פורום אוצר החכמה

באתי רק להעיר כתב:בספר מדרש תלפיות ערך 'אדם הראשון' מביא מספר "שערי שמים" שאדם הראשון אכל מעץ הדעת פחות מכזית וכו', במי מדובר?

כנראה ס' שערי שמים לרבי יחיאל מיכל ב"ר אריה ליב הלוי (פראג תל"ה)
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=20454
(לא חיפשתי שם, אבל זה דומה לסגנון שלו)

וונדרבר כתב:

באתי רק להעיר כתב:בספר מדרש תלפיות ערך 'אדם הראשון' מביא מספר "שערי שמים" שאדם הראשון אכל מעץ הדעת פחות מכזית וכו', במי מדובר?

כנראה ס' שערי שמים לרבי יחיאל מיכל ב"ר אריה ליב הלוי (פראג תל"ה)

https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
הדברים האלו נעתקו בס' "לקט יוסף" (לר"י גינצבורג) ערך אדם, אות י"ב, בשם ס' שערי שמים.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=5&book=108498
ויתכן אולי שבעל מדרש תלפיות לא העתיק ישירות מס' שערי שמים, אלא העתיק מתוך ס' לקט יוסף.

תוספות מסכת עבודה זרה דף ל ע"ב ד"ה ומטמא טומאת משקין ברביעי'

וקשה דמה חידוש הוא זה לשנות כאן טומאה מן השרץ וכי גרע משאר משקין ומיהא איכא לשנויי דאשמועינן דמשום חומרייהו לא מקבלי טומאה בפחות מרביעית

וכתב

לא מצאתי שייכות בין דברי הר"ש לדברי התוס'.
האם הציון טעון תיקון?

וונדרבר כתב:

וונדרבר כתב:

באתי רק להעיר כתב:בספר מדרש תלפיות ערך 'אדם הראשון' מביא מספר "שערי שמים" שאדם הראשון אכל מעץ הדעת פחות מכזית וכו', במי מדובר?

כנראה ס' שערי שמים לרבי יחיאל מיכל ב"ר אריה ליב הלוי (פראג תל"ה)

https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
הדברים האלו נעתקו בס' "לקט יוסף" (לר"י גינצבורג) ערך אדם, אות י"ב, בשם ס' שערי שמים.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=5&book=108498
ויתכן אולי שבעל מדרש תלפיות לא העתיק ישירות מס' שערי שמים, אלא העתיק מתוך ס' לקט יוסף.

חכמי הספרדים, כגון רבינו הבא"ח הגר"א פלאג'י ועוד, היו רגילים בס' לקט יוסף כמו שיראה המעיין.

וונדרבר כתב:

וונדרבר כתב:כנראה ס' שערי שמים לרבי יחיאל מיכל ב"ר אריה ליב הלוי (פראג תל"ה)

https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
הדברים האלו נעתקו בס' "לקט יוסף" (לר"י גינצבורג) ערך אדם, אות י"ב, בשם ס' שערי שמים.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=5&book=108498
ויתכן אולי שבעל מדרש תלפיות לא העתיק ישירות מס' שערי שמים, אלא העתיק מתוך ס' לקט יוסף.

החיפוש לא כ"כ עובד על הדפוס הישן של שערי שמים, וקשה לעבור מילה במילה על כל הספר כדי למצוא היכן מזכיר את הענין של פחות מכשיעור, אך בלקט יוסף מביא כך בשמו.
וכמדומה ששאר המקומות בלקט יוסף שנזכר בהם ס' שערי שמים הם מהספר הנ"ל של רבי יחיאל מיכל הלוי.
וכמדומה גם שמקומות אחרים במדרש תלפיות שמזכיר ס' שערי שמים הם מהספר הנ"ל.
[מחבר ס' שערי שמים היה בן זמנו (וחבירו) של המגן אברהם, וקרוב משפחתו של המהרש"א, והסגנון שלו הוא הסגנון החריף של חכמי אשכנז ופולין בימים ההם, דרושים באגדתא ע"פ פלפול ומשא ומתן בסוגיות, (וראה שם הגדולים ערך דרשות הר"ן המכנה אותם דרשות "על פי הדין"), והסגנון הזה היה חביב מאוד בעיני מרן החיד"א כידוע, ואחריו נמשכו רבים וטובים].

