פורום אוצר החכמה

פורסם: **א' אוקטובר 21, 2018 1:13 am**

יהודה בן יעקב כתב:אשמח לקבל עזרה בפתיחת הר"ת ומציאת המראי מקומות - לקט הקמח החדש [סי קכח, צו]
עי׳ סה״מ סדר העבודה

לכאורה [עי' שם בס"ק ב (עמ' 199 סוף טור א)]

פורסם: **ג' אוקטובר 30, 2018 1:01 am**

הגאון הנצי"ב בספרו העמק שאלה (דפוס ראשון) ח"ג דף קו ע"ב: "דקא משמע לן אם אפילו נתן איסר בשחרית יותר מן הראוי ליתן פעם אחת לעני המחזר , אל יאמר כבר נתתי דיי, ודיי שיהא עולה גם על הד"א ליתן גם בערבית לעני אחר, אלא גם לשני אל תחזירהו ריקם מיהת, ואל ישוב דך נכלם, ואולי השני עדיף. ומקור הדרש הוא על פי דכתיב [הושע יו'ד יב] זרעו לכם לצדקה וגו', ועיין סוכה דף מ"ט ב' אדם זורע כו' . כך במי שנותן צדקה אינו יודע אם הגון הוא".

איך נכון לפענח ר"ת "הד"א"?
ייש"כ

פורסם: **ג' אוקטובר 30, 2018 4:18 am**

ושא_נס כתב:הגאון הנצי"ב בספרו העמק שאלה (דפוס ראשון) ח"ג דף קו ע"ב: "דקא משמע לן אם אפילו נתן איסר בשחרית יותר מן הראוי ליתן פעם אחת לעני המחזר , אל יאמר כבר נתתי דיי, ודיי שיהא עולה גם על הד"א ליתן גם בערבית לעני אחר, אלא גם לשני אל תחזירהו ריקם מיהת, ואל ישוב דך נכלם, ואולי השני עדיף. ומקור הדרש הוא על פי דכתיב [הושע יו'ד יב] זרעו לכם לצדקה וגו', ועיין סוכה דף מ"ט ב' אדם זורע כו' . כך במי שנותן צדקה אינו יודע אם הגון הוא".

איך נכון לפענח ר"ת "הד"א"?
ייש"כ

ר"ת זה רגיל אצל הנצי"ב במקומות מספר בשאר ספריו. ועדיין איני יודע מה הוא.

פורסם: **ג' אוקטובר 30, 2018 1:39 pm**

ושא_נס כתב:הגאון הנצי"ב בספרו העמק שאלה (דפוס ראשון) ח"ג דף קו ע"ב: "דקא משמע לן אם אפילו נתן איסר בשחרית יותר מן הראוי ליתן פעם אחת לעני המחזר , אל יאמר כבר נתתי דיי, ודיי שיהא עולה גם על הד"א ליתן גם בערבית לעני אחר, אלא גם לשני אל תחזירהו ריקם מיהת, ואל ישוב דך נכלם, ואולי השני עדיף. ומקור הדרש הוא על פי דכתיב [הושע יו'ד יב] זרעו לכם לצדקה וגו', ועיין סוכה דף מ"ט ב' אדם זורע כו' . כך במי שנותן צדקה אינו יודע אם הגון הוא".

איך נכון לפענח ר"ת "הד"א"?
ייש"כ

א. אין זה מקומו כאן, כאן זה פענוח ר"ת של ספרים, לא פענוח ר"ת, שלזה יש אשכול אחר.
ב. למה לא לפתוח הדרך ארץ, והיינו רגילות? שלא יאמר שזה יעלה גם להרגלי לתת בערב לעני אחר.

פורסם: **ג' אוקטובר 30, 2018 2:28 pm**

ושא_נס כתב:"דקא משמע לן אם אפילו נתן איסר בשחרית יותר מן הראוי ליתן פעם אחת לעני המחזר , אל יאמר כבר נתתי דיי, ודיי שיהא עולה גם על הד"א ליתן גם בערבית לעני אחר,

לכאו' יש לפסק "נתתי דיי ודיי, שיהא עולה ...", כמו שהוא בל' כתה"י. והיינו 'די והותר'.

