מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' ינואר 31, 2014 3:56 am

אני מחפש באוצר ולא מוצא

בשמואל א פרק לא מתואר נפילתו של שאול במלחמה עם שלושת בניו
בגמ' סנהדרין קד ע"א ועוד, אמרו, אלמלי הלוה יונתן לדוד כיכר לחם (ולא היה דוד צריך ללכת לבקש מאחימלך מכהני נוב) לא היו נהרגים שאול ושלושת בניו, והיינו ששאול ושלושת בניו נהרגו בעוון הריגת נוב עיר הכהנים
וקשה, אם שאול חטא בניו מה חטאו? ופוקד עון אבות על בנים אמרו בגמ' שרק באוחזין מעשה אבותיהם, ורק בבנים קטנים נפרעים מאדם, ובני שאול שיצאו עמו למלחמה לא היו קטנים. והאם אחזו מעשי אבותיהן?

פלא שאיש לא עומד בזה.
------

ועוד באותו ענין, לענין מורדים במלכות נחלקו ראשונים אחרונים אם מותר למלך להרוג את בניהם, אצל אמציה כתוב שלא הרג ככתוב בתורת משה לא יומתו אבות וגו', אבל י"א שמותר ואמציה התחסד.
והנה שאול הרג את נוב עיר הכהנים מעולל ועד יונק, אחרי שדן אותם כמורדים במלכות, והרי זו ראיה גדולה.
חיפשתי וחיפשתי בסוף מצאתי באוצר מאמר של ר"ש קרסנר בעל הספרים היפים נחלת שמעון (שאין באוצר) שעומד בזה. ומלבדו לא מצאתי כלום.

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ו' ינואר 31, 2014 10:36 am

חיפוש קל הביא תוצאה זו. ענף יוסף.

ערער בערבה

לגבי שאלתך הב', מפורש בגמ' שיצתה ב"ק ואמרה לשאול 'אם גדולים חטאו קטנים מה חטאו'.
ושאלתך הא', צריך לזכור שמיתת שאול ובניו בעון הריגת נוב אינה מפורשת בכתוב אלא הוא מדברי חז"ל, ואדרבה בפסוק משמע לכאורה שהוא ובניו ימותו בעון שלא הרג עמלק, ושם אין כ"כ קושיא, כי גם כל ישראל נהרגו במלחמה עם פלשתים בעון זה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' ינואר 31, 2014 10:49 am

ערער בערבה כתב:לגבי שאלתך הב', מפורש בגמ' שיצתה ב"ק ואמרה לשאול 'אם גדולים חטאו קטנים מה חטאו'.
ושאלתך הא', צריך לזכור שמיתת שאול ובניו בעון הריגת נוב אינה מפורשת בכתוב אלא הוא מדברי חז"ל, ואדרבה בפסוק משמע לכאורה שהוא ובניו ימותו בעון שלא הרג עמלק, ושם אין כ"כ קושיא, כי גם כל ישראל נהרגו במלחמה עם פלשתים בעון זה.

א. איפה הגמ'?
ב. "אלא הוא מדברי חז"ל" - במחילה זה אמור להיות סוג של תשובה?
---

פלתי, אני לא מחפש מי ששואל למה מתו בני שאול, אלא מי שמביא דברי רז"ל שנענשו על עוון נוב, ומקשה מאוחזים ואינם אוחזים וכו'.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ו' ינואר 31, 2014 10:53 am

איש_ספר כתב:אני מחפש באוצר ולא מוצא

ראה כאן

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ו' ינואר 31, 2014 11:24 am

מצאתי עוד הרבה, והנה מספר דוגמאות.