יהודה בן יעקב כתב:תוספות מסכת עבודה זרה דף ל ע"ב ד"ה ומטמא טומאת משקין ברביעי'

וקשה דמה חידוש הוא זה לשנות כאן טומאה מן השרץ וכי גרע משאר משקין ומיהא איכא לשנויי דאשמועינן דמשום חומרייהו לא מקבלי טומאה בפחות מרביעית

וכתב

עז.jpg

לא מצאתי שייכות בין דברי הר"ש לדברי התוס'.
האם הציון טעון תיקון?

עיי"ש בפי' הר"ש (בשליש האחרון של משנה ז') שכותב: "והא דאמרינן בפרק אין מעמידין (דף לא.) גבי סתם יינן דמטמא טומאת משקין ברביעית, לא כמו שפירש שם בקונטרס ..., אלא התם דטומאת סתם יינן דרבנן לא גזור אלא ברביעית".

באתי רק להעיר כתב:בספר מדרש תלפיות ערך 'אדם הראשון' מביא מספר "שערי שמים" שאדם הראשון אכל מעץ הדעת פחות מכזית וכו', במי מדובר?

בעיקר הנושא שאדם הראשון אכל מעץ הדעת פחות מכשיעור, האריך בזה בס' עטרת שלום (המצורף לס' שמן ששון לבעל מגן אברהם) בראשית, (לרמ"י פריד מס. פאולו), עמ' ל"א [עמ' 163 מאוצר החכמה] והלאה (עמ' לא-מ), וראה שם עמ' ל"א הערה נ"ג, שציין למדרש תלפיות בשם ס' שערי שמים, ולקט יוסף, ופי' ידי משה על המדרש (ב"ר י"ט י"ב), ועוד.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=23437
מצורף כאן עטרת שלום עמודים לא-מ

בית אפרים חא"ה א' עמ' 56:


מאן ניהו מהרי"ף ?

הים הגדול כתב:בית אפרים חא"ה א' עמ' 56:

מהריף.jpg

מאן ניהו מהרי"ף ?

צ"ל: שו"ת מהרי"ק.
ראה שם שורש ע"ב, דף ל"ח ע"א טור ב' שורה י"ט (בדפוס ווארשא)
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=82&book=5207

הים הגדול כתב:בית אפרים חא"ה א' עמ' 56:

מהריף.jpg

מאן ניהו מהרי"ף ?

במקומות אחרים מביא זאת הב"א בשם מהרי"ק שורש ע"ב, וכצ"ל כאן.

מה שנכון נכון כתב:במקומות אחרים מביא זאת הב"א בשם מהרי"ק שורש ע"ב, וכצ"ל כאן.

וונדרבר כתב:צ"ל: שו"ת מהרי"ק.
ראה שם שורש ע"ב, דף ל"ח ע"א טור ב' שורה י"ט (בדפוס ווארשא)
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=82&book=5207

ייש"כ ייש"כ !!

יוצא פוניבז' כתב:הח"ח במחנה ישראל

מחנה ישראל סוף פרק ו.png

היכן הקסת הסופר?
בקצור שו"ע לא מצאתי, אדרבה בסי קצו ס"ז פוסק דלא כהמעשה רב.

הגהות קסת הסופר על דרך החיים דיני פסוקי דזמרה סעיף א.
(גם במשנ"ב סי' סו שעה"צ ס"ק טו ציין לדבריו בהגהות דה"ח).

יהודה בן יעקב כתב:

יוצא פוניבז' כתב:הח"ח במחנה ישראל

מחנה ישראל סוף פרק ו.png

היכן הקסת הסופר?

הגהות קסת הסופר על דרך החיים דיני פסוקי דזמרה סעיף א.
(גם במשנ"ב סי' סו שעה"צ ס"ק טו ציין לדבריו בהגהות דה"ח).

יישר כח גדול!
נראה שההגהות שלו על הדרך החיים אינם נקראות בשם "קסת הסופר".
וכשהחפץ חיים כתב במחנה ישראל "הרב קסת הסופר", כוונתו "המחבר" של קסת הסופר (כמו שנהוג לכתוב).