גם לענ"ד נראה שאפשר לפענח: הדרך ארץ. [לא במובן 'רגילות', אלא במובן 'הנהגה ראויה', שס"ד שכעת אינו צריך לנהוג בה].

פורסם: **ג' אוקטובר 30, 2018 4:32 pm**

ייש"כ רב לכל המשיבים (אכן רצוי להעתיק הודעתי לאשכול העלול והמיועד לכך).
גאון אחד שיחיה עצום ור"ב נר"ו כתב לי: "הפתרון הוא 'הדעת אנושי', מה שנקרא 'הסברא החיצונית'.
דעת אנושי' הוא ביטוי שגור אצל הנצי"ב. תעשה חיפוש בפרוייקט השו"ת ותמצאהו עשרות פעמים בחיבוריו".
אלו דבריו נר"ו ישל"א, דברי פי חכם חן.

ואחינוע'ם שיחיה כתב אלי שאפשר הפתרון: "היכא דאפשר". ומסתדר זה גם מצד התוכן.

פורסם: **ג' אוקטובר 30, 2018 5:43 pm**

מה פירוש בהקשר דידן "שיהא עולה גם על הדעת האנושי"?

אם הכוונה לדעת אנושי ליתן בעלמא צדקה גם בערב - למה זה דעת אנושי חיצוני ולא דרכי התורה, (ומאי נ"מ אם זה גם דעת אנושי)?
אם הכוונה לדעת אנושי ליתן צדקה ביום זה שנתן בבוקר יותר מן הראוי - אדרבה הדעת אנושי פוטרו.
בין אם 'שיהא עולה' פי' עולה במחשבה, ובין אם פי' 'עולה' שמהני - לא מתאים השילוב עם דעת אנושי.
אגב מהחיפוש עולה שהנצי"ב כמעט ולא כותב (עכ"פ שלא בר"ת) הדעת אנושי בתוספת ה', למעט ב' מקומות.
הוסף לזה את הבעיתיות שיש בהנחה שנעשה שימוש בר"ת לא שכיחים. (האם יש מקום שוודאי התכוין הנצי"ב לפענוח זה? כמובן לא במקום שהזכירו מלא סמוך ונראה).

[גם 'היכא דאפשר' לענ"ד ל"נ].

פורסם: **א' נובמבר 11, 2018 2:23 pm**

מנחת שי לתהלים סוף פרק קד כותב "ותו גרסינן התם בפסחים, וילקוט, ורי"ב, איתמר רב חסדא אמר הללויה סוף פרקא...
המילים 'וילקוט ורי"ב' הם פענוח של הדפוס הראשון (מנטובה תק"ב) מן הכתיב הזה [את הו"ו של 'וילקוט' הם הוסיפו, משום שהמנש"י כתב זאת כהגהה בשולי הגליון], אבל ראשי התיבות רי"ב אינן מובנות, וגם אינן ברורות, יתכן שכתוב כאן ורי"ר, ראו תמונה
יש למישהו השערה מה זה יכול להיות?

: ורי''ר.jpg (5.08 KiB) נצפה 10812 פעמים

פורסם: **ד' נובמבר 28, 2018 5:29 am**

בספר מלכה של תורה ציין לספר ש"א, אשמח בפענוח.

פורסם: **ד' נובמבר 28, 2018 5:34 am**

שמואל דוד כתב:בספר מלכה של תורה ציין לספר ש"א, אשמח בפענוח.

שם אפרים - מרגליות, או שערי אהרן - רוטר

פורסם: **ד' נובמבר 28, 2018 5:54 am**

בקרו טלה כתב:
שמואל דוד כתב:בספר מלכה של תורה ציין לספר ש"א, אשמח בפענוח.

שם אפרים - מרגליות, או שערי אהרן - רוטר

יישר כח!

פורסם: **ה' דצמבר 27, 2018 2:53 am**

בהגהות החשק שלמה למס' הוריות ו: עי' במג"ת פ"ט וצ"ע
(בשס"י וילנא נדפסו הגהותיו למס' הוריות אחר מס' עדיות)
לאיזה ספר הכוונה?