ערער בערבה

א. טעיתי, לא ע"ז נאמר אם גדולים חטאו וכו', אלא להיפך, כשבא שאול להרוג את עמלק אמר 'אם גדולים חטאו וכו', אבל בגמ' מבואר לכאו' שזו היתה הטענה על שאול למה לא אמר כך גם בהריגת נוב
יומא דף כב: 'וירב בנחל', אמר רבי מני, על עסקי נחל. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול 'לך והכית את עמלק', אמר, ומה נפש אחת אמרה תורה הָבֵא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה, ואם אדם חטא בהמה מה חטאה, ואם גדולים חטאו קטנים מה חטאו, יצאה בת קול ואמרה לו 'אל תהי צדיק הרבה' (קהלת ז טז). ובשעה שאמר לו שאול לדואג (שמואל א' כב יח) 'סֹב אַתָּה וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים', יצאה בת קול ואמרה לו 'אל תִּרְשַׁע הרבה'.
ב. זו לא תשובה, אבל לכאו' אפשר להבין מזה שהריגת נוב אינה סיבה לבדה,

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' ינואר 31, 2014 11:50 am

יש"כ לכל העונים. (פלתי, מה שהבאת מיוסף לקח אינו ממין הענין, שהוא מדבר על מסירת ז בני ונכדי שאול לגבעונים וע"ז דנו בגמ' בפרטות)

ערער בערבה כתב:א. טעיתי, לא ע"ז נאמר אם גדולים חטאו וכו', אלא להיפך, כשבא שאול להרוג את עמלק אמר 'אם גדולים חטאו וכו', אבל בגמ' מבואר לכאו' שזו היתה הטענה על שאול למה לא אמר כך גם בהריגת נוב
יומא דף כב: 'וירב בנחל', אמר רבי מני, על עסקי נחל. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול 'לך והכית את עמלק', אמר, ומה נפש אחת אמרה תורה הָבֵא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה, ואם אדם חטא בהמה מה חטאה, ואם גדולים חטאו קטנים מה חטאו, יצאה בת קול ואמרה לו 'אל תהי צדיק הרבה' (קהלת ז טז). ובשעה שאמר לו שאול לדואג (שמואל א' כב יח) 'סֹב אַתָּה וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים', יצאה בת קול ואמרה לו 'אל תִּרְשַׁע הרבה'.
ב. זו לא תשובה, אבל לכאו' אפשר להבין מזה שהריגת נוב אינה סיבה לבדה,

ב. תשובה מעניינת. וז"ל מהרש"א בסנהדרין שם: ולא נהרג שאול וג' בניו כו'. אף על גב דכששאל שאול ע"י אוב את שמואל והגיד לו שיהרג הוא ובניו לא הזכיר לו רק חטא שהשאיר את עמלק מ"מ משמע ליה דלא היה ראוי בשביל חטא זה אלא נטילת המלכות אבל הריגה לא היו ראוים אי לאו חטא נוב עיר הכהנים שהרגם וכן מוכח בפרק שני דיומא עיין שם:

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' ינואר 31, 2014 11:51 am

איש_ספר כתב:אני מחפש באוצר ולא מוצא

לענין מורדים במלכות נחלקו ראשונים אחרונים אם מותר למלך להרוג את בניהם, אצל אמציה כתוב שלא הרג ככתוב בתורת משה לא יומתו אבות וגו', אבל י"א שמותר ואמציה התחסד.
והנה שאול הרג את נוב עיר הכהנים מעולל ועד יונק, אחרי שדן אותם כמורדים במלכות, והרי זו ראיה גדולה.
חיפשתי וחיפשתי בסוף מצאתי באוצר מאמר של ר"ש קרסנר בעל הספרים היפים נחלת שמעון (שאין באוצר) שעומד בזה. ומלבדו לא מצאתי כלום.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' ינואר 31, 2014 2:11 pm

עשוי לנחת כתב:
איש_ספר כתב:אני מחפש באוצר ולא מוצא

ראה כאן

ל"מ שם מעניין שאלתי (אלא דברים קרובים סחור סחור)

ערער בערבה · הודעהעל ידי **ערער בערבה** » ו' ינואר 31, 2014 2:39 pm

איש_ספר כתב:יש"כ לכל העונים. (פלתי, מה שהבאת מיוסף לקח אינו ממין הענין, שהוא מדבר על מסירת ז בני ונכדי שאול לגבעונים וע"ז דנו בגמ' בפרטות)

