פורום אוצר החכמה

עזריאל ברגר כתב:

קראקובער כתב:איך יתכן כהן כשר מקפיד על קלה כבחמורה, עולה לדוכן אבל לא מקבל עליית כהן? (הלכה מפורשת בשו"ע)

אבל, לנוהגים נ"כ באבלות.

טעיתי.
בשו"ע כתוב שאבל אינו נושא כפיו תוך שבעה (ואחרי השבעה - עולה לתורה).

פתרון אחר (שרק חציו מצאתי מפורש בשו"ע):
הוא באמצע קריאת שמע.

או אולי: סגי נהור (שראוי לברכת כהנים במקום שמכסים הכהנים את פניהם).

נכון, אבל בשבת מותר לעלות אחרת זה אבילות בפרהסיה, כהן עולה לדוכן באמצע קרי"ש רק באין עוד כהנים לפי רוב הפוסקים, לסגי נהור לפי הרמ"א מותר לעלות לתורה.

קראקובער כתב:נכון, אבל בשבת מותר לעלות אחרת זה אבילות בפרהסיה, כהן עולה לדוכן באמצע קרי"ש רק באין עוד כהנים לפי רוב הפוסקים, לסגי נהור לפי הרמ"א מותר לעלות לתורה.

אז למי מהם התכוונת?

אף אחד; התשובה היא:

יֵשׁ אוֹמְרִים דְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּת שֶׁהֵמִירָה לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אוֹ שֶׁזָּנְתָה, אֵין מְחֻיָּבִין עוֹד לְקַדְּשׁוֹ, כִּי אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת (וַיִּקְרָא כא, ט) (מָרְדְּכַי פֶּרֶק (נִגְמַר הַדִּין [אַרְבַּע מִיתוֹת]).
(שו"ע או"ח קכ'ח מ'א)
וכתוב בפוסקים שלדוכן הוא כן מחויב לעלות.

סוג של חידה:
מדוע התורה מכנה דווקא את אלעזר בן אהרן הכהן בתואר "אלעזר הכהן", ואינה כותבת בכל פעם "אהרן הכהן" וכיו"ב, וכי היה עוד אלעזר שאיננו כהן בדורם?!
(נ.ב. היה אליעזר - בן דודו)
תשובה:
viewtopic.php?p=463625#p463625

מה היא?
היתה מונחת במקום מסוים, והיא מטמא במגע ובמשא ובאהל כאבי אבות הטומאה, אף שאינה מאהיל או נוגע במת,
והנה מגביהים אותה ומניחים אותה במקום אחר, והיא טהורה לגמרי, אינה צריכה שום טהרה לא במקוה ולא באפר פרה, ולא זאת בלבד, אלא אף אינה מקבל טומאה משום מטמא אחר!

אראל כתב:מה היא?
היתה מונחת במקום מסוים, והיא מטמא במגע ובמשא ובאהל כאבי אבות הטומאה, אף שאינה מאהיל או נוגע במת,
והנה מגביהים אותה ומניחים אותה במקום אחר, והיא טהורה לגמרי, אינה צריכה שום טהרה לא במקוה ולא באפר פרה, ולא זאת בלבד, אלא אף אינה מקבל טומאה משום מטמא אחר!

גולל ודופק.

גימפעל כתב:

אראל כתב:מה היא?
היתה מונחת במקום מסוים, והיא מטמא במגע ובמשא ובאהל כאבי אבות הטומאה, אף שאינה מאהיל או נוגע במת,
והנה מגביהים אותה ומניחים אותה במקום אחר, והיא טהורה לגמרי, אינה צריכה שום טהרה לא במקוה ולא באפר פרה, ולא זאת בלבד, אלא אף אינה מקבל טומאה משום מטמא אחר!

גולל ודופק.

אינם מטמאים במשא.

אראל כתב:מה היא?
היתה מונחת במקום מסוים, והיא מטמא במגע ובמשא ובאהל כאבי אבות הטומאה, אף שאינה מאהיל או נוגע במת,
והנה מגביהים אותה ומניחים אותה במקום אחר, והיא טהורה לגמרי, אינה צריכה שום טהרה לא במקוה ולא באפר פרה, ולא זאת בלבד, אלא אף אינה מקבל טומאה משום מטמא אחר!

