פורום אוצר החכמה

זקן ששכח כתב:

יבנה כתב:

זקן ששכח כתב:

לכידה.PNG

במצורף נראה לי לקרא למטה מימין: שולץ בלעז.
האם מישהו יודע תרגום תיבת 'שולץ'? מסתבר שהוא בגרמנית.
ואולי אולי נכתב: שולין.
תודה רבה

מופיע ברש"י הרבה פעמים, וכגון בברכות ו:. ובלעזי רש"י שם-
"מקור: צוות
לע"ז: שול"ץ solaz, תרגום: שעשוע
כלומר חֶברה. המונעת את האדם החי בתוכה מלהשתעמם."
מה ההקשר?

תודה רבה. [גרמנית?]
מבאר תיבת 'לצוות'. וכפי שאתה כותב הוא מובן מאד.
אם הבנתי נכון יש לנקד שׂ‍ֹולַץ ולא כשם המשפחה הידוע שׁוּלְץ.
ואולי שם המשפחה מקורה בתיבה הנ"ל?

לכאורה זה לא גרמנית, כי בדרך כלל הלעזים ברש"י הם בצרפתית.

לעזי רש"י בסתם הם בצרפתית.
שם המשפחה שולץ מקורו במילה הגרמנית schultheize שולטהייז, שפירושו גובה מיסים, ובהמשך השתמשו בו לראש עיירה. ושיערו שאצל היהודים הכוונה לרב או גבאי ביהכ"נ. עי' באלו [באנגלית] http://www.ancestry.com/name-origin?surname=schultz
https://en.wikipedia.org/wiki/Schulthei%C3%9F

יבנה,
תודה על הסיוע.
אני רק רוצה לוודא שוב, האם סולז הוא בצרפתית או בגרמנית?

זקן ששכח כתב:יבנה,
תודה על הסיוע.
אני רק רוצה לוודא שוב, האם סולז הוא בצרפתית או בגרמנית?

צרפתית ישנה. עי' כאן [באנגלית] http://www.etymonline.com/index.php?term=solace.

יבנה כתב:

זקן ששכח כתב:יבנה,
תודה על הסיוע.
אני רק רוצה לוודא שוב, האם סולז הוא בצרפתית או בגרמנית?

צרפתית ישנה. עי' כאן [באנגלית] http://www.etymonline.com/index.php?term=solace.

תודה רבה.

ההודעה נמחקה

אספקלריא כתב:כמובן שתלוי אם המחבר הזה נוהג להשתמש בצרפתית או בגרמנית.
אם זו צרפתית אולי כוונתו solaz, ואם זו גרמנית אולי כוונתו schultz.

אני מצטט שוב: 'לצוות שולץ בלעז'. יש פתרון בגרמנית?

זקן ששכח כתב:

אספקלריא כתב:כמובן שתלוי אם המחבר הזה נוהג להשתמש בצרפתית או בגרמנית.
אם זו צרפתית אולי כוונתו solaz, ואם זו גרמנית אולי כוונתו schultz.

אני מצטט שוב: 'לצוות שולץ בלעז'. יש פתרון בגרמנית?

אם זה הסבר על "לצוות", בודאי הכוונה לצרפתית.

לרבי נחמילע מביחוב זצ"ל היתה ירושה מאביו היהודי הקדוש לילקע ציבעך של מעהר שאהם עם כסף. פעם נגנב הלילקע הזה והיה לו צער גדול מאבידה זו ואמר: הרי כאשר עישנתי בלילקע הזו פעלתי טובות לישראל להוריד שפע קודש. הלילקע מוכרח לחזור. ובאמת הגנב מכר הלילקע לשר אחד גוי וניסה לעשן בזה ובכל פעם אחרי העישון נולדו לו אבעבועות בפיו ונתן את זה לחייט אחד יהודי שהיה בא אליו, ואמר לו שזה לילקע של יהודים. החייט החליט לתת הלילקע במתנה לרב יהודי ופגש ברבי נחמילע והביאה לו וחזרה האבידה לבעליה.

לולקע זו מקטרת, אבל מה פירוש המילה: ציבעך?
ומה זה החומר שממנו היתה עשויה המקטרת 'מעהר שאהם'?

