פורום אוצר החכמה

תורה מפוארת כתב:

תורה מפוארת כתב:

עזריאל ברגר כתב:

תורה מפוארת כתב:איך יתכן יום טוב שיש שצמים בו ולא מסיבת תענית חלום וכדו' [וכמובן לא יוה"כ]

א. ראש השנה.
ב. יג אדר הוא יו"ט במגילת תענית.
ג. ערב פסח.

תשובה ב'מתקרב

ח וט אדר הם ימים טובים במגילת תענית, וט' הוא תענית צדיקים כמובא בשו"ע

חגי פאהן כתב:

לבנון כתב:חמש מפרשיות התורה, שלפחות חמישית מהפסוקים שבכל אחת מהן, מתחילים באותה התיבה.
>>אותה התיבה ממש באותיותיה ובנקודותיה (לא כולל דגשים), ללא תוספות של וא"ו החיבור וכד'<<

בינתיים מצאתי שתים: תרומה - 28/96, ויקהל - 33/121.

לבנון כתב:חמש מפרשיות התורה, שלפחות חמישית מהפסוקים שבכל אחת מהן, מתחילים באותה התיבה.
>>אותה התיבה ממש באותיותיה ובנקודותיה (לא כולל דגשים), ללא תוספות של וא"ו החיבור וכד'<<

הפשטן כתב:

לבנון כתב:חמש מפרשיות התורה, שלפחות חמישית מהפסוקים שבכל אחת מהן, מתחילים באותה התיבה.
>>אותה התיבה ממש באותיותיה ובנקודותיה (לא כולל דגשים), ללא תוספות של וא"ו החיבור וכד'<<

למה כתבת "חמישית" ולא "רבע"?

לבנון כתב:

הפשטן כתב:

לבנון כתב:חמש מפרשיות התורה, שלפחות חמישית מהפסוקים שבכל אחת מהן, מתחילים באותה התיבה.
>>אותה התיבה ממש באותיותיה ובנקודותיה (לא כולל דגשים), ללא תוספות של וא"ו החיבור וכד'<<

למה כתבת "חמישית" ולא "רבע"?

בגלל תזריע
ואולי גם בגלל הפרשה החמישית שטרם נמצאה...

הפשטן כתב:

לבנון כתב:

הפשטן כתב:

לבנון כתב:חמש מפרשיות התורה, שלפחות חמישית מהפסוקים שבכל אחת מהן, מתחילים באותה התיבה.
>>אותה התיבה ממש באותיותיה ובנקודותיה (לא כולל דגשים), ללא תוספות של וא"ו החיבור וכד'<<

למה כתבת "חמישית" ולא "רבע"?

בגלל תזריע
ואולי גם בגלל הפרשה החמישית שטרם נמצאה...

אם כתבת "חמישית" בגלל תזריע ואולי גם בגלל עוד פרשה חמישית שטרם נמצאה, אז יכולת לכתוב "שישית" בגלל פרשה שישית שטרם נמצאה...

חגי פאהן כתב:בלק! 'ויאמר' - 21 מתוך 105, חמישית בדיוק.

לבנון כתב:

הפשטן כתב:

לבנון כתב:

הפשטן כתב:

לבנון כתב:חמש מפרשיות התורה, שלפחות חמישית מהפסוקים שבכל אחת מהן, מתחילים באותה התיבה.
>>אותה התיבה ממש באותיותיה ובנקודותיה (לא כולל דגשים), ללא תוספות של וא"ו החיבור וכד'<<

למה כתבת "חמישית" ולא "רבע"?

בגלל תזריע
ואולי גם בגלל הפרשה החמישית שטרם נמצאה...

אם כתבת "חמישית" בגלל תזריע ואולי גם בגלל עוד פרשה חמישית שטרם נמצאה, אז יכולת לכתוב "שישית" בגלל פרשה שישית שטרם נמצאה...

כשאתה תשאל את השאלה, תשאלנה כרצונך, ואני אשאל את שאלותי כרצוני.

ואכן אתה מוזמן להעלות בזה שאלה בנוסח זה:
היכן יש בתורה פרשה שלפחות שליש מהפסוקים בה מתחילים באותה התיבה.
היכן יש בתורה שתי פרשיות שלפחות רבע מהפסוקים בה מתחילים באותה התיבה.
היכן יש בתורה שתי פרשיות שלפחות חמישית מהפסוקים בה מתחילים באותה התיבה.
היכן יש בתורה שתי פרשיות שלפחות רבע מהפסוקים בה מתחילים באותה התיבה.
היכן יש בתורה X פרשיות שלפחות שישית מהפסוקים בה מתחילים באותה התיבה.
היכן יש בתורה X פרשיות שלפחות שביעית מהפסוקים בה מתחילים באותה התיבה.
וכן הלאה על זו הדרך

לבנון כתב:

חגי פאהן כתב:בלק! 'ויאמר' - 21 מתוך 105, חמישית בדיוק.

תפסת אותי בפרשה שלא חשבתי עליה
ישנה פרשה נוספת העונה על שאלה זו

גלאגוזים כתב:תזריע 16/67

הפשטן כתב:בדרך כלל - אין ברכה על ברכה, למשל אין ברכה - על ברכת המזון או - על ברכת התורה, וכדומה.
מהו היוצא מן הכלל?

בן ראובן כתב:

הפשטן כתב:בדרך כלל - אין ברכה על ברכה, למשל אין ברכה - על ברכת המזון או - על ברכת התורה, וכדומה.
מהו היוצא מן הכלל?

ברכת כהנים כמובן.

חגי פאהן כתב:שמות - 'ויאמר' 30 פעם מתוך 124.
בחוקותי - 'ואם' 22 מתוך 78.
כי תצא - 'כי' 28 מתוך 110.
כי תצא - 'לא' 25 מתוך 110.