יהודה בן יעקב כתב:

יוצא פוניבז' כתב:הח"ח במחנה ישראל

מחנה ישראל סוף פרק ו.png

היכן הקסת הסופר?
בקצור שו"ע לא מצאתי, אדרבה בסי קצו ס"ז פוסק דלא כהמעשה רב.

הגהות קסת הסופר על דרך החיים דיני פסוקי דזמרה סעיף א.
(גם במשנ"ב סי' סו שעה"צ ס"ק טו ציין לדבריו בהגהות דה"ח).

יש"כ!

(ושם בשעה"צ (בסי' סה, כצ"ל) לא מזכיר את שמו של הרב קסת הסופר על ההגהות, רק כתב בסתם 'הגהות דרך החיים').

אבני ישפה ע' מ'?

איקטורין כתב:

180730_137.png

180730_137 (1).png

אבני ישפה ע' מ'?

הנושא הוזכר שם בעמ' נד, אך לא הוזכרה דעת הגרי"ש אלישיב על ענין זה, אלא בסמוך הערה 9 בענין דומה וקרוב.
בעיקר הענין. בחשוקי חמד בכורות מד, ב כתב בשמו איפכא: וכן שמעתי בשם מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שעדיף להתפלל בלא מנין עם כובע וחליפה, מאשר להתפלל עם מנין בלי כובע וחליפה.

ייש"כ
אכן הכרתי שם הדברים, ותמהתי ששם לא הוזכרה כלל דעת הגרי"ש בעניין זה.
ועפ"ז הביאו אף בספרים אחרים דעת הגרי"ש כביכול. למשל כאן: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=4876&start=80
עכ"פ שמח אני להיווכח שאף אתה סובר כן.
נ.ב. ייש"כ על הידיעה מהחשוקי חמד.

יהודה בן יעקב כתב:

איקטורין כתב:

180730_137.png

180730_137 (1).png

אבני ישפה ע' מ'?

הנושא הוזכר שם בעמ' נד, אך לא הוזכרה דעת הגרי"ש אלישיב על ענין זה, אלא בסמוך הערה 9 בענין דומה וקרוב.
בעיקר הענין. בחשוקי חמד בכורות מד, ב כתב בשמו איפכא: וכן שמעתי בשם מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שעדיף להתפלל בלא מנין עם כובע וחליפה, מאשר להתפלל עם מנין בלי כובע וחליפה.

ועיין בהערה 10 בעמוד נה שהובאה דעתו של הגריש"א שלא להפסיד.

תוספות מסכת עבודה זרה דף לב עמוד ב

הלכה כרשב"ג - להני אמוראי לית להו כללא דכל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו מדאיצטריך למיפסק כוותיה.

וכתב במצפה איתן

תוס' ד"ה הלכה כרשב"ג להני אמוראי ל"ל כללא דכל מקום ששנה רשב"ג וכו'. עי' רשב"ם ב"ב (קלג ב) ועיין בס' מ"ש:

??

יהודה בן יעקב כתב:תוספות מסכת עבודה זרה דף לב עמוד ב

הלכה כרשב"ג - להני אמוראי לית להו כללא דכל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו מדאיצטריך למיפסק כוותיה.

וכתב במצפה איתן

תוס' ד"ה הלכה כרשב"ג להני אמוראי ל"ל כללא דכל מקום ששנה רשב"ג וכו'. עי' רשב"ם ב"ב (קלג ב) ועיין בס' מ"ש:

??

אולי כוונתו לס' מקום שמואל, שער התירוצים, ע"ז לב: (דף ס"א ע"א)
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

רציני כתב:

יהודה בן יעקב כתב:

איקטורין כתב:

180730_137.png

180730_137 (1).png

אבני ישפה ע' מ'?

הנושא הוזכר שם בעמ' נד, אך לא הוזכרה דעת הגרי"ש אלישיב על ענין זה, אלא בסמוך הערה 9 בענין דומה וקרוב.
בעיקר הענין. בחשוקי חמד בכורות מד, ב כתב בשמו איפכא: וכן שמעתי בשם מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שעדיף להתפלל בלא מנין עם כובע וחליפה, מאשר להתפלל עם מנין בלי כובע וחליפה.

ועיין בהערה 10 בעמוד נה שהובאה דעתו של הגריש"א שלא להפסיד.

?

