פורום אוצר החכמה

לבי במערב כתב:הכרתי ופלתי.

אין שם דבר בכרתי ופלתי בנידון....

נשלח לי המון תודות
כרתי סימן יח ס"ק ה

(ה) כל שהוא. בספר לחם הפנים נתן טעם לפגימה על פי סוד שמעכב הנשמה אשר בו, עיין שם. ושתיקותו יפה מדבורו, וח"ו ליתן טעם למצות ה', וכך היה הלכה למשה מסיני ואין בו טעם, כי בטעמים נותן מכשול בעו"ה, כי רבים אשר אין שומעים בקול הסוד ההוא, ותפק תורה להקל בדינים הללו:

מהו מראה המקום המצויין בספר הזה?

מהו ספר "גאה"ל"?

אשרי יושבי ביתך כתב:מהו מראה המקום המצויין בספר הזה?

מהו ספר "גאה"ל"?

תמיד יש לציין את שם הספר שממנו מצטטים.

בספר שממנו העתקת יש לוח ר"ת, ושם מפוענח: גור אריה הלוי, פי' על השו"ע לרב ממנטובה. (ישנו באוצר תחת השם: שלחן ערוך <מנטובה>).

יישר כח!
כ"ת יוכל להוריד לי מהאוצר? (משום שאין לי גישה לשם)
תודה מראש

אשרי יושבי ביתך כתב:כ"ת יוכל להוריד לי מהאוצר? (משום שאין לי גישה לשם)
תודה מראש

קחנו מה"ב. גור אריה, פינצי.

ייש"כ

מה שנכון נכון כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:מהו מראה המקום המצויין בספר הזה?
מהו ספר "גאה"ל"?

תמיד יש לציין את שם הספר שממנו מצטטים.
בספר שממנו העתקת יש לוח ר"ת, ושם מפוענח: גור אריה הלוי, פי' על השו"ע לרב ממנטובה. (ישנו באוצר תחת השם: שלחן ערוך <מנטובה>).

מה שנכון נכון כתב:קחנו מה"ב. גור אריה, פינצי.

רבי גור אריה הלוי (בעל הפי' על שו"ע) היה דודו של רבי גור אריה (ב"ר בנימין) פינצי.
ושמעתי שכותבי התולדות סברו בטעות שהיה אחי אחיו, ולכן הדביקו לדוד את שם המשפחה "פינצי", וכן כתבו על האחיין שהיה "לוי". והכל טעות. וכולם נגררים אחריהם.

שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' ל בהתחלה: מ"ח בשם מהר"ם ברבי.

ממזרח שמש כתב:שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' ל בהתחלה: מ"ח בשם מהר"ם ברבי.

אם כוונתם לתשובות של הגר"מ אריק זצ"ל לא מצאתי שם ר"ת אלו.
אך בדרך כלל הכוונה לס' מים חיים של הפרי חדש, וגם 'מתאים' שיביא דברים בשם מהר"ם ברבי

אליהו חיים כתב:

ממזרח שמש כתב:שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' ל בהתחלה: מ"ח בשם מהר"ם ברבי.

אם כוונתם לתשובות של הגר"מ אריק זצ"ל לא מצאתי שם ר"ת אלו.

במקום אחר בספרו כותב מ"ח בהקשר לשו"ת מים חיים (רפאפורט)

בקרו טלה כתב:

אליהו חיים כתב:

ממזרח שמש כתב:שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' ל בהתחלה: מ"ח בשם מהר"ם ברבי.

אם כוונתם לתשובות של הגר"מ אריק זצ"ל לא מצאתי שם ר"ת אלו.

אמרי יושר ב.PDF

במקום אחר בספרו כותב מ"ח בהקשר לשו"ת מים חיים (רפאפורט)

יש באמת לעיין בשו"ת מים חיים רפאפורט אבן העזר סי' י"ח מדיבור המתחיל נחזור לראשונות וכו' ואילך, דשם מדובר בענין דומה בענין דמהני דברים מוכיחים במקום שם האב אבל לא ראיתי שם מפורש בענין עדות על מלאכתו וגם לא בשם מהר"ם בריבי. (ואין כוונתי אלא להביא מראה מקום לפום ריהטא, ויש לי רק מהדורת הספר שבאוצה"ח בדפוס ישן).

