פורום אוצר החכמה

יהודה בן יעקב כתב:

הוד_והדר כתב:המנחת אלעזר בתשובתו (ח"ג סימן ד) אודות בתי עינים [משקפיים] בשבת, כותב וזה לשון קדשו:
"והנה מבהיל א' הדפיס כעת וכ' שס' רבוא בוקעים בו היינו דוקא ס' רבוא יהודים שומרי שבת, וזהו טעות המוכח בכל הפוסקים"

האם יש לאחד מושג למי כוונתו?

בשו"ת לב דוד (לר' דוד פלדמן) סימן כא כתב כי כן כתב רבי עקיבא יוסף שלעזינגער זצ"ל בקובץ תל תלפיות שנת תרס"ח מכתב כ"ג. והשיג על דבריו.
לא ראיתי את הקובץ הנ"ל.

בחפשי כותב כתב:בספר 'צבי לצדיק' (פיעטרקוב תר"ע, בית צדיק, השמטות עמ' 192) הביא ספר פע"נ, מי יודע לפענח הראשי תיבות?

זה לשון ספר צבי לצדיק:
"ועיין יבמות (דף לד ע"ב) ברש"י ז"ל, הון שם חכם. פי' בס' פע"נ, מי שהוא עשיר ובעל הון, זה יש לו שם חכם".

צולניק כתב:ספר עדות ביעקב להיעב"ץ, יש לו שם נוסף? מדוע אינו באוצר?

דרופתקי דאורייתא כתב:הנהגות קבליות בשבת, עמוד 279 הערה 1010 מציין כמקור: טהרות הקודש עמוד קכז.
למה כוונתו?

יהודה בן יעקב כתב:כתב בספר מראה הגדול לשבת תשובה דרוש ו

מראה הגדול תשובה ו.jpg

האם ידוע היכן המדרש או הילקוט?

יהודה בן יעקב כתב:כתב בספר מראה הגדול לשבת תשובה דרוש ו

מראה הגדול תשובה ו.jpg

האם ידוע היכן המדרש או הילקוט?

פרנצויז כתב:ראה בנחל קדומים פ' בהר אות ב', (ד"ה שש שנים תזרע), הנ"ל.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=91&book=83873
החלק הראשון של אות ב' (ח' שורות ראשונות) הוא העתקה מרבינו אפרים, כפי שמסיים שם: ר"א ז"ל. [קטע זה נדפס גם בס' פי' רבינו אפרים פ' בהר מהדורת קלוגמאן]. ואח"כ (בהמשך אות ב') ממשיך בנחל קדומים ענין אחר "ואמרו רז"ל אם אין אתם גובין ...", ונראה קרוב לודאי שהוא מדברי מרן החיד"א. [הקטע הזה לא נדפס בפי' רבינו אפרים מהדורה הנ"ל].
[וראה בס' פירוש רבינו אפרים (מהדורת הרב איסר גד), שבסוף הספר העתיק קטעים מנחל קדומים בשם רבינו אפרים, https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=127&book=7447
ושם עמ' קכ"ח פ' בהר, העתיק (בטעות) את המשך הקטע מנחל קדומים].

ספרים וועלט כתב:הארי שבחכמי פראג - תולדות המהר"ל
ע' לח הע' 8 "עיין פלעש קובץ גולד, ע' 51"
אל מה הכוונה?

פרנצויז כתב:

ספרים וועלט כתב:הארי שבחכמי פראג - תולדות המהר"ל
ע' לח הע' 8 "עיין פלעש קובץ גולד, ע' 51"
אל מה הכוונה?

הקובץ של גולד, הוא קובץ (בגרמנית) על קהילות מעהרין (מורביה), בעריכת הוגו גולד, נדפס בברין 1929,
[נזכר בספר תקנות ניקולשבורג (א.נ.צ. רות) https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=5&book=157235
עמ' 2 הערה 6],
שם הקובץ:
Die Juden und Judengemeinden Mährens in Vergangenheit und Gegenwart, Brünn 1929
ושם יש מאמר מאת ה. פלעש.
https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/ ... iew/678186
ומה שנזכר בס' הארי שבחכמי פראג - תולדות המהר"ל, עמ' ל"ח הערה 8: עיין פלעש, קובץ גולד, עמ' 51,
כנראה צ"ל: עמ' 50 (הערה 2).

יהודה בן יעקב כתב:בספר כהונת עולם יו"ד סי' קעז [דף מב, ד] [לפי טור מהדו"ח סעיף כט] כתב:

כהונע.jpg

לא מצאתי שהב"י במקום זה כתב ב' פירושים ע"ד התוספתא, ואיני יודע לבאר כוונתו.
[בסעיף לז כתב הב"י ב' פירושים על "כדי שיהיו מעות שניהם שוים בחבילה", והם נדונו בכהונת עולם בד"ה שם הלוקח מעות].