ערער בערבה כתב:א. טעיתי, לא ע"ז נאמר אם גדולים חטאו וכו', אלא להיפך, כשבא שאול להרוג את עמלק אמר 'אם גדולים חטאו וכו', אבל בגמ' מבואר לכאו' שזו היתה הטענה על שאול למה לא אמר כך גם בהריגת נוב
יומא דף כב: 'וירב בנחל', אמר רבי מני, על עסקי נחל. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול 'לך והכית את עמלק', אמר, ומה נפש אחת אמרה תורה הָבֵא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה, ואם אדם חטא בהמה מה חטאה, ואם גדולים חטאו קטנים מה חטאו, יצאה בת קול ואמרה לו 'אל תהי צדיק הרבה' (קהלת ז טז). ובשעה שאמר לו שאול לדואג (שמואל א' כב יח) 'סֹב אַתָּה וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים', יצאה בת קול ואמרה לו 'אל תִּרְשַׁע הרבה'.
ב. זו לא תשובה, אבל לכאו' אפשר להבין מזה שהריגת נוב אינה סיבה לבדה,

ב. תשובה מעניינת. וז"ל מהרש"א בסנהדרין שם: ולא נהרג שאול וג' בניו כו'. אף על גב דכששאל שאול ע"י אוב את שמואל והגיד לו שיהרג הוא ובניו לא הזכיר לו רק חטא שהשאיר את עמלק מ"מ משמע ליה דלא היה ראוי בשביל חטא זה אלא נטילת המלכות אבל הריגה לא היו ראוים אי לאו חטא נוב עיר הכהנים שהרגם וכן מוכח בפרק שני דיומא עיין שם:

עתה עיינתי מעט וראיתי ברד"ק (שמואל ב' כא א) בענין מה שמסר דוד את בני שאול להריגה 'על אשר המית את הגבעונים', שפירש כי גם הם השתתפו בהריגת הגבעונים והיו בכלל אוחזין מעשה אבותיהם [לדעת חז"ל הכוונה שם להריגת נוב עיר הכהנים, אמנם הרד"ק שם מפרשו כפשוטו]

וראיתי גם א"ז:
ויק"ר כו ז
ת"ר על ה' חטאים נהרג אותו צדיק שנא' (ד"ה א י) וימת שאול במעלו אשר מעל בה' ועל שהרג נוב עיר הכהנים ועל שחמל על אגג ועל שלא שמע לשמואל שנאמר (שמואל א י) שבעת ימים תוחיל עד בואי אליך ולא עשה כך ועל ששאל באוב וידעוני ולא דרש את ה' וימיתהו הה"ד (איוב לד) כי פעל אדם ישלם לו וכאורח איש ימציאנו וכתיב (ויקרא כ) ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו:

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' ינואר 31, 2014 3:48 pm

גם רס"ג פי' כך (פירושי רס"ג עה"ת (מהדו' קאפח) נספחים עמ' ר) אבל זה דלא כדרשת חז"ל ההיא ואולי אפשר לזווגם. אעיין. ויש"כ.
מה מצאת בויק"ר הנזכר?

שבת שלום וכט"ס

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' פברואר 11, 2014 9:38 pm

שמעתי מעושה תפילין אחד שר' אברהם גנחובסקי מסר לו תפילין לתיקון והלה הוסיף משהו שלא דובר ע"ז, ור' אברהם אמר לו שכיון שעשה בלי רשות יש בעיה עם הלשמה. מישהו שמע נידון כזה? או אולי נדפסו דבריו באיזה מקום?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' פברואר 11, 2014 9:57 pm

איש_ספר כתב:שמעתי מעושה תפילין אחד שר' אברהם גנחובסקי מסר לו תפילין לתיקון והלה הוסיף משהו שלא דובר ע"ז, ור' אברהם אמר לו שכיון שעשה בלי רשות יש בעיה עם הלשמה. מישהו שמע נידון כזה? או אולי נדפסו דבריו באיזה מקום?

כאן:
http://www.otzar.org/aspcrops/171892_21 ... 122014.asp
(ומוסר התפילין היה אדם ששאל מר' אברהם את התפילין).

