פורום אוצר החכמה

דרומי כתב:מרן המחבר וכל הפוסקים היו לאחר הרא"ש, ובכל זאת פסקו פה אחד שיר"ש ילמד חומש עם רש"י דוקא.

הווי אומר, הציטוט הזה מהרא"ש רק מחזק עד כמה הסמכות של רש"י בפירוש המקרא.

דרומי כתב:מרן המחבר וכל הפוסקים היו לאחר הרא"ש, ובכל זאת פסקו פה אחד שיר"ש ילמד חומש עם רש"י דוקא.

להתהלך כתב:שו"ת הרא"ש כלל נה סימן ט
ומה שכתבת כי הזקן החכם רבי יעקב בן שושאן נ"ע היה שלם באותן שתי המדות ומי יעלה על לבו להרהר אחריו ולבטל פירושו, זו אינה ראיה. מי לנו גדול כרש"י זצ"ל שהאיר עיני הגולה בפירושיו ונחלקו עליו בהרבה מקומות יוצאי יריכו ר"ת ור"י ז"ל וסתרו דבריו, כי תורת אמת היא ואין מחניפין לשום אדם.

אראל כתב:קונטרס האמת למבקשיה:

https://www.dropbox.com/s/n1z01v7da6t0l ... 9.pdf?dl=0

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:למה אין קול מחאה וזעקה נגד החותמים מכתבי פלסתר לעכב לימוד התורה מאנשים? האם זו איננה בעיא?

לדידי, זו בעיא יותר גדולה מאינטרנט, פאות ארוכות, גיוס, צניעות, ושאר השטיות שמתעסקים אתם יום ולילה.

דרומי כתב:מרן המחבר וכל הפוסקים היו לאחר הרא"ש, ובכל זאת פסקו פה אחד שיר"ש ילמד חומש עם רש"י דוקא.
הווי אומר, הציטוט הזה מהרא"ש רק מחזק עד כמה הסמכות של רש"י בפירוש המקרא.

אם למד הפרשה בפירוש רש"י - חשוב כמו תרגום, וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י.

חשוב כמו תרגום - וע"כ יוצא במה שקורא שני פעמים מקרא ואחד פירוש רש"י, ואותן פסוקים שאין עליהם פירש"י, יקרא אותן ג"פ... ובאמת כן ראוי לנהוג לכל אדם, שילמוד בכל שבוע הסדרה עם פירש"י לבד התרגום ...

פירושי רש"י המיוסדים על פשוטי המקראות הנם בנוים כולם על מדרשי חז"ל והקבלה כידוע, וכבר ציווה הרא"ש ז"ל בארחות חיים אות לז: "למוד פרשיותיך עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ופי' רש"י ז"ל, ותדקדק בו כאשר תוכל וכן יהיה לך בגמ'". לא ציווה זה הרא"ש לזולתו, כי אם לעצמו, כן אמר וכן נהג, ואם כי לא היו חסרים בימיו גדולי מחברים על התורה, אבל דוקא ברש"י ציווה לדקדק בו ככל אשר תוכל. ולדעתי גם מה שאמר "וכן יהיה לך בגמ'", כוונתו הוא על פירוש רש"י שבגמ', כי האומנם הוא הפירוש הנפלא שבנפלא, המקובל והמסור לנו מאבותינו, כרכא דכולא ביה.

דרומי כתב:מרן המחבר וכל הפוסקים היו לאחר הרא"ש, ובכל זאת פסקו פה אחד שיר"ש ילמד חומש עם רש"י דוקא.

הווי אומר, הציטוט הזה מהרא"ש רק מחזק עד כמה הסמכות של רש"י בפירוש המקרא.

באמונתו כתב:

דרומי כתב:מרן המחבר וכל הפוסקים היו לאחר הרא"ש, ובכל זאת פסקו פה אחד שיר"ש ילמד חומש עם רש"י דוקא.
הווי אומר, הציטוט הזה מהרא"ש רק מחזק עד כמה הסמכות של רש"י בפירוש המקרא.

אמת. כן הלכה המפורשת, שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רפה סעיף ב:

אם למד הפרשה בפירוש רש"י - חשוב כמו תרגום, וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י.

משנה ברורה:

חשוב כמו תרגום - וע"כ יוצא במה שקורא שני פעמים מקרא ואחד פירוש רש"י, ואותן פסוקים שאין עליהם פירש"י, יקרא אותן ג"פ... ובאמת כן ראוי לנהוג לכל אדם, שילמוד בכל שבוע הסדרה עם פירש"י לבד התרגום ...

מלשון מרן המשגיח זצ"ל, בדעת תורה - הקדמת מלים:

פירושי רש"י המיוסדים על פשוטי המקראות הנם בנוים כולם על מדרשי חז"ל והקבלה כידוע, וכבר ציווה הרא"ש ז"ל בארחות חיים אות לז: "למוד פרשיותיך עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ופי' רש"י ז"ל, ותדקדק בו כאשר תוכל וכן יהיה לך בגמ'". לא ציווה זה הרא"ש לזולתו, כי אם לעצמו, כן אמר וכן נהג, ואם כי לא היו חסרים בימיו גדולי מחברים על התורה, אבל דוקא ברש"י ציווה לדקדק בו ככל אשר תוכל. ולדעתי גם מה שאמר "וכן יהיה לך בגמ'", כוונתו הוא על פירוש רש"י שבגמ', כי האומנם הוא הפירוש הנפלא שבנפלא, המקובל והמסור לנו מאבותינו, כרכא דכולא ביה.

