פורום אוצר החכמה

ב'זכרון זאת המבואר' ובהוצאת פאר מקדושים פירשו: במצוות אהבה ויראה וזכירתו יתברך.

דוב גרין כתב:ב'זכרון זאת המבואר' ובהוצאת פאר מקדושים פירשו: במצוות אהבה ויראה וזכירתו יתברך.

ייש"כ גדול, גם לך וגם למי שפתח את הר"ת בהוצאה הנ"ל.

אולי אחד מהחברים יכול לעזור לי בפענוח ר"ת בקטע המצורף של היעב"ץ בלחם שמים בפ"א כלים, מה הם ר"ת ועחי"ג וספר קצ"נ
התיבות בסוף הם הלכות בית הבחירה - ובפי' היעב"ץ המודפס ברמב"ם הוצאת רש"פ לא נמצא על פרקים האחרונים של הל' בית הבחירה (אשר שם הם דברי הרמב"ם בזה), וכנראה נאבד או לא נדפסו עדיין.
באתי לזה אגב לשון רש"י בדף היומי (יומא כ"א.) דמשמע דלא עמדו צפופים אלא בעזרת ישראל ולא בעזרת כהנים, ומדברי היעב"ץ שם משמע להיפוך, דהרי דבריו אלו על עזרת כהנים שבמשנה נכתבו.

קצ"נ - קיצור ציצת נובל (צבי. לר"י ששפורטש).

מה שנכון נכון כתב:קצ"נ - קיצור ציצת נובל (צבי. לר"י ששפורטש).

יישר כח גדול ובפרט על הזריזות, אך דא עקא שלא מצאתי כלום ע"ז בשתי הדפוסים שבאוצה"ח. גם מה עם הר"ת ועחי"ג?

אליהו חיים כתב:

מה שנכון נכון כתב:קצ"נ - קיצור ציצת נובל (צבי. לר"י ששפורטש).

אך דא עקא שלא מצאתי כלום ע"ז בשתי הדפוסים שבאוצה"ח.

צריך לבדוק בדפוס שהו"ל היעבץ עצמו. נמצא בה"ב ובסה"ל.

מה שנכון נכון כתב:

אליהו חיים כתב:

מה שנכון נכון כתב:קצ"נ - קיצור ציצת נובל (צבי. לר"י ששפורטש).

אך דא עקא שלא מצאתי כלום ע"ז בשתי הדפוסים שבאוצה"ח.

צריך לבדוק בדפוס שהו"ל היעבץ עצמו. נמצא בה"ב ובסה"ל.

ייש"כ שנית, בדקתי וגם שם לא מצאתי עדיין.

תסתכל בהגהה בדף נה ע"ב.

אליהו חיים כתב:אולי אחד מהחברים יכול לעזור לי בפענוח ר"ת בקטע המצורף של היעב"ץ בלחם שמים בפ"א כלים, מה הם ר"ת ועחי"ג וספר קצ"נ
התיבות בסוף הם הלכות בית הבחירה - ובפי' היעב"ץ המודפס ברמב"ם הוצאת רש"פ לא נמצא על פרקים האחרונים של הל' בית הבחירה (אשר שם הם דברי הרמב"ם בזה), וכנראה נאבד או לא נדפסו עדיין.
באתי לזה אגב לשון רש"י בדף היומי (יומא כ"א.) דמשמע דלא עמדו צפופים אלא בעזרת ישראל ולא בעזרת כהנים, ומדברי היעב"ץ שם משמע להיפוך, דהרי דבריו אלו על עזרת כהנים שבמשנה נכתבו.

ספר בניהו בן יהוידע על יומא דף כא
עומדים צפופים ומשתחוים רוחים. פירש רש"י המקום מרחיב עד שיש ביניהם, רצונו לומר מן הצדדין, גם כן ארבע אמות שלא ישמע אחד ודוי של חבירו שלא יכלם. והגאון יעב"ץ ז"ל בביאור אבות [פ"ה] פקפק בזה דמה צורך יש בהרחבת המקום מן הצדדין מאחר דמתפללין ומתוודין בלחש ורק הנס מוכרה להיות מלפניהם מפני השתחויה שהוא פשוט ידים ורגלים על הרצפה וכשעומדים צפופים אינם יכולים אפילו לכרוע מעט ולכך הוצרך הנס להרחיב המקום עד כאן דבריו. וצ"ל באמת מי הכריהו לרש"י ז"ל לפרש על הצדדין גם כן. ונראה לי בס"ד דדייק דהוה ליה למימר עומדים צפופים ומשתחוים וידענא דהנס הוא בהרהבת המקום לפניהם דאיך משתחוים שהוא פשוט ידים ורגלים אם הם עומדים צפופים, וכיון דהוסיף התנא לומר רוחים שמע מינה דקא משמע לן על הרווחה יתירה שהיא מן הצדדין ולהכי אמר רוחים ולא אמר בריוח דקא משמע לן על שתי הרווחות, ועשה טעם לזה משום ודוי והיינו אף על פי דרובא דעלמא מתוודים בלחש לא יבצר מאיזה אנשים שיהיו מתוודים בקול רם
והוא בלחם שמים לאבות עיי"ש.