יישר כח

ממלונו של ישראל יברכיהו, תל-אביב תרצד.

לילקע = קנה
ציבעך = קטורת
מעהר שאהם = (מילולית: קצף של ים ) מין אבן יקרה הנמצאת בימים, והיו עושים ממנה מקטרות . Meerschaum pipe
ראה עליו https://en.m.wikipedia.org/wiki/Meerschaum_pipe

חזק וברוך, תזכו למצוות.

ואם כבר עסקינן בתרגום מיידיש, רציתי לדעת מה התרגום של המילה: "בראווער" . תרגמו את זה "הגון",

הנה הסיפור היפה:

סיפר הרב יעקב לידר זצ"ל ששמע מהגאון רבי גרשון לפידות זצ"ל מעשה זה:
הקיסר וילהלם אמור היה להגיע לביקור בירושלים. הכינו לכבודו שלושה שערים, האחד בשער יפו שם עמדו הישמעאלים לקבל פניו. השני בשכונת מחנה יהודה בבית ספר אליאנס שם עמדו הנוצרים לקבל פניו. והשער השלישי במוצא, שם עמדו היהודים לקבל פניו.
לפי התכנית היה אמור הקיסר להגיע מחיפה ברכבת ולעבור תחילה בשער יפו ומשם למחנה יהודה ורק אח"כ למוצא. אך הקיסר לא הגיע מחיפה אלא מיפו לירושלים רכוב על סוס. יצא איפה שהיהודים היו הראשונים שקיבלו את פניו והדבר חרה היטב לגויים.
הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל והחכם באשי זצ"ל ואחד מעסקני הספרדים בשם אנטבי ז"ל יצאו לקבל פני הקיסר וספר תורה בידם.
בראותו אותם, קד הקיסר אך לא ירד מסוסו.
לאחר מכן שלח הקיסר לכל אחד ממקבלי פניו מדליה של זהב. כולם לקחו את המדליה ורק הגאון רבי שמואל מסלנט החזיר אותה לשולחיה. האמין הקיסר שהרב היהודי מסרב לקחת מחמת השתי וערב החקוק עליה, לכן שלח לו 50 לירות זהב טורקיות. הגאון שלח גם את זה בחזרה. הדבר חרה בעיני הקיסר ושלח לקרוא לו. כאשר הגיע שאל הקיסר: יכולני להבין שהמדליה שחקוק עליה צורת שתי וערב שלחת חזרה, אבל החמישים לירות מדוע החזרת? הרי נחשב אתה כמורד במלכות!
ענה ר' שמואל: כאשר יצאנו לקראתו וכיבדנוהו עם ספר תורה בידינו, ואתם לא ירדתם מהסוס ליתן כבוד לתורה, הרגשתי חובה למחות על כבוד השם יתברך, וזו סיבת החזרת הכסף.
הדבר מצא חן בעיני הקיסר, הושיט יד לגאון, טפח על שכמו ואמר: איהר זיינט א ברווער יוד, (אכן אתה יהודי הגון).

חשבתי שאולי התרגום המדוייק זה יהודי אמיץ, על שם המילה: בראבו שקוראים כקריאת הידד כשמתפעלים ממישהו שעושה מעשה גבורה וגם באנגלית אמיץ זה ברייב. brave

מה דעתכם?

הא והא איתא.

(מהמילון הנ"ל).

יישר כחך.

לכאורה, מדוע ציפה הגר"ש סלנטער שהמלך הגוי ידע את ההלכה שצריך לקום מפני ספר תורה?

וואס פארשטייט א גרובער גוי?

מי זה ישראל יברכיהו הנ"ל? זה נמצא באוצר?

מתפעל כתב:מי זה ישראל יברכיהו הנ"ל? זה נמצא באוצר?

אינו באוצר.
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... base=NNL01

ברא"ש פ"ג דחולין סי' יט כתב:
ונראה שהוא צבע שקורין בלוא"ה.

ובמעדני יו"ט אות ר' כתב:
שקורין טורקינ"ו, כ"כ בדפוס ישן.

