שפה ברורה כתב:שו"ת נשמת חיים (בערלין) יו"ד עמוןד 307 מעמודי האוצר
ייש"כ
שפה ברורה כתב:שו"ת נשמת חיים (בערלין) יו"ד עמוןד 307 מעמודי האוצר
ייש"כ
מה שנכון נכון כתב:
ויצמח פורקניה כתב:מי יכול להעלות לי
מספר חמד שלמה להגה"צ אבד"ק טענקא
ח"א
עמ' 41-44
תודה רבה
ויצמח פורקניה כתב:מי יכול להעלות
מספר ייטב לב
פרשת עקב
תודה רבה
מוישי - אוצר כתב:בס"ד
בבקשה מי שיכול לשלוח לי בדחיפות מעמוד פ"ח עד עמוד צ"ט-כולל בספר מבוא שערים להרה"ג ר' מאיר צבי ברגמן
הפלא ופלא כתב:ויצמח פורקניה כתב:מי יכול להעלות
מספר ייטב לב
פרשת עקב
תודה רבה
איזה קטע?
אוכל לשלוח בטקסט
ויצמח פורקניה כתב:בענין זה
לפעמים היצר הרע מטעה את האדם ומראה לו סימן טהרה על ענין עבירה, עד שידמה בעיניו שהוא מצוה
והיה עקב תשמעון וגו' [ז, יב]. יתבאר, כי לפעמים היצר הרע מטעה את האדם ומראה לו סימן טהרה על ענין עבירה עד שידמה בעיניו שהוא מצוה, ואינו מבין על עצמו. והבחינה לזה אחרי עשותה כולה או מקצתה, הנה פקודי ה' ישרים משמחי לב (תהלים יט, ט), ואם ירך לבו ויתחרט, זה מורה שהיה עבירה. ודבר זה יש ללמוד ממה דכתיב בדוד (שמואל"א כד, ד-ו) ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול בלט ויהי אחרי כן ויך לב דוד וגו' ויאמר לאנשיו חלילה לי וגו', עיין באלשיך (מראות הצובאות שם, ה) ותמצא מבואר. אמנם אם יגל וישמח אחר עשות המעשה, זה לאות ומופת כי עשה מצוה, ולבעבור זה ישמח לבו ויגל. ודבר זה מבואר בבינה לעתים (סוף דרוש יז) טעם על ענין שמיני עצרת, להורות על שמחת הרגל, שלא יהיה שמחתנו כאחד הריקים בשביל הבלי עולם, אלא שמחה מעולה לשם שמים על הצלחת הנפשות המושגת לנו בימים ההם, והמופת על זה, שאחר כך אין לנו שום עצבות וחרטה על העבר, אדרבה אנו שמחים ועושים מחדש חג שאנו ששים ושמחים, עי"ש:
וזהו שנאמר והיה, לשון שמחה, עקב, אם בסוף המעשה תהיה ששים ושמחים, זה לאות כי תשמעון וגו' ושמרתם ועשיתם:
וזה ענין סעודת מלוה מלכה במוצאי שבת קודש בזמירות שירות ותשבחות, לאות על שביתותנו בשבת לשם ה' כי בו שבת וגו' (בראשית ב, ג), על כן אנו שמחים באפוקי יומא על העבר:
ומזה אני אומר טעם מה שנהגו לעשות סעודה בלילה שקודם יום המילה שקורין וואך נאכט, שלא מצינו זה בשאר מצות לעשות סעודה כי אם בסיום המצוה. אבל הענין, כי מצות מילה שאני שהיא חביבה עלינו ביותר, עד שאמרו חז"ל (שבת קל.) כל מצוה שקבלוה בשמחה עדיין עושים אותה בשמחה שנאמר (תהלים קיט, קסב) שש אנכי על אמרתיך כו', אם כן כל כך לבנו בטוח קודם לכן שבודאי למחר נעשה המצווה עלינו בלב שלם ושמח, עד שאנו עושים סעודה ששים ושמחים על העתיד, על דרך שכתב השל"ה (פר' בשלח פרק תורה אור אות ג) עתידין ישראל שיאמרו שירה לעתיד לבא (ש"ר כג, ה), כלומר בשביל העתיד לבא, על דרך זה הוא הסעודה שלפני המילה. וזהו טעם נכון. ואפשר זה שאמרו מצוה "שקבלוה" בשמחה, ר"ל בוואך נאכט, עדיין עושים אותה בשמחה, במעשה המילה:
ויצמח פורקניה כתב:תודה רבה
אין מילים בפי להודות לך
הפלא ופלא כתב:מוישי - אוצר כתב:בס"ד
בבקשה מי שיכול לשלוח לי בדחיפות מעמוד פ"ח עד עמוד צ"ט-כולל בספר מבוא שערים להרה"ג ר' מאיר צבי ברגמן
מ.ל. כתב:איני יודע מס' העמודים אלא תוכן הפרק,
ספר "האסופות" [חוברת ב], פרק: "סדר של פסח".
רוב תודות וברכות למתנדב לחפש ולהביא לי מבוקשי
קולמוס הסופר כתב:יש בסופו מפתח סימנים, ולא מצאתי שם את הסימן המבוקש.מ.ל. כתב:איני יודע מס' העמודים אלא תוכן הפרק,
ספר "האסופות" [חוברת ב], פרק: "סדר של פסח".
"ואמרו חכמים שכשירד רבון העולמים, ירדו עמו תשעים אלפי רבבות וכו', אינו מסדר המשנה ואינו כתוב במכילתא עם שאר דברי הגדה, לפיכך אין רבינו נוהג לאומרו, ושמענו שעדיין נאספים קהל גדול להר הזיתים בג' רגלים להתפלל, ומחרימין שלא יאמר".
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 635 אורחים