פרנצויז כתב:

יהודה בן יעקב כתב:תוספות מסכת עבודה זרה דף לב עמוד ב

הלכה כרשב"ג - להני אמוראי לית להו כללא דכל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו מדאיצטריך למיפסק כוותיה.

וכתב במצפה איתן

תוס' ד"ה הלכה כרשב"ג להני אמוראי ל"ל כללא דכל מקום ששנה רשב"ג וכו'. עי' רשב"ם ב"ב (קלג ב) ועיין בס' מ"ש:

??

אולי כוונתו לס' מקום שמואל, שער התירוצים, ע"ז לב: (דף ס"א ע"א)
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

יישר כח.
דבריו אינם נסובים על דברי הרשב"ם שציין אליהם.

איקטורין כתב:

רציני כתב:

יהודה בן יעקב כתב:

איקטורין כתב:אבני ישפה ע' מ'?

הנושא הוזכר שם בעמ' נד, אך לא הוזכרה דעת הגרי"ש אלישיב על ענין זה, אלא בסמוך הערה 9 בענין דומה וקרוב.
בעיקר הענין. בחשוקי חמד בכורות מד, ב כתב בשמו איפכא: וכן שמעתי בשם מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שעדיף להתפלל בלא מנין עם כובע וחליפה, מאשר להתפלל עם מנין בלי כובע וחליפה.

ועיין בהערה 10 בעמוד נה שהובאה דעתו של הגריש"א שלא להפסיד.

?

שבספר אבני ישפה על תפילה עמוד נה אות ח שאם ילבש כובע וחליפה יפסיד את התחלת העמידה בציבור אבל יספיק לומר את חזרת הש"ץ בציבור במקרה כזה שישים כובע וחליפה מטעם שאפשר לסמוך על הפוסקים הסוברים שאם מתחיל את העמידה כשהציבור מתחיל החזרה חשיב תפילה בציבור ובהערה 10 הביא שכן ס"ל לחת"ס שחשיב תפילה בציבור והוסיף עוד טעם שאולי אם כל הציבור לובש והוא לא לא יצליח לכוין טוב. ושלכן עדיף שילבש כובע וחליפה. ושכן הורה גאון אחד. [הגרי"ש אלישיב].

רציני כתב:שבספר אבני ישפה על תפילה עמוד נה אות ח שאם ילבש כובע וחליפה יפסיד את התחלת העמידה בציבור אבל יספיק לומר את חזרת הש"ץ בציבור במקרה כזה שישים כובע וחליפה מטעם שאפשר לסמוך על הפוסקים הסוברים שאם מתחיל את העמידה כשהציבור מתחיל החזרה חשיב תפילה בציבור ובהערה 10 הביא שכן ס"ל לחת"ס שחשיב תפילה בציבור והוסיף עוד טעם שאולי אם כל הציבור לובש והוא לא לא יצליח לכוין טוב. ושלכן עדיף שילבש כובע וחליפה. ושכן הורה גאון אחד. [הגרי"ש אלישיב].

אדרבא - מכאן מוכח שאם בכל אופן לא ישיג כובע וחליפה יתפלל עם הציבור ולא ביחידות עם כובע וחליפה, דלא כמו שכתב בחשוקי חמד!

פרנצויז כתב:אולי כוונתו לס' מקום שמואל, שער התירוצים, ע"ז לב: (דף ס"א ע"א)
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

יהודה בן יעקב כתב:דבריו אינם נסובים על דברי הרשב"ם שציין אליהם.

לפום ריהטא, כשהמצפה איתן כותב שני מראה מקומות על אותו תוס' בע"ז לב:, לא חייב להיות קשר ביניהם, ויתכן שהמ"מ השני לא מדבר על הרשב"ם.

