עמוד 5 מתוך 8

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: א' דצמבר 18, 2016 9:10 pm
על ידי חד ברנש
א. חיים כתב:אכן איננו יודעים עדיין, האם המבקר בעצמו גם עיין בספר או שלא. אבל זה באמת שאלה לא חשובה. הרי העורך איננו מצפה שכל בני האדם שע"פ כדור הארץ יעיינו בספרו, כך שיש לו מה להתאכזב אם פלוני איננו מעוניין בו.

אף אחד לא מצפה "שכל בני האדם שע"פ כדור הארץ יעיינו בספרו", אך זו בקשה סבירה לבקש מהמבקר שלכל הפחות יעיין בספר שהוא מבקר בכזו קלות...

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: א' דצמבר 18, 2016 9:24 pm
על ידי לבנון
חד ברנש כתב:לבנון,
אם לא קנית את הספר, משמע שראית אותו (אם בכלל) על רגל אחת, בחנות הספרים או באוצר הספרים, וממילא מובן מדוע אתה טוען שהמהדיר תלה את חידושיו בדברי הרוקח, כאילו עשה מעשה של הריטב"א על מסכת בבא בתרא...
אך לא כן הוא. אילו היית מעיין בשובה ובנחת בספר, היית נוכח, שדברי המהדיר, ברובם המכריע, נוגעים ישירות לדברי שירו של הרוקח.

חד ברנש כתב:אף אחד לא מצפה "שכל בני האדם שע"פ כדור הארץ יעיינו בספרו", אך זו בקשה סבירה לבקש מהמבקר שלכל הפחות יעיין בספר שהוא מבקר בכזו קלות....


עיינתי בספר יותר מאשר על רגל אחת, אף כי אולי לא בתוקף העיון. אבל הבקורת שלי לא היתה על תוכן הספר, כי אם על שמו. שעדין סבורני, שעל פיוט אחד, לא קוראים שם ספר 'תשובות רבינו אלעזר מגרמייזא'.
אודה ולא אבוש, כי מספרים מהסגנון של הריטב"א על יבמות, (לא"ד הוא, אבל הכוונה מובנת), וספרים אחרים בדומה לזה, פיתחתי אלרגיה כל שהיא לספרים מסוג זה. וע"כ מהרתי לשפוך את כוס חמתי אף על הספר הזה.
עכ"פ אשמע לעצתכם, לעבור שוב על הספר הנזכר. ואם שגיתי אתי תלין משוגתי.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: א' דצמבר 18, 2016 9:27 pm
על ידי חד ברנש
סתם כך, להאיר את עיני החכמים שלא ראו את הספר,
אל תחשבו שה'פיוט' עליו מדבר הרב לבנון הוא באורך של 'אדון עולם' וכיוצא בו, אלא מדובר בשיר ארוך בן 350 טורים כפולים.
(ואגב, לבנון, אילו היית מעיין בספר לא היית קורא ליצירת הרוקח בשם 'פיוט' אלא בשם 'שיר')

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: א' דצמבר 18, 2016 9:32 pm
על ידי פלגינן
לבנון כתב:...ואם שגיתי אתי תלין משוגתי.

תמה אני אם יש על יצועו של מר מקום דיו כדי להכיל שגגה כה שמנה.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: א' דצמבר 18, 2016 11:45 pm
על ידי עדיאל ברויאר
פלגינן כתב:
לבנון כתב:...ואם שגיתי אתי תלין משוגתי.

תמה אני אם יש על יצועו של מר מקום דיו כדי להכיל שגגה כה שמנה.


בלבנון יש מספיק מקום. כל החיזבלונים ימ"ש בסוריה, ורבים מהם גם לא הולכים לחזור, ואלו שיחזרו כנראה לא ילכו...
ויתרה מכך, דיו לבא מן הדין להיות כנידון. לא תהיה השגגה עבה מן הספר שבאמת אינו עב כל כך.
והן על הטענה הראשונה והן על הטענה השנייה נאמר - ושלום על ישראל...

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 9:53 am
על ידי שלום
פלגינן כתב:
שלום כתב:לעומת זאת החוקרים מתעניינים מאוד במדרשי ההלכה, בתוספתא ובירושלמי. רוב התלמידים בישיבות לא יודעים איך נראים ספרים אלו. הרי גם אני למדתי בישיבה ואני יודע. לדוג' חיפשתי מדרש הלכה (ספרי על דברים) בפלדהיים במא"ש. חנות ענקית וגדושה. "אין לנו מדרשי הלכה" ענה המוכר. מה לעשות? לזה נזקקתי ולא לחידושי ר' פלמוני על מס' כתובות.