פרנצויז כתב:אולי יכול להיות שכשבעל כהונת עולם אומר "דאידך פי' לא יתכן", הוא לא מתכוין שהב"י פירש פירוש אחר, אלא הכהונת עולם מתייחס למה שהזכיר קודם "והיה אפשר שנפרש במעות בעל העסקא ...", וע"ז הוא כותב: "דאידך פי' לא יתכן".

אמנם זה היה אם הצוואה היתה לחלק הקרן בכל שנה מספר קצוב, אבל כאן שייחד מעות לקופה זו בסך זה לקרן קיימת, ואך הריוח שיעלה בכל שנה שייך לעניים ויתחלק לבקו"ח כו', ע"ז צריך לדון אולי הזכיה היא בעת החלוקה מהריוח, והנה מכבר ראיתי למהרי"ט חלק יור"ד סימן מ"ה לענין ריבית האריך בנידון כזה במי שהקדיש מעות שיהא הקרן קיים והריוח יתחלק בכל שנה, כתב דהני עניים לאו בעלי ממון נינהו כיון שאין להם בגוף הקרן כלום ואינם זוכים אלא בפירות העתידים לבוא אחר שיבואו לעולם כו', מיהו אם היו עניים מיוחדים וקץ להו מה שהם לוקחים יש לחוש לההוא פלוגתא דקנין פירות כקנין הגוף דמי כו', מ"מ היכי דאין העניים מיוחדים דזה זוכה היום וזה זוכה למחר וכ"ש היכי דלא קיץ להו מידי אלא מחלקים להם לפי העת ולפי השעה לפי העניים כו', אין כאן אדם מיוחד שיזכה בגוף המעות בפירותן ואין להן אלא לשעתן מה שנוטלין ונותנין לתוך פיהם ולאו בעלים מקרו כו' עכ"ד...
ויעוין במשנה למלך בהלכות מלוה ולוה שחולק על דבריו וכתב דבזה כו"ע מודו דקנין פירות כקנין הגוף דמי כיון שלעולם שייך הפירות מהן לעניים והנותן סלק עצמו לגמרי מזה יעו"ש, והביאו דברי המהרי"ט בח"א סימן קי"ז שדבריו סותרין, וא"כ הזכיה היה בעת המיתה להציבור ושייך להספרדים חלקם. ואולי דטעמו דנשאר אצל הנותן וזרעו הגוף לעולם והזכיה דלהו בפירות כשבאין לעולם, ולפ"ז מה שיש לדון, דלא מהני גוף לפירות כיון דלא אתו מינה יעוין שו"ת רעק"א סימן קס"א ובקצות סימן ר"ט סק"ד, אולי כיון דסלק עצמו מזה לגמרי מועיל אף בזה, ושם הווי מילי דבין לעניים ובין לעשירים לכן שותפי נינהו, אבל הכא דהפירות הן רק לעניים א"כ הגוף אצל הנותן וזרעו לעולם והעניים זוכים בעת החלוקה מי שהוא עני אז, שהגוף נשאר אצל הנותן, וראיתי להכהונת עולם שחלק בין היכי שנותן הגוף עיין שם אבל אם משייר לעצמו מאין יזכו העניים והוי כנודר ומת ויש לעיין בכ"ז.

יהודה בן יעקב כתב:אשמח לדעת היכן דברי הכהונת עולם.

אישצפת כתב:

לכשיבקע כתב:בעלון פלוני הוזכר ספר/שו''ת מעגל חן שחיפש הגרע''י וכו'. לא מצאתי ספר כזה באוצר, גם לא בחיפוש שמו. מי היודע?

נכתב על זה בעבר כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 80#p670230

איקטורין כתב:אינני רואה דבר במקום שצוין!

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שבט מוסר פרק כ'
"כמו שאמר בספר שני לוחות הברית ז"ל מעשה בחסיד אחד שהתפלל תמיד בחצות הלילה בבכיה שלא יצא ממנו שום פסול וזכה ששבעה בניו היו ת"ח גדולים". היכן זה בשל"ה?

סד. וכשם שצריך האדם להתפלל על עצמו, כך צריך להתפלל על זרעו שיהיו יראי שמים. כדאמר במדרש (תנא דבי אליהו פי"ח), שהעיד אליהו זכור לטוב על כהן אחד, שהיה מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא, ומשתטח ובכה לפני הקדוש ברוך הוא, על בניו שיהיו צדיקים. ונעתר לו הקדוש ברוך הוא, וזכה לראות כולן ששמשו בכהונה גדולה, ולא מת אחד מהם בחייו.