בחידושי חתם סופר חולין מג ע"ב כתב וז"ל:

ולענין דינא בהני אוזות שמלעיטין אי נמצא קוץ תחוב אפי' קצת עור הפנימי חלילה להתיר אך בנמצא גרב או כתמים לבנים. המלעיטין בעגולים יהי' נזהרים לנפות בנפה וכברה שיהי' קמח ברור ולא ישאר בתוכו שום שפרייא"ר וכן המלעיטין בזרעוני טירקשי וייץ יבשלם או ישרה אותן במים היטב לרכך העוקצין ואז כל גרב הנמצא בפנימיות הושט אינו אלא כמחמת חולי. אפי' בא ע"י חכוך שדוחקין המאכל בכח ביד לתוך הושט וכמ"ש שכ' הב"ח מ"מ אותה המכה אינו עשוי להתרפאות שהרי בכל יום דוחקין אותה כך ב' וג' פעמים ואיך תתרפא ואין כאן חשש שמא הבריא. ומ"מ מפרידין העורות וכל שנמצא שום ריעותא אפי' בחיצון שבפנימי מטריפין ולא מכשירין אלא כשאפי' בחיצון שבפנימי לא שלטה מעבר לעבר. ואחרי כל החומרות יאכלו ענוים וישבעו והמחמיר אינו אלא מן המתמיהין לפע"ד:

היכן נמצא הב"ח שמביא החת"ס?

מבק כתב:בחידושי חתם סופר חולין מג ע"ב כתב וז"ל:

ולענין דינא בהני אוזות שמלעיטין אי נמצא קוץ תחוב אפי' קצת עור הפנימי חלילה להתיר אך בנמצא גרב או כתמים לבנים. המלעיטין בעגולים יהי' נזהרים לנפות בנפה וכברה שיהי' קמח ברור ולא ישאר בתוכו שום שפרייא"ר וכן המלעיטין בזרעוני טירקשי וייץ יבשלם או ישרה אותן במים היטב לרכך העוקצין ואז כל גרב הנמצא בפנימיות הושט אינו אלא כמחמת חולי. אפי' בא ע"י חכוך שדוחקין המאכל בכח ביד לתוך הושט וכמ"ש שכ' הב"ח מ"מ אותה המכה אינו עשוי להתרפאות שהרי בכל יום דוחקין אותה כך ב' וג' פעמים ואיך תתרפא ואין כאן חשש שמא הבריא. ומ"מ מפרידין העורות וכל שנמצא שום ריעותא אפי' בחיצון שבפנימי מטריפין ולא מכשירין אלא כשאפי' בחיצון שבפנימי לא שלטה מעבר לעבר. ואחרי כל החומרות יאכלו ענוים וישבעו והמחמיר אינו אלא מן המתמיהין לפע"ד:

היכן נמצא הב"ח שמביא החת"ס?

יו"ד סי' ל"ג קרוב לסוף הסימן, ראה מצורף

אליהו חיים כתב:יו"ד סי' ל"ג קרוב לסוף הסימן, ראה מצורף

ייש"כ גדול.

לפו"ר לא מצאתי המובא בשם הגר"ח ה' 12 - שמותר אף לחפש.

ל"מ המובא בה' 9 בשם הגר"ח שבניו הגדולים מותר לנשק. מתחיל כבר לעצבן

איקטורין כתב:לפו"ר לא מצאתי המובא בשם הגר"ח ה' 12 - שמותר אף לחפש.

דרשו- על המשנה ברורה סימן צו.pdf

איקטורין כתב:ל"מ המובא בה' 9 בשם הגר"ח שבניו הגדולים מותר לנשק. מתחיל כבר לעצבן

דרשו - על המשנה ברורה סימן צח.pdf

אולי יש מהדורה חדשה של ס' אשי ישראל, ששם הובאו תשובות נוספות של הגר"ח שליט"א?

למיטב ידיעתי אשי ישראל יצא במהדו"ר בתשנ"ח ובמהדו"ב בתשס"ד ושם אכן יש קובץ תשובות נוסף מהגר"ח.
כמובן שהנרשם בפורום זה אחרי הבדיקה במהדו"ב.

איקטורין כתב:למיטב ידיעתי אשי ישראל יצא במהדו"ר בתשנ"ח ובמהדו"ב בתשס"ד ושם אכן יש קובץ תשובות נוסף מהגר"ח.
כמובן שהנרשם בפורום זה אחרי הבדיקה במהדו"ב.

באוצר החכמה כתוב (בקטלוג) על המהדורה שבאוצר, שנדפסה בשנת תשס"ח.
אך אולי זו ט"ס.

המהדו' שבאוצר היא מתשס"ד (כמוכח מדף־השער), והרישום בקטלוג (המופיע גם בפרטי הספר) - ט"ס בעלמא הוא.