ככה אמרת למוכר ה"מלומד" שם? מדרשי הלכה? [כך רשמו לך בפתק?..]
הצחקתני.
רציתי פעם להוציא אוסף של טעויות משעשעות של מוכרי חנויות ספרים, וכבר דיברו כאן פעם על מוכרים ספציפיים שידעו גם ידעו, אך אחרים - - , מוטב שלא לדבר.


לא הבנתי את הליצנותא. ביקשתי מהמוכר ספרי על דברים ולא ידע על מה דיברתי. חשבתי שיש מדף של מדרשים ואמר לי שאין להם. גש לחנות ותבדוק. בגירסא בגאולה יש להם לא מעט ממדרשי ההלכה (סמוך לדלת הכניסה). מה שרציתי לומר שכשם שבישיבות הפנ"י הוא ספר יסוד, באקדמיה ספרי היסוד - אחרים הם. ואגב - רק מעט מאוד מהחוקרים עוסקים בבבלי, כך שלנסות להשוות את האקדמיה לעולם הישיבות - זה לא יחזיק הרבה. צא וראה באיזה נושאים כתבו הקלסיקנים שבחוקרים (אלבק, אפשטיין, ליברמן ואורבך). ובאמת הלבני קצת יוצא מן הכלל. כנראה נשאר לו הרבה מ"שיטת הסוגיות" שלמד באונגארן ומתקופת לימודיו אצל הרב הוטנר.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 1:07 pm
על ידי השעיר החיי
דוד הנשקה בבר אילן עוסק בבלי (בין היתר) ומסופקני אם יש כאן בפורום חצי מניין שיכולים ללמוד סוגיה ורמב"ם כמוהו, עם הסנדלים והכל.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 1:44 pm
על ידי י. אברהם
מי זה דוד הנשקה ?
אולי תעלה כאן משהו מחידושיו ?

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 1:45 pm
על ידי פלגינן
י. אברהם כתב:מי זה דוד הנשקה ?
אולי תעלה כאן משהו מחידושיו ?

תגובה חזקה.

בלי להחזיק צד בוויכוח, כמובן שהמערערים לא כיוונו על אנשים כהנשקה שיש להם עבר תורני-ישיבתי עשיר.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 1:51 pm
על ידי י. אברהם
היכן למד ?

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 2:24 pm
על ידי השעיר החיי
עיין ויקיפדיה.
ועיין הספדו על מו"ר בנדיקט שמאז שעגנון הספיד את ביאלבלוצקי לא בא כבושם הזה בסגנון הזה (קצת בדרך זו בספר זכרון לפריימן שהוצא על ידי מעלה אדומים)

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 7:05 pm
על ידי שלום
מו"ר הנשקה באמת יוצא מן הכלל והוא זוכה להערכה (נדירה) גם מצד החוקרים המבוגרים ממנו. לא קשה למצוא מאמרים שלו ברשת (בעיקר למי שיש גישה ל-JSTOR). וגם את שלושת ספריו ניתן לקנות.

מכיוון שאני מכיר אותו מילדות (הוא לא מכיר אותי ואני צעיר ממנו), לתלות את כישוריו בעבר ישיבתי...נו...לא בטוח. קיבל המון ממורו ורבו הרב (פרופ') בנדיקט זצ"ל שהיה בעצמו חוקר תלמודי מובהק עם עבר ישיבתי הונגרי (למד אצל ה"דעת סופר"). בישיבת הכותל בה למד, לא חושב שהיה איזה רב שהיה לו מה לתרום לו. אולי במעט הרב שג"ר ז"ל. כנראה הרבנים גוסטמן ויבל"א שלמה פישר תרמו לו גם. ברור שאת המאמרים (חלקם כתב עוד בגיל 20) המבוססים על מקורות תורניים רבים לצד מקורות מחקריים, למד ממורו הרב בנדיקט.

כמדומני שהוא די מזלזל בחוקר ר"ש ליברמן, וגם זאת בעקבות הרב בנדיקט (ממנו שמעתי "מכר נפשו לשטן" על עריקתו לבית המדרש הקונסרבטיבי).

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 10:43 pm
על ידי הגהמ
לאחרונה יצא לי לעיין במאמרו של פרופ' הנשקה 'מצוות האבות ומצוות סיני' (בתוך ספר 'מברכת משה'), שלמרות הצליל האקדמאי, הינו בלול מכל - מידע רחב מאוד, ניתוח ישיבתי חד, הגיון ברור וצח - בד בבד עם חקר גירסאות וסידור שלבי הסוגיא בנוסח בכירי האקדמאים. המאמר עוסק בשיטת הרמב"ם שעשיית מצוות שהתקיימו לפני הר סיני אינה מתייחסת לציווי הקודמת אלא למה שחזרו ונשנו בסיני, וחידושיו המבריקים תורמים רבות להבנת הסוגיא. לענ"ד מאד שוה קריאה מתונה ומעמיקה.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 10:47 pm
על ידי י. אברהם
הגהמ כתב:לאחרונה יצא לי לעיין במאמרו של פרופ' הנשקה 'מצוות האבות ומצוות סיני' (בתוך ספר 'מברכת משה'),
לענ"ד מאד שוה קריאה מתונה ומעמיקה.

