פורום אוצר החכמה

ברשילא כתב:מצבות עם נוסח נוגע ללב - מבית העלמין "עדת ישראל" בברלין.

נוסח מצבה שחיבר הנפטר לעצמו:

פה מצא מנוח, מדוכא ומנוגע ורפה כח, ובראותו כי קרובה אחריתו, ועד מהרה ישוב לאדמתו, כתב הטורים האלה בהומי'ה, טרם יובילוהו לארץ נשי'ה...

ברשילא כתב:מצבות עם נוסח נוגע ללב - מבית העלמין "עדת ישראל" בברלין.

נוסח מצבה שחיבר הנפטר לעצמו:

פה מצא מנוח, מדוכא ומנוגע ורפה כח, ובראותו כי קרובה אחריתו, ועד מהרה ישוב לאדמתו, כתב הטורים האלה בהומי'ה, טרם יובילוהו לארץ נשי'ה...

פה מצא מנוח/מדוכא ומנוגע ורפה כח
בראותו כי קרובה אחריתו/ועד מהרה ישוב לאדמתו
כתב הטורים האלה בהומי'ה/טרם יובילוהו לארץ נשי'ה

אני
שמואל זיינוויל
ב"ר משה וחנה ריזל האשאנדער
י"ד טבת שנת תרי"ח בעיר ק"ק נייא-ווישניץ מהורים ישרים נולדתי/ועל ברכי התורה והיראה גדלתי/מעודי ליראים התחברתי/ועם תמימים התהלכתי
ובצדק הורי דמו/וכן נאמו
כי פעולתם תעשה פרי/יען התרחקתי מבני מרי/לילך כמוהם בקרי
ואף אני בקט שכלי כן דמיתי/לבצע אמרתי כאשר החילותי

אולם-אהה!
האורב היושב בחדר/שנה הסדר
והשאור שבעיסה/היה למשיסה
-נורא גברא/על בישרא-
ותתאה גבר
הוא החומר העכור/אשר השיבני אחור
ומה אשיב לשולחי דבר?

-לכן בעודני בחיים/התחננתי לשוכן שמים
שתהי' מיתתי כפרתי/על כל עותתי/לבל תיסרני רעתי/ותהי' יציאתי כביאתי/ותחזור למקורה נשמתי/ובזאת אמצא נחמתי ומנוחתי

ברשילא כתב:עוד מצבה משם -
"אנא הלך אבי?"
קינה על ילדה קטנה - "ועוד לא שלמו ארבע שנותיך", שאביה "הלך עבר הלך לשדה המערכה" - (בשנת תרע"ו - ימי מלחמת העולם הראשונה), וכנראה לא היה ידוע גורלו.

נומי פה
בתי יפתי
סלקא חוה קאללנער
יונתי תמתי!
נפשנו צמאה אליך ועלינו תשוקתך
על משכבך בלילות בקשת את שאהבה נפשך בקשתני ולא מצאתני: אנא הלך אבי?
אמך אשר טפחה אותך בעצבונה תנחמך[:] אביך הלך עבר, הלך לשדה המערכה, דודך הנה זה בא ופריו מתוק לחכך[...]
עד שיפוח ימיך, ועוד לא שלמו ארבע שנותיך

גיורא בשמי שמיא כתב:

ברשילא כתב:מצבות עם נוסח נוגע ללב - מבית העלמין "עדת ישראל" בברלין.

נוסח מצבה שחיבר הנפטר לעצמו:

פה מצא מנוח, מדוכא ומנוגע ורפה כח, ובראותו כי קרובה אחריתו, ועד מהרה ישוב לאדמתו, כתב הטורים האלה בהומי'ה, טרם יובילוהו לארץ נשי'ה...

הפלא ופלא! העתקתי אותו, שיוכלו להעתיקו ולשומרו:

פה מצא מנוח/מדוכא ומנוגע ורפה כח
בראותו כי קרובה אחריתו/ועד מהרה ישוב לאדמתו
כתב הטורים האלה בהומי'ה/טרם יובילוהו לארץ נשי'ה
אני
שמואל זיינוויל
ב"ר משה וחנה ריזל האשאנדער
י"ד טבת שנת תרי"ח בעיר ק"ק נייא-ווישניץ מהורים ישרים נולדתי/ועל ברכי התורה והיראה גדלתי/מעודי ליראים התחברתי/ועם תמימים התהלכתי
ובצדק הורי דמו/וכן נאמו
כי פעולתם תעשה פרי/יען התרחקתי מבני מרי/לילך כמוהם בקרי
ואף אני בקט שכלי כן דמיתי/לבצע אמרתי כאשר החילותי
אולם-אהה!
האורב היושב בחדר/שנה הסדר
והשאור שבעיסה/היה למשיסה
-נורא גברא על בישרא-ותתאה גבר
הוא החומר העכור/אשר השיבני אחור
ומה אשיב לשולחי דבר?
-לכן בעודני בחיים/התחננתי לשוכן שמים
שתהי' מיתתי כפרתי/על כל עותתי/לבל תיסרני רעתי/ותהי' יציאתי כביאתי/ותחזור למקורה נשמתי/ובזאת אמצא נחמתי ומנוחתי

כמש"כ לפני, מתוך דבריו ניכר שמתוך ענוה דיבר, ונשאר בין יראי ה'. (אך מענין לדעת איך הגיע ל'ברלין', בירת 'בני מרי'.)
גם שכחו להוסיף יום פטירתו. מעניין מאוד.
בל"נ אשתדל לדרוש אצל משפחת האשאנדער מניו יארק אם יש להם כל ידיעה בזה.
נ.ב. שימו לב ש'גבר' חרוז עם 'דבר'.