פורסם: **ה' דצמבר 27, 2018 2:59 am**

מיללער כתב:בהגהות החשק שלמה למס' הוריות ו: עי' במג"ת פ"ט וצ"ע
(בשס"י וילנא נדפסו הגהותיו למס' הוריות אחר מס' עדיות)
לאיזה ספר הכוונה?

מגילת תענית

פורסם: **ה' דצמבר 27, 2018 3:12 am**

שברי לוחות כתב:
מיללער כתב:בהגהות החשק שלמה למס' הוריות ו: עי' במג"ת פ"ט וצ"ע
(בשס"י וילנא נדפסו הגהותיו למס' הוריות אחר מס' עדיות)
לאיזה ספר הכוונה?

מגילת תענית

תודה!

פורסם: **ו' דצמבר 28, 2018 12:30 am**

מי זה ראל״פ ? (הובא בהגהות וחידושים שבסוף המסכתא חולין)

פורסם: **ו' דצמבר 28, 2018 12:32 am**

שמואל דוד כתב:מי זה ראל״פ ? (הובא בהגהות וחידושים שבסוף המסכתא חולין)

איזו הוצאה?
כנראה ר' אליעזר ליפמאן פרינץ מאמשטרדם. ראה בש"ס הרגיל אחרי פיה"מ לרמב"ם.

פורסם: **ו' דצמבר 28, 2018 12:37 am**

מה שנכון נכון כתב:
שמואל דוד כתב:מי זה ראל״פ ? (הובא בהגהות וחידושים שבסוף המסכתא חולין)

איזו הוצאה?
כנראה ר' אליעזר ליפמאן פרינץ מאמשטרדם. ראה בש"ס הרגיל אחרי פיה"מ לרמב"ם.

מהדורת זכר חנוך

פורסם: **ו' דצמבר 28, 2018 12:39 am**

הפענוח כנ"ל.
יש לוח ר"ת בתחילת המדור.

פורסם: **ו' דצמבר 28, 2018 12:51 am**

מה שנכון נכון כתב:הפענוח כנ"ל.
יש לוח ר"ת בתחילת המדור.

יישר כח

פורסם: **ו' דצמבר 28, 2018 12:55 am**

ראיתי בשו"ת לרב חשוב מאד (!) שמביא איזה דבר בשם שו"ת פרח מטה אהרן. נפלאתי כי לא מצאתי שם קטע זה, וגם המהדירים הדקדקנים לא ציינו מקומו.
עד שנפל לי האסימון, שהגאון ז"ל ראה את זה בשערי תשובה בשם ספר פמ"א, ולא נחית לכך שהמדובר הוא בשו"ת פנים מאירות!

פורסם: **ו' דצמבר 28, 2018 2:00 am**

לענין כתב:ראיתי בשו"ת לרב חשוב מאד (!) שמביא איזה דבר בשם שו"ת פרח מטה אהרן. נפלאתי כי לא מצאתי שם קטע זה, וגם המהדירים הדקדקנים לא ציינו מקומו.
עד שנפל לי האסימון, שהגאון ז"ל ראה את זה בשערי תשובה בשם ספר פמ"א, ולא נחית לכך שהמדובר הוא בשו"ת פנים מאירות!

בהרבה מקומות, כמדומני שהוא להיפך, מאחר שאצל האשכנזים מצוי יותר שו"ת פנים מאירות, מאשר שו"ת פרח מטה אהרן.
וכן הוא בדרכ"ת [סי' קס, כד] מביא שיורי ברכה [סי' קעד] שמציין לפנים מאירות [ח"ב סי' קיח] והוא ט"ס וצ"ל פרח מטה אהרן [גם הסי' הוא טעות, וצ"ל ח"ב סי' קח], וכפי הנראה הטעות בפתיחת ר"ת, כנ"ל.