מי יודע לאיזה דפוס ישן כוונתו ?

יש מקום לשער שהכוונה לצבע טורקיז ושצ"ל טורקיזו בזי"ן או כיוצ"ב. אולי חיפוש אחר טורקיזו יניב תוצאות.
.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=252

עיין כאן ומדבר גם כן בענין כרתי כמו הרא"ש בחולין שהבאת - "והוא כעין אבן הנקרא טורקיש" בשי"ן שמאלית, ויש מקום לשער שבלשון המעדיו"ט היה כתוב טורקי"ש ונפרדה הש"ין לשתי אותיות נ-ו ונעשה טורקינו.

נסה לבדוק מהו לשון המעדיו"ט בדפוס הראשון שלו ולפי שעה איננו נפתח לי באוצה"ח מסיבה טכנית

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?170325&
.

דרו בר פפא כתב:נסה לבדוק מהו לשון המעדיו"ט בדפוס הראשון שלו ולפי שעה איננו נפתח לי באוצה"ח מסיבה טכנית

אין שם שינוי.

דרו בר פפא כתב:http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23541&st=&pgnum=252

עיין כאן ומדבר גם כן בענין כרתי כמו הרא"ש בחולין שהבאת - "והוא כעין אבן הנקרא טורקיש" בשי"ן שמאלית, ויש מקום לשער שבלשון המעדיו"ט היה כתוב טורקי"ש ונפרדה הש"ין לשתי אותיות נ-ו ונעשה טורקינו.

נסה לבדוק מהו לשון המעדיו"ט בדפוס הראשון שלו ולפי שעה איננו נפתח לי באוצה"ח מסיבה טכנית

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?170325&
.

האם בלוא"ה היינו כחול? שאם כן יתכן מאד שהשערתך נכונה מאד, שכמדומני כחול בכהות מסויימת הוא כמו טורקיז.

זקן ששכח כתב:האם בלוא"ה היינו כחול? שאם כן יתכן מאד שהשערתך נכונה מאד, שכמדומני כחול בכהות מסויימת הוא כמו טורקיז.

אכן, בלוא"ה הוא כחול.
.

דרו בר פפא כתב:

זקן ששכח כתב:האם בלוא"ה היינו כחול? שאם כן יתכן מאד שהשערתך נכונה מאד, שכמדומני כחול בכהות מסויימת הוא כמו טורקיז.

אכן, בלוא"ה הוא כחול.
.

[דומני שכתב את ספרו בהיותו בספרד, ומעניין שעדיין השתמש במלים בגרמנית, אף שמסתבר שכתב ספרו לסובביו ולבני הארץ בה דר].

"והוא כעין מראה אבן טוב הנקרא טורקי"ש" - זה לשון מהר"ר משה בן מרדכי בחיבורו "תיקון הבדק" על הלכות שחיטה וטריפות, דפוס פראג שס"ד
http://hebrewbooks.org/49971
ופשוט שכוונתו לאבן הטורקיז שהיא מסוג האבנים הטובות וצבעה דומה לצבע כחול

הלשון הנ"ל הובא בין היתר בספר "דברי סופרים" של ר' נחום יברוב [ב"עמק דבר", עמודה שניה]
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=272

והנה בעל תיקון הבדק היה בן דורו של המעדיו"ט [ומסתמא קשיש מיניה טובא אם נדפס ספרו בשנת שס"ד] והוא גם הוא עומד על פירוש אותה התיבה בדיוק שעליה עומד הרא"ש בחולין הנ"ל, ר"ל תיבת כרתי.
נמצא שלפי התיקון הבדק, כרתי הוא צבע טורקיז, ולפי הרא"ש כרתי הוא צבע בלוא"ה, ונצטרך לומר שכיוונו לאותו הצבע ממש ורק קראוהו בשמות שונים. אלא אם כן נגרוס בדברי הרא"ש "טורקינו" (או טורקיש/טורקיז) כמו שמביא המעדיו"ט ונמצא שדברי התיקון הבדק ממש כדברי הרא"ש (ואם נגרוס ברא"ש בלוא"ה, קצת צ"ע למה נקט בעל תיקון הזבח טורקי"ש הגם שהוא אותו צבע בדיוק ולא בחר לנקוט בלשונו של הרא"ש שבוודאי לא נעלמו ממנו דברי הרא"ש. וגם שהתיקון הבדק היה אשכנזי וחיבר ספרו לאשכנזים [ובפרט שחכמי אשכנז בדורו היו יותר נמשכים אחרי ראשוני אשכנז כמו הרא"ש והמרדכי ואו"ז ומהר"ם מרוטנבורג וכו'] ולכאורה לשון בלוא"ה (או בלוי"א) יותר מובן לבני זמנו ומקומו מאשר טורקי"ש. וזה יעיד שיש יסוד לגירסא שמביא המעדיו"ט בדברי הרא"ש)
.

