פורום אוצר החכמה

מה שנכון נכון כתב:

בדיעבד כתב:והפסוק "תורה תהא אמונתי (נ"א אומנותי) וא-ל שד-י בעזרתי", מבטן מי יצא? הוא מופיע בכל הסידורים.

אמנותי מלשון אומנות ראה ברכות טז:, ולא מלשון אמונה. וזו עוד דוגמא לשבוש מצוי.

לייבעדיג יענקל כתב:המקור לתורה תהא אומנותי הוא בספר הרוקח הל' שבועות בסדר הכנסת התינוקות לת"ת.

זקן ששכח כתב:

מה שנכון נכון כתב:

בדיעבד כתב:והפסוק "תורה תהא אמונתי (נ"א אומנותי) וא-ל שד-י בעזרתי", מבטן מי יצא? הוא מופיע בכל הסידורים.

אמנותי מלשון אומנות ראה ברכות טז:, ולא מלשון אמונה. וזו עוד דוגמא לשבוש מצוי.

אילו היה מנוקד אֻמָּנוּתִי או אֳמָנוּתִי ניחא, אך כאשר הניקוד הוא אֱמוּנָתִי, כמופיע בסידורים רבים ומצוטט בדבריך, אזי טעות רבתי יש כאן.
בר מן דין בברכות טז ע"ב מופיע: "שתהא תורתך אומנותנו", והוא מלשון אומנות כמובן, ולא מלשון אמונה.

ואגב אעיר על שיבוש נוסף ששמעתי מפי מלמד לטף, הוא הסביר לצמאי דעתו כי 'שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחפשי חנם' קאי על שנת השמיטה. והיה עלי להתווכח עמו עד שהצלחתי להעמידו על טעותו.

לומד_בישיבה כתב:זה שרבקה הלכה לשאול את שם ועבר ולא את בעלה יצחק כפי הנראה מפני שהיא לא האמינה בבעלה, כדרך העולם, אך מדוע אברהם אבינו לא שמע בקול נח אין בזה פשט.
בכל זאת נביא שבגללו השאיר ה' את העולם והיה בתיבה.
---
למען ההגינות, קושיא זו מדוע הלכה רבקה לשם ועבר שמעתי מאדמו"ר מפורסם שליט"א בתורה שלו בסעודה שלישית ולאחר מכן ניגשתי אליו בשקט ואמרתי לו באוזן [b]היא הלכה לישיבת שם ועבר שם למדו אברהם ובעלה יצחק.
ודו"ק.[/b]

זקן ששכח כתב:

לומד_בישיבה כתב:זה שרבקה הלכה לשאול את שם ועבר ולא את בעלה יצחק כפי הנראה מפני שהיא לא האמינה בבעלה, כדרך העולם, אך מדוע אברהם אבינו לא שמע בקול נח אין בזה פשט.
בכל זאת נביא שבגללו השאיר ה' את העולם והיה בתיבה.
---
למען ההגינות, קושיא זו מדוע הלכה רבקה לשם ועבר שמעתי מאדמו"ר מפורסם שליט"א בתורה שלו בסעודה שלישית ולאחר מכן ניגשתי אליו בשקט ואמרתי לו באוזן [b]היא הלכה לישיבת שם ועבר שם למדו אברהם ובעלה יצחק.
ודו"ק.[/b]

א. לא נשמע הכי הגיוני שכאשר רבקה מחפשת את יצחק היא תלך לישיבת שם ולא תמתין לו בבית.
ב. מה שכל כך פשוט בעיניך לא הצלחתי למצא אפילו לאחד מן המפרשים על התורה שיכתוב כן. ורבים מסבירים שהלכה לשאול ולקבל דבר ה' על ידי שם שהיה נביא.
(ג. יתירה מכך בפרדר"א שהלכה יחד עם יצחק. כך נאמר שם: "בא עתה לילד ומחבליה הגיעה נפשה למות והלכה להתפלל במקום שהלכה היא ויצחק שנ' ותלך לדרוש את ה'").

זקן ששכח כתב:עזריאל, תודה רבה.
כשפתחת 'לא כך' הייתי סבור שתכתוב שאיני צודק.
אבל בקריאת דבריך, בסך הכל הבאת עוד סברא לומר מדוע אני צודק.
איזה יופי.

עזריאל ברגר כתב:

זקן ששכח כתב:עזריאל, תודה רבה.
כשפתחת 'לא כך' הייתי סבור שתכתוב שאיני צודק.
אבל בקריאת דבריך, בסך הכל הבאת עוד סברא לומר מדוע אני צודק.
איזה יופי.

לא הצלחתי להבין איך דברי מצדיקים אותך.

