פורום אוצר החכמה

בן הרב כתב:

לולי דמיסתפינא כתב:ראוי לפרסם מאמרים כאלו. וכיוצא בזה על שאר הוצאות שאיני רוצה לפרטם. לא משחקים בציבור.

תרתי דסתרי, אם ראוי אז למה אינך רוצה לפרטם?

ולגופה של שערוריה, אשמח אם מישהו יוכל לתרגם את השערוריה למעשים, היינו נפק"מ הילכתי מחודש העולה מתו"ד הספרים ה'חדשים', שסותר שיטות הפוסקים וכל כיו"ב.
כמדומה שבלא זה, כוס השערוריה אינה מחזיקה מים.

אני קצת מתפלא על דבריך.
אם אדם ימציא ספר על הלכות קדשים שאינן נוהגות היום, גם לא איכפת לך כיון שאין נ"מ להלכה, ותגדיר שהיא שערוריה שאינה מחזיקה מים?!

אנשים נכנסו בבגדי נאמנים ופעלו באופן מטעה, זו שערוריה חמורה ביותר!!
עד היום קראתי את ספר הליקוטים בשקיקה, בידיעה שאו שזה חיבור של חכם קדמון או מי מגדולי האחרונים, ומעתה יש ספק האם אינו דברי אברך נוייורקי חצי מוכשר...

אבל ההנחה שהועלתה כאן היתה שמדובר בכת"י של הרב קפלן שהיה ת"ח מפורסם בן הדור הקודם. ואם כן הוא הרי אם היה הספר יוצא לאור לא היתה תלונה עליהם כלל.
אני מבין שהתלונה היא מדוע עשו במחשך מעשיהם ולא כתבו ברשימת הספרים יש בידינו כתבי יד אלו ואלו ובשם ספר פלוני יכונו והם לפלוני אלמוני או אפילו לחכם אחד החפץ בעילום שמו.
אבל כיוון שלא מדובר כאן על סמיכה להלכה (להבדיל מהסיפור עם ספרי השחיטה ויש עוד מספר הבדלים) שואל בן הרב כך, אני מבין שיש תלונה אבל מה השערוריה הגדולה?
מה התשובה לזה?

מפי השמועה: החידושים המופיעים תחת השם 'נצח אלכסנדר' הם חידושיו של ר' אלכסנדר פרנקל הי"ד - אחיו של ר' שבתי פרנקל - שנהרג בשנות הזעם.

זה עשוי לשנות את כל התמונה, שהרי סביר שהוא זה שדאג להכניס את חידושי אחיו בשם ספר אף שלא היה ספר ממשי. א"כ כבר בחייו נעשו דברים שכאלו, ומאן יימר לן שלא הסכים במקביל להוספת דברי ריח"ק הגם שלא הודפסו בספר ממשי?!

לע"ע אני לא מכיר משל יותר טוב מאשר משלו של הגרשז"א מי אמר שאסור להכניס חתול לארון קודש. כבר כתבתי, שמי שחושב שזה בסדר, שיהיה כך. ואין טעם לחזור שוב ושוב לאותה נקודה. ולפני שהוא מסיק מסקנות כדאי שישאל את כל אלה שפלפלו בספריהם בדברי אותם ספרים ומרגישים מרומים. (אולי יעזור להם אם תגיד להם שי"א שזה פלוני זצ"ל וי"א שזה בנו שליט"א וי"א שזה נכדו שכנם לספסל הכולל)

צולניק כתב:מפי השמועה: החידושים המופיעים תחת השם 'נצח אלכסנדר' הם חידושיו של ר' אלכסנדר פרנקל הי"ד - אחיו של ר' שבתי פרנקל - שנהרג בשנות הזעם.

שמועת שווא.
מה שכן נכון, וזה התברר ע"י תשומת לב של כמה מקוראי העיתון וחכמי מקום זה, ששמות הספרים מנציחים את כל משפחת קורניצר/פרנקל הי"ד. למשל: חפת ששנים, אחותו חיה פערל ובעלה ר' שמואל שמעלקא הי"ד וילדיהם יוסף נחמיה, מרים ומשה. מגד מתתיהו, הוא גיסו ר' מתתיהו כץ ואחותו מינה גיטל. וכן עזה"ד.

איש_ספר כתב:לע"ע אני לא מכיר משל יותר טוב מאשר משלו של הגרשז"א מי אמר שאסור להכניס חתול לארון קודש.

מן הסתם בחיפוש באוצר החכמה [ואם לא כעת אז באחד העדכונים הבאים] עוד תמצא מלקט אחד שפוסק שאסור להכניס חתול לארה"ק, ובשולי העמוד יצויין מקורו -כן הורה הגרשז"א...
ואגב, איך לא נזכר באשכול שכבר היה כן לעולמים בספר קול דודי להבוטשאשער

גבול ים כתב:

איש_ספר כתב:ואגב, איך לא נזכר באשכול שכבר היה כן לעולמים בספר קול דודי להבוטשאשער

צודק. הנה נזכר.

גבול ים כתב:

איש_ספר כתב:לע"ע אני לא מכיר משל יותר טוב מאשר משלו של הגרשז"א מי אמר שאסור להכניס חתול לארון קודש.

מן הסתם בחיפוש באוצר החכמה [ואם לא כעת אז באחד העדכונים הבאים] עוד תמצא מלקט אחד שפוסק שאסור להכניס חתול לארה"ק, ובשולי העמוד יצויין מקורו -כן הורה הגרשז"א...

ובעדכון 20 כבר ימצא הספר שיכתוב: מיהו סתימת הפוסקים שמותר להכניס חתול ושאר בריות, ולענין הכנסת קרנף הרי שיש כאן ס"ס, שמא לא אסרו אלא חתול, ואף לאוסרים חתול שמא קרנף לאו בכלל גזירה ואף שאינו ס"ס המתהפך מ"מ אולי די במה שהקרנף גופיה מתהפך.

לדעתי החלק הכי מחשיד הוא אי התגובה
אפילו אם נניח שבעצם הדבר אין כאן שום מכשול ושום שערוריה ושום דבר, כי אם עובדה פשוטה - בספר הליקוטים מוזכר ספר בשם (נניח) עוז לארתחששתא, ורוכשי הרמב"ם (בכסף עובר לסוחר) והוגיו חיפשו את הספר ולא מצאו, והם מבקשים-דורשים מהמולי"ם שפשוט יספרו להם מי הוא הארתחששתא הנ"ל
דרישה לגיטימית, לא כן?
והנה - יש הוצאה, מכובדת (לפחות עד היום), אנשים חיים ומסתובבים בינותינו, לאוי"ט, והם ממלאים פיהם מים.
ומכיוון שכבר כעת די ברור שהתשובה על אישיות הארתחששתא הנ"ל אינה מחמיאה, הרי שהשתיקה מבשרת שלצערנו כנראה שהתשובה עוד יותר גרועה ממה שנראה לפו"ר - אחרת הם היו עונים וחסל.

לעומקו של דבר כתב: ומכיוון שכבר כעת די ברור שהתשובה על אישיות הארתחששתא הנ"ל אינה מחמיאה, הרי שהשתיקה מבשרת שלצערנו כנראה שהתשובה עוד יותר גרועה ממה שנראה לפו"ר - אחרת הם היו עונים וחסל.

מה אתה חושב שמדובר באיזה משומד ?
אבל הוצאת רש"פ תמיד הצטיינה בשתיקה, שמו של אף אחד מעורכיה או כותביה לא נזכר מעולם, העורך היחיד שנזכר כעורך היה רש"פ עצמו שלא עסק כלל בעריכה, והכתובת היחידה המוזכרת שם היא של קאנגרעגעישון בני יוסף בניו יורק.
ואגב פעם פנו מחוג מסויים לרש"פ בטענה על השמטת תורתו של רבם בספר המפתח והוא ענה להם שהדבר אינו בסמכותו ועליהם לפנות לקאנגרעגעישון בני יוסף...

גבול ים כתב:ואגב פעם פנו מחוג מסויים לרש"פ בטענה על השמטת תורתו של רבם בספר המפתח והוא ענה להם שהדבר אינו בסמכותו ועליהם לפנות לקאנגרעגעישון בני יוסף...

וע"ז נאמר מטהר טמאים ומטמא טהורים ...

גבול ים כתב:

לעומקו של דבר כתב: ומכיוון שכבר כעת די ברור שהתשובה על אישיות הארתחששתא הנ"ל אינה מחמיאה, הרי שהשתיקה מבשרת שלצערנו כנראה שהתשובה עוד יותר גרועה ממה שנראה לפו"ר - אחרת הם היו עונים וחסל.

מה אתה חושב שמדובר באיזה משומד ?
אבל הוצאת רש"פ תמיד הצטיינה בשתיקה, שמו של אף אחד מעורכיה או כותביה לא נזכר מעולם, העורך היחיד שנזכר כעורך היה רש"פ עצמו שלא עסק כלל בעריכה, והכתובת היחידה המוזכרת שם היא של קאנגרעגעישון בני יוסף בניו יורק.
ואגב פעם פנו מחוג מסויים לרש"פ בטענה על השמטת תורתו של רבם בספר המפתח והוא ענה להם שהדבר אינו בסמכותו ועליהם לפנות לקאנגרעגעישון בני יוסף...

לא משומד, אבל גם לא חכם חשוב בן דורינו

שתיקה זה דבר נחמד כל עוד אין טענה שעליה אתה נצרך להשיב או בירור בסיסי שמבררים אצלך

אגב, בטח נידון כאן כבר פעם, האגדה בדבר השמטת האבי עזרי מהכרכים הראשונים עקב טרוניה על העדר ההסכמה, האכן הייתה?

תלמיד ירושלמי החדש

לעומקו של דבר כתב:אגב, בטח נידון כאן כבר פעם, האגדה בדבר השמטת האבי עזרי מהכרכים הראשונים עקב טרוניה על העדר ההסכמה, האכן הייתה?

האגדה עוד יותר חריפה, אבל אני חושש להשלימה שלא תתפרש שלא כהוגן בהקשר הנוכחי.

תשלימה. מה כבר להיות יותר גרוע..

אני שמעתי מרש"פ עצמו
שכשיצא החלק הראשון הרב שך זצ"ל לא נתן למכור ולהכניס את זה לישיבה
ואז יעצו לי להכניס בספר המפתח את האבי עזרי (הוא לא הכניס ספרים של אנשים חיים בחלק הראשון )

אבא יודן כתב:תלמיד ירושלמי החדש

ירושלמי.jpg

מה השייכות לכאן?

פעם שמעתי שהג"ר נחום לבה שליט"א עבר על כל האבי-עזרי ע"מ להכניסו לס' המפתח.

מהעבר כתב:אני שמעתי מרש"פ עצמו
שכשיצא החלק הראשון הרב שך זצ"ל לא נתן למכור ולהכניס את זה לישיבה
ואז יעצו לי להכניס בספר המפתח את האבי עזרי (הוא לא הכניס ספרים של אנשים חיים בחלק הראשון )

זכור לי שדיברו פעם שהרב שך זצ"ל התנגד לזה מחמת שינוי צורת הדף.

ואילו אני שמעתי שכבר קיבל הבטחה להסכמה (או הסכמה ממש?) בתנאי שלא ישנה מהנוסח בגוף הרמב"ם, אף בסוף השינויים היו כל כך מתוקים שהוא לא התאפק... וכך הפסיד את ההסכמה

מחולת המחנים כתב:

מהעבר כתב:אני שמעתי מרש"פ עצמו
שכשיצא החלק הראשון הרב שך זצ"ל לא נתן למכור ולהכניס את זה לישיבה
ואז יעצו לי להכניס בספר המפתח את האבי עזרי (הוא לא הכניס ספרים של אנשים חיים בחלק הראשון )

זכור לי שדיברו פעם שהרב שך זצ"ל התנגד לזה מחמת שינוי צורת הדף.

פעם ראשונה שאני שומע, שגם צורת הדף של הרמב"ם "נתקדשה" ולא רק צורת הדף של התלמוד בבלי.

חכם באשי כתב:פעם ראשונה שאני שומע, שגם צורת הדף של הרמב"ם "נתקדשה" ולא רק צורת הדף של התלמוד בבלי.

אלא מחוורתא כש"כ

אגב, כמדומה שבדיון כאן דילגו על משהו חשוב:
בהקדמה לספר הליקוטים מצהירים עורכי הרמב"ם שהם ליקטו מהמפרשים שהודפסו במהדורות הקודמות, ועוד חיבורים "מגדולי האחרונים"
והגיחוך והזיוף ברורים...

מה שנכון נכון כתב:

גבול ים כתב:

איש_ספר כתב:לע"ע אני לא מכיר משל יותר טוב מאשר משלו של הגרשז"א מי אמר שאסור להכניס חתול לארון קודש.

מן הסתם בחיפוש באוצר החכמה [ואם לא כעת אז באחד העדכונים הבאים] עוד תמצא מלקט אחד שפוסק שאסור להכניס חתול לארה"ק, ובשולי העמוד יצויין מקורו -כן הורה הגרשז"א...

ע"ע כאן.

אכן ליכא מידי דלא רמיזא ..

לעומקו של דבר כתב:אגב, כמדומה שבדיון כאן דילגו על משהו חשוב:
בהקדמה לספר הליקוטים מצהירים עורכי הרמב"ם שהם ליקטו מהמפרשים שהודפסו במהדורות הקודמות, ועוד חיבורים "מגדולי האחרונים"

צויין בכתבה במפורש.

עוקב בהשתאות אחרי התפתחות הדיון. חלק מהתגובות בגדר 'ויתבררו ויתלבנו.. ולא יבינו, והמשכילים יבינו'.
רק בורות יכולה להפוך את הבקורת האנקדוטית\נקודתית [המוצדקת!] לפקפוק בטיבה של המהדורה.

יש לחלק את הנושא לשניים.
א. עצם המאמר והמחקר המקיף שבו, אי השארת שום קצוות פתוחים וגם סגנון הכתיבה הבהיר, הקולח והמרתק, הוא אופייני לכותב המאמר, אשר פקיע שמיה כחוקר מבריק ויסודי, שקשה מאד לפרוך אותו ואת מקורותיו המבוססים. ועל כך: כה לחי!!
ב. מיקום הפירסום: ברור שהכותב התכוון רק להצביע על תופעה שולית מתוך מפעל רמב"ם פרנקל המפואר מאד, ולא למוטט את הבניין כולו.
מטבע הדברים, כאשר מאמר כזה מתפרסם בירחון תורני או מחקרי, הוא מגיע דיו לכל יודעי דת ודין, אך אין בו את המימד שיש בפרסום בעיתון חרדי נחשב. כאשר המאמר פורסם בעיתון חרדי נפוץ (וזאת עובדה שהפלס נקרא בעיקר ע"י תחי"ם ואברכים שהרמב"ם הוא לחם חוקם), מטבע הדברים, הדבר גרם לאי אמון בכל סדרת רמב"ם פרנקל. כי אם כבר לא אמונים שם על הדיוק והאמת, מי יודע היכן נפלו שם בעוד דברים וכו'. ובפרט שהקורא/השומע השטחי לא יודע בדיוק מה כן ומה לא, ומה הודפס בחיי הרש"פ ומה לאחר פטירתו וכו'. לכן אין לי ספק שהכתבה הסנצסיונית גרמה לנזק ארוך טווח למפעל האדירים של רמב"ם פרנקל. נזק שלא היה מתרחש באותו קנה מידה, אם הוא היה מתפרסם בבטאון תורני/מחקרי רגוע כל שהוא.
ג. וכן, בהחלט. מנסיוני ככותב טור תורני שבועי בעיתון חרדי אחר, הועדה הרוחנית דשם לא היתה מאשרת פרסום מאמר שכזה בשום פנים ואופן, מהסיבה שהעלתי, שלא מזיזים את אמות הסיפים בלי שיקול דעת נוקב מאד, והאם הצר שווה בנזק המלך,(במקרה דידן: תרתי משמע...). עד שלא קלטתי את הרעיון הזה, לפיו לכל מילה שאתה כותב בעיתונות החרדית היומית ישנו משקל סגולי רב והד ציבורי חשוב ביותר, ושצריך לחשבן את האבות והתולדות ותולדי התולדות, עד דור עשירי, כולל את הטעויות של האנשים שיחשבו ש..., פסלו לי מאמרים בזה אחר זה. עד שנפל לי האסימון, שכאן לא מכניסים פילים לחנות חרסינה, גם במחקרים תורניים נכונים להפליא. לא כל מה שמדפיסים ב..., מדפיסים בעיתון יומי חרדי נחשב. הרבה פעמים זה מרגיז ומקומם. אך נו, ברוך שמסר עולמו לשומרים.

ש. ספראי כתב:ג. וכן, בהחלט. מנסיוני ככותב טור תורני שבועי בעיתון חרדי אחר, הועדה הרוחנית דשם לא היתה מאשרת פרסום מאמר שכזה בשום פנים ואופן, מהסיבה שהעלתי, שלא מזיזים את אמות הסיפים בלי שיקול דעת נוקב מאד, והאם הצר שווה בנזק המלך,(במקרה דידן: תרתי משמע...). עד שלא קלטתי את הרעיון הזה, לפיו לכל מילה שאתה כותב בעיתונות החרדית היומית ישנו משקל סגולי רב והד ציבורי חשוב ביותר, ושצריך לחשבן את האבות והתולדות ותולדי התולדות, עד דור עשירי, כולל את הטעויות של האנשים שיחשבו ש..., פסלו לי מאמרים בזה אחר זה. עד שנפל לי האסימון, שכאן לא מכניסים פילים לחנות חרסינה, גם במחקרים תורניים נכונים להפליא. לא כל מה שמדפיסים ב..., מדפיסים בעיתון יומי חרדי נחשב. הרבה פעמים זה מרגיז ומקומם. אך נו, ברוך שמסר עולמו לשומרים.

הרה"ק מברדיטשוב היה מתמוגג לראות את הלימוד זכות שלך שכל החסרונות של העיתונות החרדית אתה הופך למעלות,
ולגופו של עניין חבל מאוד שהעורכים הם אינטרסנטיים עם אופק מאוד צר שהם חושבים רק על עצמם וההפסדים שזה יגרום לעיתונם.

גימפעל כתב:

גבול ים כתב:ואגב פעם פנו מחוג מסויים לרש"פ בטענה על השמטת תורתו של רבם בספר המפתח והוא ענה להם שהדבר אינו בסמכותו ועליהם לפנות לקאנגרעגעישון בני יוסף...

וע"ז נאמר מטהר טמאים ומטמא טהורים ...

אינני בטוח שהיית כותב כך אם היית יודע במי מדובר.
אגב נידונה כאן דעתו של מרן האבי עזרי זצוק"ל, נכון שבהתחלה לא היה ניח"ל למרן השינוי ברמב"ם, אבל יש לכך גם המשך, לאחר זמן אמר פעם מרן לרש"פ תאמר לי במה זכית בזכות כזו שבכל העולם נלמד דוקא הרמב"ם שלך, ורש"פ השיבו שאין זה מזכותו אלא מזכות אביו הי"ד שגם במחנות התהלך באמונת אומן [וראה הדברים שנחקקו בשמו בתחילת ספר המדע]

גימפעל כתב:

ש. ספראי כתב:ג. וכן, בהחלט. מנסיוני ככותב טור תורני שבועי בעיתון חרדי אחר, הועדה הרוחנית דשם לא היתה מאשרת פרסום מאמר שכזה בשום פנים ואופן, מהסיבה שהעלתי, שלא מזיזים את אמות הסיפים בלי שיקול דעת נוקב מאד, והאם הצר שווה בנזק המלך,(במקרה דידן: תרתי משמע...). עד שלא קלטתי את הרעיון הזה, לפיו לכל מילה שאתה כותב בעיתונות החרדית היומית ישנו משקל סגולי רב והד ציבורי חשוב ביותר, ושצריך לחשבן את האבות והתולדות ותולדי התולדות, עד דור עשירי, כולל את הטעויות של האנשים שיחשבו ש..., פסלו לי מאמרים בזה אחר זה. עד שנפל לי האסימון, שכאן לא מכניסים פילים לחנות חרסינה, גם במחקרים תורניים נכונים להפליא. לא כל מה שמדפיסים ב..., מדפיסים בעיתון יומי חרדי נחשב. הרבה פעמים זה מרגיז ומקומם. אך נו, ברוך שמסר עולמו לשומרים.

הרה"ק מברדיטשוב היה מתמוגג לראות את הלימוד זכות שלך שכל החסרונות של העיתונות החרדית אתה הופך למעלות,
ולגופו של עניין חבל מאוד שהעורכים הם אינטרסנטיים עם אופק מאוד צר שהם חושבים רק על עצמם וההפסדים שזה יגרום לעיתונם.

להיפך. אני מדבר על רגישות ואכפתיות של ועדה רוחנית, זהירות וכובד ראש, שיקול לטווח ארוך וחשבונאות נכונה שלא לגרום פגיעה או להכביד על הציבור בחומרות יתירות, או שלא לפגוע באנשים או לגרום לציבור הוצאות מיותרות וכו', בשלל דוגמאות.
אני מדבר על שיקולים רציניים של רווח (פרסום מאמר נגד נגע נקודתי) למול הפסד (של פגיעה אנושה בכל המפעל, כמו למשל בנדו"ד).
אלו שיקולים ערכיים ורוחניים של ועדה רוחנית, ולא שיקולים אינטרסנטיים עם אופק צר של עורכים.

הרב ספראי.
את הרמב"ם כולנו לומדים, ובספר הליקוטים כולנו מעיינים, ואנו יודעים שגם אם יש ספר שאיננו מכירים [ואני לא מדבר על מומחים, אלא על אברכים קלאסיים שספרים רבים אינם מכירים] סומכים אנו על הרש"פ שמה שכנכנס כאן הוא מגדולי האחרונים או מהקדמונים, ולהפיל אותנו עם מחבר שלא הייתי טורח לפתוח את הספר שלו בכלל, כ"ש בן בנו של כ"ש שלא להתייחס אליו כ'דעה', זו שערוריה שאין לה אח ורע.
ואת כל המידע הזה כבודו רוצה לשמור דווקא לקוראי כתבי עת תורניים או גולשי אתרי אינטרנט?!?!?
המציאות היא שהסיפור הזה מתפרסם רק לאחר שהתפרסם בעיתון, ומהיום תוך כמה חודשים לא יהיה אברך שלא יידע שספר הליקוטים בספר קרבנות ואולי גם מדע ואהבה, אין להתייחס בו לספרים שאינם מוכרים. וזה בבחינת הסרת מכשול מלפני עיוור.
[אינני בא להביע דעה כנגד ועדת הרבנים של עיתון זה או אחר.. שלשמחתי הרבה אינני נמנה על קוראי עיתונים כל כך וממילא ין לי חוות דעת בענין אך אם ההשערה שלך נכונה ולא היו נותנים לך לפרסם את זה בעיתון זו שערוריה עוד יותר גדולה, שהרבנים פשוט לא מבינים מה זה לימוד תורה... ולכן אינני מקבל את ההשערה שלך בענין דעת הרבנים בפרסום ענין זה]

ואל כל התמימים שלא מבינים על מה הקצף, כנראה מזמן לא עבדו על רמב"ם או שנוהגים כלל לא לעיין בספרי המפרשים, או שרגילים לשתות בצמא את דברי הדבר יעקב והספר הירוק...

חבל על כל הפלפולים על רום מעלתם ושגב הדרתם של עיתון כזה או אחר עם ועדת רבניהם אשר מסיטים את האשכול מהנושא שלו

(ואלו החוששים שיחס רציני לביקורת על מהד' פרנקל תתפרש חו"ח כיחס רציני לכלי תקשורת כלשהו, או גם אלו המבקשים להליץ בעד עיתונם שלא פרסם את הדברים בפרסום ראשון, או שאר דברים במעלת וחסרון ותעודת העיתונות בדורינו, נא לפתוח אשכול חדש - ועדיף בפורום בחדרי)

לעומקו של דבר כתב:(ואלו החוששים שיחס רציני לביקורת על מהד' פרנקל תתפרש חו"ח כיחס רציני לכלי תקשורת כלשהו, או גם אלו המבקשים להליץ בעד עיתונם שלא פרסם את הדברים בפרסום ראשון, או שאר דברים במעלת וחסרון ותעודת העיתונות בדורינו, נא לפתוח אשכול חדש - ועדיף בפורום בחדרי)

חבל שאתה לוקח דברי טעם ענייניים וביקורת לגיטימית למקום פוליטי וקטנוני. אם שם הראש שלך - אנא פנה לאשכולות אחרים, ועדיף בפורום בחדרי..

חבל על כל הפלפולים. מי שמתייחס לאחרון עלום שם ברצינות יתירה, גם אם אותו אחרון הוא זצ"ל כבר 200 שנה, אין לו שום הבנה ומשקל בסיסיים מה לרחק ומה לקרב.

באותו שיחה על הרב שך, סיפר שכשהראה לסטייפלר את העבודה ,אמר לו הסטייפלר שהוא מקנא בו ,ושכל המחברים שבספר הליקוטים שעד עכשיו בקושי למדו את ספריהם יבואו לקבל את פניו כשיגיע לעולם העליון
עכשיו שאיש ספר כותב שכל שמות הספרים זה קרובי משפחתו אולי בתמימותו חשב ........

אום אני חומה כתב:פעם שמעתי שהג"ר נחום לבה שליט"א עבר על כל האבי-עזרי ע"מ להכניסו לס' המפתח.

מעניין
פעמים רבות שמעתי מהגאון הנ"ל שהוא הכניס את הישועות דוד לספר המפתח ומעולם לא שמעתי ממנו על כך שהוא גם הכניס את האבי עזרי.
אגב כשיצא ספר המפתח על ב"ק עיין בו הגאון הנ"ל ואמר לתלמידיו בישיבת בית מתתיהו, כעת כבר לא צריך בעל ידיעות, מסתמא הגר"ב ויסבקר יפטר אותי, לאחר דפדוף נוסף אמר, אני רואה שעדיין צריך מחזיק מפתחות...

שמעתי שהרב ש"ז הבלין כתב על הנושא הזה, האם מישהו יכול לציין היכן.

שומע כתב:חבל על כל הפלפולים. מי שמתייחס לאחרון עלום שם ברצינות יתירה, גם אם אותו אחרון הוא זצ"ל כבר 200 שנה, אין לו שום הבנה ומשקל בסיסיים מה לרחק ומה לקרב.

יכול להיות (ויכול להיות שלא)
זה עדיין לא מוציא את הזיוף מכלל זיוף

יאיר1 כתב: ואל כל התמימים שלא מבינים על מה הקצף, כנראה מזמן לא עבדו על רמב"ם או שנוהגים כלל לא לעיין בספרי המפרשים, או שרגילים לשתות בצמא את דברי הדבר יעקב והספר הירוק...

מה שאתה יודע לכנות את המבינים אחרת ממך כ"תמימים", ושאתה כמובן מצביע מרום שנותיך על הסיבה לכך - שהם לומדים רמב"ם וש"ס פחות טוב ממך, מריח קצת יותר מ"שמינית שבשמינית". ולידיעתך כבר פסק הרמב"ם שלא מיניה ולא מקצתיה.

לגופו של ענין, צריך כנראה להסביר מה שספראי רוצה לומר: א) כל אחד הרי יודע שיש הרבה הרבה דברים שטוב שהציבור יידע. בין אם מדובר בסיפורים על גדולי ישראל שלא כתובים בספרים, ובין אם מדובר בידיעות אודות הספרים שלהם ועוד הרבה עניינים שיכולים להועיל למי שהוא בר דעת. אבל לא כל מה שאומרים כותבים וק"ו שלא מדפיסים, וק"ו לא בעיתון שישר נתפס כמשהו "צבעוני". אז מהבחינה הזו יש כאן רוח חדשה בעיתונות החרדית, לתפארת אלו שרוממות ה'שמרנות' בגרונם. ב) גם אם יש מקום לפרסם את הדבר, לא בהכרח באופן של כתבה ארוכה נוטפת "מור ואהלות". אפשר לכתוב את הדברים באיזו פינה, ודי בזה לפרסם את הדבר, בלי ליצור נזק מיותר.