פורום אוצר החכמה

רציני כתב:

וונדרבר כתב:

רציני כתב:איפה הארצות החיים.
[יש אומרים שיש מהדורה מתרי"א של ארצות החיים פלאג'י האם אפשר לומר שהיה בה יותר דברים].

מה שהזכיר הג"ר אברהם פאלאג'י, בס' אברהם את עיניו, (אזמיר תרמ"ו), שבת ק"כ., את ס' ארצות החיים,
אולי אינו ספרו של אביו (על עניני ארץ ישראל) כי הוא לא כותב שום רמז שמדובר באביו, וכנראה גם אינו ספרו של המלבי"ם (על חלק ראשון של שו"ע או"ח), ויותר נראה שהוא ספר על סדר הש"ס.
ואולי כוונתו לס' ארצות החיים (לרבי אברהם חיים יעקבזאהן), על גפ"ת ואגדות חז"ל, (ירושלים תרמ"א),
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001936384/NLI
[מה שהזכרת שיש אומרים (בע"ס ?) שיש מהדורה משנת תרי"א של ס' ארצות החיים פלאג'י, אולי הוא טעות, מהדורה זו לא נזכרת בביבליוגרפיה עברית].

תודה רבה
במה שכתבת שהוא לא כותב שום רמז שמדובר באביו, יש להוסיף שלשונו ולא הבנתי קושיתו נשמע חריף כלפי אביו. [ואני לא הבנתי למה לא הבין לכן רציתי לראות בפנים].
מעניין מה זה הארצות החיים של הרב יעקבזאהן שלא ראיתי מזכירים אותו והגיע תוך חמש שנים לרב פלאג'י. ראיתי על המחבר רק פרט אחד שחיבר קונטרס קטן משונה שיח יצחק שכולו ספור אחד על ה"חוזה" [לשון הר' יצחק אלפסי בספרו החוזה מלובלין עמוד קסב]. ולא ראיתי עוד מי שהזכירו.
מה זה בע"ס.
ואני מצרף דיון על מהדורת תרי"א של ארצות החיים פלאג'י
83808_397.

וונדרבר כתב:

רציני כתב:ואני מצרף דיון על מהדורת תרי"א של ארצות החיים פלאג'י

83808_397.png

מה שטען בס' תולדות החבי"ף שבדרך כלל נהג הג"ר חיים פאלאג'י לכתוב את הפתיחה סמוך להדפסה, [ולפ"ז יש כאילו קצת סמך שהס' נדפס בשנת תרי"א], הוא שכח שרבי חיים פאלאג'י לא היה יכול לכתוב פתיחה סמוך להדפסת ס' ארצות החיים בשנת תרל"ב, כי הוא נפטר ארבע שנים לפני כן, בשנת תרכ"ח.

רציני כתב:

וונדרבר כתב:

רציני כתב:ואני מצרף דיון על מהדורת תרי"א של ארצות החיים פלאג'י

83808_397.png

מה שטען בס' תולדות החבי"ף שבדרך כלל נהג הג"ר חיים פאלאג'י לכתוב את הפתיחה סמוך להדפסה, [ולפ"ז יש כאילו קצת סמך שהס' נדפס בשנת תרי"א], הוא שכח שרבי חיים פאלאג'י לא היה יכול לכתוב פתיחה סמוך להדפסת ס' ארצות החיים בשנת תרל"ב, כי הוא נפטר ארבע שנים לפני כן, בשנת תרכ"ח.

ואולי אפשר עדיין לטעון למה דוקא לספר זה עשה פתיחה לפני שרצה להדפיסו

ארצות החיים - ספרו היחיד של רבי חיים פלאג'י שנדפס בארץ ישראל, ש"ייחשב לי כאילו אני שוכן בתוך אדמת הקודש" - ירושלים, תרל"ב... ארצות החיים - חיבור מיוחד מאת רבי חיים פלאג'י, "במעלות והלכות ארץ ישראל", ועל זכויות הדרים בה. בשל הנושא, בחר המחבר להדפיס את הספר דווקא בעיר הקודש ירושלים, על אף שהייתה רחוקה ממקום מושבו, איזמיר. בהקדמתו כותב המחבר: "זה החיבור הוא מוצל מאש כי זכות ארץ ישראל הגן שלא שלט בו האוּר". עוד הוא כותב שבזכות ספרו זה "...ייחשב לי כאילו אני שוכן בתוך אדמת הקודש".