פורסם: **ו' דצמבר 28, 2018 10:27 am**

יהודה בן יעקב כתב:
לענין כתב:ראיתי בשו"ת לרב חשוב מאד (!) שמביא איזה דבר בשם שו"ת פרח מטה אהרן. נפלאתי כי לא מצאתי שם קטע זה, וגם המהדירים הדקדקנים לא ציינו מקומו.
עד שנפל לי האסימון, שהגאון ז"ל ראה את זה בשערי תשובה בשם ספר פמ"א, ולא נחית לכך שהמדובר הוא בשו"ת פנים מאירות!

בהרבה מקומות, כמדומני שהוא להיפך, מאחר שאצל האשכנזים מצוי יותר שו"ת פנים מאירות, מאשר שו"ת פרח מטה אהרן.
וכן הוא בדרכ"ת [סי' קס, כד] מביא שיורי ברכה [סי' קעד] שמציין לפנים מאירות [ח"ב סי' קיח] והוא ט"ס וצ"ל פרח מטה אהרן [גם הסי' הוא טעות, וצ"ל ח"ב סי' קח], וכפי הנראה הטעות בפתיחת ר"ת, כנ"ל.

אכן, השו"ת שאליו התכוונתי הוא ספרדי...

פורסם: **ו' דצמבר 28, 2018 8:20 pm**

כמדומה לי שראיתי לרבי יעקב חיים סופר, שדרכו של הרב שדי חמד היתה לפתוח את הר"ת 'פמ"א' - פרח מטה אהרן, במקום פנים מאירות.

פורסם: **ש' דצמבר 29, 2018 10:23 pm**

שבענו מטובך כתב:כמדומה לי שראיתי לרבי יעקב חיים סופר, שדרכו של הרב שדי חמד היתה לפתוח את הר"ת 'פמ"א' - פרח מטה אהרן, במקום פנים מאירות.

פורסם: **א' דצמבר 30, 2018 12:00 am**

תודה למגיבים! שמתי לב לדבר מעניין.
ראו נא את הציטוט שהובא מהשדי חמד-

: לכידה.PNG (7.46 KiB) נצפה 11395 פעמים

מה הכוונה בסוגריים? האם השדי חמד עצמו הסתפק מה הראשי תבות שהוא כתב? הרי ברור שלא.
זאת אומרת, שהשדי חמד עצמו כתב בראשי תבות, והמעתיק היה נוהג לפתוח אותם, וכאן כיון שהסתפק הביא את שני הצדדים.
ואם כן, נמצא שהצדקנו את הצדיק דמעיקרא, רבינו השדי חמד, אשר תפסו עליו גאוני הזמן ממה שכתב 'פנים מאירות' במקום 'פרח מטה אהרן' (החילוף חוזר על עצמו כמה פעמים בספר, והעירו על זה הרב עובדיה הרב מאזוז והרב סופר), ועכשיו מתברר שהכל תלוי במעתיק!!!
מאד אשמח לתגובות האם זה נכון.

פורסם: **א' דצמבר 30, 2018 12:04 am**

השד"ח מעתיק את לשון השע"ת סי' תמח, והסוגריים הם מהשד"ח.
---
הדיון על פמ"א אינו שייך לאשכול זה, אלא לאשכול השיבושים.

פורסם: **ג' ינואר 08, 2019 1:06 pm**

קידושין מט: בהגהות היעב"ץ - אפי' צדיק גמור מקודשת. נ"ב עשי"ע נ'.

מה זה?

פורסם: **ג' ינואר 08, 2019 1:11 pm**

שאלת יעב"ץ
לפנינו אין בסי' נ, עי' ח"א סי' כח; עט.

פורסם: **ג' ינואר 08, 2019 1:12 pm**

יהודה בן יעקב כתב:שאלת יעב"ץ
לפנינו אין בסי' נ, עי' ח"א סי' כח; עט.

תודה רבה!

פורסם: **ג' ינואר 08, 2019 1:53 pm**

יהודה בן יעקב כתב:שאלת יעב"ץ
לפנינו אין בסי' נ, עי' ח"א סי' כח; עט.

