פורום אוצר החכמה

אכן..חוזרני בי מאולתי אשר חשבתי בילדותי.

כתבתי

ג. מלאכים הם עכ"פ נבראים, אבל אינם נולדים, ואינם מתים, אבל וודאי שיש להם תכלה ולבסוף מתבטלים, מ"מ לא הכללתי בתשובתי כל המלאכים כיון שהשאלה נראה, על השוכנים כאן עלי חלד, משא"כ אלו הסתובבו פה עלי חלד, ואחד איננו אבל השני עדיין קיים כמבואר במדרשים

אבוא קצת להרחיב את הדברים
בחגיגה ט"ז ע"א משמע דמלאכים אינם מתים
וכן משמע ברש"י וירא עה"פ כעת חיה ומקורו במדרש רבה שם
ועיין חגיגה י"ג ע"א
כתוב אחד אומר אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון וכתוב אחד אומר היש מספר לגדודיו לא קשיא כאן בזמן שבית המקדש קיים כאן בזמן שאין בית המקדש קיים כביכול שנתמעטה פמליא של מעלה תניא רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסאי אלף אלפין ישמשוניה מספר גדוד אחד ולגדודיו אין מספר ורבי ירמיה בר אבא אמר אלף אלפין ישמשוניה לנהר דינור שנאמר נהר דינור נגד ונפק מן קדמוהי אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון מהיכן נפיק מזיעתן של חיות ולהיכן שפיך אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב על ראש רשעים בגיהנם שנאמר הנה סערת ה' חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול ורב אחא בר יעקב אמר על אשר קומטו שנאמר אשר קומטו ולא עת נהר יוצק יסודם תניא אמר רבי שמעון החסיד אלו תשע מאות ושבעים וארבע דורות שקומטו להיבראות קודם שנברא העולם ולא נבראו עמד הקדוש ברוך הוא ושתלן בכל דור ודור והן הן עזי פנים שבדור
ובתוס' שם
מזיעתן של חיות - ויוצאים ממנו מלאכים ואומרים שירה ומיד נטרדים והכי מצינו במדרש (איכה ג) חדשים לבקרים שבורא מלאכים בכל יום ואומרים שירה ונטרדין להן כדאמר בסמוך משום שיש אות במלאכים הקבועים שממתינים זה לזה לומר שירה ואלו החדשים שאינם יודעים הדת ממהרין לשורר ונתחייבו כליה והיינו אשר תקנו ויסדו אנשי כנסת הגדולה ביוצר ונותנין רשות זה לזה קדושה כולם כאחד עונין ואומרים וגם למעלה יוצר משרתים ואשר משרתיו כולם עומדים ברום עולם כלומר בכל יום בורא חדשים ונטרדין אבל משרתיו קבועים ועומדין לעד:
ועוד שם י"ד ע"ב
כל יומא ויומא נבראין מלאכי השרת מנהר דינור ואמרי שירה ובטלי שנאמר חדשים לבקרים רבה אמונתך ופליגא דרבי שמואל בר נחמני דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל דיבור ודיבור שיוצא מפי הקדוש ברוך הוא נברא ממנו מלאך אחד שנאמר בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם
וזה לשון הרבינו בחיי פ' ויצא
אמר עולים ויורדים רמז על קיומם וביטולם, שהכתוב יכנה הקיום לעליה והביטול לירידה, ובא לרמוז כי יש מלאכים קיימים נצחיים לעד והם אותן שנבראו ביום שני, ויש מהם בטלים, וכמו שדרשו חז"ל (שם עח, א) בכל יום ויום בורא הקב"ה כת של מלאכים ואומרים שירה והולכים להם, והם אותם שנבראו ביום חמישי.
מ"מ גם המלאכים שנבראו ביום שני אינם נצחיים ממש אלא עד שיחזור העולם לתוהו, וכן הוא בליקוטי תורה, אמור לו א
הענין הוא עפ''י מ''ש יוצר משרתים ואשר משרתיו כו' שיש ב' מיני מלאכים. הא' הם אשר עומדים ברום עולם מששת ימי בראשית והם נצחיים וקימים עד שיחזור העולם לתוהו כו'. והן הם החיות שבמרכבה. ויש מלאכים שנבראים בכל יום ואומרים שירה וכלים
ועיי' בספורני ריש בראשית
הנה מלת אלוה תורה על נצחי ולזה על השדים שהם מתים כבני אדם כמו שהעידו רז"ל אמר לשדים לא אלוה ואמר על האל ית' אלוה כי הוא הנצחי בהחלט כאמרו ויטוש אלוה עשהו [היינו לאפוקי המלאכים שאע"פ שאינם מתים מ"מ מתבטלים, ואפילו הקיימים אינם נצחיים בהחלט]

איזו מצוה אי אפשר לעשותה בכוונה, והמכוון בה לא קיימה?