אני נתקל הרבה במילה "זאגאר" ביידיש (א' ראשונה בקמץ והשניה בפתח)
וטרם מצאתי את תרגומה המדויק.
[במילונים שתחת ידי אין אזכור למילה זו.]

דוגמא למשפט: "זעהן מיר אבער אז זאגאר אין דעם געהייבסטען מאמענט וכו'"

האם זה מקביל לשימוש במילה "דוקא" בעברית?

אודה לעזרתכם.
אגב, בחיפוש מהיר באוצר מצאתי מלה זו מופיעה עשרות רבות של פעמים.

טוב לי כתב:אני נתקל הרבה במילה "זאגאר" ביידיש (א' ראשונה בקמץ והשניה בפתח)
וטרם מצאתי את תרגומה המדויק.
[במילונים שתחת ידי אין אזכור למילה זו.]

דוגמא למשפט: "זעהן מיר אבער אז זאגאר אין דעם געהייבסטען מאמענט וכו'"

ראיתי מתרגמים: אפילו.

יישר כח.
מה זה "ראיתי"? אפשר לסמוך על זה?

קבלתי במייל:

אם תוכל לשלוח בשבילי שאלה לפורום אוצר החכמה. אני צריך לדעת מה זה בדיוק מארשראטע. המילה הזו מופיעה בשו"ת דברי חיים ח"ב סי' מז ונראה שזה סוג של תעודת זהות זמנית

תודה למסייעים

גמ... יש מילה "Marschroute".
עיין איך היא (או מילים שנוצרו ממנה) נכתבת בשפות שונות:
https://en.wiktionary.org/wiki/Marschroute

שם מביאים שתי פירושים: מסלול הליכה/מצעד (צבאי), או בדרך השאלה - גישה וטקטיקה.
אך אני מעיד שבשפה הרוסית (מרשרוט -Маршрут) הכוונה לכל מסלול הליכה, נסיעה וכו' וכן כך קוראים לקוים של התחבורה ציבורית.

לפי מה שהבנתי, זה מילה גרמנית שמבוססת על שפה הצרפתית. ויש עוד שפות שמשתמשות בה... למשל שפה הרוסית.

יש לבדוק האם היו לה עוד משמעויות, כמו מסמכי דרך... או שאולי לפעמים (למשל: בעת מלחמה) כדי לנסוע יש צורך במסמך שמעיד על מסלול נסיעה.

מתוך 'ווערטערבוך' של הארקאווי.

נשמע כמו: רשיון מסע.

אודה למי שיוכל לתרגום עבורי מלאדינו את המילים הבאות:

הָעִיר (של) יריחו.

רוב תודות!
ואיך אני קורא את המקור? "לה סיבדאד", בדל"תין או שהן ריש"ין?

דל"תין. בכתב לטיני: sivdad. בספרדית ימינו: ciudad.

תודה רבה!

משולש כתב:בהלכות ברכות:
אובליאש - obleas - וופלים. (ספרדית)
אבל מי יכול לעזור לי שם בהמשך: ניבילאש (ניליש).
תודה

ניבליאש - חביתיות בלינצ'ס (מהקונ' בסוף משנ"ב עוז והדר)

.

חבר שאל אם אוכל לבקש תרגום (מדויק) של:
"וזהו מה שאומרים בלע"ז ער האט אויסגירעט" (צוואת ריב"ש).