פורום אוצר החכמה

כ"ז מתואר במבוא הספר ובמאמר של ברין בתעודה, אך אינו מעיד דבר על דרגת הבנתו או על סמכותו של ר' זלטמן זה.

כשמדובר בדברים הנוגדים את מסורת חז"ל ואת עיקרי האמונה, נדרש משהו קצת יותר רציני מ"בנו חביבו" "שיצק מים".

לא חסרים בנים שלא היו כרעי אבותם.

ובכל 'חוג' לא חסרים חברים שמחזיקים בדעות מיוחדות להם. ולא ללמד על הכלל יצאו, כ"א על עצמם בלבד.

לגופו של עניין:
1. לא הבנתי. כל הרצף שם (עשרות מס"דים) זה העתקה רצופה מהראבי"ה, לפעמים עם שינויים ותוספות ולפעמים לא- אנא יעויין שם. התיקון איננו "תיקון שלי" אלא תיקון על-פי המקור. (מה גם שסוכ"ס זה לא כי"ק של רבינו הרקח אלא כ"י משובש במיוחד) וזה אופיו של ספר ליקוטים (בניגוד לספר רקח).
ואת מורי-מורינו לא הבנתי כלל. בכל מקרה, הראבי"ה לא היה רבו של הרקח.

הן הן הדברים. אם מדובר בכ"י משובש במיוחד, כמה המרחק שבין הכתיב: מורי' (גרש) אל כתיב: מורי (שלא בגרש)?

2. זה לא "גם לדבריך", זה פשוט כך. ובסה"כ הערתי על דוגמא שבה כן יש "מורי" שאיננו מורו. הא ותו לא (זה היה ההקשר המקורי של הדיון.

על כן השבתי, שגם לשיטתך בדיוננו הנוכחי, מדובר שם בקטע חריג, כנ"ל מספרך.

באמונתו כתב:

לגופו של עניין:
1. לא הבנתי. כל הרצף שם (עשרות מס"דים) זה העתקה רצופה מהראבי"ה, לפעמים עם שינויים ותוספות ולפעמים לא- אנא יעויין שם. התיקון איננו "תיקון שלי" אלא תיקון על-פי המקור. (מה גם שסוכ"ס זה לא כי"ק של רבינו הרקח אלא כ"י משובש במיוחד) וזה אופיו של ספר ליקוטים (בניגוד לספר רקח).
ואת מורי-מורינו לא הבנתי כלל. בכל מקרה, הראבי"ה לא היה רבו של הרקח.

הן הן הדברים. אם מדובר בכ"י משובש במיוחד, כמה המרחק שבין הכתיב: מורי' (גרש) אל כתיב: מורי (שלא בגרש)?

2. זה לא "גם לדבריך", זה פשוט כך. ובסה"כ הערתי על דוגמא שבה כן יש "מורי" שאיננו מורו. הא ותו לא (זה היה ההקשר המקורי של הדיון.

על כן השבתי, שגם לשיטתך בדיוננו הנוכחי, מדובר שם בקטע חריג, כנ"ל מספרך.

1. בדיוק! וממילא יכריע התוכן, כאמור.
2. נכון, אבל זה מספיק בשביל להוכיח יש תופעות כאלה בספר רקח.

אני לא בקיא בכתבי חסידי אשכנז וכו'.
אבל לגבי תורה מן השמים, האמנם הדברים כאן חמורים יותר מסוד השנים עשר של ראב"ע? אם לא, אזי על מה יצא הקצף הגדול והנסיון להוכיח שזו דעת בנו של ריה"ח בלבד ולא של אביו?
ועוד, כל האומר על פסוק מסויים שמשה אמרו מפי עצמו הוא כופר, אבל (בנו של )ריה"ח לא אומר זאת ח"ו, הוא מסכים שכל מה שאמר משה הוא מפי הגבורה ולא מדעתו שלו אבל טוען שיש פסוקים שלא משה אמרם. לא התחנכנו כך, אבל זה לא מנוגד בדווקא לדברי הגמרא

א) אין כאן קצף. העובדות אמרו את דברן. וכל קורא מעמיק מזומן לבדוק את העניין.