נ' = נתבאר

פורסם: **ו' פברואר 15, 2019 1:22 pm**

בספר שלחן לחם הפנים מרבי יעקב רקח כתב יד כתוב לאמור

ומ"מ אע"פ דחיישנן לדעת הירושלמי דגם במברך ברכת התורה בעינן שילמוד לאלתר מ"מ פירוש לאלתר אפילו אינו מיד אלא אם עוסק בכל שעה מהיום חשיב לאלתר או מיד וכנראה שהתוס' וש"פ ז"ל מדברי השואל שהוא חכמי לוניל לר' יצחק ז"ל כגון אנו שאין לומדין מיד אחר תפלת השחר וכו' וכ"כ הלבוש ז"ל וכבר האריכו בזה אם לאלתר או מיד משמעותו תכף או לאותו היום עיין מתני' פ"ט דטהרות מ"ד ובפירש הר"ש ורע"ב ז"ל ובח"מ סק"כ סס"ז והרב שבות יעקב ז"ל בח"א סל"ג והרב קהלת יעקב אלגאזי ז"ל בלשון חכמים סשל"ה וכן:

ולהרב פתח הדביר ז"ל ח"א ס"ז אות ב' ולהרב גנזי חיים ז"ל מערכת ל' אות כ"ב ומערכת מ' אות ס' שהאריכו בזה מש"ס בכמה מקומות והפוסקים ז"ל דלשון לאלתר או מיד אינו ר"ל תכף סמוך ונראה אלא פי' כל היום ויש שפירושו אחר יום ב' או ג' עש"ב:

ובדברי התוס' והרא"ש והטור ז"ל כבר האריכו הפוסקים ז"ל עיין מהרש"ל ז"ל בתשו' סס"ד והרב ברכת אברהם ז"ל ח"ד מס' קס"ה ואילך ולהרב ל"ח ומ"מ ז"ל ולהרב טו"ז ז"ל ס"ו ולהרב הדרישה ז"ל ולהב"ח ז"ל ולהרב הכנה"ג ז"ל הגב"י מהרב מ"ץ ז"ל וכיוצא ובשיירי שם אות ד' ולהרב ישועות יעקב ז"ל ס"ו ולהפר"ח ז"ל ולהרב מור וקציעה ז"ל ולהרב נהר שלום ז"ל ולהרב מאמ"ר ז"ל ובביאורי הגאון ר' אליהו ז"ל על הש"ע ס"ו ולהרב פרי מגדים ז"ל בחמ"ז ס"ו ולהרב תפלה לדוד ז"ל סקי"ד אות ב' ולהרב מס"מ [מס"ע] ז"ל ס"ל ולהרב מטה יהודה ז"ל ס"ו ולהרב חיי אדם ז"ל כלל ט' סד"ה ולהרב מנחת אהרן ז"ל כלל סל"א ולהרב לשון למודים ז"ל סכ"ב ולהרב אור חדש ז"ל דיני ברכות דמ"ו ע"א ולהרב מטה יוסף ז"ל ח"ב ס"ט ולהרב יד אהרן ז"ל ושאר פוסקים ז"ל:

ומעתה מבואר יוצא שלדעת הצרפתים ז"ל דחשו להירושלמי לכך נהגו לומר אחר ברכת התורה פסוקים ופ' ברכת כהנים ואלו דברים וכו' ושכן נראה דעת רב עמרם גאון ז"ל שכך סדר בסדורו וכמ"ש נמי הטור ז"ל וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ז מהלכות תפלה הלכה יו"ד וז"ל בכל יום חייב אדם לברך שלש ברכות אלו ואח"כ קורא מעט מד"ת ונהגו העם לקרות ב"כ ע"ש וכ"כ בסדר התפלה ע"ש מה שנהגו לקרות וכמש"ל לקמן וכ"כ הרב המנהיג ז"ל סי' י"ג לומר אשר בחר בנו יברכך יאר ישא כך מנהג צרפת וכו' ע"ש ושכן דעת ריא"ז ז"ל שהביא הרב שלה"ג ז"ל וכ"כ הא"ח ז"ל ד"ה ע"ב והכלבו ז"ל ס"ב וכן סדר הרד"א ז"ל ב"כ ופ' צו וכו' ועיין למרן ז"ל בב"י דמסיק אחר שהביא מ"ש הרמב"ם ז"ל דנהגו לומר פ' ב"כ ע"ש ולכך כתב בש"ע זה בשם י"א יען שדעת הש"ס דילן והפוסקים ז"ל דא"ץ ללמוד מיד וגם הירושלמי אינו מיירי אלא בנפטר באהבה רבה ומ"מ כיון דנהגו לומר ב"כ לכך כתב זה בשם י"א וסיים והנכון שלא להפסיק ועיין לוב ב"י ס"ס מ"ו מ"ש בסדורים ומה שבחרו בב"כ עיין להרב המנהיג ז"ל שם וא"ח והכלבו ז"ל:

שואלים הלכו בו, מהו פתרון ר"ת?