מי יעלה לנו ?

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 10:59 pm
על ידי פלגינן
אולי גם מהמאמר המצ"ב ניתן לראות משהו. [בתקווה שלא "נפלתי" על מאמר שאינו משקף נכון].

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 11:17 pm
על ידי שבתי
י. אברהם כתב:
הגהמ כתב:לאחרונה יצא לי לעיין במאמרו של פרופ' הנשקה 'מצוות האבות ומצוות סיני' (בתוך ספר 'מברכת משה'),
לענ"ד מאד שוה קריאה מתונה ומעמיקה.

מי יעלה לנו ?


http://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/10201.pdf

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 11:19 pm
על ידי לייטנר
.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 11:28 pm
על ידי צביב
שלום כתב:לעומת זאת החוקרים מתעניינים מאוד במדרשי ההלכה, בתוספתא ובירושלמי. רוב התלמידים בישיבות לא יודעים איך נראים ספרים אלו. הרי גם אני למדתי בישיבה ואני יודע. לדוג' חיפשתי מדרש הלכה (ספרי על דברים) בפלדהיים במא"ש. חנות ענקית וגדושה. "אין לנו מדרשי הלכה" ענה המוכר. מה לעשות? לזה נזקקתי ולא לחידושי ר' פלמוני על מס' כתובות.



. ביקשתי מהמוכר ספרי על דברים ולא ידע על מה דיברתי. חשבתי שיש מדף של מדרשים ואמר לי שאין להם. גש לחנות ותבדוק. בגירסא בגאולה יש להם לא מעט ממדרשי ההלכה (סמוך לדלת הכניסה). מה שרציתי לומר שכשם שבישיבות הפנ"י הוא ספר יסוד, באקדמיה ספרי היסוד - אחרים הם. ואגב - רק מעט מאוד מהחוקרים עוסקים בבבלי, כך שלנסות להשוות את האקדמיה לעולם הישיבות - זה לא יחזיק הרבה. צא וראה באיזה נושאים כתבו הקלסיקנים שבחוקרים (אלבק, אפשטיין, ליברמן ואורבך). ובאמת הלבני קצת יוצא מן הכלל. כנראה נשאר לו הרבה מ"שיטת הסוגיות" שלמד באונגארן ומתקופת לימודיו אצל הרב הוטנר.[/quote]
כעת הדפיסו קטלוג ספרים, ובסופו מבואר שבירושלים יש לפלדהיים מחלקת ספרים ישיבתיים רק בגבעת שאול.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ב' דצמבר 19, 2016 11:40 pm
על ידי י. אברהם

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ו' ינואר 06, 2017 12:34 am
על ידי בן עזאי
השעיר החיי כתב:דוד הנשקה בבר אילן עוסק בבלי (בין היתר) ומסופקני אם יש כאן בפורום חצי מניין שיכולים ללמוד סוגיה ורמב"ם כמוהו, עם הסנדלים והכל.


עכשיו אני הוגה בספרו ״מה נשתנה? ליל הפסח בתלמודם של חכמים״, ואף שיש מקומות שאפשר להשיב על דבריו כמו על כל מחבר, כלל גישתו הוא של לימוד הדברים מבפנים מתוך דברי חז״ל מתוך יר״ש וכבוד חכמים, ואני ממליץ בחום לכל מי שחושב שיש צד של אמת בלימוד במתודות מחקריות אך עם זאת נטוע בכל מאודו בביהמ״ד לטעום מהיין הזה, לא אגזים אם אומר שעוד לא נראה כבושם הזה!!