ישועות ישראל כתב:מי היה הראשון שלמד חומש עם רש"י?

הנכד של רש"י, למד עם סבו את החומש...
(מתאים לפורים)

חכם באשי, הפעם טעית..זה היה אביו...

ישועות ישראל כתב:

חד וחלק כתב:איזו מצוה אי אפשר לעשותה בכוונה, והמכוון בה לא קיימה?

מצות שכחה.

אכן לזה היתה כוונתי. אבל למען האמת לכאורה אפשר לכוון, בשעה שמפני המצוה אינו חוזר לקחת את השבלים שנפלו.

חד וחלק כתב:

ישועות ישראל כתב:

חד וחלק כתב:איזו מצוה אי אפשר לעשותה בכוונה, והמכוון בה לא קיימה?

מצות שכחה.

אכן לזה היתה כוונתי. אבל למען האמת לכאורה אפשר לכוון, בשעה שמפני המצוה אינו חוזר לקחת את השבלים שנפלו.

השאלה היתה צריכה להשאל אחרת. איזו מצוה א"א לכוון לעשותה (לקיימה טכנית).

יאיר כתב:השאלה היתה צריכה להשאל אחרת. איזו מצוה א"א לכוון לעשותה (לקיימה טכנית).

האמת שלא למדתי סוגיא זו, אבל לפום ריהטא אין כלל קיום טכני למצוה זו, המצוה המעשית היא שלא לחזור ולקחת. הנפילה של השבלים כלל אינה חלק ממעשה המצוה אלא כעין הכשר מצוה.

כוונתי היתה, שאם אדם רוצה לקיימה אינו יכול לקיימה [אפילו אם מאוד רוצה] אא"כ אכן שכח.

תוספתא דפאה [פ"ג י"ג] מעשה בחסיד אחד ששכח עומר בתוך שדהו, ואמר לבנו צא והקריב עלי פר לעולה ופר לשלמים, א"ל אבא מה ראית לשמוח בשמחת מצוה זו יותר מכל מצות שבתורה, א"ל כל מצוה שבתורה נתן להם המקום לדעתינו, זו שלא לדעתינו, שאילו עשינוהו ברצון לפני המקום לא באת מצוה זו לידינו.

יאיר כתב:חכם באשי, הפעם טעית..זה היה אביו...

נכון!
(אמנם כוונתי היתה על רבו שלמד עמו חומש),

ישועות ישראל כתב:

יאיר כתב:חכם באשי, הפעם טעית..זה היה אביו...

נכון!
(אמנם כוונתי היתה על רבו שלמד עמו חומש),

אם לבדיחה-חידה - נו, נו.
אך אם לדין, בשעה שאביו של רש"י או רבו של רש"י למדו עמו חומש הוא לא היה 'רש"י', אלא רק 'שב"י' = שלמה בן יצחק!

דברי חכמים וחידותם לכבוד פורים - מי מפענח?

מה החידה כאן?

אדרבה, התחל לפרש שורה הראשונה.

בזמן הניסיונות לבניין ירושלים והמקדש (בערך בתקופת מגילת אסתר), כתבו שטנה על יושבי ירושלים מספר גויים מסביבת ירושלים סנבלט וטוביה וגשם הערבי.

האם די בכך, או שמא אצטרך להוכיח את בקיאותי ע"י פירוש כל הקטע המצולם הנ"ל?!

גם אני לא הבנתי את החידה
מצפים שנחשוב שידיעת הפסוק גם ושתי המלכה זה פתרון חידה.

אולי כמעשה שהיה כאן באחד הנושאים יש כאן איזו גימטריה שווה?

דראל, היכן כתוב שהם הם שכתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים?

כתוב אחד אומר כי "צרי יהודה ובנימין כתבו שטנה על על ישבי יהודה וירושלים" (עזרא ד א-ו), והכתוב השני מתאר את סנבלט, טוביה וגשם כפוגעים בירושלים (נחמיה ב י, ב יט, ג לג-לה, ד א ובפרק ו כולו). הכותב אכן איחד בין שניהם מתוך סברה הגיונית (אף כי קצת קשה כרונולוגית) כי הם הם 'צרי יהודה ובנימין'.

הכותב לא כתב שום דבר מסברא דנפשיה. כל מילה יש לה מקורות.