אבן המנוגע שנמכר לגוי (בבגד כתוב שבנמכר טהור ומסתמא ה"ה אבן) אליבא דר'"י שגוי קונה רק במשיכה.

קראקובער כתב:

אראל כתב:מה היא?
היתה מונחת במקום מסוים, והיא מטמא במגע ובמשא ובאהל כאבי אבות הטומאה, אף שאינה מאהיל או נוגע במת,
והנה מגביהים אותה ומניחים אותה במקום אחר, והיא טהורה לגמרי, אינה צריכה שום טהרה לא במקוה ולא באפר פרה, ולא זאת בלבד, אלא אף אינה מקבל טומאה משום מטמא אחר!

אבן המנוגע שנמכר לגוי (בבגד כתוב שבנמכר טהור ומסתמא ה"ה אבן) אליבא דר'"י שגוי קונה רק במשיכה.

אז החידה לא מדויקת:
היא לא מטמאת ממש באוהל (המאהיל עליה טהור) אלא רק "בביאה".

גימפעל כתב:

אראל כתב:מה היא?
היתה מונחת במקום מסוים, והיא מטמא במגע ובמשא ובאהל כאבי אבות הטומאה, אף שאינה מאהיל או נוגע במת,
והנה מגביהים אותה ומניחים אותה במקום אחר, והיא טהורה לגמרי, אינה צריכה שום טהרה לא במקוה ולא באפר פרה, ולא זאת בלבד, אלא אף אינה מקבל טומאה משום מטמא אחר!

גולל ודופק.

נכון, לזה נתכוונתי!
מה שהקשו כאן שאינו מטמא במשא, אבדוק שוב, כי אולי טעיתי בזה

אראל כתב:

גימפעל כתב:

אראל כתב:מה היא?
היתה מונחת במקום מסוים, והיא מטמא במגע ובמשא ובאהל כאבי אבות הטומאה, אף שאינה מאהיל או נוגע במת,
והנה מגביהים אותה ומניחים אותה במקום אחר, והיא טהורה לגמרי, אינה צריכה שום טהרה לא במקוה ולא באפר פרה, ולא זאת בלבד, אלא אף אינה מקבל טומאה משום מטמא אחר!

גולל ודופק.

נכון, לזה נתכוונתי!
מה שהקשו כאן שאינו מטמא במשא, אבדוק שוב, כי אולי טעיתי בזה

שבתי וראיתי, שזה מחלוקת בין תנאים במשנה פ"ב דאהלות, רבי עקיבא ס"ל דגולל ודופק מטמא אף במשא וחכמים מטהרין במשא, וקיי"ל כחכמים

עוד חידה: היכן מצינו שאשה תהא נשואה לב' אנשים ע"פ ההלכה.

אולי קשור לסריס?

משה פרץ כתב:עוד חידה: היכן מצינו שאשה תהא נשואה לב' אנשים ע"פ ההלכה.

אשת שני מתים בריש המגרש או קידושי מאה אליבא דר'"י אבל מסתמא אתה מחפש משהו פחות ידוע.

לדעת רבי מאיר (בב"מ טז ע"ב) האומר לאשה תתקדשי לי לאחר שימות בעליך, מקודשת, ולדברי רש"י (שם סד"ה והא) היינו למפרע. ובהגהות פורת יוסף שבסוף המסכת כתב שא"כ מצינו אשה נשואה לב' אנשים. ע"ש.

קראקובער כתב:

משה פרץ כתב:עוד חידה: היכן מצינו שאשה תהא נשואה לב' אנשים ע"פ ההלכה.

אשת שני מתים בריש המגרש או קידושי מאה אליבא דר'"י אבל מסתמא אתה מחפש משהו פחות ידוע.

נתקלתי כעת בספר שתוכן כולו הוא חידות תורניות נאות -
"עולת יצחק", נמצא באוצר.
https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?149134

נשאלתי, היכן מצינו במקרא סב ונכדה הנושאים את אותו שם?
(מחכים לתשובה בדחיפות ... מי יכול להושיע?)

לייבעדיג יענקל כתב:נשאלתי, היכן מצינו במקרא סב ונכדה הנושאים את אותו שם?
(מחכים לתשובה בדחיפות ... מי יכול להושיע?)

איני יודע. אבל אולי תוכל להוושע מכאן (רשימה שערך הגרח"ק על שמות זהים לאנשים ונשים):

מה המקור בתנ"ך לביטוי "אין ילד/אדם רע, יש ילד/אדם שרע לו"?
(ממשמעות הכתוב)

עזריאל ברגר כתב:מה המקור בתנ"ך לביטוי "אין ילד/אדם רע, יש ילד/אדם שרע לו"?
(ממשמעות הכתוב)

במעשה דבני דן ופסל מיכה, בני דן אומרים שיש עמם "אנשים מרי נפש" שמשמעותו הפשוטה של הביטוי הוא "אנשים שרע להם", אבל הם אומרים זאת במשמעות של "אנשים רעים" שלא כדאי להתעסק איתם.

אדם עבר עברה א, ונאמר לנו שחטאו חמור כמי שעבר עברה ב.
בדיני אדם העונש על עברה ב יותר חמור מאשר עברה א (בין בשוגג בין במזיד), אבל בדיני שמים העונש על עברה א יותר חמור.

מהן העברות?

עזריאל ברגר כתב:אדם עבר עברה א, ונאמר לנו שחטאו חמור כמי שעבר עברה ב.
בדיני אדם העונש על עברה ב יותר חמור מאשר עברה א (בין בשוגג בין במזיד), אבל בדיני שמים העונש על עברה א יותר חמור.

מהן העברות?

הוז"ל מול כל חייבי לאוין.

עזריאל ברגר כתב:אדם עבר עברה א, ונאמר לנו שחטאו חמור כמי שעבר עברה ב.
בדיני אדם העונש על עברה ב יותר חמור מאשר עברה א (בין בשוגג בין במזיד), אבל בדיני שמים העונש על עברה א יותר חמור.

מהן העברות?

שבועת שווא? חילול השם?

אני מדבר על שתי עברות ספציפיות, שנאמר על אחת שהיא כמו השניה (לא שהיא יותר חמורה ממנה), ובכל אחת יש עונש/תיקון בשוגג, במזיד בידי שמים, ובמזיד בידי אדם (אחד מהם שנוי במחלוקות, אבל כך הוא לפי פסק הרמב"ם), ובכל אחת מהדרגות מדובר על שני עונשים שונים.

והכל בנגלה דתורה.

עזריאל ברגר כתב:אני מדבר על שתי עברות ספציפיות, שנאמר על אחת שהיא כמו השניה (לא שהיא יותר חמורה ממנה), ובכל אחת יש עונש/תיקון בשוגג, במזיד בידי שמים, ובמזיד בידי אדם (אחד מהם שנוי במחלוקות, אבל כך הוא לפי פסק הרמב"ם), ובכל אחת מהדרגות מדובר על שני עונשים שונים.

והכל בנגלה דתורה.

השוחט קדשים בחוץ כשופך דם האדם (כך פירש"י את הפסוק (ויקרא יז,ד) דם ייחשב לאיש ההוא).
והנה בדיני אדם השופך דם האדם עונשו חמור יותר מהשוחט בחוץ - הרוצח במזיד נהרג ובשוגג גולה, לעומת השוחט קדשים בחוץ שבמזיד לוקה (לדעת הרמב"ם עכ"פ) ובשוגג מביא חטאת.
אבל בדיני שמים במזיד - איפכא: הרוצח הוא במיתה בידי שמים (כדכתיב אנכי אדרוש מעמו, והוא היחיד ממחויבי מיתת בית דין שנתפרשה בו מיתה בידי שמים), והשוחט בחוץ - בכרת.

לייבעדיג יענקל כתב:נשאלתי, היכן מצינו במקרא סב ונכדה הנושאים את אותו שם?
(מחכים לתשובה בדחיפות ... מי יכול להושיע?)

האם כבר ידוע למישהו התשובה? מסקרן.

היכן מצינו (לפי מנהג מסויים) שחוזרים על קטע אחד מתוך הסידור שלושים פעמים! לא ממש ברצף, אבל בתוך כמחצית השעה לכל היותר

[יודגש שאין זה ממש מחוייב המציאות, אלא שכך קורה בפועל]

ספרים שנדפסו עם שערים אך לאחר זמן השער הוסר, ועובדת היותם נטולי שער היא סיבת היותם ידועים ורשומים וקיימים, וכעין תועלת יש בכך שהם נפגמו ושערם ניטל, ולו היו שעריהם עמהם הזיהוי שלהם היה קשה להפליא.

דרומי כתב:היכן מצינו (לפי מנהג מסויים) שחוזרים על קטע אחד מתוך הסידור שלושים פעמים! לא ממש ברצף, אבל בתוך כמחצית השעה לכל היותר

[יודגש שאין זה ממש מחוייב המציאות, אלא שכך קורה בפועל]

אמר אביי למנהג ליטא..?
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=33987#p474564
אָמַר אַבַּיֵי: הִלְכָּךְ צָרִיךְ לְמֵימְרָא מְעוּמָד.

היכ''ת בטוען ונטען, שאם התובע הוא ברי פטור הנתבע מלשלם, אבל אם התובע הוא שמא חייב הנתבע לשלם?
(התשובה היא לדעה א' בפוסקים; יתכן שיש ב' תשובות)

בהמשך לחידתי מקודם על דבר שנאמר שלושים פעמים ברציפות -

הכוונה היא לפי מנהג חבד (ואולי עוד קהילות, איני יודע), שעושים 'התרת נדרים' בערב ראש השנה בעשרה דוקא, והנוהג הוא שמתאספים 11 אנשים ביחד וכל אחד שומע את חבריו ומתיר להם. ויש שם קטע שנאמר 3 פעמים ("הכל יהיו מותרים לך כו' אין כאן לא נדר כו'") ומכיון שכל אחד אומר את זה לעשרת חבריו נמצא שהוא חוזר על אותו קטע 30 פעמים.

זה לא מחוייב המציאות, שכן אנשים 'מיוחסים' מושיבים עשרה אנשים ומתירים בפניהם והולכים לדרכם בלי לשמוע אותם כגומלין...

פיתרון החידה שהעליתי לעיל -

אפרים זלמן כתב:היכ''ת בטוען ונטען, שאם התובע הוא ברי פטור הנתבע מלשלם, אבל אם התובע הוא שמא חייב הנתבע לשלם?
(התשובה היא לדעה א' בפוסקים; יתכן שיש ב' תשובות)

מפקיד שטוען שמא פשע השומר, חייב השומר לישבע שבועת השומרין, ואם השומר חשוד על השבועה או אומר איני יודע חייב לשלם, אבל אם המפקיד הוא ברי, ס''ל לש''ך וגר''א (דלא כרמב''ן ועוד) דאין שבועת השומרין, וממילא בחשוד יהא פטור מלשלם, ואולי גם באומר איני יודע [וכך ס''ל להחזו''א חו''מ סימן ה'].

שם של ספר: המהנעמה"צ.

ספר מוכר? או משהו שיצא לאור אתמול?...

השתערות מלך הנגב עם מלך הצפון...
אמשטרדם תצ"ז.

מה תוכנו של הספר בשני מלים?

דרומי כתב:מה תוכנו של הספר בשני מלים?

מלחמת היצר (נמצא באוצר).

לייבעדיג יענקל כתב:נשאלתי, היכן מצינו במקרא סב ונכדה הנושאים את אותו שם?
(מחכים לתשובה בדחיפות ... מי יכול להושיע?)

לא מצינו כזאת בתנ"ך!
אבל מצינו מקרה הפוך, סבתא ונכד באותו השם. בדברי הימים-א ב מו-מז. ועיפה פלגש כלב וגו', ובני יהדי (מבני עיפה - עיינו ברד"ק ומצודות שם) רגם וגו' ועיפה.

כמה עלתה ביצה בזמן בית שני?
(מצאתי גמרא שנותנת השערה למחיר)