באמונתו כתב:ראה המצורף, כי צונץ עצמו מציין לשני המקומות ותאריכים.
מסתבר שכוונתו היא, אשר כתיבתו באזמיר תרי"א עפ"י פתיחתו הנ"ל, אמנם לא בא לדפוס אלא בירושלים תרל"ב (שם בטעות: תרל"ז).
זה ההסבר מיניה וביה מוכרח, היות שהספד ההוא אשר צונץ ציין לשם, בשנת ויתנו בברות"י (= תר"כ) ראש!

רציני כתב:ייש"כ
גם למילת ויתנ"ו יש סימנים [ואולי צריך להוסיף את הו' של סוף ויתנו ויהיה תרכ"ו. דוחק]. ואם רב אהרן הלוי הוא רבי אהרן ידיד הוא נפטר רק בתרל"א.

פרנצויז כתב:יתכן שהמילים ויתנ"ו בברות"י אינם גימטריא של השנה, והסימנים שעל המילים האלו באים לציין שיש כאן מליצה (כנהוג).
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

ולא כדברי התוספות פ"ק דקידושין שכתבו חילוקים בין עבד עברי שגופו קנוי ובין שכיר יום ומלמד שאינו כך ועוד חילוקים אחרים ומביאים ראיה מהאי סוגי' אפי' לא אניס נמי כמו שהוכיח הרא"ש וצ"ל שזה התוס' אינו סתם תוס' ולא תוספות ר"ש כי שום פוסק לא הביאהו. וכן בסי' רצ"ו לא נזכר

באמונתו כתב:

פרנצויז כתב:יתכן שהמילים ויתנ"ו בברות"י אינם גימטריא של השנה, והסימנים שעל המילים האלו באים לציין שיש כאן מליצה (כנהוג).
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

ויתנ"ו בברות"י ראש, רומז ודאי אל העיר ביירות, שם שימש בקודש רבי אהרן ידיד הלוי.

רציני כתב:ואם כן בכל זאת נכתב בתרל"א שהיא פטירתו של הרב ידיד, וכדבריך למעלה שאין מהדורת תרי"א.

באמונתו כתב:אולי יובן, עפ"י אשר מ"כ:

ארצות החיים - ספרו היחיד של רבי חיים פלאג'י שנדפס בארץ ישראל, ש"ייחשב לי כאילו אני שוכן בתוך אדמת הקודש" - ירושלים, תרל"ב... ארצות החיים - חיבור מיוחד מאת רבי חיים פלאג'י, "במעלות והלכות ארץ ישראל", ועל זכויות הדרים בה. בשל הנושא, בחר המחבר להדפיס את הספר דווקא בעיר הקודש ירושלים, על אף שהייתה רחוקה ממקום מושבו, איזמיר. בהקדמתו כותב המחבר: "זה החיבור הוא מוצל מאש כי זכות ארץ ישראל הגן שלא שלט בו האוּר". עוד הוא כותב שבזכות ספרו זה "...ייחשב לי כאילו אני שוכן בתוך אדמת הקודש".

פרנצויז כתב:נראה שהבינו שכוונת רבי חיים פלאג'י, שבזכות שהספר נדפס בארץ ישראל, ייחשב לו כאילו הוא שוכן בתוך אדמת הקודש.
ואינו נכון, ראה בהקדמת ארצות החיים שאינו מזכיר כלל את מקום הדפסת הספר, [וכנראה לא ידע המחבר שהספר עתיד להיות מודפס בארץ ישראל אחרי פטירתו], אלא הוא כותב שבזכות שכתב ספר על מעלות ארץ ישראל ייחשב לו כאילו גר בארץ ישראל, עיי"ש.
ומש"כ שבשל הנושא בחר המחבר [צ"ל בני המחבר] להדפיס את הספר בעיה"ק ירושלים, אולי זה נכון, ואף שלא הזכירו את הטעם הזה בספר, יתכן שזה טעמם של בני המחבר בבחירת מקום ההדפסה.