אליהו חיים כתב:

ממזרח שמש כתב:שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' ל בהתחלה: מ"ח בשם מהר"ם ברבי.

אם כוונתם לתשובות של הגר"מ אריק זצ"ל לא מצאתי שם ר"ת אלו.
אך בדרך כלל הכוונה לס' מים חיים של הפרי חדש, וגם 'מתאים' שיביא דברים בשם מהר"ם ברבי

ליתא שם.

אליהו חיים כתב:

בקרו טלה כתב:

אליהו חיים כתב:

ממזרח שמש כתב:שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' ל בהתחלה: מ"ח בשם מהר"ם ברבי.

אם כוונתם לתשובות של הגר"מ אריק זצ"ל לא מצאתי שם ר"ת אלו.

אמרי יושר ב.PDF

במקום אחר בספרו כותב מ"ח בהקשר לשו"ת מים חיים (רפאפורט)

יש באמת לעיין בשו"ת מים חיים רפאפורט אבן העזר סי' י"ח מדיבור המתחיל נחזור לראשונות וכו' ואילך, דשם מדובר בענין דומה בענין דמהני דברים מוכיחים במקום שם האב אבל לא ראיתי שם מפורש בענין עדות על מלאכתו וגם לא בשם מהר"ם בריבי. (ואין כוונתי אלא להביא מראה מקום לפום ריהטא, ויש לי רק מהדורת הספר שבאוצה"ח בדפוס ישן).

ישר כח
גם שם ליתא. ויש גדולי האחרונים שנקטו כן כמו המהריב"ל וכו' אבל לפלא שהגר"מ אראק זצ"ל לא הזכירם בנידון זה.

ממזרח שמש כתב:שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' ל בהתחלה: מ"ח בשם מהר"ם ברבי.

נראה שהכוונה לסימן מ"ח בנודע ביהודה שהביא קודם.

רציני כתב:

ממזרח שמש כתב:שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' ל בהתחלה: מ"ח בשם מהר"ם ברבי.

נראה שהכוונה לסימן מ"ח בנודע ביהודה שהביא קודם.

ישר כוחכם נפלא מאד

ספר מנחם משיב נפש על מסכת ראש השנה דף כ: על רש"י ד"ה נולד קודם חצות.
הביא את הגהת הב"ח (נדפס בגליון בגמרות שלנו), וסיים:
הב"ח ובשסמ"ח

מה זה שסמ"ח?
תודה מראש.

כנמצא בתחלת הספר:
ובש"ס מענקיש חסר.

לבי במערב כתב:כנמצא בתחלת הספר:
ובש"ס מענקיש חסר.

ייש"כ גדול! אחד מדפוסי לעמברג (ממענקיש) נמצא בגוגל-בוקס

עדכון:
עיינתי בדפוס לעמברג (תרכ"ב), וראיתי שלא הדפיסו הגה"ה זו של הב"ח. והכוונה, אף ששאר הגהותיו נמצאות באותו דפוס, הגה"ה זו לא נמצאת שם.

מה זה ר"ת מו"ש?
ההקשר: "רב ודין מו"ש דק"ק פראג"

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מה זה ר"ת מו"ש?
ההקשר: "רב ודין מו"ש דק"ק פראג"

מורה שוה. ונכב"ב.

אמנם האשכול מיועד לכאורה לר"ת של שמות ספרים אבל ל"מ אשכול מתאים יותר


כתב מהר"א אדאדי בס' ויקרא אברהם (אהע"ז סי' כט ד' נט ע"ד): ויש להרגיש במאי דנקיט ואזיל כהרדב"ז והסכים דהכתיבה זו שאחורי הגט אינה כי אם לשופרא דמלתא, והרי למהריק"ש לא סליק שפיר דוקא כשהגט יצא קרוע מתחת ידי ב"ד או מיד הסופר, אבל מתחת ידי האשה אינו לראיה, והוא שם למעלה מזה הזכיר מד' מהריק"ש הנזכר והוא נמי מארי דאתרייהו בארץ מצרים למ"ר והא ודאי מני"ר מהריק"ש חשוב אחרון לגבי רבו הרדב"ז, מה גם בהגלות נגלות דהדר מר משמעתתיה בחה"ה הנז"ל דכל שקרוע קרע ב"ד שהוא שו"ע אינו עומד לראיה עוד עכ"ל.