ארי במסתרים

אם התפילין היו כשרות גם בלא"ה איזה סברא יש לפוסלן משום העילוי שעשו להם. דל את ההידור מהכא והרי הם כבתחילתם.
כמו"כ לא ברור בדיוק מהמעשה איזה סוג תיקון זה היה, כי לכאורה בדברים שזה רק תוספת הידור יש אפשרות לבטלם ולעשות מחדש לשמה

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' פברואר 12, 2014 12:35 pm

יש"כ ר' יאיר.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' פברואר 12, 2014 12:43 pm

בספר היקר מלאכת שמים כותב משהו בשם הרד"ך, וחשוב לי מאד מאד למצוא היכן מופיעים הדברים ברד"ך (במיוחד שדומה לי שבעבר הבנתי את רמיזתו), יגעתי ולא מצאתי.
אולי יש מישהו שמכיר את הנושא, וגם מי שלא, זה נקודה פשוטה מאד ועומדת לעצמה.
http://www.otzar.org/aspcrops/101094_55 ... 222014.asp
אשמח מאד מאד בפתרון התעלומה.

מתי יואיל מישהו מנכדיו הרבים להוציא מהדורה חדשה מהספר הכ"כ שימושי הזה?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' פברואר 12, 2014 2:40 pm

איש_ספר כתב:בספר היקר מלאכת שמים כותב משהו בשם הרד"ך, וחשוב לי מאד מאד למצוא היכן מופיעים הדברים ברד"ך (במיוחד שדומה לי שבעבר הבנתי את רמיזתו), יגעתי ולא מצאתי.
אולי יש מישהו שמכיר את הנושא, וגם מי שלא, זה נקודה פשוטה מאד ועומדת לעצמה.
http://www.otzar.org/aspcrops/101094_55 ... 222014.asp
אשמח מאד מאד בפתרון התעלומה.

מתי יואיל מישהו מנכדיו הרבים להוציא מהדורה חדשה מהספר הכ"כ שימושי הזה?

נכתב שהדברים מופיעים בבית י', הנה תחילת הדברים:
http://www.otzar.org/aspcrops/12087_71_ ... 222014.asp

לאיזה חלק מדברי השערי אפרים התכוון המלאכת שמים להוכיח מהרד"ך.

אם התכוון לזה שהראב"ד לא התיר בתפילין מילים כפולות (דלא כנוב"י) , א"כ הראייה פשוטה, שהרי הרד"ך פתח בתיבות יתירות וחסירות ודימה את זה בפשטות לקוצו של יו"ד שפסול בתפילין ולא עלה על דעתו לחלק וכל מה שדן הוא אם יש לדמות ס"ת לזה.

אבל אם הראייה היא לצד השני שאין פסול של שלא כסדרן כשתיקן זה צריך באמת ביאור איך הראייה איני בקי בהלכות אלו ואני כותב מסברא בעלמא אולי אפשר להביא ראייה משם באופן כזה,

כי אפשר לפרש את הבעייה של שלא כסדרם במילה יתרה שעליה דן המלאכת שמים בשני אופנים, שכיוון שזה פסול א"כ כל מה שנכתב אח"כ נכתב בפסול ומה שנכתב בפסול לא יכול להיות מוכשר, ולפי זה ברור שעניין הפסול קודם בסברא היינו שרק אם זה פסול אז יש מקום לדון על שלא כסדרם ובאופן כזה אין רמז בדברי הרד"ך רק לעובדה שזה פסול כמ"ש למעלה אבל לא לעניין השלא כסדרם אם נמחק. אבל הסבר כזה לא כ"כ מתאים למה שמבואר בפוסקים שיש פסולים שאע"פ שהם פוסלים כיוון שאינם משנים את צורת האות וכדומה אינו נקרא שלא כסדרם, רואים שלא די בזה שהיה פסול והוכשר להחשיבו שלא כסדרם אם אין בעייה אחרת, ולפי זה באמת פשוט להתיר כשערי אפרים.