בחידושי חתם סופר חולין קיז ע"ב כתב וז"ל:
העור והרוטב וכו' חטה בקליפתה וכו' המדקדק ומעיין בפירש"י יבין לאשורו דהחטים כמו שרגילין לבשלה ולכוס אותה היינו ערומה דמס' כתובות אף על גב דיש עלי' קליפה שנושרת בשעת טחינה מ"מ אותה קליפה אינה נחשבת קליפה. אך יש עליו קליפה אחרת שמסירין ממנה וא"א לאוכלה עמה ולפעמים אין מסירין אותה ונזרעת עמה. ודאמרינן בכתובות נקברת ערומה היינו רוב פעמים נזרעת ערומה בלי קליפה העליונה ודאמרינן כאן שמוציאין זריעה חטה בקליפתה היינו לפעמים אין מקפידין וזורעין אותה עם קליפה העליונה. והתוס' פי' בהיפוך נקברת ערומה לפעמים ערומה. ואם כוונתם אקליפה העליונה הלא רוב פעמים זורעים בלי אותה קליפה ואי כוונתם על הקליפה שנושרת בשעת טחינה והיינו הסובין איך אפשר שזורעין ערומה בלי אותן הסובין וכי זורעין קמח ולא זכיתי להבין. ובזה נצחתי א' מהחצונים שאמר לדעתו מה שאנו קורין טירקש"י וויי"ץ הם הם החטים שחייבים על חמוצו כרת שהרי אחז"ל חטה נקברת ערומה ויוצאת עם כמה מלבושים והיינו הנ"ל שיוצאת בגבעולין והגבעול מלובש ומכוסת ממש בכתונת ע"פ כלו. וקיימתי ענה כסיל ואמרתי מש"ס דשמעתין שמוציאין לזריעה בקליפתו וזו אין מוציאין לזריעה בשום קליפה אפי' קליפת סובין אין עליו כידוע:

מי הוא אחד מהחיצונים שאותו ניצח החת"ס?

מבק כתב:בחידושי חתם סופר חולין קיז ע"ב כתב וז"ל:
... ובזה נצחתי א' מהחצונים שאמר לדעתו מה שאנו קורין טירקש"י וויי"ץ הם הם החטים שחייבים על חמוצו כרת ...מי הוא אחד מהחיצונים שאותו ניצח החת"ס?

על הלשון "חיצונים", ראה https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=29&book=181645

וונדרבר כתב:

מבק כתב:בחידושי חתם סופר חולין קיז ע"ב כתב וז"ל:
... ובזה נצחתי א' מהחצונים שאמר לדעתו מה שאנו קורין טירקש"י וויי"ץ הם הם החטים שחייבים על חמוצו כרת ...מי הוא אחד מהחיצונים שאותו ניצח החת"ס?

על הלשון "חיצונים", ראה https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=29&book=181645

ייש"כ.

המנחת אלעזר בתשובתו (ח"ג סימן ד) אודות בתי עינים [משקפיים] בשבת, כותב וזה לשון קדשו:
"והנה מבהיל א' הדפיס כעת וכ' שס' רבוא בוקעים בו היינו דוקא ס' רבוא יהודים שומרי שבת, וזהו טעות המוכח בכל הפוסקים"

האם יש לאחד מושג למי כוונתו?


דברי האשל אברהם בסימן שמ"ה ראיתי וכן המנחת פתים שם, וזה לא מתאים לדברי המנח"א.

הוד_והדר כתב:המנחת אלעזר בתשובתו (ח"ג סימן ד) אודות בתי עינים [משקפיים] בשבת, כותב וזה לשון קדשו:
"והנה מבהיל א' הדפיס כעת וכ' שס' רבוא בוקעים בו היינו דוקא ס' רבוא יהודים שומרי שבת, וזהו טעות המוכח בכל הפוסקים"

האם יש לאחד מושג למי כוונתו?

בשו"ת לב דוד (לר' דוד פלדמן) סימן כא כתב כי כן כתב רבי עקיבא יוסף שלעזינגער זצ"ל בקובץ תל תלפיות שנת תרס"ח מכתב כ"ג. והשיג על דבריו.
לא ראיתי את הקובץ הנ"ל.