, ולא לשלילה אלא לחיוב?

בקריאת תורא

עזריאל ברגר כתב:חידה:
מה ההבדל בין כל הימים שיש בהם מוסף לבין חול המועד פסח (ויום-כיפור - לחלק מהמנהגים)?

אמירת הרחמן - בכל שויו"ט אומרים "הרחמן הוא ינחילנו" וכו׳, בר"ח (ור"ה) - הרחמן הוא יחדש וכו׳, בסוכות - הרחמן הוא יקים וכו׳, ואילו בחוהמ"פ - יש מוסף ואין אומרים הרחמן.
יו"כ - תלוי בחילוקי המנהגים אם אומרים "הרחמן הוא יחדש עלינו את השנה הזאת" בכל עשי"ת או רק בר"ה.

עזריאל ברגר כתב:עוד חידות:

א. איזה תואר מוזכר בתורה על כל המועדים שבחודש תשרי, ואינו מוזכר על החגים האחרים?
ב. מתי מזכירים חמץ בפסח, ולא לשלילה אלא לחיוב?

התשובות לשתי השאלות האלו נמצאות אכן בקריאת "תורא":
א. שבתון: יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש, שבת שבתון, ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון.
ב. סולת תהיינה חמץ תאפינה (שתי הלחם).

אגב, ביאור למה אומרים שדווקא יו"כ הוא שבת-שבתון ולא שבת-בראשית (שנקראת בתורה שבת-שבתון או "שבתון שבת קודש" כמה פעמים) - מצאתי בליקוטי תורה לבעל התניא, שמבאר ששבת בראשית היא שבת שבתון לה׳, ואילו יום כיפור "שבת שבתון היא/הוא לכם" עיי"ש.

אבל ע"פ פשט - כל יום שאסור אפילו במלאכת אוכל נפש נקרא שבת-שבתון.