באמונתו כתב:הפער שבין הפתיחה וההדפסה, נוכל ליישב עכ"פ, עפ"י המסופר משריפת רבים מספריו, ביניהם נמנה הראשון ספר ארצות החיים, ראה המצורף פה:

באמונתו כתב:

רציני כתב:ואם כן בכל זאת נכתב בתרל"א שהיא פטירתו של הרב ידיד, וכדבריך למעלה שאין מהדורת תרי"א.

אמת. אף ויתנ"ו (בברות"י ראש), אפשר שמתכוון ע"ד ויְתַנו, וכעין המפרש בנזיר ה, א: לתנות לשון תאניה ואניה.

פרנצויז כתב:

באמונתו כתב:הפער שבין הפתיחה וההדפסה, נוכל ליישב עכ"פ, עפ"י המסופר משריפת רבים מספריו, ביניהם נמנה הראשון ספר ארצות החיים, ראה המצורף פה:

ספר "ארצות החיים" לא נפגע בשריפת הספרים, ראה בהקדמת המחבר שכתב:
"ואודה לא-ל כי זה החיבור הוא מוצל מאש כי זכות א"י הגין שלא שלט בו האור".
והרשימה שבסוף ס' סימנא דחיי (שהועתקה בס' תולדות החבי"ף עמ' 368), אינה רשימה של ספרים שנשרפו בלבד, אלא היא רשימה כוללת (לפי סדר א"ב) של כל ע"ב חיבוריו, [ומתוכם יש למעלה מחמישים ספרים שנשרפו וחזר המחבר לכותבם מחדש], עיי"ש.

מצאתי במשמרת שלום מרבי שלום שכנא מטשערניאק זצ"ל, של הל' שמחות דף ל"ו:
"סגולה לכבוש את השונא יזכיר ז' פעמים אמיה דהמן אמתלאה בת עורבתא וכו'".
וצ"ע אולי חסר איזה פרטים מהסיפור של רבי מיכאל בער זצ"ל

יהודה בן יעקב כתב:כתב בתפארת שמואל על הרא"ש מסכת בבא מציעא פרק ו סימן ו

ולא כדברי התוספות פ"ק דקידושין שכתבו חילוקים בין עבד עברי שגופו קנוי ובין שכיר יום ומלמד שאינו כך ועוד חילוקים אחרים ומביאים ראיה מהאי סוגי' אפי' לא אניס נמי כמו שהוכיח הרא"ש וצ"ל שזה התוס' אינו סתם תוס' ולא תוספות ר"ש כי שום פוסק לא הביאהו. וכן בסי' רצ"ו לא נזכר

למה כוונתו בהפניה לסי' רצו? באיזה ספר?
האם בפסקי תוס' יש מספרי סימנים כאלו?

יהודה בן יעקב כתב:

יהודה בן יעקב כתב:כתב בתפארת שמואל על הרא"ש מסכת בבא מציעא פרק ו סימן ו

ולא כדברי התוספות פ"ק דקידושין שכתבו חילוקים בין עבד עברי שגופו קנוי ובין שכיר יום ומלמד שאינו כך ועוד חילוקים אחרים ומביאים ראיה מהאי סוגי' אפי' לא אניס נמי כמו שהוכיח הרא"ש וצ"ל שזה התוס' אינו סתם תוס' ולא תוספות ר"ש כי שום פוסק לא הביאהו. וכן בסי' רצ"ו לא נזכר

למה כוונתו בהפניה לסי' רצו? באיזה ספר?
האם בפסקי תוס' יש מספרי סימנים כאלו?

בברכה המשולשת כתב:אין כוונתו לטור חו"מ?