מה זה למ"ר?

איש_ספר כתב:אמנם האשכול מיועד לכאורה לר"ת של שמות ספרים אבל ל"מ אשכול מתאים יותר

כתב מהר"א אדאדי בס' ויקרא אברהם (אהע"ז סי' כט ד' נט ע"ד): ויש להרגיש במאי דנקיט ואזיל כהרדב"ז והסכים דהכתיבה זו שאחורי הגט אינה כי אם לשופרא דמלתא, והרי למהריק"ש לא סליק שפיר דוקא כשהגט יצא קרוע מתחת ידי ב"ד או מיד הסופר, אבל מתחת ידי האשה אינו לראיה, והוא שם למעלה מזה הזכיר מד' מהריק"ש הנזכר והוא נמי מארי דאתרייהו בארץ מצרים למ"ר והא ודאי מני"ר מהריק"ש חשוב אחרון לגבי רבו הרדב"ז, מה גם בהגלות נגלות דהדר מר משמעתתיה בחה"ה הנז"ל דכל שקרוע קרע ב"ד שהוא שו"ע אינו עומד לראיה עוד עכ"ל.

מה זה למ"ר?

ראיתי שיש גירסה שזה למ"ד ולא למ"ר

איש_ספר כתב:אמנם האשכול מיועד לכאורה לר"ת של שמות ספרים אבל ל"מ אשכול מתאים יותר


כתב מהר"א אדאדי בס' ויקרא אברהם (אהע"ז סי' כט ד' נט ע"ד): ויש להרגיש במאי דנקיט ואזיל כהרדב"ז והסכים דהכתיבה זו שאחורי הגט אינה כי אם לשופרא דמלתא, והרי למהריק"ש לא סליק שפיר דוקא כשהגט יצא קרוע מתחת ידי ב"ד או מיד הסופר, אבל מתחת ידי האשה אינו לראיה, והוא שם למעלה מזה הזכיר מד' מהריק"ש הנזכר והוא נמי מארי דאתרייהו בארץ מצרים למ"ר והא ודאי מני"ר מהריק"ש חשוב אחרון לגבי רבו הרדב"ז, מה גם בהגלות נגלות דהדר מר משמעתתיה בחה"ה הנז"ל דכל שקרוע קרע ב"ד שהוא שו"ע אינו עומד לראיה עוד עכ"ל.


מה זה למ"ר?

ראיתי את הר"ת "למ"ר" בספרי מחברים ספרדים בדר"כ בצירוף "כתוב למ"ר" והוא כשמביאים דברי איזה חכם או ספר [קדמון או שלא], והכוונה לפרפראזה על לשון התפילות "כתוב לאמר", ולכן שמו בו סימן ר"ת לומר שהוא רמז, והכוונה "כתוב למר" וכהגיית הספרדים מילת "מר" [כמו "וכן למר", או "מר אבי"] כ"מור", הנשמע כמו "כתוב לאמר".

ומעתה לענייננו: נלענ"ד שהוא על אותה הדרך, שהכוונה למליצה על הפסוק "[ויאמר ה' אל משה ואל אהרן] בארץ מצרים לאמר", והרמיזה על מש"כ לפני כן בסמוך שארץ מצרים היא "אתרייהו דמהריק"ש" והוא "מארי דאתרייהו", ומיד באה המליצה "בארץ מצרים למר" [היינו שהיא כמו שייכת לו, היא "למר"] הנהגה כנ"ל בפי הספרדים "למור", וסימן בר"ת לומר שהיא מליצה עה"פ "בארץ מצרים לאמר". והכוונה שמהריק"ש הוא מרא דאתרא דמצרים.

תודה רבה למשיבים!

