פורום אוצר החכמה

שבענו מטובך כתב:בסדר רב עמרם גאון ז"ל מהדורת ווארשא תרכ"ה דף נט ע"א.

613מצו כתב:בספרו "טהרת המים" חכם אברהם בן נחמן הכהן מפנה לספר "שומר אמונים" במערכת הה"א אות צ"ג. על איזה ספר הוא מדבר?

2024-05-05 11_38_28-אוצר החכמה.png

יהודה בן יעקב כתב:

613מצו כתב:בספרו "טהרת המים" חכם אברהם בן נחמן הכהן מפנה לספר "שומר אמונים" במערכת הה"א אות צ"ג. על איזה ספר הוא מדבר?

2024-05-05 11_38_28-אוצר החכמה.png

הוא מצטט מספר 'לב חיים' ח"ב, ושם הוא מביא מהרב בעל 'השומר אמת' בקו"א לספרו ויקרא אברהם (אות סא)

613מצו כתב:

יהודה בן יעקב כתב:

613מצו כתב:בספרו "טהרת המים" חכם אברהם בן נחמן הכהן מפנה לספר "שומר אמונים" במערכת הה"א אות צ"ג. על איזה ספר הוא מדבר?

2024-05-05 11_38_28-אוצר החכמה.png

הוא מצטט מספר 'לב חיים' ח"ב, ושם הוא מביא מהרב בעל 'השומר אמת' בקו"א לספרו ויקרא אברהם (אות סא)

יישר כחך. עכשיו מובן למה הספר "שומר אמונים" לא היה לפניו :)

גיורא בשמי שמיא כתב:בספר שירי קודש להר' דוד סעדון מובא מ'הרב חזה התנופה, הביאו הרב אורח צדיקים'
שני הספרים לא נמצאים (ככל אשר עלו בחיפושי) באוצר.
האם ידוע לאי מי מיהו הרב 'חזה התנופה'? ומיהו הרב 'אורח צדיקים'?

באתי רק להעיר כתב:בחידושי מהרי"ט לרבי יוסף מטראני עמ"ס שבת דף ד ע"א בד"ה והא דכתבו התוס', כותב: הקשה מהרי"ט נר"ו.
מישהו מחכמי הפורום הנכבדים יודע אולי מי הוא מהרי"ט הלז?
יש לציין שהוא מביא ממנו גם בחי' לדף כו ע"ב בד"ה והא דמהדר, וכן לדף כז ע"א בד"ה אלא הא. אבל בחי' לשאר המסכתות (קידושין וכתובות) לא נזכר כלל.
לכאורה צריך לחפש אצל בני דורו, שהרי מזכירו בברכת החיים ('נר"ו').
יישר כח למסייעים!

אליהו חיים כתב:

באתי רק להעיר כתב:בחידושי מהרי"ט לרבי יוסף מטראני עמ"ס שבת דף ד ע"א בד"ה והא דכתבו התוס', כותב: הקשה מהרי"ט נר"ו.
מישהו מחכמי הפורום הנכבדים יודע אולי מי הוא מהרי"ט הלז?
יש לציין שהוא מביא ממנו גם בחי' לדף כו ע"ב בד"ה והא דמהדר, וכן לדף כז ע"א בד"ה אלא הא. אבל בחי' לשאר המסכתות (קידושין וכתובות) לא נזכר כלל.
לכאורה צריך לחפש אצל בני דורו, שהרי מזכירו בברכת החיים ('נר"ו').
יישר כח למסייעים!

כנראה רבינו יוסף טיאטצק מגדולי דורו של הב"י שהשם הגדולים מעיד עליו שהיה ראוי לחבר ספר הב"י והיה לו מגיד מן השמים ע"ד שהיה למרן הב"י [ולכן המהרי"ט מטראני מכונה בפי הקדמונים מהרימ"ט להכיר דמכוונים אליו] (מבוא לס' פורת יוסף, דפוס ירושלים תש"ס).

ושא_נס כתב:במסכת בכורות דפוס פפד"א תנ"ט בשמות הפועלים:
"ועל ידי הפרעסין ציהר יששכר בן כהר"ר זעלקי בן ר' ליב ר' חיים ב"ש מק"ק פראג הבירה".
א. מה הוא ר"ת "ב"ש"?
ב. האם ר' ליב הוא בנו של ר' חיים, או שר' ליב ור' חיים הם אותו האדם?
(ר' יששכר הנזכר מצוי כפועל גם במסכת עירובין דפוס ברלין ופפד"א תע"ו בצורה זו: "ועל ידי הפועל במלאכת הקודש דרוקר יששכר בן כהר"ר זעלקי ז"ל מק"ק פראג הבירה הדר ק"ק פפ"ד [פרנקפורט דאדרה] ולע"ע בקק"ב [בק"ק ברלין]". וגם במדרש רבה דפוס פפד"א תצ"ב מגילות דף פד ע"ב: "על ידי הפועל העוסק במלאכת הקודש הפרעסין ציהר יששכר בן כהר"ר זעלקי ר"ל ר"ח [ר' ליב ר' חיים] ב"ש ז"ל מפראג הדר לע"ע פה ק"ק פ"פ דאדרה". ומן הסתם הוא מצוי בעוד כמה מקומות בדפוסי התלמוד וכדומה אשר טרם העתקתים).
**
בנוסף במדרש רבה דפוס פפד"א תצ"ב הנזכר:
"על ידי הפועל במלאכת הקודש הדרוקר יצחק אייזק בן כמר אלי' ז"ל מק"ק ראגשנא הגליל[!] פוזנא".
כיצד נקראת כהיום העיר/עיירה ראגשנא?
תודה רבה