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ו' ינואר 06, 2017 3:50 pm
על ידי איש_ספר
אין ספק שר"ד הנשקה הוא בעל כשרון עצום, וידען גדול וע"כ אין ויכוח.
אמנם, וזה חייב להאמר כאן, הוא נמנה על אסכולת החוקרים שכלי העבודה המרכזי שלה הוא לעשות את התלמוד קרעים קרעים, האמוראים לא הכירו את המסורות התנאים, הסתמאים לא הבינו דברי האמוראים, ובסוף נשאר איזה שכבה דקיקה איתה מסכימים... הוי אומר לא מדובר בשימוש מוגבר בגרסאות, או עיסוק בריאליה, ועוד מתודות זרות לבית המדרש, אלא בגישה המחללת את קדושת התלמוד לחלוטין. מי שמעונין לשבח ספרים מהסוג הזה, טוב יעשה אם לכה"פ יתן לקורא תמונה מלאה להבין במאי עסקינן.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ש' ינואר 07, 2017 7:46 pm
על ידי לוצאטי
לא ידעתי ששימוש מוגבר בגירסאות או בריאליה זר לבהמ"ד, בעוד שהראשונים עסקו הרבה בזה. אולי זר בישיבות.
ההצגה של שיטת ר"ד הנשקה מוגזמת ומוקצנת.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ש' ינואר 07, 2017 8:17 pm
על ידי פלגינן
איש_ספר כתב:אין ספק שר"ד הנשקה הוא בעל כשרון עצום, וידען גדול וע"כ אין ויכוח.
אמנם, וזה חייב להאמר כאן, הוא נמנה על אסכולת החוקרים שכלי העבודה המרכזי שלה הוא לעשות את התלמוד קרעים קרעים, האמוראים לא הכירו את המסורות התנאים, הסתמאים לא הבינו דברי האמוראים, ובסוף נשאר איזה שכבה דקיקה איתה מסכימים... הוי אומר לא מדובר בשימוש מוגבר בגרסאות, או עיסוק בריאליה, ועוד מתודות זרות לבית המדרש, אלא בגישה המחללת את קדושת התלמוד לחלוטין. מי שמעונין לשבח ספרים מהסוג הזה, טוב יעשה אם לכה"פ יתן לקורא תמונה מלאה להבין במאי עסקינן.

אשמח להבין כמה פרטים:
אצל כמה חוקרים ראית ש"כלי העבודה המרכזי" הוא לעשות את התלמוד קרעים קרעים?
מה פירוש שבגלל שחלק לא הכירו את החלק האחר (והרי אמורא לא בהכרח הכיר כל הבריי') נשאר[ה] שכבה דקיקה אתה מסכימים?
כמה חוקרים הצטרפו לרעיון של "הסתמאים" כיחידה אחת או כתקופה?
האם ראית כזאת אצל הנשקה? אשמח לראות דוגמאות.
איני תוקף חלילה, אלא כתלמיד הדן לפני רבו.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ש' ינואר 07, 2017 8:26 pm
על ידי איש_ספר
לוצאטי כתב:לא ידעתי ששימוש מוגבר בגירסאות או בריאליה זר לבהמ"ד, בעוד שהראשונים עסקו הרבה בזה. אולי זר בישיבות.
ההצגה של שיטת ר"ד הנשקה מוגזמת ומוקצנת.

דעת לנבון שהמכוון לשימוש מוגבר ולכלי מרכזי. והחילוק פשוט. בכל מקרה הנושא היה הסיפא (הנשקה ושיטתו)
מאי משמע מוגזם ומוקצן?
בניגוד למתודות אחרות, (אלו המפורטות מעלה ועוד, כגון חדירת תוספות חיצוניות וכו') שהמינון הוא המבדיל בין קודש לחול, החלק הזה, לאמור, כי האמוראים לא הבינו את אשר לפניהם, די באמירה אחת כזו והמחבר ממקם את עצמו מחוץ לבית המדרש.
פלגינן כתב:
איש_ספר כתב:אין ספק שר"ד הנשקה הוא בעל כשרון עצום, וידען גדול וע"כ אין ויכוח.
אמנם, וזה חייב להאמר כאן, הוא נמנה על אסכולת החוקרים שכלי העבודה המרכזי שלה הוא לעשות את התלמוד קרעים קרעים, האמוראים לא הכירו את המסורות התנאים, הסתמאים לא הבינו דברי האמוראים, ובסוף נשאר איזה שכבה דקיקה איתה מסכימים... הוי אומר לא מדובר בשימוש מוגבר בגרסאות, או עיסוק בריאליה, ועוד מתודות זרות לבית המדרש, אלא בגישה המחללת את קדושת התלמוד לחלוטין. מי שמעונין לשבח ספרים מהסוג הזה, טוב יעשה אם לכה"פ יתן לקורא תמונה מלאה להבין במאי עסקינן.

אשמח להבין כמה פרטים:
א. אצל כמה חוקרים ראית ש"כלי העבודה המרכזי" הוא לעשות את התלמוד קרעים קרעים?
ב. מה פירוש שבגלל שחלק לא הכירו את החלק האחר (והרי אמורא לא בהכרח הכיר כל הבריי') נשאר[ה] שכבה דקיקה אתה מסכימים?
ג. כמה חוקרים הצטרפו לרעיון של "הסתמאים" כיחידה אחת או כתקופה?
ד. האם ראית כזאת אצל הנשקה? אשמח לראות דוגמאות.
ה. איני תוקף חלילה, אלא כתלמיד הדן לפני רבו.