רק מה שדן המלאכת שמים הוא שאולי אפשר לפרש אחרת שבעיית השלא כסדרם שהתכוונו אליה כאן אינה נובעת מהפסול, אלא שברגע שכתב מילה יתירה כבר כל שאר המילים שאח"כ נחשבות שנכתבו שלא כסדרם כי המילה משבשת את הסדר ולכן לא מועילה המחיקה, אבל אם זה יסוד הפסול אם כן יש הבדל בין תפילין לספר תורה, שאפילו אם נאמר שמילה יתירה אין ראוי שתפסול בספר תורה כי מילה אחת אינה מקלקלת את העניין, אבל בתפילין כל מה שנכתב אחריה הרי הוא פסול. ואם כן הוא איך מוכיח הרד"ך מתפילין לספר תורה, הלא בתפילין יש פסול של שלא כסדרם וזה דבר שבאמת מבדיל בין תו"מ לס"ת ואיך מוכיח מאין בין לאסור, אלא על כרחך שלא ס"ל לפסול זה ואם נמחקה המילה אין בזה שלא כסדרם.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' פברואר 13, 2014 11:56 am

אוצר החכמה כתב:לאיזה חלק מדברי השערי אפרים התכוון המלאכת שמים להוכיח מהרד"ך.

אם התכוון לזה שהראב"ד לא התיר בתפילין מילים כפולות (דלא כנוב"י) , א"כ הראייה פשוטה, שהרי הרד"ך פתח בתיבות יתירות וחסירות ודימה את זה בפשטות לקוצו של יו"ד שפסול בתפילין ולא עלה על דעתו לחלק וכל מה שדן הוא אם יש לדמות ס"ת לזה.

אבל אם הראייה היא לצד השני שאין פסול של שלא כסדרן כשתיקן זה צריך באמת ביאור איך הראייה

תודה רבה מאד!
הדין שמותר למחוק תיבה או אות יתירה ואין בזה משום שלא כסדרן, מפורש בשו"ע ובנו"כ וא"צ לזה את השער אפרים, השע"א מחדש שהראב"ד שהכשיר תיבה יתירה לא הכשיר כשהיא קיימת אלא הכשיר למוחקה.
וצ"ע איפה יש רמז לזה ברד"ך בד' הראב"ד וצריך לדחוק שכוונתו שמשמע כהשע"א לא בד' הראב"ד אלא בעלמא. (ואגב בהגלות נגלות דברי הראב"ד בתשו' ופסקים שלו שנדפסו ע"י הרב קאפח, התברר שהשע"א לא צדק)

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' פברואר 14, 2014 11:21 am

דברים טז ב: לא תאכל עליו חמץ. ופירש האבן עזרא על שחיטת הפסח, שלא ימצא ברשותו חמץ בשעת שחיטה. והעתיקו רבינו בחיי. והוא פלא שהרי על איסור שחיטת חמץ על הפסח יש לנו אזהרה בתורה לא פעם אחת (שמות כג יח) אלא פעמיים (שם לד כה) ולא היה צריך לחזור עליו שוב כאן. ואולי כי שם אינו מפורש שהולך על פסח?

לא מצאתי באוצר, רק בספר אחד תורת חיים של ר"ח כהן מטריפולי (בעל לב שומע).

כיו"ב יש בבעה"ט ושם מצאתי בחשבונות של מצוה לג"ע האדר"ת.

אבל ברור שחייב להיות עוד.

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ו' פברואר 14, 2014 11:45 am

לא הבנתי. הרי האבן עזרא אומר מפורש שהאיסור הוא על שלא ימצא חמץ בשעת שחיטת הפסח, דהיינו שהאזהרה היא על החזקת החמץ משעה ששית ואילך. ואין לזה ענין עם הלאו של לא תשחט על חמץ דם זבחי, שהוא אזהרה על השחיטה.
כנראה לא הבנתי קושייתך.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' פברואר 14, 2014 12:53 pm

מה לא מובן

אמרה תורה בספר שמות

לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בוקר.

ועוד אמרה תורה לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבוקר זבח חג הפסח.

חז"ל מפרשים את שני הפסוקים הללו על קרבן פסח (ואולי גם על שאר קרבנות בנסיבות מסוימות) שלא ישחט הפסח בזמן שיש חמץ ברשותו.
(והאחרונים האריכו למעניתם אם הוא מהלכות חמץ או מהלכות פסח אבל הדין אחד)

ועוד אמרה תורה בספר דברים

לא תאכל עליו חמץ.