ב) סוד השנים עשר הוא סוגיא נוספת שלא נדרשו אליה כאן. אבל הקביעה מה חמור ומה לא היא שאלה תורנית לחלוטין. כל גדולי הדור הקודם קבעו שהדברים חמורים. לפחות בשאלות תורניות שאינן מחקריות, דעתם של החוקרים לא נספרת למול פסקם של גדולי הדור.

ועל כן, גם אם היינו מאשימים את רבי אברהם אבן עזרא בדברים שאסור לאומרם (ואני לא עושה זאת, בלי להיכנס כעת לשאלה הזו. אם כי יש להעיר, שגם אם גדול בישראל טעה בדברים שאין לאומרם, עדיין כבודו במקומו מונח), עדיין לא הותרה הרצועה לתלות בכל גדול מישראל דברים שאסור לאומרם. משל למה הדבר דומה, למי שיטעון שכיון שמצינו לפעמים קושיות ותמיהות שאין בידינו ליישבם על דברי הראשונים בפירושי סוגיות הגמרא או המקרא, שוב אין טעם לנסות ליישב דבריהם ולהבינם, כי כבר מצאנו בהם טעויות, ואם כן כל טעות שתוכל לתלות בהם הרי זה משובח. ברור שהדברים אינם נכונים. הנחת היסוד היא שדברי גדולי הראשונים מזוקקים שבעתיים כזהב, וחלילה לא להיפך, ויש לטרוח וליישב את דבריהם, ואם דבר ריק הוא - מכם הוא ריק.

ג) ההשואה בין רבי יהודה חסיד (וכל חוגו!), לרבי אברהם אבן עזרא וסודותיו אינה נכונה, ופשוט.

אני מקוה שזה המקום המתאים [כדי שמי שיעסוק בענין יוכל למוצאו].

זה עתה פורסם ספר נפלא ביותר, ספר הזכרון 'קדוש יעקב' על רבי יעקב בנו של הבן איש חי.
בספר פורסם לראשונה דף שנמצא בכתב ידו של הבא"ח.

בתוך הדרשה (על מזמור שיר חנוכת) כותב רבינו הבא"ח:


אינני יודע אם אכן ייחוס הדף לבא"ח הוא נכון ומדויק. אך באם כן, יש כאן חידוש ממש ממש עצום. שהבן איש חי יאמר שפסוק בתהלים נכתב רק בזמן החשמונאים!
[וצ"ע מה שכותב שהיו שם נביאים. והלא חגי זכריה ומלאכי נביאים אחרונים הם].

יתכן ואדרבה, עצם מה שהדף לא נדפס היה מפני שהבא"ח לא רצה לפרסם הדברים.

לענין כתב:אינני יודע אם אכן ייחוס הדף לבא"ח הוא נכון ומדויק. אך באם כן, יש כאן חידוש ממש ממש עצום. שהבן איש חי יאמר שפסוק בתהלים נכתב רק בזמן החשמונאים!
[וצ"ע מה שכותב שהיו שם נביאים. והלא חגי זכריה ומלאכי נביאים אחרונים הם].

יתכן ואדרבה, עצם מה שהדף לא נדפס היה מפני שהבא"ח לא רצה לפרסם הדברים.

אם יש בעיה לייחס פסוק מהתהילים לתקופה מאוחרת יותר אז לכאורה אין הבדל בין מחשבה לדיבור. וכי אם רק אחשוב שלא כל התורה נתנה מן השמים וחלקה נכתב מאוחר על ידי אנשים שונים. האם לא תהיה בזה בעיית כפירה לדעת הרמב"ם.

לענין כתב:יתכן ואדרבה, עצם מה שהדף לא נדפס היה מפני שהבא"ח לא רצה לפרסם הדברים.

אתה בטוח שזה לא נדפס?