גלאגוזים כתב:תזריע 16/67

בתזריע גם 'ואם' 16, וגם 'וראה' 16, מתוך 67.

הפשטן כתב:

בן ראובן כתב:

הפשטן כתב:בדרך כלל - אין ברכה על ברכה, למשל אין ברכה - על ברכת המזון או - על ברכת התורה, וכדומה.
מהו היוצא מן הכלל?

ברכת כהנים כמובן.

כמובן.

לבנון כתב:

הפשטן כתב:

בן ראובן כתב:

הפשטן כתב:בדרך כלל - אין ברכה על ברכה, למשל אין ברכה - על ברכת המזון או - על ברכת התורה, וכדומה.
מהו היוצא מן הכלל?

ברכת כהנים כמובן.

כמובן.

זה לא יוצא מהכלל. כי הכלל הוא שעל מצוה שענינה ברכה לה' לא תיקנו ברכה, כי המצוה גופא היא ברכה לה'. אבל מצוה שהיא ברכה לעם ישראל, אינה נכללת בכלל הזה, וממילא ברכת כהנים אינה יוצאת מהכלל.

בן ראובן כתב:

לבנון כתב:

הפשטן כתב:

בן ראובן כתב:

הפשטן כתב:בדרך כלל - אין ברכה על ברכה, למשל אין ברכה - על ברכת המזון או - על ברכת התורה, וכדומה.
מהו היוצא מן הכלל?

ברכת כהנים כמובן.

כמובן.

זה לא יוצא מהכלל. כי הכלל הוא שעל מצוה שענינה ברכה לה' לא תיקנו ברכה, כי המצוה גופא היא ברכה לה'. אבל מצוה שהיא ברכה לעם ישראל, אינה נכללת בכלל הזה, וממילא ברכת כהנים אינה יוצאת מהכלל.

זה יוצא מהכלל שכלל הפשטן - "אין ברכה על ברכה". אתה מדבר על כלל אחר.

הפשטן כתב:א. בדרך כלל אין ברכה על ברכה.
ב. היוצא מן הכלל - ברכת כהנים.

ביקורת תהיה כתב:

הפשטן כתב:א. בדרך כלל אין ברכה על ברכה...

א. נוסח הכלל הוא: לא ניתקנה ברכה על מצוה שענינה אמירה בפה, כגון ודוי מעשר ומקרא ביכורים, קריאת שמע וסיפור יציאת מצרים, מלבד קריאת המגילה וקריאת ההלל.

ביקורת תהיה כתב:הברכה על נשיאות כפים – סלסול הוא שנהגו הכהנים בעצמם, כמשתמע מתשובתו של רבי אלעזר בן שמוע לשאלת תלמידיו 'במה הארכת ימים': 'מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי בֵּית הַכְּנֶסֶת קַפֶּנְדַּרְיָא, וְלֹא פָסַעְתִּי עַל רָאשֵׁי עַם קֹדֶשׁ, וְלֹא נָשָׂאתִי כַפַּי בְּלֹא בְרָכָה'.

הפשטן כתב:כיצד עלה על דעתך, לצטט מתוך פי נוסח שמעולם לא יצא ממני?

אֶחָד הַנּוֹדֵר מִפִּי עַצְמוֹ אוֹ שֶׁהִדִּירוֹ חֲבֵרוֹ וְאָמַר אָמֵן אוֹ דָּבָר שֶׁעִנְיָנוֹ כְּעִנְיַן אָמֵן שֶׁהוּא קַבָּלַת דְּבָרִים.

ביקורת תהיה כתב:בני זוג שנתגיירו והם אסורים זה בזה (לחד מאן דאמר).

ביקורת תהיה כתב:

ביקורת תהיה כתב:בני זוג שנתגיירו והם אסורים זה בזה (לחד מאן דאמר).

זוג עמוני, לדעת רבי יהודה דקהל גרים איקרי קהל.

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת קידושין פרק ד הלכה א
מתחלת הקציר עד נתך מים עליהם. מלמד שהיו תלויין מששה עשר בניסן עד שבעה עשר במרחשון

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אדם עמד במקום ולא עשה דבר עבר איסור תורה.
בא אדם אחר עמד לידו, השני עבר איסור, הראשון לא עבר היכי משכח"ל? [לא בשבת]

עזריאל ברגר כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אדם עמד במקום ולא עשה דבר עבר איסור תורה.
בא אדם אחר עמד לידו, השני עבר איסור, הראשון לא עבר היכי משכח"ל? [לא בשבת]

ילמדנו רבינו?

דמשק כתב:

עזריאל ברגר כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אדם עמד במקום ולא עשה דבר עבר איסור תורה.
בא אדם אחר עמד לידו, השני עבר איסור, הראשון לא עבר היכי משכח"ל? [לא בשבת]

ילמדנו רבינו?

הראשון בן אדם בריא, השני חולה קורונה.

עזריאל ברגר כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אדם עמד במקום ולא עשה דבר עבר איסור תורה.
בא אדם אחר עמד לידו, השני עבר איסור, הראשון לא עבר היכי משכח"ל? [לא בשבת]

ילמדנו רבינו?

באר בשדה כתב:

עזריאל ברגר כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אדם עמד במקום ולא עשה דבר עבר איסור תורה.
בא אדם אחר עמד לידו, השני עבר איסור, הראשון לא עבר היכי משכח"ל? [לא בשבת]

ילמדנו רבינו?

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=50017&p=611482&hilip611482#p611482

יוסף חיים אוהב ציון כתב:חידה. מי כשר לעשות את המצוה, אפילו שבכל המצוות מעשה שלו לא חשוב כלל
מעשה ומדוע?

עזריאל ברגר כתב:איזה איסור עבר השני?