זקן ששכח כתב:

עזריאל ברגר כתב:

זקן ששכח כתב:עזריאל, תודה רבה.
כשפתחת 'לא כך' הייתי סבור שתכתוב שאיני צודק.
אבל בקריאת דבריך, בסך הכל הבאת עוד סברא לומר מדוע אני צודק.
איזה יופי.

לא הצלחתי להבין איך דברי מצדיקים אותך.

אני הגבתי למי שטען שהסיבה שהלכה לישיבת שם ועבר היא כי שם למדו אברהם ויצחק, כלומר היא הלכה לדרוש את ה' אצל אברהם ויצחק.
ואם שגיתי בהבנת דבריו - אתי תלין משוגתי.

עזריאל ברגר כתב:אני הגבתי למי שטען שהסיבה שהלכה לישיבת שם ועבר היא כי שם למדו אברהם ויצחק, כלומר היא הלכה לדרוש את ה' אצל אברהם ויצחק.
ואם שגיתי בהבנת דבריו - אתי תלין משוגתי.

לייבעדיג יענקל כתב: לגבי 'ובשביעית יצא': המלמד הנ"ל כיוון לדעת ר"י בכור שור ... ואפשר שגם התרגום המיוחס ליונתן ס"ל כן, וראה אריכות בזה בהערות רמ"מ כשר בתורה שלמה. עם זאת פשוט ואצ"ל שמלמד חייב לפרש אך ורק כהלכה המקובלת בחז"ל...

ירח מלא כתב:רשימה קצרה נוספת של דברים שמלמדים בגנים:
בטרם, כל יציר נברא ב'אדון עולם'.

ירח מלא כתב:אברך מהכולל שלי סיפר לי השבוע שביתו חזרה מבית הספר עם הנתון הבא: שמה של הריבה מסדום שהתעללו בה וכו' היה 'מדינה'. חשב האברך מהיכן לקחה המורה מקור לזה, עד שנתקל ברש"י 'צעקתה - צעקה של מדינה''....

(טעות דומה נמצאת באנציקלופדיה 'אוצר ישראל' ערך 'אמוראים', שם מוזכר בין רשימת האמוראים גם האמורא: "ר' אחא מאקרא דאגמא" ובציון סנהדרין לח:. גם כאן אין אלא טעות מגוחכת, התלמוד שואל על כל אבר ואבר של אדם הראשון מאיזה איזור נברא, ועל השאלה עגבותיו (מנין)? עונה האמורא רב אחא: "מאקרא דאגמא").

שברי לוחות כתב:חיפוש באוצה"ח על 'אחא מאקרא' מראה שטעות זו של רב אחא מאקרא דאגמא כבר זכו בה רבים
ראה ספר אורי חיים עמ' קמח
ובספר אמרי צבי על סנהדרין כט: ד"ה אמנם: אמר רב אחא מאקרא דאגמא אמר רבי יוחנן בר חנינא שתים עשרה שעות הוי היום, עיי"ש בגמרא ותבין
וכ"ה באפיקי יהודה ח"א עמ' קלב בנדמ"ח, וכן ביקרא דאורייתא פרשת בראשית עמ' נו, מנוחת שלום (!)ח"א סימן יב,
ועוד ועוד.

זקן ששכח כתב:

ירח מלא כתב:רשימה קצרה נוספת של דברים שמלמדים בגנים:
בטרם, כל יציר נברא ב'אדון עולם'.

סבורני כי טעה מר בהצבת הפסיק. כי באמת יש לומר 'בטרם, כל יציר נברא', שכוונתו כי הקב"ה מלך על העולם גם כשעדיין לא היה כאן שום יצור.

גבול ים כתב:

זקן ששכח כתב:

ירח מלא כתב:רשימה קצרה נוספת של דברים שמלמדים בגנים:
בטרם, כל יציר נברא ב'אדון עולם'.

סבורני כי טעה מר בהצבת הפסיק. כי באמת יש לומר 'בטרם, כל יציר נברא', שכוונתו כי הקב"ה מלך על העולם גם כשעדיין לא היה כאן שום יצור.

סבורני כי הרב זקן ששכח כבר שכח את הניגון ששורר בילדותו בגן בטרם כל-יציר נברא [שנשמע כמו, ראשית לכל-נברא אדם] וע"ז כתב הרב ירח שזה שיבוש וצריך לפסק בטרם, כל יציר נברא, אלא שקיצר יותר מדאי בלשונו, ובזה סרו העבים מעל הירח המלא.

זקן ששכח כתב:

גבול ים כתב:[quote="זקן ששכחסבורני כי טעה מר בהצבת הפסיק. כי באמת יש לומר 'בטרם, כל יציר נברא', שכוונתו כי הקב"ה מלך על העולם גם כשעדיין לא היה כאן שום יצור.