יהודה בן יעקב כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שבט מוסר פרק כ'
"כמו שאמר בספר שני לוחות הברית ז"ל מעשה בחסיד אחד שהתפלל תמיד בחצות הלילה בבכיה שלא יצא ממנו שום פסול וזכה ששבעה בניו היו ת"ח גדולים". היכן זה בשל"ה?

של"ה מסכת יומא פרק נר מצוה

סד. וכשם שצריך האדם להתפלל על עצמו, כך צריך להתפלל על זרעו שיהיו יראי שמים. כדאמר במדרש (תנא דבי אליהו פי"ח), שהעיד אליהו זכור לטוב על כהן אחד, שהיה מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא, ומשתטח ובכה לפני הקדוש ברוך הוא, על בניו שיהיו צדיקים. ונעתר לו הקדוש ברוך הוא, וזכה לראות כולן ששמשו בכהונה גדולה, ולא מת אחד מהם בחייו.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:היכן כתוב חצות?

צולניק כתב:יש היודע איה מקור דברי הפמ"ג?

הוד_והדר כתב:המנחת אלעזר במאמר זכרון צדיקים (י"ל בשנת תרס"ה) כותב
והענין נודע אשר אמרו חז"ל: "בתחלה עלה במחשב"ה לברא העולם במדת הדין", "וצדיקים עלו במחשב"ה", על כן סביביו נשערה מאוד, כי מי יצדק בדין. ועל פי זה פירש בספר שם משמואל על התורה, מה שאמר יעקב: 'מי שאמר לעולמו די יאמר לצרותי די' (תנחומא, מקץ סימן י), היינו, כי בהיות אז במחשבה - עלה במחשבה במדת הדין, ורק כאשר בא לבחינת אמירה נמתק לרחמים. וזהו 'מי שאמר לעולמו' דייקא, 'יאמר לצרותי די', לאשר נמתק מדת הדין.
מי יודע לאיזה ספר המכוון

בדקתי בספר שם שמואל הקדמון
שם משמואל סאליר שיינדלינגר

ולא מצאתי שם כלום
כמובן שאין הכוונה לשם משמואל סאכאטשוב שיצא לאור הרבה אחרי תרס"ה.

פרנצויז כתב:

הוד_והדר כתב:המנחת אלעזר במאמר זכרון צדיקים (י"ל בשנת תרס"ה) כותב
והענין נודע אשר אמרו חז"ל: "בתחלה עלה במחשב"ה לברא העולם במדת הדין", "וצדיקים עלו במחשב"ה", על כן סביביו נשערה מאוד, כי מי יצדק בדין. ועל פי זה פירש בספר שם משמואל על התורה, מה שאמר יעקב: 'מי שאמר לעולמו די יאמר לצרותי די' (תנחומא, מקץ סימן י), היינו, כי בהיות אז במחשבה - עלה במחשבה במדת הדין, ורק כאשר בא לבחינת אמירה נמתק לרחמים. וזהו 'מי שאמר לעולמו' דייקא, 'יאמר לצרותי די', לאשר נמתק מדת הדין.
מי יודע לאיזה ספר המכוון

בדקתי בספר שם שמואל הקדמון
שם משמואל סאליר שיינדלינגר

ולא מצאתי שם כלום
כמובן שאין הכוונה לשם משמואל סאכאטשוב שיצא לאור הרבה אחרי תרס"ה.

ראה בספר שם משמואל (סאליר שיינדלינגר) פר' שופטים דף ל"ו ע"א, סוף טור א', שכותב שהעולם נברא במחשבה במדת הדין, "רק כדי שיתקיים העולם נברא ג"כ בדיבור במדת הרחמים". ועפ"ז הוא מבאר מש"כ שבטוחים היו במי שאמר והיה העולם, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenu ... ook=101710

צולניק כתב:יש היודע איה מקור דברי הפמ"ג?

ומה שהקשה על האוסר ממתני' [סה, ב] דבייתוס בן זונן, כבר קדמוהו בתשו' [הרשב"א המיוחסות ל]הרמב"ן ז"ל סי' (ק"ס) [רכ"א] [ד"ה אלא], (ונדפסה בתשובותיו בח"ד סי' פ"ג) והגא"ש בפא"נ והריטב"א הובא בשטת מהרב"א [שטמ"ק סו, א] שהתירו ענין זה מכח משנה זו, וכבר הקשה ממנה הריב"ש ז"ל סי' של"ה על האוסר, ותירץ דלא מיחזי כהערמה כיון דלא שקיל זוזי רק מחזיק בשדה.

דרופתקי דאורייתא כתב:שמא יימצא כאן?

חיים סופר כתב:במקומות רבים הרד"ק בנ"ך מביא בשם "התוספתא" לאיזה ספר הכוונה והיכן ניתן למצוא ?