כותב כתב:הכותב לא כתב שום דבר מסברא דנפשיה. כל מילה יש לה מקורות.

כן, היכן למשל נכתב שלקחו של מרדכי ערף כמטר?

אתה כבר רוצה פתרונות? לא להתייאש במהירות.

הנח לכך, אתה סתם מתבזה בלחץ להוכיח שכל מילה כאן מקורה בהררי קודש.

זה חידה, ואין המילים נפרשים תמיד במובן הפשוט רק למליצה.

אוצר החכמה כתב:גם אני לא הבנתי את החידה
מצפים שנחשוב שידיעת הפסוק גם ושתי המלכה זה פתרון חידה.

אולי כמעשה שהיה כאן באחד הנושאים יש כאן איזו גימטריה שווה?

אין לחידה זו פתרון אחד, רק יש ללמדו כעין פיוט, שמגלה טפח ומכסה טפחיים, ולמצוא המקורות.

העיקרון הובן. לענ"ד החידה צריכה להיות מי כתב את הקטע הנ"ל.
בתור התחלה, הקטע חובר בשלוש מאות השנים האחרונות.

אין שמחה כהתרת הספיקות





מחברו: הג"ר מנחם מנדל ב"פ ז"ל בעמח"ס יוסף הלל על פירש"י http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?14030&BOOKS

דראל כתב:כתוב אחד אומר כי "צרי יהודה ובנימין כתבו שטנה על על ישבי יהודה וירושלים" (עזרא ד א-ו), והכתוב השני מתאר את סנבלט, טוביה וגשם כפוגעים בירושלים (נחמיה ב י, ב יט, ג לג-לה, ד א ובפרק ו כולו). הכותב אכן איחד בין שניהם מתוך סברה הגיונית (אף כי קצת קשה כרונולוגית) כי הם הם 'צרי יהודה ובנימין'.

כאשר כתבתי, כן הוכח בדברי הנ"ל.

דראל כתב:

דראל כתב:כתוב אחד אומר כי "צרי יהודה ובנימין כתבו שטנה על על ישבי יהודה וירושלים" (עזרא ד א-ו), והכתוב השני מתאר את סנבלט, טוביה וגשם כפוגעים בירושלים (נחמיה ב י, ב יט, ג לג-לה, ד א ובפרק ו כולו). הכותב אכן איחד בין שניהם מתוך סברה הגיונית (אף כי קצת קשה כרונולוגית) כי הם הם 'צרי יהודה ובנימין'.

כאשר כתבתי, כן הוכח בדברי הנ"ל.

לא ראית עד הסוף, שמקורו ביוסיפון.

מי יודע מדוע בסידורים נכתב במקום ה', י"י?

תמצות של שתי וערב.

יפה..ולאלה שלא יודעים. בסידורים מסויימים מופיע שם הוי"ה ושם אדנות משולבים: י-א-ה-ד-ו-נ-ה-י והי"י הוא הי' הראשונה של שם הוי"ה והי' האחרונה של שם אדנות.

איך יכול להיות ששומעים ממישהו שאמר שגמר כל המנחות אף שבפועל הוא לא למד כ"א פרק אחד ומ"מ אינו שקרן? [יש רק שאלה של גניבת דעת...]!

דראל כתב:תשובה אחת לכל השאלות להלן:
א. מעם ישראל
ב. גוי
ג. לא מעם ישראל ולא גוי
ד. מעם ישראל וגוי גם יחד

מיהם/מיהו?

?

כיצד יתכן, ששני אחים מאותם אב ואם, הראשון יאמר 'יזכור' והשני - לא?

חכם באשי כתב:כיצד יתכן, ששני אחים מאותם אב ואם, הראשון יאמר 'יזכור' והשני - לא?

אולי כוונתך שהם בשני מדינות אצל אחד היום כבר אחרי שביעי של פסח והאחר במדינה אחרת בעת אמירת יזכור, או שאחד גדול ואחד קטן, [איני יודע ההלכה, אבל האם קטן אין אומר יזכור?, אם לא הגיע לבינה וודאי אינו אומר...

נאשער כתב:איך יכול להיות ששומעים ממישהו שאמר שגמר כל המנחות אף שבפועל הוא לא למד כ"א פרק אחד ומ"מ אינו שקרן? [יש רק שאלה של גניבת דעת...]!

למד פרק "כל המנחות" באות מצה...

אפרקסתא דעניא כתב:
למד פרק "כל המנחות" באות מצה...

אייזן...ברוך שכיוונת...המתנתי הרבה זמן שמישהו יפתרנה...