פשוטו של מקרא שזה איסור מיוחד על אכילת חמץ עם הק"פ. (שעד עכשיו שמענו על שהיה של חמץ שלו)

הנה למשל מדרש תנאים שם (יכול להיות שיש גמ' מפורשת לקחתי התוצאה הראשונה שיצא לי...): (ג). לא תאכל עליו חמץ למה נאמר לפי שהוא אומר (שם כג יח) לא תזבח על חמץ דם זבחי אין לי אלא בל תזבח בל תאכל מניין ת"ל לא תאכל עליו חמץ: ד"

והאבן עזרא מפרש שהוא איסור על שהיית חמץ בזמן שחיטת הפסח. וזה קשה מאד שהרי על שהיה בזמן שחיטה יש לנו הפסוקים של ספר שמות. ועיינתי באע"ז שם בשמות וראיתי שגם הוא מפרש כדחז"ל שהולך על הפסח שאין להשהות חמץ בשעת שחיטתו.

בקיצור מה ראה האע"ז להוציא הכתוב מפשוטו ובזה עוד הוסיף קושי שהתורה חזרה על עצמה במקום להוסיף.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' פברואר 21, 2014 1:49 am

במשנה פסחים סג ע"א ובמכילתא שמות פרשה כ הובאה דעתו של רבי יהודה שהשוחט את התמיד על החמץ עובר בלא תעשה של לא תשחט על חמץ דם זבחי.

וכתב רש"י תמיד - של בן הערביים.

וכוונתו לאפוקי מתמיד של שחרית. (שאינו זמן איסור חמץ)

וכאן הבן שואל, האם לרבי יהודה חייב גם בתמידים שבמועד הנשחטים על החמץ או רק בתמיד של בין הערביים בער"פ?

האם כוונת רש"י לאפוקי גם מתמידי המועד?

מצאתי באוצר בספר לחמי פסחים (למחבר עלום שם, בן דורנו שליט"א יודע מי הוא?) שחוקר בזה ובפירוש משנת אריה של ר"א לווין שמביא בשם ספר "ליקוטי המשנה" שהוא הדין תמידי מועד.

וזולת זה לא מצאתי כלום!

קולמוס הסופר

בס"ד
כאן מדויק שמדייק כנ"ל.

: צלח השלם החדש ב 241.JPG (21.79 KiB) נצפה 8155 פעמים

וכאן דן בפשט דברי הרש"י לפי הדיוק.

פאת הקודש פסחים.PDF: (133.08 KiB) הורד 342 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' פברואר 21, 2014 9:24 am

קולמוס הסופר כתב:בס"ד
כאן מדויק שמדייק כנ"ל.
צלח השלם החדש ב 241.JPG

וכאן דן בפשט דברי הרש"י לפי הדיוק.
פאת הקודש פסחים.PDF

אני לא רואה בצל"ח משהו שאפשר לבנות עליו. פאת הקודש גרנדש אכן נוגע בנקודה. יש"כ.
אשמח למצוא חכמים קדמונים יותר. קשה להאמין שאין על שאלה פשוטה שכזו.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ו' מרץ 07, 2014 12:28 am

מה הדין אם בראשית שנת השמיטה, היו רוב יושביה עליה
ובאמצע השנה יצאו
האם שמיטה פוקעת באמצע מן התורה?

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » א' מרץ 09, 2014 1:31 am

ומה הדין ליהפך?

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » א' מרץ 09, 2014 10:09 am

בשבת הדין הוא שבין השמשות של כניסת שבת קובע, גם לקולא וגם לחומרא.
כך בדיני מוקצה, וכך בדיני עירובי חצרות, מבואות, תחומין. עירב הנאבד או גוי שהגיע או עקר מקומו וכו'.
מסברא כצ"ל לשמיטה.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' מרץ 09, 2014 10:18 am

יכול להיות שבסברא אתה צודק שכיוון שנכנסה השנה כשנת שמיטה לא תפקע, אבל לדוגמאות שהבאת זה לא כל כך דומה, כי שם לא מדובר על מהות השבת אלא על דינים נלווים. מה הדין במי שנכנסה אצלו שבת ועבר אח"כ את קו התאריך? אני לא חושב שזה ראייה לשמיטה כי כאן מדובר באדם פרטי ששינה מקומו ולא בשינוי בעצם הדבר.

