פורום אוצר החכמה

א.יהושע הכהן כתב:[עייין בקישור הנ"ל, שבעל הקונטרס "כל עוף למינהו", השיב על טענות קונטרס "עוף הפטם", ויישר כחו].

מלבב כתב:

א.יהושע הכהן כתב:
נמצא, שדברי האבנ"ז שהתיר לאכול את האפרוחים והעופות היוצאים מן הביצים שהוטלו ע"י הכלאות של עופות טהורים וטמאים, שרירים וקיימים, שכ"ד רוב הראשונים כתוס' בחולין ס"ב ע"ב, דאמרינן גם בזה זוז"ג מותר. וה"ה בהכלאות של תרנגולי הפטם בזמננו, שמותר לאכלם אף אם יש להם סימני טומאה וכנ"ל.

סוף סוף כל הגדולים חלקו על האבני נזר, ועוד שאם נאמר שאין אומרים היוצא מן הטמא טמא א"כ מה שקובע המין זה או ההורים או הסימנים, אם זה ההורים יש אומרים שהכל תלוי באם לא משום היוצא מן הטמא טמא רק שנחשב כחלק מגוף האם, ויש אומרים שהכל תלוי בסימניו, וכיון שאנו מחמירים כשיטת רש"י שחוששים שהוא דורס הרי זה אסור.

מלבב כתב:בקטע שהבאת אין שום הוכחה, אולי לא הבאת את כל המאמר
בוודאי זה קשור כי אם אין חוששים לזרע האב הרי כל הגורם היא האם.

גם יש אומרים שאין אומרים בעופות זה וזה גורם, ויש אומרים ששאני ביצה דאגודי ביה.

עיין פה פרק ג

קונטרס העוף%20בהלכה - מהד×%95רא שניה (1).pdf

א.יהושע הכהן כתב:

מלבב כתב:בקטע שהבאת אין שום הוכחה, אולי לא הבאת את כל המאמר
בוודאי זה קשור כי אם אין חוששים לזרע האב הרי כל הגורם היא האם.

גם יש אומרים שאין אומרים בעופות זה וזה גורם, ויש אומרים ששאני ביצה דאגודי ביה.

עיין פה פרק ג

קונטרס העוף%20בהלכה - מהד×%95רא שניה (1).pdf

הוכיח שרוב הראשונים סוברים כן (והאחרונים האחרים לא ראו כנראה את דבריהם) במה שכתב:
אולם תוס' בחולין ס"ב ע"ב כתבו: אין לפרש שהנקבה מותרת והזכר אסור, דכל היוצא מן הטהור טהור, אלא שני מינים הם הקרואים כך ובין בזה ובין בזה הזכר והנקבה שוין ע"כ. וכ"ה בתוס' הרא"ש שם. וכ"כ הראב"ן בסי' רס"ח בקצרה: ותרנגולא ותרנגולתא שני מינין הן, מין תרנגולא גדולים, מין תרנגולתא קטנים עי"ש. וביאר ראבי"ה בסי' אלף צ"ד בדעתו שלא יתכן לומר שבמין אחד יחלקו הזכרים מן הנקיבות עי"ש. וכ"כ המרדכי בחולין רמז תרמ"ב וז"ל ומקשינן על פי' רש"י למה הזכר אסור והנקבה מותרת והא אמרינן כל היוצא מן הטהור טהור. ונראה כדברי ר"ת שאין לחלק במין אחד. וכ"כ רבינו אבי"ה משם ראב"ן. ואמר ר"מ וכו' [כדלעיל] עי"ש. וכן מתבאר מדברי הריטב"א בנדה נ' ע"ב שכתב: פירש ר"י ז"ל כי שני מינים הם, שאי אפשר למין אחד שיהא 'דין' הזכר חלוק 'מדין' הנקבה ע"כ. ומבואר מדבריו שמצד 'הדין' קאמר, שלא יתכן כן, וזהו מצד זוז"ג גורם דשרי.

א.יהושע הכהן כתב:

מלבב כתב:עיין פה פרק ג

קונטרס העוף%20בהלכה - מהד×%95רא שניה (1).pdf

כתב לי:
הוא [בקונ' הנ"ל פרק ג'] מאריך בדברי האחרונים.
לפי מה שכתבתי מדברי הראשונים אין נפ"מ בכל מה שכתב.

א.יהושע הכהן כתב:

א.יהושע הכהן כתב:

מלבב כתב:עיין פה פרק ג

קונטרס העוף%20בהלכה - מהד×%95רא שניה (1).pdf

כתב לי:
הוא [בקונ' הנ"ל פרק ג'] מאריך בדברי האחרונים.
לפי מה שכתבתי מדברי הראשונים אין נפ"מ בכל מה שכתב.

מלבב כתב:

א.יהושע הכהן כתב:

מלבב כתב:בקטע שהבאת אין שום הוכחה, אולי לא הבאת את כל המאמר
בוודאי זה קשור כי אם אין חוששים לזרע האב הרי כל הגורם היא האם.

גם יש אומרים שאין אומרים בעופות זה וזה גורם, ויש אומרים ששאני ביצה דאגודי ביה.

עיין פה פרק ג

קונטרס העוף%20בהלכה - מהד×%95רא שניה (1).pdf

הוכיח שרוב הראשונים סוברים כן (והאחרונים האחרים לא ראו כנראה את דבריהם) במה שכתב:
אולם תוס' בחולין ס"ב ע"ב כתבו: אין לפרש שהנקבה מותרת והזכר אסור, דכל היוצא מן הטהור טהור, אלא שני מינים הם הקרואים כך ובין בזה ובין בזה הזכר והנקבה שוין ע"כ. וכ"ה בתוס' הרא"ש שם. וכ"כ הראב"ן בסי' רס"ח בקצרה: ותרנגולא ותרנגולתא שני מינין הן, מין תרנגולא גדולים, מין תרנגולתא קטנים עי"ש. וביאר ראבי"ה בסי' אלף צ"ד בדעתו שלא יתכן לומר שבמין אחד יחלקו הזכרים מן הנקיבות עי"ש. וכ"כ המרדכי בחולין רמז תרמ"ב וז"ל ומקשינן על פי' רש"י למה הזכר אסור והנקבה מותרת והא אמרינן כל היוצא מן הטהור טהור. ונראה כדברי ר"ת שאין לחלק במין אחד. וכ"כ רבינו אבי"ה משם ראב"ן. ואמר ר"מ וכו' [כדלעיל] עי"ש. וכן מתבאר מדברי הריטב"א בנדה נ' ע"ב שכתב: פירש ר"י ז"ל כי שני מינים הם, שאי אפשר למין אחד שיהא 'דין' הזכר חלוק 'מדין' הנקבה ע"כ. ומבואר מדבריו שמצד 'הדין' קאמר, שלא יתכן כן, וזהו מצד זוז"ג גורם דשרי.

א. ממה שחלקו על רש"י אין ראיה שיש עוד טעם שלא מסתבר שבמין אחד אחד שהנקבה כשר והזכר טמא, ועוד ששניהם בשם אחד, אבל עדיין יתכן שהולכים אחר הסימנים ולא אחר ההורים.

מלבב כתב:

א.יהושע הכהן כתב:

א.יהושע הכהן כתב:

מלבב כתב:עיין פה פרק ג

קונטרס העוף%20בהלכה - מהד×%95רא שניה (1).pdf

כתב לי:
הוא [בקונ' הנ"ל פרק ג'] מאריך בדברי האחרונים.
לפי מה שכתבתי מדברי הראשונים אין נפ"מ בכל מה שכתב.

ממש לא נכון, מהראשונים מוכח רק שההורים קובעים, אבל אין מוכח שגם האב וכמה אחרונים סוברים שהאב לא קובע לא לאיסור ולא להיתר, וכמה אחרונים סוברים שלא אומרים זה וזה גורם מותר בעופות ולא מוכח בראשונים להיפך.

ולמדתם אותם כתב:באור תורה אלול תשפ"ג השיג הרב יוסף חיים כהן נר"ו על דברי ההוראה ברורה (סי' פב בביאור הלכה הארוך שבסוה"ס) במה שהתירו בזה.
והנני להעלות תשובה לדבריו מתוך מה שעתיד להתפרסם באור תורה חשוון הקרוב.
מצורפים שני הדברים - השגות הרב יוס"ח, ותשובת הרב רזיאל כהן והרב ישראל אמויאל שליט"א על השגותיו.