מה שנכון נכון כתב:תסתכל בהגהה בדף נה ע"ב.

ייש"כ גדול. נפלא מאוד. [והבנתי כעת עיקר דברי היעב"ץ בלח"ש כלים הנ"ל דאם נכנסו ישראל לעזר"כ לתנופה פשוט דנכנסו ברגלי ועמדו צפופים והשתחוו רווחים וזה ק"ו מהא שנכנסו מאחורי בית הכפורת דקדושתו אולי קצת יותר משאה העזרה, ולזה הביא הגהתו (שהראתם לנו איה מקום כבודו) מהא דדרשינן תמורה ל' ב' לר"י בר"י דאין עושין ריקועים מאתנן אפילו אחורי בית הכפרת שנחשב בית השם, הרי דיש בקדושתו מעין קדושת ההיכל, ושם בקצ"נ כתב בתכלית הקיצור כמשמעות הנ"ל דנאסר שם כעין ה'בית'].

אליהו חיים כתב: גם מה עם הר"ת ועחי"ג?

מס' לוח ארש הנד"מ: עיין חידושי גמרא (קולן של סופרים).

מה שנכון נכון כתב:

אליהו חיים כתב: גם מה עם הר"ת ועחי"ג?

מס' לוח ארש הנד"מ: עיין חידושי גמרא (קולן של סופרים).

יישר כח פעם שלישי, חזקה על חבר כפשוטו וכמדרשו, חיפשתי בהגהות וחידושים בש"ס וגשל על המשנה בכלים (שבדרך כלל הם מעודכנים יותר מהגהות בשסי"ם אחרים בהגהות היעב"ץ ולא מצאתי כלום) ואף בה"ב לא מצאתי מודפס ספר הנ"ל וגם לא באוצה"ח.

כמדו' שלא נדפס הכל.

מהו הר"ת שו"ת בב"ח שמציין אליו כמו"כ פעמים בעל המגיה על הט"ז חלק אבהע"ז (עי' סימן י"א ס"ק א'. ובסימן י"ז ס"ק י"ח; ס"ק כ"ח; ס"ק ל"א; ס"ק מ"ג; וס"ק מ"ה).

צ"ל הב"ח

יהודה בן יעקב כתב:צ"ל הב"ח

אין צריך לתקן, אלא ב'על ב"ח

יהודה בן יעקב כתב:צ"ל הב"ח

כן חשבתי ג"כ, אבל בהרבה מקומות ציין לסימינים אשר אינם בשו"ת הב"ח כלל.

לגבי המובא בסי' י"א ס"ק א', ראה בשלחן ערוך מהדורת פרידמן שתיקנו את הסימן בשו"ת הב"ח, עיי"ש.
וכדאי לבדוק גם במקומות האחרים, אם העירו שם.

למשל בסי' יז סקכ"ח, ציין לסי' קנח וקפה וקפו בשו"ת בב"ח, ובמהדורת פרידמאן תיקנו אותו להב"ח.

אך זה בוודאי אינו, כי התשובה האחרונה בשו"ת הב"ח הוא סימן קנח, וגם אין לה שום שייכות להנידון שם, וכ"ש סימנים קפה וקפו אשר אינם במציאות כלל, וצ"ע.

לאחר העיון נראה דאכן הכוונה לשו"ת הב"ח, וכן ראיתי בכ"י בסימן יא ס"ק א שכתב הב"ח במקום בב"ח {http://www5.kb.dk/manus/judsam/2009/sep/dsh/object20374/en/#kbOSD-0=page:25} בהסריקה שם חסר כל העמודים מסימן יז שמציין לשו"ת בב"ח), וע"כ י"ל דלפני כותב ההגהות היה שו"ת הב"ח (כת"י) בסידור אחר מהנדפס לפנינו, וכמו שראיתי במהדורת פרידמאן בסימן בסימן יא שתיקנו מסימן קיד לשו"ת הב"ח סימן צח, ואכן כ"ה שם. וכן יש לומר אודות הציון שבסימן יז ס"ק יח שכוונתו לשו"ת הב"ח הישנות סימן נה או סימן עב. ולפי"ז נראה שציונים הנ"ל אינם מהגהת הרב המגיה נין הט"ז הר"ר יואל ב"ר משה גד שהכין הט"ז על אבהע"ז לדפוס, כ"א ממישהו שקדם לו, וצ"ע ממי הם.

ברמב"ם פרנקל - ספר המפתח - פ"ז ה"כ מגירושין
מהו הספר צפ"ד?

נתנאל_ב כתב:ברמב"ם פרנקל - ספר המפתח - פ"ז ה"כ מגירושין
מהו הספר צפ"ד?

צפנת פענח [מהדורת] דווינסק.