לומד_בישיבה · הודעהעל ידי **לומד_בישיבה** » ה' מרץ 13, 2014 4:33 am

בראותי את מה ששאל הרב היא שיחתי התעוררתי לחשוב לגבי המצוות שנתחייבו ישראל בבואם לארץ ישראל ועיין סנהדרין כ"ה מחיית עמלק שום תשים עליך מלך והשלישי פרח לי הרגע מהראש.
ולמעשה ניתן לחקור כן לגבי כל המצוות שתלה אותם הכתוב בביאתם לארץ מה יקרה כאשר גלו האם נפטרים שהרי אינם בארץ או אפשר כיון שהתחייבו אין החיוב פוקע גם כאשר גירש אותם הקב"ה לגלות. ולכאו' לא מצינו בשום מקום שאם הם גולים חוזרים להיות פטורין.
אמנם מצאתי ביראים שכתב שהיות ואנו עתה בגלות על כן סר מעלינו חובת מחיית עמלק שאין מתקיים עתה והיה בהניח וכו' ולכאו' מאי שנא עמלק ומאי שנא שאר המצוות שתלם הכתוב בבואם לארץ כמו קרבן פסח ועוד עשרות מצוות.
מידי דלא רמיזא ולו ברמז קלוש שבקלוש באויצר.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' מרץ 24, 2014 2:20 am

במנ"ח מצוה פט אות ח מפלפל בדין שוחט פסח בחוץ על החמץ אם עובר עליו. ולדעתו עובר. ואחרוני אחרונים השיגו עליו.
ולא זכרו כולם, תוספתא מפורשה, פסחים פ"ד: אבל המולק את העוף מבפנים על החמץ בארבעה עשר [אינו] עובר בלא תעשה.
ואינו עובר (גי' הגר"א) משום שהוא בארבעה עשר שאז חייבים רק על פסח.
בכל מקרה בין אם גורסים אינו עובר (בגלל שהוא בי"ד) ובין אם גורסים עובר. מפורש יוצא שרק על מליקה בפנים עובר.
אמנם ודאי שיש לחלק בין מליקה בחוץ לבין שחוטי חוץ, אבל איך לא רמיזא בשום מקום שיזכירו דברי התוספתא הלזו. והוא פלא

נצחנות בעלמא?

במחילה ר' איש ספר, אבל אי שמעינן מהאי תוספתא מידי שמעינן להיפוך, דהלא משנה שלימה שנינו זבחים קי"א א' מלק בחוץ פטור, וע"כ דוקיא דתוספתא דדוקא בעוף אם מלק בחוץ פטור אבל בשחיטת הקרבן חייב, מדהזכיר רק בעוף דמליקה הוא דוקא בפנים.

נצחנות בעלמא?

איש ספר האם יש שדנים בענין נדב ואביהוא שמבואר שמתו בעוון אהרן כמפורש בקרא ובאהרן התאנף ד' להשמידו - זה כילוי בנים. והיינו בחטא העגל וקשיא והלא לא אחזו מעשה אבותיהם בידיהם, ואף דבקרא נזכר גם חטאם הפרטי, שהקריבו אש זרה, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, מ"מ מהפסוק הנ"ל נראה שלא היו נענשים אם לא שהיה גם חטא לאהרן אביהם.
והאם יש כאן דבר חדש שע"י צירוף חטאי בנים אכן נענשים בחטאי אבות?
וע"ד פלפול יש לדון דבשעת מעשה העגל היו קטנים וכבר נגזרה עליהם אז הגזירה, אלא שכגון זו צריך רב, אם מצינו עונש לגדולים על חטא שעשה אביהם בקטנותם?
ועכ"פ מענין האם עמדו כבר בזה.

