פורום אוצר החכמה

יהודה בן יעקב כתב:

גבאי האוצר כתב:

בעל התפארת כתב:החיד"א בשיורי ברכה יו"ד סי' קע"ט ס"ג כותב [לענין שאין מתחילין בב' וד'] "ובתחילת דרך חיים כתב דהגם דאפשר להקל ביום ב' ביום ד' נכון ליזהר".
מי יכול להמציא לאיזה דרך חיים כוונתו. ככל שחיפשתי לא מצאתי.
יישר כח

דרך חיים - ר"ח ליפשיץ תס"ג

לעולם.PNG

בחיד"א שהועתק כתוב להיפך מהדרך חיים
היכן הטעות?

בעל התפארת כתב:העתקתי ממש כמו שכתוב בחיד"א

יהודה בן יעקב כתב:

בעל התפארת כתב:העתקתי ממש כמו שכתוב בחיד"א

גם במהדו' ישנות של שיורי ברכה כתוב כך?

יהודה בן יעקב כתב:לב אליהו

במסתרים כתב:

יהודה בן יעקב כתב:לב אליהו

https://tora-forum.co.il/threads/%D7%9E ... %9D.41335/

יש לבדוק viewtopic.php?t=31309

אשי ישראל כתב:בשו"ע רפט, ב, מובא שבקידוש שחרית בשבת אם אין יין עושה קידוש על חמר מדינה, ואם אין חמר מדינה (וגם לא פת - משנ"ב) "אוכל בלא קידוש", וכתב בביאור הלכה: "אוכל בלא קידוש - ומ"מ אם הביאו לו משקה באמצע סעודתו יקדש עליו (אחרונים)".
יגעתי ולא מצאתי מיהם "אחרונים" אלו.
(בהערות 'קהלת יו"ט' על 'זכרו תורת משה' לחיי"א, סי' ח הערה יט, כותב באותה לשון, אולם להבנתי הוא העתיק מהמשנ"ב, שהרי לפי מה שראיתי מביאים ספרו נדפס בלובלין תרנ"ד ואילו חלק ג של המשנ"ב נדפס לפי מה שראיתי לפני כן, בשנת תרנ"א. הוא גם מביא הרבה את המשנ"ב).

צבי-שפייר כתב:עוד בענין זה?

מה שנכון נכון כתב:

צבי-שפייר כתב:עוד בענין זה?

ראה מש"כ הריח"ס ביחי יוסף טז, יד.

613מצו כתב:בספר פתח הדביר (סימן רס:ח) כותב המחבר "וכד הוינא טליא שאלתי את פה קדוש ע"ר מעלת הרב מר א[כ/ב]י ז"ל על זה."
מישהו יכול לעזור באיזה רב מדובר? כמובן אם זה בית מדובר על אביו הרב חייא אבל נ"ל יותר שזה כף וגם מוזר לקרוא לאבא שלך "מר אבי". לכן מחפשים הרב מר אכי מעיר טליא...העיר טליא אמור להיות רמז - אולי הכוונה לעיר אנתליה?
תודה!

613מצו כתב:בספר פתח הדביר (סימן רס:ח) כותב המחבר "וכד הוינא טליא שאלתי את פה קדוש ע"ר מעלת הרב מר א[כ/ב]י ז"ל על זה."
מישהו יכול לעזור באיזה רב מדובר? כמובן אם זה בית מדובר על אביו הרב חייא אבל נ"ל יותר שזה כף וגם מוזר לקרוא לאבא שלך "מר אבי". לכן מחפשים הרב מר אכי מעיר טליא...העיר טליא אמור להיות רמז - אולי הכוונה לעיר אנתליה?
תודה!

מה שנכון נכון כתב:מר... בחולם - אדוני.

במסתרים כתב:

מה שנכון נכון כתב:מר... בחולם - אדוני.

מה טעם קריאה זו של ספרדים, ומקרא כתוב מרא שמיא ובכל התלמוד אמר מר ולא מור? אולי להרחיק ממרירות בחרו במין בשמים?