מהו פענוח ראשי תיבות של העו"ב המוזכר פעמים רבות בהערות על השלחן ערוך הרב של קה"ת? כגון המצורף הערה כ"ד:
בתודה מראש

א.יהושע הכהן כתב:מהו פענוח ראשי תיבות של העו"ב המוזכר פעמים רבות בהערות על השלחן ערוך הרב של קה"ת? כגון המצורף הערה כ"ד:
בתודה מראש

כנראה הערות וביאורים.
נמצא באוצר.

בעל התפארת כתב:

א.יהושע הכהן כתב:מהו פענוח ראשי תיבות של העו"ב המוזכר פעמים רבות בהערות על השלחן ערוך הרב של קה"ת? כגון המצורף הערה כ"ד:
בתודה מראש

כנראה הערות וביאורים.
נמצא באוצר.

ייש"כ.
אני ספציפית מחפש את המצויין בסוף עמוד זה (ממש בשורה האחרונה), ע"ש, ולא הצלחתי לאתר אותו בהערות וביאורים שבאוצר.
אשמח אם מישהו ימצא ויפנה אותי, ושכמ"ה.

א.יהושע הכהן כתב:אשמח אם מישהו ימצא ויפנה אותי, ושכמ"ה.

ראה כאן.

מה שנכון נכון כתב:

א.יהושע הכהן כתב:אשמח אם מישהו ימצא ויפנה אותי, ושכמ"ה.

ראה כאן.

אשריך.
ייש"כ!

בעברי היום על שו"ת גליא מסכת אה"ע סי' ח' אות ב' נתקלתי בר"ת אלו:
"ועוד ראיתי תשו' הרמב"ם שהובא במהר"ם אלשקר הובא במהר"ץ ד' י"ג ע"ב שנשאל וכו' ע"ש במהרצב"א".
לאיזה ספר מתכוון?

בנשק_ל כתב:בעברי היום על שו"ת גליא מסכת אה"ע סי' ח' אות ב' נתקלתי בר"ת אלו:
"ועוד ראיתי תשו' הרמב"ם שהובא במהר"ם אלשקר הובא במהר"ץ ד' י"ג ע"ב שנשאל וכו' ע"ש במהרצב"א".
לאיזה ספר מתכוון?

צ"ל מרה"צ (=מראות הצובאות) ד' נ"ג ע"ב... במרהצב"א. ע"ש.

מה שנכון נכון כתב:

בנשק_ל כתב:בעברי היום על שו"ת גליא מסכת אה"ע סי' ח' אות ב' נתקלתי בר"ת אלו:
"ועוד ראיתי תשו' הרמב"ם שהובא במהר"ם אלשקר הובא במהר"ץ ד' י"ג ע"ב שנשאל וכו' ע"ש במהרצב"א".
לאיזה ספר מתכוון?

צ"ל מרה"צ (=מראות הצובאות) ד' נ"ג ע"ב... במרהצב"א. ע"ש.

ייש"כ

בפירוש ר"ח קניבסקי לירושלמי חגיגה ג א, מביא הגהה משם 'כ"נ'.
לא מצאתי להיכן מכוון, אודה לפענוח.

לוצאטי כתב:בפירוש ר"ח קניבסקי לירושלמי חגיגה ג א, מביא הגהה משם 'כ"נ'.
לא מצאתי להיכן מכוון, אודה לפענוח.

כך נראה (כ"נ).

הרועה כתב:

לוצאטי כתב:בפירוש ר"ח קניבסקי לירושלמי חגיגה ג א, מביא הגהה משם 'כ"נ'.
לא מצאתי להיכן מכוון, אודה לפענוח.

כך נראה (כ"נ).

לא נראה לי. במקרים כאלו הוא כותב ה"ג. זה כתוב בסוגריים כמו ציונים.

הרועה כתב:

לוצאטי כתב:בפירוש ר"ח קניבסקי לירושלמי חגיגה ג א, מביא הגהה משם 'כ"נ'.
לא מצאתי להיכן מכוון, אודה לפענוח.

כך נראה (כ"נ).

עיינתי שוב ונראה שעמך הצדק. כתוב שם: ה"ג (כ"נ) ...

האם יש עוד ספר על התורה שיכול להיות מר"ת ש"כ - מלבד הידוע שפתי כהן להג"ר רבי מרדכי כהן מצפת

חיים סופר כתב:האם יש עוד ספר על התורה שיכול להיות מר"ת ש"כ - מלבד הידוע שפתי כהן להג"ר רבי מרדכי כהן מצפת

שפתי כהנים לרבי שבתי רפפורט

מה ראשי התיבות המובאים פעמים רבות בבאר היטב יורה דעה בשם בה"י?

איתן נוי כתב:מה ראשי התיבות המובאים פעמים רבות בבאר היטב יורה דעה בשם בה"י?

אולי באר היטב ישן?

מן הסתם בית הילל.

ושא_נס כתב:מן הסתם בית הילל.

כך ראיתי שהציעו בבר אילן.
מי הוא בית הילל הזה?