גיורא בשמי שמיא כתב:-נורא גברא על בישרא-ותתאה גבר
הוא החומר העכור/אשר השיבני אחור
ומה אשיב לשולחי דבר?...

נ.ב. שימו לב ש'גבר' חרוז עם 'דבר'.

סגי נהור כתב:

גיורא בשמי שמיא כתב:-נורא גברא על בישרא-ותתאה גבר
הוא החומר העכור/אשר השיבני אחור
ומה אשיב לשולחי דבר?...

נ.ב. שימו לב ש'גבר' חרוז עם 'דבר'.

המבנה הוא:
נורא גברא/ על בישרא
ותתאה גבר
הוא החומר העכור/ אשר השיבני אחור
ומה אשיב לשולחי דבר?

והחריזה היא בשיטת: א א ב/ ג ג ב.

נופל וקם כתב:בתחילת השנה בחודש אלול הייתי באמסטרדם ושם הייתי בבית הקברות הספרדי פורטוגזי הנמצא בפאתי אמסטרדם בעיירה אאודקרק,
שם נתקלתי במצבות מדהימות שלא ראיתי מימי בשום מקום, מצבות עם שלל עיטורים תבליטים ותחריטים של דמויות תנכיו"ת ושל דמויות מלאכים בעיקר מלאך המוות.
יש שם מצבות החל מהמאה ה-16. וקבורים שם דמויות ידועות כר' מנשה בן ישראל, הוריו של שפינוזה, ר' יצחק עוזיאל שהיה רבם של הפורטוגזים שם והוא זקנו של הראשל"צ רב"צ חי עוזיאל ז"ל, ר' יעקב ששפורטס, דון שמואל פאלאג'י שהיה נשיא הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם, ורופאים יהודים ידועי שם באירופה דאז.
דבר מעניין מאוד ששמתי לב אליו הוא שעל רבות מהמצבות שם יש סמל של שודדי ים דהיינו גולגולת עם שתי עצמות או חרבות, כמו למשל על קיברו של דון שמואל פאלאג'י הנ"ל.
לפי מה שהבנתי היו יהודים ספרדים פורטוגזים בניהם של מגורשי ספרד ופורטוגל שהיו שודדי ים אולי כדי לנקום על גירושם בדרך זו ע"י פגיעה בצי הספרדי והפורטוגלי,
ביניהם היה מפורסם דון שמואל פאלאג'י שעל פי הזכור לי כתוב על קיברו שהיה נשיא הקהילה הספרדית פורטוגזית באמסטרדם וגם נמצא על מצבתו סמל שודדי הים.
זכור לי שנכתב מאמר על דון שמואל פאלאג'י במסגרת אחד מכרכי מאמרי המחקר על יהודי הולנד שיצאו ע"י החוג להיסטוריה של אחת האוניברסיטות אולי העברית?
אולי מישהו מבאי הפורום יכול בבקשה להעלות את המאמר הנ"ל!?
(דרך אגב אני מצטער שאין לי כרגע תמונות של בית הקברות הפורטוגזי באמסטרדם אולי מישהו יכול בבקשה להעלות גם אותם!?)

נופל וקם כתב:על דון שמואל פאלאג'י

נופל וקם כתב:בתחילת השנה בחודש אלול הייתי באמסטרדם ושם הייתי בבית הקברות הספרדי פורטוגזי הנמצא בפאתי אמסטרדם בעיירה אאודקרק,
שם נתקלתי במצבות מדהימות שלא ראיתי מימי בשום מקום, מצבות עם שלל עיטורים תבליטים ותחריטים של דמויות תנכיו"ת ושל דמויות מלאכים בעיקר מלאך המוות.
יש שם מצבות החל מהמאה ה-16. וקבורים שם דמויות ידועות כר' מנשה בן ישראל, הוריו של שפינוזה, ר' יצחק עוזיאל שהיה רבם של הפורטוגזים שם והוא זקנו של הראשל"צ רב"צ חי עוזיאל ז"ל, ר' יעקב ששפורטס, דון שמואל פאלאג'י שהיה נשיא הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם, ורופאים יהודים ידועי שם באירופה דאז.
דבר מעניין מאוד ששמתי לב אליו הוא שעל רבות מהמצבות שם יש סמל של שודדי ים דהיינו גולגולת עם שתי עצמות או חרבות, כמו למשל על קיברו של דון שמואל פאלאג'י הנ"ל.
לפי מה שהבנתי היו יהודים ספרדים פורטוגזים בניהם של מגורשי ספרד ופורטוגל שהיו שודדי ים אולי כדי לנקום על גירושם בדרך זו ע"י פגיעה בצי הספרדי והפורטוגלי,
ביניהם היה מפורסם דון שמואל פאלאג'י שעל פי הזכור לי כתוב על קיברו שהיה נשיא הקהילה הספרדית פורטוגזית באמסטרדם וגם נמצא על מצבתו סמל שודדי הים.
זכור לי שנכתב מאמר על דון שמואל פאלאג'י במסגרת אחד מכרכי מאמרי המחקר על יהודי הולנד שיצאו ע"י החוג להיסטוריה של אחת האוניברסיטות אולי העברית?
אולי מישהו מבאי הפורום יכול בבקשה להעלות את המאמר הנ"ל!?
(דרך אגב אני מצטער שאין לי כרגע תמונות של בית הקברות הפורטוגזי באמסטרדם אולי מישהו יכול בבקשה להעלות גם אותם!?)

עושה חדשות כתב:

סוף ספר חוות יאיר.png

צופה_ומביט כתב:ועוד שבנקל אפשר לומר "בצל".