סבורני כי הרב זקן ששכח כבר שכח את הניגון ששורר בילדותו בגן בטרם כל-יציר נברא [שנשמע כמו, ראשית לכל-נברא אדם] וע"ז כתב הרב ירח שזה שיבוש וצריך לפסק בטרם, כל יציר נברא, אלא שקיצר יותר מדאי בלשונו, ובזה סרו העבים מעל הירח המלא.

גבול ים כתב:

זקן ששכח כתב:

ירח מלא כתב:רשימה קצרה נוספת של דברים שמלמדים בגנים:
בטרם, כל יציר נברא ב'אדון עולם'.

סבורני כי טעה מר בהצבת הפסיק. כי באמת יש לומר 'בטרם, כל יציר נברא', שכוונתו כי הקב"ה מלך על העולם גם כשעדיין לא היה כאן שום יצור.

סבורני כי הרב זקן ששכח כבר שכח את הניגון ששורר בילדותו בגן בטרם כל-יציר נברא [שנשמע כמו, ראשית לכל-נברא אדם] וע"ז כתב הרב ירח שזה שיבוש וצריך לפסק בטרם, כל יציר נברא, אלא שקיצר יותר מדאי בלשונו, ובזה סרו העבים מעל הירח המלא.

זקן ששכח כתב:

לומד_בישיבה כתב:זה שרבקה הלכה לשאול את שם ועבר ולא את בעלה יצחק כפי הנראה מפני שהיא לא האמינה בבעלה, כדרך העולם, אך מדוע אברהם אבינו לא שמע בקול נח אין בזה פשט.
בכל זאת נביא שבגללו השאיר ה' את העולם והיה בתיבה.
---
למען ההגינות, קושיא זו מדוע הלכה רבקה לשם ועבר שמעתי מאדמו"ר מפורסם שליט"א בתורה שלו בסעודה שלישית ולאחר מכן ניגשתי אליו בשקט ואמרתי לו באוזן [b]היא הלכה לישיבת שם ועבר שם למדו אברהם ובעלה יצחק.
ודו"ק.[/b]

א. לא נשמע הכי הגיוני שכאשר רבקה מחפשת את יצחק היא תלך לישיבת שם ולא תמתין לו בבית.
ב. מה שכל כך פשוט בעיניך לא הצלחתי למצא אפילו לאחד מן המפרשים על התורה שיכתוב כן. ורבים מסבירים שהלכה לשאול ולקבל דבר ה' על ידי שם שהיה נביא.
(ג. יתירה מכך בפרדר"א שהלכה יחד עם יצחק. כך נאמר שם: "בא עתה לילד ומחבליה הגיעה נפשה למות והלכה להתפלל במקום שהלכה היא ויצחק שנ' ותלך לדרוש את ה'").

אבא יודן כתב:אגדת הסביבון לחנוכה

אוצר כל מנהגי ישורון.jpg

עזריאל ברגר כתב:

אבא יודן כתב:אגדת הסביבון לחנוכה

אוצר כל מנהגי ישורון.jpg

האם יש ראיה ברורה שזה נכון או שזה לא נכון?

אבא יודן כתב:

עזריאל ברגר כתב:

אבא יודן כתב:אגדת הסביבון לחנוכה

אוצר כל מנהגי ישורון.jpg

האם יש ראיה ברורה שזה נכון או שזה לא נכון?

יתכן שקרה כן, אבל ע"י ניחוש נודע לנו. כמו העובדא דכאן
viewtopic.php?f=7&t=20568&start=240#wrap

אבא יודן כתב:אגדת הסביבון לחנוכה

אוצר כל מנהגי ישורון.jpg

צונאמי כתב:

אבא יודן כתב:אגדת הסביבון לחנוכה

אוצר כל מנהגי ישורון.jpg

וכן ראשי התיבות נגה"ש נס גדול היה שם,
שמקורם במשחקים על ממון ביומי דפגרא

עזריאל ברגר כתב:

זקן ששכח כתב:

לומד_בישיבה כתב:זה שרבקה הלכה לשאול את שם ועבר ולא את בעלה יצחק כפי הנראה מפני שהיא לא האמינה בבעלה, כדרך העולם, אך מדוע אברהם אבינו לא שמע בקול נח אין בזה פשט.
בכל זאת נביא שבגללו השאיר ה' את העולם והיה בתיבה.
---
למען ההגינות, קושיא זו מדוע הלכה רבקה לשם ועבר שמעתי מאדמו"ר מפורסם שליט"א בתורה שלו בסעודה שלישית ולאחר מכן ניגשתי אליו בשקט ואמרתי לו באוזן [b]היא הלכה לישיבת שם ועבר שם למדו אברהם ובעלה יצחק.
ודו"ק.[/b]

א. לא נשמע הכי הגיוני שכאשר רבקה מחפשת את יצחק היא תלך לישיבת שם ולא תמתין לו בבית.
ב. מה שכל כך פשוט בעיניך לא הצלחתי למצא אפילו לאחד מן המפרשים על התורה שיכתוב כן. ורבים מסבירים שהלכה לשאול ולקבל דבר ה' על ידי שם שהיה נביא.
(ג. יתירה מכך בפרדר"א שהלכה יחד עם יצחק. כך נאמר שם: "בא עתה לילד ומחבליה הגיעה נפשה למות והלכה להתפלל במקום שהלכה היא ויצחק שנ' ותלך לדרוש את ה'").