יהודה בן יעקב כתב:

יהודה בן יעקב כתב:כתב בתפארת שמואל על הרא"ש מסכת בבא מציעא פרק ו סימן ו

ולא כדברי התוספות פ"ק דקידושין שכתבו חילוקים בין עבד עברי שגופו קנוי ובין שכיר יום ומלמד שאינו כך ועוד חילוקים אחרים ומביאים ראיה מהאי סוגי' אפי' לא אניס נמי כמו שהוכיח הרא"ש וצ"ל שזה התוס' אינו סתם תוס' ולא תוספות ר"ש כי שום פוסק לא הביאהו. וכן בסי' רצ"ו לא נזכר

למה כוונתו בהפניה לסי' רצו? באיזה ספר?
האם בפסקי תוס' יש מספרי סימנים כאלו?

הבטחתי כתב:צריך לבדוק מהדורות ישנות של הש"ס, בזכרוני, המספור של פסקי התוס' אינו זהה ממהדורה לחברתה.

יהודה בן יעקב כתב:

בברכה המשולשת כתב:אין כוונתו לטור חו"מ?

לא ראיתי שייכות בין הנושא המדובר [שכירות פועלים] לסי' רצו שבטור [הל' פקדון].

הוד_והדר כתב:אעלה שוב מה שהעליתי לפני כמה חדשים ולא נעניתי, אולי יצליח אחד לפענח

אבקש את עזרת הלומדים דכאן

אני מנסה לפענח את המוזרח בצהוב, לאיזה ספר כוונתו

כמ"ש בכ"מ סי' נ"ד סעי' י'

תודה לכל המסייעים

ההעתק מתוך ספר תפארת בנים על התורה לבעל דרכי תשובה

תפארת.JPG

באמונתו כתב:

הוד_והדר כתב:אעלה שוב מה שהעליתי לפני כמה חדשים ולא נעניתי, אולי יצליח אחד לפענח

אבקש את עזרת הלומדים דכאן

אני מנסה לפענח את המוזרח בצהוב, לאיזה ספר כוונתו

כמ"ש בכ"מ סי' נ"ד סעי' י'

תודה לכל המסייעים

ההעתק מתוך ספר תפארת בנים על התורה לבעל דרכי תשובה

תפארת.JPG

אולי המכוון לדברי עצמו, בשו"ת צבי תפארת סימן נ"ד ע"ש, על מסירת נפש במצוות.

הוד_והדר כתב:
כמעט ברור אצלי שהר"ת בכ"מ - זה טעות סופר [בהנחה שאות ב' זה אות השימוש, אז שם הספר הוא כ"מ - בדקתי כל מיני ויארציות בכל מיני מאגרי חיפוש וכו', וחרס עלה בידי, חוץ אם אגיד שזה שם של מדור בספר אחר, אבל גם לא מסתבר].

ולכאורה נראה שזה ספר על סדר השו"ע

ואולי גם הציון סימן נ"ד הינו טעות, כי בשו"ע סימן נד אין דברים השייכים לזה.

בתוך הגולה כתב:

הוד_והדר כתב:
כמעט ברור אצלי שהר"ת בכ"מ - זה טעות סופר [בהנחה שאות ב' זה אות השימוש, אז שם הספר הוא כ"מ - בדקתי כל מיני ויארציות בכל מיני מאגרי חיפוש וכו', וחרס עלה בידי, חוץ אם אגיד שזה שם של מדור בספר אחר, אבל גם לא מסתבר].

ולכאורה נראה שזה ספר על סדר השו"ע

ואולי גם הציון סימן נ"ד הינו טעות, כי בשו"ע סימן נד אין דברים השייכים לזה.

הקושי העיקרי הוא להבין מה הנקודה לה רצה המחבר לציין. שחובה על אדם לשמור כל המצוות? שאדם צריך לקבל ע"ע עול תורה?
אולי מר שעסק בדבריו ומכיר את סגנונו ידע יותר להבהיר את הדברים.

בנוגע לציון עצמו. אם הכוונה לספר ע"ס השו"ע אז לכא' האפשריות לא רבות כי רוב הספרים ע"ס זה מחולקים לס"ק ואילו הדרכ"ת מציין סי' וסע'. (אני טרחתי ובדקתי בלבוש (על כל חלקיו) ול"מ. נשאר שועה"ר, ערוה"ש (?), דע"ת ולא הרבה נוספים).
אבל כפי שכתב מר בסי' נד אין כלום מעניין זה (גם לא בחילופי האותיותכ/נ ודומיהם).