רציני כתב:על ר' ליב ר' חיים
עיין במשפחות ק"ק פראג עמוד 63 בגאשלר כתוב: תל"ח מנחם, בונא בת האל' מו' זעלקי - אשת הקצין ר' ליב ר"ח ב"ש.
וצ"ע.

יהודה בן יעקב כתב:

רציני כתב:על ר' ליב ר' חיים
עיין במשפחות ק"ק פראג עמוד 63 בגאשלר כתוב: תל"ח מנחם, בונא בת האל' מו' זעלקי - אשת הקצין ר' ליב ר"ח ב"ש.
וצ"ע.

לא הבנתי מה הצ"ע
לבונא ובעלה ר' ליב (בן ר' חיים ב"ש) היה בן זעלקי (הקרוי ע"ש אביה), ובנו יששכר היה הפועל בהדפסת הש"ס בשנת תנ"ט.

מיללער כתב:בס' ראשית ביכורים עמ"ס בכורות (למהר"א וויינבערג זצוק"ל) לדף מה: בד"ה בגמ' והנושא נשים בעבירה, מביא תשו' חת"ס בליקוטים סי' י"ב בשם שו"ת ר"א מזרחי סי' נ"ט דכהן שנושא נשים בעבירה פסול מדינא לעבוד עבודה כ"ז שהוא נשוי בה ויש לו שם חלל מה"ת, והא דאמרינן בגמ' דהוא אינו מתחלל היינו שאינו נשאר בחילולו דיש לו תקנה לגרשה עיי"ש - ומסיים ע"ז הראשית ביכורים "וכן מפורש בפי' המשניות להרמב"ם עיי"ש" ובסוגריים (במהדורת י-ם תשס"ו) ציינו "פ"ג מ"ז".

במס' בכורות פ"ג משנה ז' לא נמצא בכלל דבר מזה, וחשבתי שיש כאן טעות סופר והכוונה לפרק ז' משנה ז' והוא המשנה דהנושא נשים בעבירה, אבל לא מצאתי שם בפיהמ"ש שיתייחס לענין חילול הכהן.

מה שנכון נכון כתב:

מיללער כתב:בס' ראשית ביכורים עמ"ס בכורות (למהר"א וויינבערג זצוק"ל) לדף מה: בד"ה בגמ' והנושא נשים בעבירה, מביא תשו' חת"ס בליקוטים סי' י"ב בשם שו"ת ר"א מזרחי סי' נ"ט דכהן שנושא נשים בעבירה פסול מדינא לעבוד עבודה כ"ז שהוא נשוי בה ויש לו שם חלל מה"ת, והא דאמרינן בגמ' דהוא אינו מתחלל היינו שאינו נשאר בחילולו דיש לו תקנה לגרשה עיי"ש - ומסיים ע"ז הראשית ביכורים "וכן מפורש בפי' המשניות להרמב"ם עיי"ש" ובסוגריים (במהדורת י-ם תשס"ו) ציינו "פ"ג מ"ז".

במס' בכורות פ"ג משנה ז' לא נמצא בכלל דבר מזה, וחשבתי שיש כאן טעות סופר והכוונה לפרק ז' משנה ז' והוא המשנה דהנושא נשים בעבירה, אבל לא מצאתי שם בפיהמ"ש שיתייחס לענין חילול הכהן.

במהדורה הישנה של הראשית בכורים "פ"ג דסוטה מ"ז". ואכן איתא שם.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:יש מהדרין שהדיו שבה כותבים את האותיות יהיה מונח בכלי נאה של קריסטל וכדומה. כן הביא בנט"ג משם משנת אברהם. היכן המשנת אברהם?

מה שנכון נכון כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:יש מהדרין שהדיו שבה כותבים את האותיות יהיה מונח בכלי נאה של קריסטל וכדומה. כן הביא בנט"ג משם משנת אברהם. היכן המשנת אברהם?

צויין שם לסי' א, ולא מצאתי לא שם ולא בסי' טו.

מה שנכון נכון כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בקיצור המצאה.

אולי צריך לחפש יותר. אפשר לשאול אותו.

חיס כתב:לא חייב להיות המצאה יש מקור קדום...

בספר קול סופרים בשם גאון וקדוש (איני יודע מיהו) (סימן ד' הלכה טז)

וזה לשונו" כלים הנצרכים להסופר יראה שיהיה נאה ומהודרים כי הידור מצוה.