א. יש חשיבות למספר?
ב. מסוגיא שלימה משאירים שורה אחת קדומה שהשתמרה כצורתה, והשאר שכבות של שיבושים, שיבושים ממניעים שונים (אי היכרות של כל החומר, או סתם רמת משכל נמוכה מזו של הכותב).
ג. ע"ע א.
ד. ראיתי. אין בכחי עכשיו.
ה. אם אין הרב דומה וכו'.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ש' ינואר 07, 2017 9:36 pm
על ידי בן עזאי
כבוד הרב איש ספר:
שאלה תיאורטית לשם דוגמא בלבד: האם זה באמת רעיון כ״כ הזוי לחשוב שאמוראים בבליים בדורו של רבינא לא הכירו את המימרות של אמוראי א״י מדורו של רב יוחנן בצורתם המקורית? וביותר שכבר הוכח שבידינו יש הרבה ברייתות/מדרשים/מימרות-חז״ל שלא היה לכל אמורא שמובא מדבריו בתלמודים, ואולי באמת אנו יכולים להביע דיעה בעניין ולהוכיח מהי המימרא המקורית של תנא פלוני או אמורא פלוני?

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ש' ינואר 07, 2017 9:58 pm
על ידי לוצאטי
איש_ספר כתב:
לוצאטי כתב:לא ידעתי ששימוש מוגבר בגירסאות או בריאליה זר לבהמ"ד, בעוד שהראשונים עסקו הרבה בזה. אולי זר בישיבות.
ההצגה של שיטת ר"ד הנשקה מוגזמת ומוקצנת.

דעת לנבון שהמכוון לשימוש מוגבר ולכלי מרכזי. והחילוק פשוט. בכל מקרה הנושא היה הסיפא (הנשקה ושיטתו)
מאי משמע מוגזם ומוקצן?
בניגוד למתודות אחרות, (אלו המפורטות מעלה ועוד, כגון חדירת תוספות חיצוניות וכו') שהמינון הוא המבדיל בין קודש לחול, החלק הזה, לאמור, כי האמוראים לא הבינו את אשר לפניהם, די באמירה אחת כזו והמחבר ממקם את עצמו מחוץ לבית המדרש.

עד כמה שראיתי מכתביו אין אמירה שלא הבינו, אלא שהבינו ו/או ביארו באופן שונה מכפי שהובנו הדברים בשעת נתינתם, מסיבות מסויימות. ודאי ידועים למר דברי הרמב"ם במו"נ על עין תחת עין.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ש' ינואר 07, 2017 11:10 pm
על ידי עזר על גיבור
בן עזאי כתב:
השעיר החיי כתב:דוד הנשקה בבר אילן עוסק בבלי (בין היתר) ומסופקני אם יש כאן בפורום חצי מניין שיכולים ללמוד סוגיה ורמב"ם כמוהו, עם הסנדלים והכל.

עכשיו אני הוגה בספרו ״מה נשתנה? ליל הפסח בתלמודם של חכמים״, ואף שיש מקומות שאפשר להשיב על דבריו כמו על כל מחבר, כלל גישתו הוא של לימוד הדברים מבפנים מתוך דברי חז״ל מתוך יר״ש וכבוד חכמים, ואני ממליץ בחום לכל מי שחושב שיש צד של אמת בלימוד במתודות מחקריות אך עם זאת נטוע בכל מאודו בביהמ״ד לטעום מהיין הזה, לא אגזים אם אומר שעוד לא נראה כבושם הזה!!

האם טענתו המרכזית בספר זה, שמצוות "והגדת לבנך" כפי שהיא מתפרשת בדברי חז"ל לספר יציאת מצרים לבנינו בליל הסדר, הוא חידוש של אחר החורבן!!! וקודם החורבן (בית שני) פירשו פסוק זה כמצוה כללית לספר לבנים על יציאת מצרים ולאו דווקא בליל הסדר ("וביום ההוא" - בזמן ההוא), האם דברים אלו יכולים להתאים לדעתך, למי שנטוע בכל מאודו בבית המדרש?

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ש' ינואר 07, 2017 11:36 pm
על ידי בן עזאי
תיקון קל בדבריך ״טענתו המרכזית היא שסיפור יציאת מצרים בליל הסדר בצורה יזומה (בלי שהבן ישאל מאליו, ע״י טקסט מוכתב מראש, ובתבנית וסדר מסוים דוקא) היא התפתחות שלאחר החורבן״ וכדברים האלו ממש כתב בשו״ת הרא״ש סי׳ כ״ד סעי׳ ב׳ (בדפוס חסר משפט בסו״ד אך הוא נמצא בכ״י פריס) ואכן דברים אלו אכן מתאימים למי שנטוע בכל מאודו בביהמ״ד.

והא לך לשון התוספתא פסחים פ״י ה״ו לגבי מח׳ ב״ש וב״ה עד היכן הוא אומר בחלק הראשון של הלל וז״ל ״אמרו ב״ש לב״ה וכי כבר יצאו שמזכירים יציאת מצרים״ עיי״ש וכן הוא בירו׳ על המשנה עיי״ש ובמפרשי הירו׳, עכ״פ מו׳ שבזמנם לא הזכירו יצי״מ (לכה״פ) עד חצות.

ועי׳ בספרו, הוא מגן ע״ע בצורה מרשימה.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ש' ינואר 07, 2017 11:43 pm
על ידי עזר על גיבור
מר כנראה לא עיין כלל בספרו, הוא כותב במפורש ש ''ביום ההוא'' (והגדת לבנך ביום ההוא וכו') אין הכוונה על ליל ט''ו בניסן אלא בזמן ההוא, ואין לדבריו שום מצוה מיוחדת בליל ט'ו בניסן בענין סיפור יציאת מצרים, הוא מאריך לדון כיצד היה ליל הסדר בזמן הבית (שהרי מצות הגדה לא נהגה אז לדבריו) ומסקנתו היא שמרכז הלילה היה ההלל.
כדברים האלו לא אמר שום אדם מעולם מהשדה התורני.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ש' ינואר 07, 2017 11:55 pm
על ידי בן עזאי
א. לגבי פי׳ הפסוקים זהו פשוטם של מקראות.
ב. לגבי מרכזיות ההלל הוא האריך בראיות והתוספתא שהבאתי למעלה מכריחה כך.
ואף באחרונים (נ״ל הררי קדם או מישהו אחר מבית בריסק) דיברו על כך בהקשר לדין שהגדה צריכה להיאמר על הכוס (יש שמועה שכך נהג הגר״ח מבריסק למעשה בכל ההגדה) משום שאינו אלא הנמקה וביאור על מה אנחנו מודים ומהללים (וכלשון לפיכך וכו׳) אמור מעתה אף היום מרכז הסדר הוא ההלל.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: א' ינואר 08, 2017 12:07 am
על ידי עזר על גיבור
א. השאלה היא לא מהו פשטי המקראות במובן של "פשוטו של מקרא" (ואף בזה אינני מסכים כלל לדבריך ,אך זה לא הענין כרגע), אלא השאלה מהו הפירוש שמחייב מבחינת ההלכה, לדעתו של הנשקה בזמן הבית הבינו שהפירוש של "ביום ההוא" - ליל ט''ו בניסן, לא היה פירוש מחייב כלל, ולא סברו שיש מצוה בלילה זה במיוחד לספר את סיפור היציאה ממצרים.
ב. לא איכפ''ל כלל לומר שהיה חשיבות גדולה להלל, הענין הוא שלדעתו זה היה משמעות ליל הסדר ולא מצות ההגדה שכלל לא נהגה כלל אז.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: א' ינואר 08, 2017 8:48 am
על ידי בן עזאי
א. ברא״ש שהובא לעיל כ׳ מפורש שסיפור יצי״מ בצורה שיש בידינו הוא חיוב דרבנן (ולא מצוה) וא״כ ברור שהוא התחדש בזמן מסוים.
ב. עי׳ תוספתא סוף ערבי פסחים שם איתא שר״ג סבר שחייב לעסוק בהלכ׳ הפסח כל הלילה [ולא לספר ביצי״מ כמו במעשה ברז״ל שהיו מסובין בבני ברק] וכבר עמדו בזה [כרגע נשמט מזכרוני אבל נ״ל שבפולמוס על חי׳ הקרבנות (רצ״ה קלישר) העלו את זה] והעלו שר״ג הקריב פסח גם אחרי החורבן, ודו״ק.
בשולי הדברים: אם חושב מר ששינוי כ״כ גדול כמו הפסקת הקרבת קרבן פסח בעקבות חורבן הבית לא השפיע בכי הוא זה על צורת ליל הסדר אינו אלא טועה. ודי בזה.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: א' ינואר 08, 2017 8:53 am
על ידי עדיאל ברויאר
עזר על גיבור כתב:
בן עזאי כתב:
ב. לגבי מרכזיות ההלל הוא האריך בראיות והתוספתא שהבאתי למעלה מכריחה כך.
ואף באחרונים (נ״ל הררי קדם או מישהו אחר מבית בריסק) דיברו על כך בהקשר לדין שהגדה צריכה להיאמר על הכוס (יש שמועה שכך נהג הגר״ח מבריסק למעשה בכל ההגדה) משום שאינו אלא הנמקה וביאור על מה אנחנו מודים ומהללים (וכלשון לפיכך וכו׳) אמור מעתה אף היום מרכז הסדר הוא ההלל.