החומש בשם פשוטו של מקרא, יש להפוך "פשוטו" באותיותיה, ולהקדים ט' לפ'.

איש_ספר כתב:[ההודעות על שנים מקרא ומפרשים זולת רש"י, כונסו לאשכול מיוחד, בפורום בית המדרש]

באמונתו כתב:יש להפוך "פשוטו" באותיותיה, ולהקדים ט' לפ'.

אראל כתב:... לשיטתך, מה דינו של לומד הפרשה בחומש 'אוצר מפרשי התורה' של מכון ירושלים?? שמביא ומאסף למקום אחד מבחר רב מפירושי הקדמונים אשר ברוב המקרים הם שוללים לגמרי פירש"י??
ואם תאמר שב'אוצר מפרשי התורה' סוכ"ס הרי "נכלל" גם פירש"י, אם כן למה יצא קצפך על הפשש"מ, שג"כ כלול פירש"י, ועוד יותר נתוסף פירוש קל ומובנת להבין עומק דברי רש"י, הנקרא "רש"י כפשוטו", והיא לו נדפסה על העמוד ממש מול הפשש"מ???
האם תתעקש שהלומד פירש"י עם "רש"י כפשוטו" לא יצא ידי חובתו??
אתמהה?

באמונתו כתב:ומה עם "מקראות גדולות" שבכל בית יהודי?? יש שם אבן עזרא, רמב"ן, רשב"ם, חזקוני, הספורנו וכו' וכו', פירושים רבים שונים מרש"י??
משאלתך ברור, שלא הבנת כלל כל הבעיה.

אראל כתב:https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=4511364#p4511364

לא יאומן!!

דרומי כתב:במכתב הרבנים לעיל מדברים על "חזקה שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן".

וכאן הבן שואל:
ראשית, חזקה אומרים במקום שאי אפשר לברר. כגון, פירות שאי אפשר לראות בהם אם עושרו אם לאו. אמנם במקום שאפשר לברר אין סומכים על החזקה. ובכן, בנידון דידן הספר לפנינו במלוא הדרו - למה צריך להגיע ל'חזקה'?

שנית, גם באותם מקרים שקובעים לפי החזקה, הרי יש ואיתרע חזקתיה ואז שוב אי אפשר לילך אחר החזקה. ובנידון דידן, הרי במכתב עצמו מודים שמצאו טעויות וכו' - אז למה לא נאמר שהתקלקלה ה'חזקה'?

באמונתו כתב:לכאורה, התומכים בליבה, הרי יתמכו בפשפש"מ מק"ו.

עתניאל בן קנז כתב:בעירי אשדוד,
נעלמו מכמה בתי כנסיות סטים של חומשים רשי כפשוטו + מקרא כפשוטו.
עיון במצלמות אבטחה של א' בתי הכנסיות, רואים אדם בלתי מוכר (כנראה מן הנופשים בעיר), שלקח את החומשים, וזרקם לאשפה!!!, שפונתה לאחר זמן קצר.

האמת אדרוש כתב:פירשו הפסוק שלא כרש״י אלא כפשוטו, דהיינו ׳שוסעת שסע׳.

אראל כתב:

האמת אדרוש כתב:פירשו הפסוק שלא כרש״י אלא כפשוטו, דהיינו ׳שוסעת שסע׳.

לא שאלתי על שוסעת שסע
שאלתי על 'השסועה'

יש לך החומש ביד? [כי החומש אין לי עתה בידי, רק בביהמ"ד שאני מתפלל שם בשבת]
תעתיק המילים איך שהוא מפרש 'השסועה'
מה שזכור לי שראיתי הוא מפרש רק 'וממפריסי הפרסה'

האמת אדרוש כתב:הבנתי מדבריהם שפירשו ש׳השסועה׳ היינו ביאור על מפריסי פרסה, דהיינו שתהא באופן של ׳שסעת שסע׳.

האמת אדרוש כתב:הנה הוא. הבנתי מדבריהם שפירשו ש׳השסועה׳ היינו ביאור על מפריסי פרסה, דהיינו שתהא באופן של ׳שסעת שסע׳.

אראל כתב:הם כותבים רק 'שאינם מעלי גרה' ותו לא...
איפה ראית כאן שסועה היינו ביאור על מפריסי הפרסה 'השסועה'?

בית הגנזים כתב:

עתניאל בן קנז כתב:בעירי אשדוד,
נעלמו מכמה בתי כנסיות סטים של חומשים רשי כפשוטו + מקרא כפשוטו.
עיון במצלמות אבטחה של א' בתי הכנסיות, רואים אדם בלתי מוכר (כנראה מן הנופשים בעיר), שלקח את החומשים, וזרקם לאשפה!!!, שפונתה לאחר זמן קצר.

איך אמר משגיח מפורסם מתושבי אשדוד בענין דומה "זה לא דברי תורה"

אראל כתב:ניתן לשמוע הקלטות מהכחשות החתימות , מפיהם של הרבנים שהופיע שמם על הקו"ק [שיצא בניו יארק נגד החומש] בעצמם!!
על מספר הטלפון [ארה"ב]: 7186630677