יש לי השערה המתאימה לתוכן הדברים, שהכוונה לא' מספרי המוסר והיראים שיש מהם המחולקים לסימנים, כדוג' מורה באצבע לחיד"א יבואו היודעים ויוסיפו.

יעזור מאד אם תפרט אילו ספרים רגילים להיות על שולחנו (ד"מ האם גם ספרי חכמי הספרדים הפחות מוכרים וכד') ובעיקר באיזה שנה נכתב החיבור כדי לתת גבול תחתון לחיפוש.

הוד_והדר כתב:[
ג. אני בדקתי כל מיני ויארציות לסי' נ"ד וכמובן שעלתה חרס בידי, דהיינו, נ"ד, קנ"ד, רנ"ד וכו' כך עברתי על הכל, החלפתי לכ"ד, נ"ד, צ"ד, ל"ד וגם כאן הוספתי ק, ר, ש, ת, מקודם, וכנ"ל.
ד. בדקתי בכל מיני מאגרים, כל מיני ספרים שמתחילים בכ' ובמ' [אוצר החכמה, אוצרות התורה, היברו בוקס, מאגר של ספריה לאומית, ביבליאו, וגם עלתה חרס בידי.
...
ז. בדקתי גם ספרי החיד"א, ספרי מהר"ם פאפיראש.

בתוך הגולה כתב:

הוד_והדר כתב:[
ג. אני בדקתי כל מיני ויארציות לסי' נ"ד וכמובן שעלתה חרס בידי, דהיינו, נ"ד, קנ"ד, רנ"ד וכו' כך עברתי על הכל, החלפתי לכ"ד, נ"ד, צ"ד, ל"ד וגם כאן הוספתי ק, ר, ש, ת, מקודם, וכנ"ל.
ד. בדקתי בכל מיני מאגרים, כל מיני ספרים שמתחילים בכ' ובמ' [אוצר החכמה, אוצרות התורה, היברו בוקס, מאגר של ספריה לאומית, ביבליאו, וגם עלתה חרס בידי.
...
ז. בדקתי גם ספרי החיד"א, ספרי מהר"ם פאפיראש.

אני מרים ידי. אם אור השמש לא העלה כלום מה יועיל העני בנרו.

השערתו של הרב רציני כגודל דחקותה כך אמיתותה אבל מעניין לדעת אם יש רמז במקו"א לכך שהספר במקורו נכתב בחלוקה לסימנים.

הוד_והדר כתב:

בתוך הגולה כתב:

הוד_והדר כתב:[
ג. אני בדקתי כל מיני ויארציות לסי' נ"ד וכמובן שעלתה חרס בידי, דהיינו, נ"ד, קנ"ד, רנ"ד וכו' כך עברתי על הכל, החלפתי לכ"ד, נ"ד, צ"ד, ל"ד וגם כאן הוספתי ק, ר, ש, ת, מקודם, וכנ"ל.
ד. בדקתי בכל מיני מאגרים, כל מיני ספרים שמתחילים בכ' ובמ' [אוצר החכמה, אוצרות התורה, היברו בוקס, מאגר של ספריה לאומית, ביבליאו, וגם עלתה חרס בידי.
...
ז. בדקתי גם ספרי החיד"א, ספרי מהר"ם פאפיראש.

אני מרים ידי. אם אור השמש לא העלה כלום מה יועיל העני בנרו.

השערתו של הרב רציני כגודל דחקותה כך אמיתותה אבל מעניין לדעת אם יש רמז במקו"א לכך שהספר במקורו נכתב בחלוקה לסימנים.

סתם דברי הבל, ספר על התורה, ממתי מחלקים לסימנים וסעיפים, השערה פרועה ביותר.