ב. לא איכפ''ל כלל לומר שהיה חשיבות גדולה להלל, הענין הוא שלדעתו זה היה משמעות ליל הסדר ולא מצות ההגדה שכלל לא נהגה כלל אז.


אני משער שאחת מראיותיו היא ההבדל בין הסדר המתואר במשנה ובין הסדר המתואר בתוספתא. הראייה הזו נידונה במחקר בהקשרים של היחסים בין התוספתא ובין המשנה. אם הוא משתמש בראייה הזאת, זה כשלעצמו ודאי אינה ראייה כלל, מכיוון שאחד הדברים שאין לו הכרע כיום הוא היחסים בין החיבורים ברמת המאקרו, ועאכו"כ ברמת המיקרו. וכיוון שכך, מי יתקע לן שהסדר שבתוספתא לא מגיע כהוספה והשלמה לסדר שבמשנה (וחלקו כמובן גם חזרה, וכך תמיד בתוספתא).
אבל כמדומה שזה פרט מקומי.
דברי הרב אי"ס מכוונים כלפי פירוק התלמוד לרבדים-רבדים, שיטה שמחוררת ומחללת את התלמוד וממילא גם את כל עולם ההלכה היהודי, במיוחד כשהיא מצטרפת לגורמים נוספים, כגון אלו שהוזכרו בדבריו. איני יודע אם הנשקה נכלל בהולכים בשיטה זו, כיוון שבמעט ששמעתי וקראתי אותו העיסוק לא היה בתלמוד אלא בתחומים אחרים, אבל מי שזה חשוב לו יוכל לבחון זאת בקלות יתרה בספרים שלו שעוסקים בכמה פרקים בתלמוד.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: א' ינואר 08, 2017 8:58 am
על ידי בברכה המשולשת
עדיאל ברויאר כתב: אבל כמדומה שזה פרט מקומי.
דברי הרב אי"ס מכוונים כלפי פירוק התלמוד לרבדים-רבדים, שיטה שמחוררת ומחללת את התלמוד וממילא גם את כל עולם ההלכה היהודי, במיוחד כשהיא מצטרפת לגורמים נוספים, כגון אלו שהוזכרו בדבריו. איני יודע אם הנשקה נכלל בהולכים בשיטה זו, כיוון שבמעט ששמעתי וקראתי אותו העיסוק לא היה בתלמוד אלא בתחומים אחרים, אבל מי שזה חשוב לו יוכל לבחון זאת בקלות יתרה בספרים שלו שעוסקים בכמה פרקים בתלמוד.


שמעתי ממנו במפורש שהוא הולך בדרך זו (ודי לעיין בספרו משנה ראשונה בתלמודם של תנאים אחרונים לראות שאכן כך הוא) אך הוא מתנגד למקצינים את הדבר (כגון שי"פ וק"ו דו"הל)

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: א' ינואר 08, 2017 9:06 am
על ידי עדיאל ברויאר
בברכה המשולשת כתב:שמעתי ממנו במפורש שהוא הולך בדרך זו (ודי לעיין בספרו משנה ראשונה בתלמודם של תנאים אחרונים לראות שאכן כך הוא) אך הוא מתנגד למקצינים את הדבר (כגון שי"פ וק"ו דו"הל)


מצער. עכ"פ, ידועה מחלוקתם של שי"פ ודו"הל לגבי הסתמאים, אבל יש להדגיש שזה ממש לא כל העניין, וגם אדם שיהיה שמרן בסוגייה זו, אבל ילך בדרך של הרבדים הוא מפורר את התלמוד ושומט ממנו כל עניין וטעם.
וה' יחיש להשיב את הסנהדרין למקומה ולהזריח את אור התורה בעולם.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: א' ינואר 08, 2017 10:00 am
על ידי אוצר החכמה
בן עזאי כתב:כבוד הרב איש ספר:
שאלה תיאורטית לשם דוגמא בלבד: האם זה באמת רעיון כ״כ הזוי לחשוב שאמוראים בבליים בדורו של רבינא לא הכירו את המימרות של אמוראי א״י מדורו של רב יוחנן בצורתם המקורית? וביותר שכבר הוכח שבידינו יש הרבה ברייתות/מדרשים/מימרות-חז״ל שלא היה לכל אמורא שמובא מדבריו בתלמודים, ואולי באמת אנו יכולים להביע דיעה בעניין ולהוכיח מהי המימרא המקורית של תנא פלוני או אמורא פלוני?