אולי המקור (וזה הגאון וקדוש) בספר חסידים אות קכ"ט : כבר ה' מהונך אתה קונה ארגז לשמור כסף וזהב,

יותר יש לך לקנות ארגז "נאה" להצניע ספריך ותפילין.

מה שנכון נכון כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בקיצור המצאה.

אולי צריך לחפש יותר. אפשר לשאול אותו.

מקוה כתב:בסוף ספר מזוזות מלכים על הל' מזוזה מהגאון ר' משה צבי לאנדא ע"ה דומ"ץ קליינווארדיין ומח"ס שלחן מלכים ועוד, נדפס קונטרס הוספות ע"י המדפיס מחדש בשנת תשל"ג בעילום שם ובתחילת הקונטרס מופיע הסכמה מהעד"ח להמו"ל ושמו נכתב בר"ת הרה"ג ר' צ כ , יש מישהו יודע מי הוא זה?

Screenshot 2024-05-23 222002.jpg

אליה רבה סימן נא סק"ד כתב:ואין להפסיק כלל בין ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד כמו שאין להפסיק בין ה' אלקיכם לאמת, כן משמע בפסקי תוס'

במסתרים כתב:

אליה רבה סימן נא סק"ד כתב:ואין להפסיק כלל בין ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד כמו שאין להפסיק בין ה' אלקיכם לאמת, כן משמע בפסקי תוס'

איה מקומו?

מרא דאתרא כתב:גליא רזא

הוד_והדר כתב:

מקוה כתב:בסוף ספר מזוזות מלכים על הל' מזוזה מהגאון ר' משה צבי לאנדא ע"ה דומ"ץ קליינווארדיין ומח"ס שלחן מלכים ועוד, נדפס קונטרס הוספות ע"י המדפיס מחדש בשנת תשל"ג בעילום שם ובתחילת הקונטרס מופיע הסכמה מהעד"ח להמו"ל ושמו נכתב בר"ת הרה"ג ר' צ כ , יש מישהו יודע מי הוא זה?

Screenshot 2024-05-23 222002.jpg

צבי כהנא סופר סת"ם בירושלים, הוציא לאור כמה ספרי ליקוטים בעניני סת"ם

איקטורין כתב:בה"ל סי' תרכ"ח: וראיתי מי שמסתפק לרבא דס"ל טעם פסול סוכה שלמעלה מעשרים הוא משום דדירת עראי בעינן דוקא ולמעלה מעשרים אין יכול לעשותה עראי בענינינו אי מותר לבנותה תוך כ' מגגה של תחתונה אחרי שהיא גבוה יותר מעשרים מן הארץ? ולענ"ד פשוט דשרי דהא איתא בגמרא ופוסקים דיוכל לבנות הסוכה אפילו במחיצות של ברזל דהוא קבוע אלא דצותה התורה שיבנה הסוכה בגובה באופן שתהיה יכולה להתקיים ע"י מחיצת עראי ושיערו חכמים שהוא רק עד עשרים אמה, וה"נ בענינינו הרי הסוכה העליונה שהיא פחותה מעשרים ובה הוא רוצה לקיים מצות סוכה יכולה להתקיים ע"י דפנות עראי דהיינו מגגה של תחתונה ולמעלה עד סככה היה יכול לבנות עראי. וכן מוכח מספר בכורי יעקב שסובר כן לדינא, אך לא ביאר טעמו.
יש היודע מיהו?

רציני כתב:

איקטורין כתב:בה"ל סי' תרכ"ח: וראיתי מי שמסתפק לרבא דס"ל טעם פסול סוכה שלמעלה מעשרים הוא משום דדירת עראי בעינן דוקא ולמעלה מעשרים אין יכול לעשותה עראי בענינינו אי מותר לבנותה תוך כ' מגגה של תחתונה אחרי שהיא גבוה יותר מעשרים מן הארץ? ולענ"ד פשוט דשרי דהא איתא בגמרא ופוסקים דיוכל לבנות הסוכה אפילו במחיצות של ברזל דהוא קבוע אלא דצותה התורה שיבנה הסוכה בגובה באופן שתהיה יכולה להתקיים ע"י מחיצת עראי ושיערו חכמים שהוא רק עד עשרים אמה, וה"נ בענינינו הרי הסוכה העליונה שהיא פחותה מעשרים ובה הוא רוצה לקיים מצות סוכה יכולה להתקיים ע"י דפנות עראי דהיינו מגגה של תחתונה ולמעלה עד סככה היה יכול לבנות עראי. וכן מוכח מספר בכורי יעקב שסובר כן לדינא, אך לא ביאר טעמו.
יש היודע מיהו?

כמו שכתבו במקום אחר הרבה מקורות של המשנה ברורה הם מהפתחי עולם ומטעמי השלחן. בדקתי שם והוא דן בזה אבל לא כל כך כמו ספק. עיין שם.

ספרים וועלט כתב:ראיתי מציינים לספר צפנת פענח (להגאון הרוגוצ'ובי זצ"ל) חלק "מילואים" דף וכו', לאיזה חלק הכוונה? או באיזה חלק נמצא המילואים?