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ב' מרץ 24, 2014 8:40 am

איש_ספר כתב:אמנם ודאי שיש לחלק בין מליקה בחוץ לבין שחוטי חוץ, אבל איך לא רמיזא בשום מקום שיזכירו דברי התוספתא הלזו. והוא פלא

אם כמו שכתבת, והוא הנכון, שבודאי יש לחלק בין מליקה בחוץ ולבין שחוטי חוץ, א"כ בזה מתורץ היטב שלא רמיזא התוספתא הזו בקשר לשחט על החמץ בחוץ, כי בודאי יש לחלק בין שחיטה למליקה, כמו שכתבת. ולא ידעתי מה התמיהא.

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ב' מרץ 24, 2014 8:44 am

נצחנות בעלמא? כתב:איש ספר האם יש שדנים בענין נדב ואביהוא שמבואר שמתו בעוון אהרן כמפורש בקרא ובאהרן התאנף ד' להשמידו - זה כילוי בנים. והיינו בחטא העגל וקשיא והלא לא אחזו מעשה אבותיהם בידיהם, ואף דבקרא נזכר גם חטאם הפרטי, שהקריבו אש זרה, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, מ"מ מהפסוק הנ"ל נראה שלא היו נענשים אם לא שהיה גם חטא לאהרן אביהם.
והאם יש כאן דבר חדש שע"י צירוף חטאי בנים אכן נענשים בחטאי אבות?
וע"ד פלפול יש לדון דבשעת מעשה העגל היו קטנים וכבר נגזרה עליהם אז הגזירה, אלא שכגון זו צריך רב, אם מצינו עונש לגדולים על חטא שעשה אביהם בקטנותם?
ועכ"פ מענין האם עמדו כבר בזה.

המהר"ל בגור אריה (פרשת שמיני) עומד על זה. גם החת"ס באותה פרשה. ועוד הרבה גדולים וחשובים כבר עמדו בזה.

נצחנות בעלמא?

פלתי.
תמיהתו צודקת וכמו שביארתי, חבל שאתה כותב בלי לראות מה שקדמוך!
לגבי לא יומתו נתכוונתי האם רמיזא באנצ.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' מרץ 24, 2014 9:02 am

הרב פלתי יש"כ. גם אם מקום יש לחלק, הו"ל לאשמוענין כל כהאי גוונא. שהרי לדעת המשיגים על המנ"ח אינו חייב על שחוטי חוץ דהו"ל כמאן דחנקינן וכו', והוא דומה קצת למליקה בחוץ, אף שבאמת יש מקום לחלק.

נצחנות בעלמא? כתב:במחילה ר' איש ספר, אבל אי שמעינן מהאי תוספתא מידי שמעינן להיפוך, דהלא משנה שלימה שנינו זבחים קי"א א' מלק בחוץ פטור, וע"כ דוקיא דתוספתא דדוקא בעוף אם מלק בחוץ פטור אבל בשחיטת הקרבן חייב, מדהזכיר רק בעוף דמליקה הוא דוקא בפנים.

מקום למחשבה. ובכל אופן לר"ש שם גם מולק בחוץ חייב אאל"ט. אלא שהיא הלכה מיוחדת לשחוטי חוץ.
ובאמת יש לי מקום הרהור בזה, שהרי בירושלמי אמרו שעל קבלה והולכה על החמץ, אינו חייב, שכן מה שחיטה חייבים עליה בחוץ, אף כל דבר שחייבים עליו בחוץ, ומעתה ישל"ע שאולי יש לפטור מליקה בחוץ מטעם זה. או דתלי בר"ש ורבנן בזבחים שם. מה דעת החכמים דכאן? דברים הראויים לכותבם?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' מרץ 24, 2014 9:08 am

נצחנות בעלמא? כתב:לגבי לא יומתו נתכוונתי האם רמיזא באנצ.

: לא יומתו.jpg (313.38 KiB) נצפה 7983 פעמים

עי' ציון 90

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ב' מרץ 24, 2014 9:09 am

נצחנות בעלמא? כתב:פלתי.
לגבי לא יומתו נתכוונתי האם רמיזא באנצ.

אולי תפתח אשכול מידי דלא רמיזא באנצ.?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר