פורום אוצר החכמה

בקרו טלה כתב:

יגאל10 כתב:על דרך הנ"ל:

מי הוא החכם - תנא או אמורא - שארבעה חכמים הקרובים לו (לא כולם בקירבה משפחתית) נקראו בשם אחד?
א. אביו.
ב. רבו (אחד מיני).
ג. בנו.
ד. משרתו.

רבי - רבי יהודה הנשיא
א. ר' שמעון בן גמליאל [ב"מ פד: דכי הוו יתבי רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהושע בן קרחה אספסלי יתבי קמייהו רבי אלעזר ברבי שמעון ורבי אארעא וכו' אמר להן רבן שמעון בן גמליאל פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם מבקשים לאבדה הימני אחתוהו לרבי. וברש"י שם רשב"ג. אביו של רבי]
ב. ר' שמעון בן יוחאי [שבת קמז: אמר רבי כשהיינו למדין תורה אצל רבי שמעון בתקוע]
ג. ר' שמעון [כתובות קג: גבי פטירתו של רבי אמר להן לבני קטן אני צריך נכנס ר' שמעון וכו']
ד. שמעון [שם ע"א בשעת פטירתו של רבי וכו' יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי]

הפשטן כתב:א. שחרית. ב. מנחה. ג. אין תפילה זאת. ד. התשובות הקודמות שגויות.

עזריאל ברגר כתב:איך ייתכן שבזמן הזה יהיה על יהודי להוסיף 2 ברכות-המצוות (אשר קדשנו וכו') לפני שיאכל מצה בליל הסדר?
(חוץ מהברכות שמברכים כולם, כמובן)

נ.ב. לא אמרתי "עובר לאכילת המצה" אלא "לפני", ודייק...

א' זעירא כתב:החידה השניה:
מי שעבדו היה ערל בער"פ היה מילת עבדו מעכבתו מלאכול את הפסח, וכשסימאו יצא לחירות ונפטר מחיוב מילתו (כמובן, למ"ד שאינו זקוק לגט שחרור).

עזריאל ברגר כתב:

א' זעירא כתב:החידה השניה:
מי שעבדו היה ערל בער"פ היה מילת עבדו מעכבתו מלאכול את הפסח, וכשסימאו יצא לחירות ונפטר מחיוב מילתו (כמובן, למ"ד שאינו זקוק לגט שחרור).

יפה.
ועדיין צריך לפתור את הראשונה...

בקרו טלה כתב:שמואל
אביו - אבא בר בא בירושלמי יבמות פט"ו ה"ד
אמו בתשובות הגאונים - שערי תשובה סי' י"ח [וכן במוסאפי' - ליק סי' צ"ז]

עתניאל בן קנז כתב:איך יתכן בדבר אסור, ואם ירבו עוד ועוד מן האיסור יהפך להיתר?

דרומי כתב:חידה למתעניינים בתורת הרמז והסוד:

איזה אות מאותיות הא"ב 'שווה' 18?

קראקובער כתב:איך יתכן שמחוסר בגדים לא יפסול בד' עבודות ולא יקבל מיתה?

(יש לציין שמדובר בדעה יחידאי של אחד מהאחרונים)

עזריאל ברגר כתב:

דרומי כתב:חידה למתעניינים בתורת הרמז והסוד:

איזה אות מאותיות הא"ב 'שווה' 18?

ש?

קאצ'קלה כתב:

עזריאל ברגר כתב:

דרומי כתב:חידה למתעניינים בתורת הרמז והסוד:

איזה אות מאותיות הא"ב 'שווה' 18?

ש?

כן. כך מובא בשער הכוונות, כיון שהאות נחלקת לג' ווין.

דרומי כתב:נכון.

ועכשיו לשאלה קשה הרבה יותר:

בספרי קבלה מבואר ששם מ"ב שייך לגבורות, ולכן המלה "גט" - שענינו גבורות כמובן - עולה במספרה מ"ב.

היתכן?!

דרומי כתב:חידה נוספת ששמעתי:

איזה קטע בתפילה אומרים 5 פעמים ביום - בדיוק 7 ימים בשנה?

[לא בדקתי אם מסתדר לפי כל הנוסחאות ממש]

עזריאל ברגר כתב:

עתניאל בן קנז כתב:איך יתכן בדבר אסור, ואם ירבו עוד ועוד מן האיסור יהפך להיתר?

שתיית יין בע"פ.

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:

א' זעירא כתב:החידה השניה:
מי שעבדו היה ערל בער"פ היה מילת עבדו מעכבתו מלאכול את הפסח, וכשסימאו יצא לחירות ונפטר מחיוב מילתו (כמובן, למ"ד שאינו זקוק לגט שחרור).

יפה.
ועדיין צריך לפתור את הראשונה...

שאלתי את מי שממנו קיבלתי את החידה, ותשובתו:
אם תוציא את האות עין מהמילה עבדו ישאר בדו, וקיי"ל לא בד"ו פסח.

עזריאל ברגר כתב:

ברוך ברגר כתב:

אלי כהן כתב:
ועכשיו תורי לשאול אותך: איזה שם של איש מפורסם בספר בראשית, אינו מופיע בשום מקום בתנ"ך בצורתו המלאה המדוייקת?

האם כוונת כבודו ל‏‏‏‏‏ִבתיה בת פרעה.? { בתיה עם חיריק תחת הבי"ת ולא עם פתח }
מובא בנ"ך פעם אחת. ולא מובא כלל בחמשה חומשי תורה...

א. היא לא איש.
ב. היא לא בספר בראשית.
ג. מי אמר שבתיה בחיריק איננו הצורה המדויקת? אדרבא, לדעתי רוב העולם שמבטאים בתיה בפתח - טועים, והרי זה כמו להגיד "יהושע בן נון" בסגול.
(גילוי נאות: יש במשפחתנו אחת ששמה הוא בתיה, ואנו מקפידים לבטא את שמה בחיריק ולא בפתח, כבתנ"ך, כשם שאת שמי מבטאים עזריאל בפתח כבתנ"ך (שלשה אנשים שונים בשלשה מקומות, וכולם בפתח) ולא בסגול כפי שאנשים חושבים שזה מגיע מהפסוק "עזרי מעם ה'")

ברוך ברגר כתב:איזו בקשה או ברכה אומרים רק באופן של דיעבד ?

הכתב והמכתב כתב:יששכר

אלי כהן כתב:
ועכשיו תורי לשאול אותך: איזה שם של איש מפורסם בספר בראשית, אינו מופיע בשום מקום בתנ"ך בצורתו המלאה המדוייקת?

משה פרץ כתב:עוד חידה: היכן רמוז ה'וירוס' בדברי חז"ל?

יאיר כתב:

משה פרץ כתב:עוד חידה: היכן רמוז ה'וירוס' בדברי חז"ל?

אולי "כסא דחרשין ולא כסא דפושרין" (ב"מ כט: , חולין פד:)

טוב לשתות כוס של מכשפות ולא לשתות כוס של מים פושרין שרעים הם לגוף

[משום שמים שלא רתחו כל צרכן מלאים בחיידקים חיים (שהם מתרבים בחימום), משא"כ אם רתחו החיידיקים מתו]

קראקובער כתב:איך יתכן שההורג אדם במזיד אינו צריך כפרה (ויתכן שקיים מצווה) ובשוגג צריך כפרה.