לא כך, אלא מכיון שאברהם ויצחק למדו שניהם אצל שם ועבר - אז למה שהיא לא תלך לשם ועבר שהם לכאורה גדולים מבעלה וחמיה?!

עזריאל ברגר כתב:

צונאמי כתב:וכן ראשי התיבות נגה"ש נס גדול היה שם,
שמקורם במשחקים על ממון ביומי דפגרא

מאיפה אנחנו יכולים לדעת מהו המקור ומהי הפרשנות המאוחרת?

אבא יודן כתב:[עוד אחת שזה ממש לא כאן מקומו:
טוב יצר כבוד לשמו מאורות.
נתן סביבות עוזו פנות צבאיו קדושים רוממי שדי...]

מנ"ל פיסוק זה האחרון?

[שכויעך גדול לעשות עסק מזה אף אחד לא מענין את זה ולא ידעתי למה]
ולשאלתך
זהו דעתי בלבד, ואחרת לא אדע לפרשו על נכון, חפשתי בהרבה הרבה מפרשים ולא מצאתי מרגוע רק בזה ואדרבא אם כבודו יש לו פירוש אחר אשמח לקבלו.
תודה
הצעיר: אבא יודן

מסתמא ראית כבר שהראשונים פיסקו: טוב יצר כבוד לשמו. מאורות נתן סביבו עוזו. פינות צבאיו קדושים רוממי שקי וכו'. כ"ה בסדור המיוחס לר"ש מגרמייזא (ובאמת הוא של הראב"ן), בפירוש הרוקח, בסדור חסידי אשכנז ובפירוש ר' יהודה בר יקר. גם ביאוריהם די קרובים זה לזה. מה עדיין קשה לך?

בודאי אני מודע לכך אבל מה אעשה שעדיין לא נכנס לראשי שום ביאור אחר.
הנה כי כן: טוב יצר כבוד לשמו. איזה כבוד יצר? ולשמו דווקא? ולשם מה הוכנס קטע זה כאן שלא במקומו ממש כאשר אנחנו עוסקים בזהרי חמה ושוב במאורות. שמא תאמר הוא המאורות הוא הכבוד למה חזר ושנאו ושלשו?
מאורות נתן סביבות עוזו. מתי נתן המאורות סביבו? לא סביבותינו!?
פינות צבאיו קדושים רוממי שקי. והקשה מכולם שפתאום נפל פה איזה קטע שיודע לספר אשר פינות צבאיו קדושים הם מרוממים את ה' בכל יום??
אולם לדרכנו יובן
טוב יצר כבוד לשמו מאורות. פי' ה' ברא את זהרי חמה ושאר מאורות אשר מביאים כבוד לשמו "יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו".
נתן סביבות עוזו פינות צבאיו קדושים רוממי שקי. פי' וגם ברא למעלה מהם צבאיו קדושים מלאכי מעלה אבל הם נתן סביבותיו שחקים.
ואלו ואלו בודאי מודים ומרוממים את ה' בכל יום....
והדבר הזה עצמו נאמר בשבת "דעת ותבונה סובבים הודו" "טובים מאורות וכו' " "פאר וכבוד נותנים לשמו...שבח נותנים לו כל צבא מרום..."

בוצינא כתב:האם יש לכך מקור שהצפרדע הראשונה שהוציאה נחלים אכן היתה יותר גדולה מכל האחרות?

אבא יודן כתב:

בוצינא כתב:האם יש לכך מקור שהצפרדע הראשונה שהוציאה נחלים אכן היתה יותר גדולה מכל האחרות?

כ"ה בפירוש הרוקח בדף לט ו-מד. אחד ויחיד בזה

אבא יודן כתב:

אבא יודן כתב:

בוצינא כתב:האם יש לכך מקור שהצפרדע הראשונה שהוציאה נחלים אכן היתה יותר גדולה מכל האחרות?

כ"ה בפירוש הרוקח בדף לט ו-מד. אחד ויחיד בזה

אבל בעצם מאי כל הרעש האימא גדולה מן הצאצא לא כן?