איש_ספר כתב:כתב מהר"א אדאדי בס' ויקרא אברהם (אהע"ז סי' כט ד' נט ע"ד): ויש להרגיש במאי דנקיט ואזיל כהרדב"ז והסכים דהכתיבה זו שאחורי הגט אינה כי אם לשופרא דמלתא, והרי למהריק"ש לא סליק שפיר דוקא כשהגט יצא קרוע מתחת ידי ב"ד או מיד הסופר, אבל מתחת ידי האשה אינו לראיה, והוא שם למעלה מזה הזכיר מד' מהריק"ש הנזכר והוא נמי מארי דאתרייהו בארץ מצרים למ"ר והא ודאי מני"ר מהריק"ש חשוב אחרון לגבי רבו הרדב"ז, מה גם בהגלות נגלות דהדר מר משמעתתיה בחה"ה הנז"ל דכל שקרוע קרע ב"ד שהוא שו"ע אינו עומד לראיה עוד עכ"ל.
מה זה למ"ר?

דרך אגב, מה שכתב בס' ויקרא אברהם שם דף נ"ט ע"ג (ד"ה וראיתי), "וראיתי להרב המגיה בספר קול אליהו ח"ב במחנהו ששם דף כ"ו הביא מדברי מהריק"ש והרדב"ז",
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=130&book=10984
אולי יש שם ט"ס, ובמקום "דף כ"ו" צ"ל: סי' פ"ו, ראה שם ס' קול אליהו (ישראל) ח"ב, במחנהו [=מחנה ישראל] סי' פ"ו (דף ק"ב ע"ד), ד"ה אה"ב [=אמר הבן].
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

איש_ספר כתב:תודה רבה למשיבים!

ומה המסקנה של כת"ר?

וונדרבר כתב:דרך אגב, מה שכתב בס' ויקרא אברהם שם דף נ"ט ע"ג (ד"ה וראיתי), "וראיתי להרב המגיה בספר קול אליהו ח"ב במחנהו ששם דף כ"ו הביא מדברי מהריק"ש והרדב"ז",
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=130&book=10984
אולי יש שם ט"ס, ובמקום "דף כ"ו" צ"ל: סי' פ"ו, ראה שם ס' קול אליהו (ישראל) ח"ב, במחנהו [=מחנה ישראל] סי' פ"ו (דף ק"ב ע"ד), ד"ה אה"ב [=אמר הבן].
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

העירו לי באישי, שכבר כתבו את זה במקום אחר
viewtopic.php?f=7&t=43776&start=1520#p695017

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

איש_ספר כתב:תודה רבה למשיבים!

ומה המסקנה של כת"ר?

מחקתי את זה מהציטוט שלי ובלצ"ג. השארתי למהדיר ויקרא אברהם לשבור את ראשו.

ביקשוני לעלות

כתב רבי שמריהו יצחק בלוך

י צריכין להבין כל הפרשה מוקשה, קודם ביקש אחוזת קבר ואח"כ ופגעו לי גו' ויתן לי מערת המכפלה אשר לו וגו', רבים הקשו מדוע לא אמר תיכף כי נתן כסף מלא, ראיתי בספר ד"י דד"ע כי חפץ שיאמינו בדברי הבורא כי נתן לו את הארץ לכן לא חשב ליתן כסף רק תנו לי, רק כאשר ענו בני חת ולא עפרן אדוני כמו במ"ר אדון אתה נשיא עלינו וכו' איש ממנו לא יכלה גו', אז ביקש מקום מובחר כי עפרן הלך משם וזה שאמר וכתוב ויען עפרן גו' לא אדוני שמעני, כי לא האמין וביקש שיחשב כי מתנה נותן לאברהם אבינו את השדה ואברהם אבינו אמר דוקא באזני בני חת כי השדה שלו בלא"ה רק הכסף אשר נותן מתנה המה, עד אח"כ אמר עפרן ארץ ארבע מאות שקל כסף וגו' מה היא אינו כדאי להתוכח עבור זה מי הוא המקבל מתנה וד"נ