ומצאתי בחידושי הגאון מהרי"ץ שנדפס בסוף האלפסי על מסכת חולין שהקשה על הא דאמרי' בשמעתין לא אידי ואידי במחובר ול"ק הא בפירי הא באילנא גופא, ותמוה כיון דגם הפירי מחובר כמו האילן גופא איזה סברא לחלק יש בזה, וצידד דתלי' בפלוגתא דר"מ וחכמים בענבים העומדת לבצור, ופסק ר"ח כבצורות דמיין עיי' ב"ק דף נ"ט, וב"מ דף ק' וסנהדרין ט"ו שבועות מ"ג א"כ בפירות העומדת לבצור לא חשיבי כקרקע, אבל באילן סתמא אינו עומד לקצוץ ואדרבא איסורא איכא בקוצץ ולכן הוי כקרקע ושוב העלה דלפימש"כ התוס' בשבועות שם דלענין שבת ודאי לאו כבצורות דמיין ודאי כמחובר עיין שם א"כ ההד"נ לענין הנ"ל,

יהודה בן יעקב כתב:שו"ת ערוגת הבושם יורה דעה סימן עח

ומצאתי בחידושי הגאון מהרי"ץ שנדפס בסוף האלפסי על מסכת חולין שהקשה על הא דאמרי' בשמעתין לא אידי ואידי במחובר ול"ק הא בפירי הא באילנא גופא, ותמוה כיון דגם הפירי מחובר כמו האילן גופא איזה סברא לחלק יש בזה, וצידד דתלי' בפלוגתא דר"מ וחכמים בענבים העומדת לבצור, ופסק ר"ח כבצורות דמיין עיי' ב"ק דף נ"ט, וב"מ דף ק' וסנהדרין ט"ו שבועות מ"ג א"כ בפירות העומדת לבצור לא חשיבי כקרקע, אבל באילן סתמא אינו עומד לקצוץ ואדרבא איסורא איכא בקוצץ ולכן הוי כקרקע ושוב העלה דלפימש"כ התוס' בשבועות שם דלענין שבת ודאי לאו כבצורות דמיין ודאי כמחובר עיין שם א"כ ההד"נ לענין הנ"ל,

למי הכוונה והיכן נדפס?
(סוגיית הגמ' בסו"פ אלו טריפות, דף סז, א-ב)
יישר כח

צבי-שפייר כתב:

מה שנכון נכון כתב:

צבי-שפייר כתב:עוד בענין זה?

ראה מש"כ הריח"ס ביחי יוסף טז, יד.

יישר כח! חוץ ממנו?

חיס כתב:

יהודה בן יעקב כתב:שו"ת ערוגת הבושם יורה דעה סימן עח

ומצאתי בחידושי הגאון מהרי"ץ שנדפס בסוף האלפסי על מסכת חולין שהקשה על הא דאמרי' בשמעתין לא אידי ואידי במחובר ול"ק הא בפירי הא באילנא גופא, ותמוה כיון דגם הפירי מחובר כמו האילן גופא איזה סברא לחלק יש בזה, וצידד דתלי' בפלוגתא דר"מ וחכמים בענבים העומדת לבצור, ופסק ר"ח כבצורות דמיין עיי' ב"ק דף נ"ט, וב"מ דף ק' וסנהדרין ט"ו שבועות מ"ג א"כ בפירות העומדת לבצור לא חשיבי כקרקע, אבל באילן סתמא אינו עומד לקצוץ ואדרבא איסורא איכא בקוצץ ולכן הוי כקרקע ושוב העלה דלפימש"כ התוס' בשבועות שם דלענין שבת ודאי לאו כבצורות דמיין ודאי כמחובר עיין שם א"כ ההד"נ לענין הנ"ל,

למי הכוונה והיכן נדפס?
(סוגיית הגמ' בסו"פ אלו טריפות, דף סז, א-ב)
יישר כח

בדקתי שוב ושוב.... ואת זה מצאתי בס"ד
שאילות שלום מהגאון רבי ישעיה פיק זצ"ל על שאילתות דרבי אחאי גאון.
ואשר נדרתי אשלמה כיד ה' הטובה עלי לברר הא דמסיק הש"ס הא באילנא גופה דמשמע באילנא ודאי מיקרי שורץ על הארץ וצריכין אנו לומר כיון דמהלכת באילנא ואילן מחובר בקרקע שורץ על הארץ קרינא ביה ומה הפרש יש בפירא דלא אמרינן הכי [וז"ל רש"י לעיל (נח.) וכן (סז:) אהא דאמר שמואל קישות שהתליע באביה אסורה כיון דמהלכת בתוך הקישות והקישות מחוברת בקרקע שורץ על הארץ קרינא ביה] ולא מצאתי להמפרשים טעמו של דבר ומה הבדל בין זה לזה. ורציתי לומר לפי מה דאית' ברכות (מ.) במשנה בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא וקאמר בגמרא מאן תנא דעיקר אילן ארעא הוא וכו' ע"ש. ומעתה אפשר לחלק שפיר בין תולעת באילנא גופא הואיל דעיקר אילן ארעא הוא. אמנם לרש"י שם שפי' בזה"ל דעיקר אילן ארעא הוא דעיקר כל הפירות היא הארץ והכל גדול הימנה. צריך הדבר עדיין תלמוד.
עוד יש לצדד ע"פ מה דפליגי ר"מ וחכמים בענבים העומדות ליבצר ופסק ר"ח דכבצורות דמיין ע' ב"ק (נט:) וב"מ (ק.) וסנה' (טו.) שבועות (מג.) א"כ בפירות העומדות ליבצר לא חשיבי כקרקע אבל באילן סתמא אינו עומד ליקצץ ואדרבא אסורא איכא בקוצץ אילנות ולכן הוי כקרקע. אמנם גם בזה יש לפקפק כמ"ש תו' בב"מ שם ובארו דבריהם יותר בשבועות (מג.) דלענין שבת וודאי לאו כבצורות דמיין ודמי כמחובר דגמרינן מקצירת סממנים ע"ש.
ולפי שעה אמרתי דיש לתלות עוד בהא דאית' ב"מ (יב. וקב.) ובזבחים (כה:) אויר שסופו לנוח ואויר שאין סופו לנוח ע"ש ובכל אלה עדיין לא נתקררה דעתי עד אדע דבר נכון ומתוקן. ודברי תורה נקנית במשיכה במישך שייכי וחזי לאיצטרופי בצירוף דאורייתא.

וכן תמונת הגאון הרבי ר' יהונתן אייבעשיץ זצ"ל מובאים שנעשה בחייו. עיין בספר מגלה טפח צד ר"ח, וכן תמונת הגאון רבי הערשאלי מברלין זצ"ל נעשה בימיו עיין בספר בית צדיק.

מה שנכון נכון כתב:צ"ל מגלת ספר (ליעבץ, מהדו' כהנא).

ושא_נס כתב:כתב החיד"א זצ"ל בספרו יוסף אומץ (ליוורנו תקנ"ח) בהשמטות: "אחר זמן נדפס ס' תפלה וסופו עיבור לכמה שנים, ושם אתיא מביני' אמרי קדוש אור לי וליקר הדרי הרב הכולל כמהר"ר יעקב ן' נאיים נר"ו, ושם כתב על לשון הרב פרי חדש...".

היש עמנו מי שיודע לאיזה "ס' [סדר] תפלה" מכוון? כיצד נפתרו הדברים במהדורות חדשות של ספר יוסף אומץ דוגמת מהדורת המאור?
קרוב לודאי בעיני כי מדובר בסידור דפוס ליוורנו הנדפס בשנת תקנ"ח, אלא שלא מצאתי דבר כזה בחיפוש מהיר.
יש בספריה בירושלם סידור תפלת ישרים ליוורנו תק"ס, ושם בסופו אין נמצאים דברי ר' יעקב ן' נאיים הנ"ל.
ייש"כ

יוסף חיים אוהב ציון כתב:viewtopic.php?f=17&t=49078&p=597595&hilit=%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%99#p597595

והוא מאמר רב קטינא ו' אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב וכו', ונשגב השם לבדו וגו'. ולכן אמר ראב"ע ז"ל וסוד ימות עולם רמוז במקום הזה. וכן כתב בן גבירול ז"ל גלגל עולם ומשקע לכתו ו' אלפים

הבטחתי כתב:הידוע היכן דברי בן גבירול אלו?