רצ"ב תמונת כתב היד

: שולחן לחם הפנים283.jpg (636.76 KiB) נצפה 11072 פעמים

פורסם: **ו' פברואר 15, 2019 4:12 pm**

אולי מעדני מלך על הרא"ש אות ל'

פורסם: **א' פברואר 17, 2019 4:01 pm**

שברי לוחות כתב:אולי מעדני מלך על הרא"ש אות ל'

נראה שאינו נכון, משום שאינו מתאים לר"ת, וגם שכבר נזכר לעיל "ל"ח ומ"מ". [וגם שכמדומה הוא נוהג לסדר את הפוסקים פחות או יותר לפי סדר זמנם?]
לכאורה נראה שכתוב שם "מס"ע". [אך אינו דמיון גמור לשאר אותיות ע' שבדוגמת הכת"י].

פורסם: **א' פברואר 17, 2019 7:10 pm**

איש_ספר כתב:בספר שלחן לחם הפנים מרבי יעקב רקח כתב יד כתוב לאמור

ומ"מ אע"פ דחיישנן לדעת הירושלמי דגם במברך ברכת התורה בעינן שילמוד לאלתר מ"מ פירוש לאלתר אפילו אינו מיד אלא אם עוסק בכל שעה מהיום חשיב לאלתר או מיד וכנראה שהתוס' וש"פ ז"ל מדברי השואל שהוא חכמי לוניל לר' יצחק ז"ל כגון אנו שאין לומדין מיד אחר תפלת השחר וכו' וכ"כ הלבוש ז"ל וכבר האריכו בזה אם לאלתר או מיד משמעותו תכף או לאותו היום עיין מתני' פ"ט דטהרות מ"ד ובפירש הר"ש ורע"ב ז"ל ובח"מ סק"כ סס"ז והרב שבות יעקב ז"ל בח"א סל"ג והרב קהלת יעקב אלגאזי ז"ל בלשון חכמים סשל"ה וכן:

ולהרב פתח הדביר ז"ל ח"א ס"ז אות ב' ולהרב גנזי חיים ז"ל מערכת ל' אות כ"ב ומערכת מ' אות ס' שהאריכו בזה מש"ס בכמה מקומות והפוסקים ז"ל דלשון לאלתר או מיד אינו ר"ל תכף סמוך ונראה אלא פי' כל היום ויש שפירושו אחר יום ב' או ג' עש"ב:

ובדברי התוס' והרא"ש והטור ז"ל כבר האריכו הפוסקים ז"ל עיין מהרש"ל ז"ל בתשו' סס"ד והרב ברכת אברהם ז"ל ח"ד מס' קס"ה ואילך ולהרב ל"ח ומ"מ ז"ל ולהרב טו"ז ז"ל ס"ו ולהרב הדרישה ז"ל ולהב"ח ז"ל ולהרב הכנה"ג ז"ל הגב"י מהרב מ"ץ ז"ל וכיוצא ובשיירי שם אות ד' ולהרב ישועות יעקב ז"ל ס"ו ולהפר"ח ז"ל ולהרב מור וקציעה ז"ל ולהרב נהר שלום ז"ל ולהרב מאמ"ר ז"ל ובביאורי הגאון ר' אליהו ז"ל על הש"ע ס"ו ולהרב פרי מגדים ז"ל בחמ"ז ס"ו ולהרב תפלה לדוד ז"ל סקי"ד אות ב' ולהרב מס"מ [מס"ע] ז"ל ס"ל ולהרב מטה יהודה ז"ל ס"ו ולהרב חיי אדם ז"ל כלל ט' סד"ה ולהרב מנחת אהרן ז"ל כלל סל"א ולהרב לשון למודים ז"ל סכ"ב ולהרב אור חדש ז"ל דיני ברכות דמ"ו ע"א ולהרב מטה יוסף ז"ל ח"ב ס"ט ולהרב יד אהרן ז"ל ושאר פוסקים ז"ל:

ומעתה מבואר יוצא שלדעת הצרפתים ז"ל דחשו להירושלמי לכך נהגו לומר אחר ברכת התורה פסוקים ופ' ברכת כהנים ואלו דברים וכו' ושכן נראה דעת רב עמרם גאון ז"ל שכך סדר בסדורו וכמ"ש נמי הטור ז"ל וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ז מהלכות תפלה הלכה יו"ד וז"ל בכל יום חייב אדם לברך שלש ברכות אלו ואח"כ קורא מעט מד"ת ונהגו העם לקרות ב"כ ע"ש וכ"כ בסדר התפלה ע"ש מה שנהגו לקרות וכמש"ל לקמן וכ"כ הרב המנהיג ז"ל סי' י"ג לומר אשר בחר בנו יברכך יאר ישא כך מנהג צרפת וכו' ע"ש ושכן דעת ריא"ז ז"ל שהביא הרב שלה"ג ז"ל וכ"כ הא"ח ז"ל ד"ה ע"ב והכלבו ז"ל ס"ב וכן סדר הרד"א ז"ל ב"כ ופ' צו וכו' ועיין למרן ז"ל בב"י דמסיק אחר שהביא מ"ש הרמב"ם ז"ל דנהגו לומר פ' ב"כ ע"ש ולכך כתב בש"ע זה בשם י"א יען שדעת הש"ס דילן והפוסקים ז"ל דא"ץ ללמוד מיד וגם הירושלמי אינו מיירי אלא בנפטר באהבה רבה ומ"מ כיון דנהגו לומר ב"כ לכך כתב זה בשם י"א וסיים והנכון שלא להפסיק ועיין לוב ב"י ס"ס מ"ו מ"ש בסדורים ומה שבחרו בב"כ עיין להרב המנהיג ז"ל שם וא"ח והכלבו ז"ל:

שואלים הלכו בו, מהו פתרון ר"ת?

רצ"ב תמונת כתב היד
שולחן לחם הפנים283.jpg

כבודו ניסה לבדוק עם הרב נחום לוי הי"ו שידיו רב לו בהוצאת כתבי רבי יעקב רקח?

פורסם: **א' פברואר 17, 2019 7:29 pm**

אולי יש לקרוא מט"מ (נסגר ראש הט' ונדמה לס') = מטה משה, והוא שם בסל"ז.

פורסם: **א' פברואר 17, 2019 7:48 pm**

אחרי כל ההצעות דלעיל - פענוחו של מס"מ הוא ממני והלאה.
בכל זאת אציע תיקון קל, במה שצויין 'ולהרב מנחת אהרן ז"ל כלל סל"א' - והוא בכלל ה סי' לא.

פורסם: **ג' מרץ 05, 2019 1:32 am**

חידושי הר״פ
(הובא במהרש״ם מסכת חולין)

פורסם: **ג' מרץ 05, 2019 2:17 am**

שמואל דוד כתב:חידושי הר״פ
(הובא במהרש״ם מסכת חולין)

חידושי מהר"פ לר' פסח גוטליב

פורסם: **ג' מרץ 05, 2019 2:38 am**

שברי לוחות כתב:
שמואל דוד כתב:חידושי הר״פ
(הובא במהרש״ם מסכת חולין)

חידושי מהר"פ לר' פסח גוטליב

יישר כח

פורסם: **ד' אפריל 17, 2019 4:48 am**

מח"ב - לאיזה ספר הכוונה?

(שערי תשובה או"ח סי' תרע"א סק"ח ועיין מ"ש במח"ב בזה ושם ובמח"ב כתב כיון שהרי"ף וכו')

פורום אוצר החכמה

פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר

Re: פענוח ראשי תיבות של ספר