לאיזה ספר כוונתו?
הנה כתב היד

איש_ספר כתב:ביקשוני לעלות

כתב רבי שמריהו יצחק בלוך

י צריכין להבין כל הפרשה מוקשה, קודם ביקש אחוזת קבר ואח"כ ופגעו לי גו' ויתן לי מערת המכפלה אשר לו וגו', רבים הקשו מדוע לא אמר תיכף כי נתן כסף מלא, ראיתי בספר ד"י דד"ע כי חפץ שיאמינו בדברי הבורא כי נתן לו את הארץ לכן לא חשב ליתן כסף רק תנו לי, רק כאשר ענו בני חת ולא עפרן אדוני כמו במ"ר אדון אתה נשיא עלינו וכו' איש ממנו לא יכלה גו', אז ביקש מקום מובחר כי עפרן הלך משם וזה שאמר וכתוב ויען עפרן גו' לא אדוני שמעני, כי לא האמין וביקש שיחשב כי מתנה נותן לאברהם אבינו את השדה ואברהם אבינו אמר דוקא באזני בני חת כי השדה שלו בלא"ה רק הכסף אשר נותן מתנה המה, עד אח"כ אמר עפרן ארץ ארבע מאות שקל כסף וגו' מה היא אינו כדאי להתוכח עבור זה מי הוא המקבל מתנה וד"נ

לאיזה ספר כוונתו?
הנה כתב היד

בלוך.jpg

ראה דרכי יוסף (אדל) ח"א דף קסו.

יפה, אכן כך נראה.

ומש"כ כציון המקום בספר "דד"ע" כנראה הכוונה לשם הדרוש, אלא שאולי כתב מהזיכרון ולכן כתב בציון המ"מ "דרוש דרך עבודה", ובאמת הוא ב"דרוש דרך חקירה". ויל"ע.

דוב גרין כתב:

איש_ספר כתב:ביקשוני לעלות

כתב רבי שמריהו יצחק בלוך

י צריכין להבין כל הפרשה מוקשה, קודם ביקש אחוזת קבר ואח"כ ופגעו לי גו' ויתן לי מערת המכפלה אשר לו וגו', רבים הקשו מדוע לא אמר תיכף כי נתן כסף מלא, ראיתי בספר ד"י דד"ע כי חפץ שיאמינו בדברי הבורא כי נתן לו את הארץ לכן לא חשב ליתן כסף רק תנו לי, רק כאשר ענו בני חת ולא עפרן אדוני כמו במ"ר אדון אתה נשיא עלינו וכו' איש ממנו לא יכלה גו', אז ביקש מקום מובחר כי עפרן הלך משם וזה שאמר וכתוב ויען עפרן גו' לא אדוני שמעני, כי לא האמין וביקש שיחשב כי מתנה נותן לאברהם אבינו את השדה ואברהם אבינו אמר דוקא באזני בני חת כי השדה שלו בלא"ה רק הכסף אשר נותן מתנה המה, עד אח"כ אמר עפרן ארץ ארבע מאות שקל כסף וגו' מה היא אינו כדאי להתוכח עבור זה מי הוא המקבל מתנה וד"נ

לאיזה ספר כוונתו?
הנה כתב היד

בלוך.jpg

ראה דרכי יוסף (אדל) ח"א דף קסו.

יש"כ!

דוב גרין כתב:

איש_ספר כתב:כתב רבי שמריהו יצחק בלוך
...
לאיזה ספר כוונתו?

ראה דרכי יוסף (אדל) ח"א דף קסו.

יש לציין שהמחבר רבי שמריהו יצחק בלוך בספרו "דברי שמריהו יצחק", נוהג גם שם להשתמש בראשי תיבות לא כ"כ מצויים.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=29&book=610183
(משום מה, באוצר החכמה לא נרשם שם המחבר על הספר הנ"ל, אלא שם העורך בלבד).

יש ספרים שבראשיהם כתוב מצד אחד יצ"ו ובשני עש"ו. מישהו יודע במה מדובר?

כמדומה, דרך כלל: יְ֝"י֗ צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי, עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ. וכנכב"ב.

סברתו בידו כתב:יש ספרים שבראשיהם כתוב מצד אחד יצ"ו ובשני עש"ו. מישהו יודע במה מדובר?

יש הכותבים עמ"י עש"ו שהוא עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ

מה הראשי תיבות בתוך ספר זכרון זאת משלי ל"ח ע"א

https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=104615


וזה לשון קדשו: וכל רגע שאינם חושבים על הבורא ברוך הוא עוברים במ"א וי"ר וזכ"י

שנזכה לזכור את הבורא ב"ה וב"ש תמיד אמן