בן מיכאל כתב:

הבטחתי כתב:הידוע היכן דברי בן גבירול אלו?

בדקת בכתר מלכות?

ושא_נס כתב:

ושא_נס כתב:כתב החיד"א זצ"ל בספרו יוסף אומץ (ליוורנו תקנ"ח) בהשמטות: "אחר זמן נדפס ס' תפלה וסופו עיבור לכמה שנים, ושם אתיא מביני' אמרי קדוש אור לי וליקר הדרי הרב הכולל כמהר"ר יעקב ן' נאיים נר"ו, ושם כתב על לשון הרב פרי חדש...".

היש עמנו מי שיודע לאיזה "ס' [סדר] תפלה" מכוון? כיצד נפתרו הדברים במהדורות חדשות של ספר יוסף אומץ דוגמת מהדורת המאור?
קרוב לודאי בעיני כי מדובר בסידור דפוס ליוורנו הנדפס בשנת תקנ"ח, אלא שלא מצאתי דבר כזה בחיפוש מהיר.
יש בספריה בירושלם סידור תפלת ישרים ליוורנו תק"ס, ושם בסופו אין נמצאים דברי ר' יעקב ן' נאיים הנ"ל.
ייש"כ

ברוך השם מצאתי הדברים אחר מאמצים בסידור תפלת ישרים ליוורנו תק"ס חלק ב' בסופו (סידור תפלת ישרים ליוורנו תק"ס המצוי בספריה בירושלם, הוא רק חלק א', ויש בו חסרונות בראשו ובסופו שהושלמו בצילום, ודפי ההשלמה בצילום השייכים לסופו נכרכו בו בראשו בסירוס, ואין בו לחלוטין חלק ב' שהוא עוד כמאתיים וארבעים דפים לערך. ודומני כי אין שום הערה בקטלוג הספריה על החסרון של חלק ב', והנה צור'ף לעוד ספרים אין קץ המצויים בספריה ואין הספריה יודעת מה יש ברשותה ולא מתעדת מצב עותקיה כראוי. וחסרונות אלו בעותק הספריה בירושלם הם שהטעוני מעיקרא לחשוב שהדברים אינם מצויים שם, אך משנמצא הסידור שלם הכל מחוור).

אלא שגם בדברי ר' יעקב נאיים ז"ל בסוף תפלת ישרים חלק ב' ליוורנו תק"ס, וגם בדברי החיד"א ז"ל בהשמטות יוסף אומץ, עולה כי אמור להיות סידור (מן הסתם אף הוא שמו תפלת ישרים) דפוס ליוורנו תקנ"ח, ואותו טרם מצאתי, וגם בסופו אמורים להיות דברי ר' יעקב ן' נאיים ז"ל שיהיו מהדורא קמא ביחס לדבריו בסידור ליוורנו תק"ס. אחזיק טובה מרובה למי שיידעני היכן יש סידור ליוורנו תקנ"ח. יישר כוח מרובה.

צבי-שפייר כתב:בספר דבש לפי להחיד"א זצוק"ל (מערכת ח אות ז) כתוב:

חודש שבת מילה ציונו ה' ברחמיו לבטל ג' ככבים רעים לבנה מאדים שבתאי ולינצל מהם וזה היה כוונת היונים שרצו לבטל ג' מצות אלה כדי שאח"כ ישלטו בישראל אלו הככבים. ספר אור העינים.

מישהו יודע אל מי מתכוון החיד"א?