רציני כתב:

הוד_והדר כתב:

בתוך הגולה כתב:

הוד_והדר כתב:[
ג. אני בדקתי כל מיני ויארציות לסי' נ"ד וכמובן שעלתה חרס בידי, דהיינו, נ"ד, קנ"ד, רנ"ד וכו' כך עברתי על הכל, החלפתי לכ"ד, נ"ד, צ"ד, ל"ד וגם כאן הוספתי ק, ר, ש, ת, מקודם, וכנ"ל.
ד. בדקתי בכל מיני מאגרים, כל מיני ספרים שמתחילים בכ' ובמ' [אוצר החכמה, אוצרות התורה, היברו בוקס, מאגר של ספריה לאומית, ביבליאו, וגם עלתה חרס בידי.
...
ז. בדקתי גם ספרי החיד"א, ספרי מהר"ם פאפיראש.

אני מרים ידי. אם אור השמש לא העלה כלום מה יועיל העני בנרו.
השערתו של הרב רציני כגודל דחקותה כך אמיתותה אבל מעניין לדעת אם יש רמז במקו"א לכך שהספר במקורו נכתב בחלוקה לסימנים.

סתם דברי הבל, ספר על התורה, ממתי מחלקים לסימנים וסעיפים, השערה פרועה ביותר.

ספר תפארת בנים, זה ליקוט מכל כתבי הדרכי תשובה כמו שכתב בנו בהקדמה, גם מהספר שהוא כתב על התורה.
מה שכתבתי שאולי כוונתו למה שכתב בפרשת צו, לכאורה זה לא שייך כי זה מהקטעים שיש להם כוכבית והם ממה שכתב תלמידו ששמע מפיו. אולם לפעמים כתב במקומות של הכוכבית כמו שכתבתי לעיל ואם כן רואים שהספר עבר עריכה רצינית מהמנחת אלעזר והכל יצירה חדשה [עם הישן] שלו. [אפילו שם הספר 'תפארת בנים' הסביר בהקדמה למה קרא לו ככה ואחד הטעמים הוא שהחלק שעל התורה של אביו גם היה כתוב לו ככה, ודו"ק בזה].
ומה שכתב הרב 'בתוך הגולה' שצריך למצוא רמז על סימנים, כמדומה לי שמצאתי רמז שכל הכתבים היו תכריך גדול של כתבים, עיין בפרשת בשלח דף סז עמוד ב שכתוב כבר דיברנו מזה לעיל וכתוב בסוגריים ועי' בשו"ת צבי תפארת סי' פג כנ"ל. [בשער יששכר חלק א עמוד קסז כתב וכ"ק אאמו"ר שליט"א האריך בזה בכמה מאמרים בביאור הענין ובחיים ושלום מהדורה חדשה עמוד תמג ציינו לתפארת בנים פרשת מטות. יוצא שכאן הוא קורא לספר מאמרים (האם לזה כן שייך סימן?) ואולי כאן גם הר"ת בכמה מאמרים].

רציני כתב:

הוד_והדר כתב:

בתוך הגולה כתב:

הוד_והדר כתב:[
ג. אני בדקתי כל מיני ויארציות לסי' נ"ד וכמובן שעלתה חרס בידי, דהיינו, נ"ד, קנ"ד, רנ"ד וכו' כך עברתי על הכל, החלפתי לכ"ד, נ"ד, צ"ד, ל"ד וגם כאן הוספתי ק, ר, ש, ת, מקודם, וכנ"ל.
ד. בדקתי בכל מיני מאגרים, כל מיני ספרים שמתחילים בכ' ובמ' [אוצר החכמה, אוצרות התורה, היברו בוקס, מאגר של ספריה לאומית, ביבליאו, וגם עלתה חרס בידי.
...
ז. בדקתי גם ספרי החיד"א, ספרי מהר"ם פאפיראש.

אני מרים ידי. אם אור השמש לא העלה כלום מה יועיל העני בנרו.

השערתו של הרב רציני כגודל דחקותה כך אמיתותה אבל מעניין לדעת אם יש רמז במקו"א לכך שהספר במקורו נכתב בחלוקה לסימנים.

סתם דברי הבל, ספר על התורה, ממתי מחלקים לסימנים וסעיפים, השערה פרועה ביותר.