כמובן שזה רעיון הזוי. ולא הרעיון הפרטי הוא ההזוי אלא כל הגישה.
ואתן לך דוגמה על זה. כל אחד מהנמצאים כאן יהא גילו אשר יהא יכול לשאול את עצמו על התקופה בה היה נער ועל אירועים שהכיר היטב, האם באמת כשיבוא היום אדם שלא היה שם ויקח עשרים או שלושים או מאה מעתוני התקופה וינסה להבין מה באמת קרה ומי היה נגד מי ומה סבר אדם או רב פלוני. האם יוכל להסיק באמת מה קרה ולטעון שהוא מבין את הדברים יותר מבן התקופה? או הפוך האירועים שאתה עד להם היום האם יוכלו בעוד עשרים שנה ע"פ כמות מסויימת של עיתונים לענות על שאלות כאלה באופן נכון?

כמו כן כמה קשה לבן א"י למשל להבין את הדקויות בקהילות אחרות בחו"ל משום התרבות השונה ולהיפך.

כמה קל וחומר בן בנו של קל וחומר על תקופה שכל ארחה ורבעה אינם ידועים לנו. התרבות היתה שונה המציאות היתה שונה וכמות האינפורמצייה ששרדה אפסית לחלוטין.

התשובה שההיסטוריונים יענו על זה, ובצדק מבחינתם, היא מה ניתן לעשות? אנחנו מנסים לברר את העובדות ככל שניתן, גם אם זה בירור חלקי הוא פורה ועם הזמן הוא משתפר.

אבל לעניינינו ידועה הטענה המוכרת בשמו של ר' יהונתן אייבישיץ בילדותו, שאפילו שיקולי רוב אינם עומדים כאשר יש ידיעה ברורה אחרת קל וחומר לשיקולים קלושים ומעורפלים.

כך שזה תשובה טובה למדען העוסק בהיסטוריה, אבל אם מתוך זה מגיעים למסקנות שחז"ל לא ידעו את אשר לפניהם זה לא רק הזוי אלא חסר דעת לחלוטין.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: א' ינואר 08, 2017 3:06 pm
על ידי מחולת המחנים
לא קראתי עדיין את ספרו המדובר של הנשקה, למרות שהוא מאד מסקרן אותי (ראיתי את הספר במחיר של כמאתיים שקלים בצומת ספרים ברמת אשכול).

אבל מעניין כיצד הוא מתמודד עם דברי המשנה בפסחים (דף קט"ז ע"א) "מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל", והשאלה השלישית שם "שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי" (שהוחלפה בזה"ז בשאלה "הלילה הזה כולנו מסובין"), והרי שאלה זו היתה נוהגת בזמן הבית כשהקריבו קרבן פסח, ומכאן ששאלת הבן לאביו נהגה אף בזמן הבית, ותנינן שם עוד "מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה", ומסתמות לשון המשנה המדברת בזמן הבית יש להוכיח כי גם ההמשך נהג בזמן הבית.

ודבר פשוט הוא לכל תלמודי שהמשנה יש לה משקל יותר מאשר ברייתות והתוספתות והיא העיקר.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: א' ינואר 08, 2017 6:47 pm
על ידי פלגינן
מחולת המחנים כתב:לא קראתי עדיין את ספרו המדובר של הנשקה, למרות שהוא מאד מסקרן אותי (ראיתי את הספר במחיר של כמאתיים שקלים בצומת ספרים ברמת אשכול).

נסה לקנות ישירות מהמחבר, והתורה חסה וכו'.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ב' פברואר 27, 2017 4:11 pm
על ידי מה שנכון נכון
רק חידוש בהלכות מליצה, או גם חוסר הבנה?

שמא.GIF
שמא.GIF (38.08 KiB) נצפה 11260 פעמים


ולכבוד חודש אדר: חתן פרס ישראל למחשבת ישראל לשנת תשע"ז הוא יהודה ליבס.

Re: על חוקרי תלמוד ובכלל

פורסם: ב' פברואר 27, 2017 10:31 pm
על ידי עיק
מה שנכון נכון כתב:רק חידוש בהלכות מליצה, או גם חוסר הבנה?

שמא.GIF


ולכבוד חודש אדר: חתן פרס ישראל למחשבת ישראל לשנת תשע"ז הוא יהודה ליבס.


לא נראה לי שהם נפלו בחוסר הבנה, אבל מישהו צריך להסביר להם שמספר אחד האחרונים על הש"ס אי אפשר לברוא מליצות.