ספר תפארת בנים, זה ליקוט מכל כתבי הדרכי תשובה כמו שכתב בנו בהקדמה, גם מהספר שהוא כתב על התורה.
מה שכתבתי שאולי כוונתו למה שכתב בפרשת צו, לכאורה זה לא שייך כי זה מהקטעים שיש להם כוכבית והם ממה שכתב תלמידו ששמע מפיו. אולם לפעמים כתב במקומות של הכוכבית כמו שכתבתי לעיל ואם כן רואים שהספר עבר עריכה רצינית מהמנחת אלעזר והכל יצירה חדשה [עם הישן] שלו. [אפילו שם הספר 'תפארת בנים' הסביר בהקדמה למה קרא לו ככה ואחד הטעמים הוא שהחלק שעל התורה של אביו גם היה כתוב לו ככה, ודו"ק בזה].
ומה שכתב הרב 'בתוך הגולה' שצריך למצוא רמז על סימנים, כמדומה לי שמצאתי רמז שכל הכתבים היו תכריך גדול של כתבים, עיין בפרשת בשלח דף סז עמוד ב שכתוב כבר דיברנו מזה לעיל וכתוב בסוגריים ועי' בשו"ת צבי תפארת סי' פג כנ"ל. [בשער יששכר חלק א עמוד קסז כתב וכ"ק אאמו"ר שליט"א האריך בזה בכמה מאמרים בביאור הענין ובחיים ושלום מהדורה חדשה עמוד תמג ציינו לתפארת בנים פרשת מטות. יוצא שכאן הוא קורא לספר מאמרים (האם לזה כן שייך סימן?) ואולי כאן גם הר"ת בכמה מאמרים].

באמונתו כתב:.....
דברים אלו מחזקים להצעתי - השערתי הנ"ל, שאכן הכוונה לדבריו בעצמו בצבי תפארת סימן נ"ד ע"ש, על מסירות נפש במצוות.

ומצוה לחוף הראש ולגלח הצפרנים בערב שבת. הגה: ואם היו שערות ראשו גדולות, מצוה לגלחן. וכשנוטל צפרניו לא יטול אותן כסדרן; ויתחיל בשמאל בקמיצה ובימין באצבע. וסימן לזה: דבהג"א בשמאלו ובדאג"ה בימין (אבודרהם וספר המוסר):

פולסברג כתב:שו''ע סי' רס סעי' א

ומצוה לחוף הראש ולגלח הצפרנים בערב שבת. הגה: ואם היו שערות ראשו גדולות, מצוה לגלחן. וכשנוטל צפרניו לא יטול אותן כסדרן; ויתחיל בשמאל בקמיצה ובימין באצבע. וסימן לזה: דבהג"א בשמאלו ובדאג"ה בימין (אבודרהם וספר המוסר):

מהו ספר המוסר? [והאם אלו המקורות הראשונים לדין זה?]
יש''כ!

פרנצויז כתב:

פולסברג כתב:שו''ע סי' רס סעי' א

ומצוה לחוף הראש ולגלח הצפרנים בערב שבת. הגה: ואם היו שערות ראשו גדולות, מצוה לגלחן. וכשנוטל צפרניו לא יטול אותן כסדרן; ויתחיל בשמאל בקמיצה ובימין באצבע. וסימן לזה: דבהג"א בשמאלו ובדאג"ה בימין (אבודרהם וספר המוסר):

מהו ספר המוסר? [והאם אלו המקורות הראשונים לדין זה?]
יש''כ!

הכוונה לספר המוסר (לר"י כאלאץ) שנדפס לראשונה בשנת רצ"ז.
וכעת מצאתי שהפרישה או"ח סוף סי' רמ"א הביא את ספר המוסר בענין זה, [כנראה ממנו לקח המדפיס (המרשים) את המראה מקום והדפיס את זה ברמ"א], עיי"ש בפרישה.
וראה בטור השלם (מכון ירושלים - שירת דבורה) שם בסוף סי' רמ"א, הגהות והערות אות ט' (על הפרישה) שכתבו: כוונתו לספר המוסר לרבי יהודה כלץ פרק ד' (בהגהה סוד ההבדלה) עמ' קי"ח.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenu ... ook=153405