פורום אוצר החכמה

אולי זה?
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D ... 7%9B%D7%92

יאיר כתב:אולי זה?
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D ... 7%9B%D7%92

לא ברור, לאיזו תגובה קודמת (ולאיזה עניין), מתיייחסת תגובתך.

אחד התלמידים כתב:

אחד התלמידים כתב:כידוע יש שמונה מיני ניקוד: קמץ, פתח, צירי, סגול, חיריק, חולם, שורוק, שוא.
...
יש למצוא לפחות זוג אחד (למעשה יש שניים), של ניקוד ושל אות אשר - אינה באה (מיד) אחרי ניקוד זה בשום מקום בחומש למרות שהיא - כן באה (מיד) אחרי ניקוד זה בנ"ך?

...
האות ו' לא תבוא אחרי חולם, בשום מקום בחומש, אבל בנ"ך היא תבוא, בבנין קל בהווה בשרשים שבהם האות האמצעית היא ו' שנשמעת: גוע, לוה, קוה, שוה.

בחידה ציינתי שיש שני פתרונות, אבל אח"כ נתתי בשגגה רק אחד (ו' אחרי חולם) בעודי שוכח לתת את השני, אז הנה הוא:
ש' שמאלית אחרי קובוץ: אין בכל החומש, אבל יש בנ"ך: יששום, פרשות, פרש (על ההרים), עשיתי (בסתר).
וזה שבפעם הקודמת שכחתי לתת את הפתרון השני, אפשר שזה קשור בין השאר גם לכך, שהפתרון השני עלול להיחשב כפגום, שהלא לכאורה ניתן לטעון כנגדו ששין ימנית ושין שמאלית הן אותה אות (בעוד שמצינו בחומש שין ימנית אחרי קובוץ).

מצאתי באחד מספרי הפוסקים המפורסמים שפוסק לגבי מישהו שהוא כגוי "לכל דבר", ואחרי כמה הלכות רואים בבירור שלמרות זאת - עדיין יש לו דין של יהודי לפחות לענין אחד...

מיהו הפוסק, והיכן הם הדברים?

טור (ושו"ע) אה"ע סי' קכג (ס"ב). שם סי' קנז (ס"ד).

לבי במערב כתב:טור (ושו"ע) אה"ע סי' קכג (ס"ב). שם סי' קנז (ס"ד).

יפה. אך החידה היא במרחק של כמה הלכות ולא סימנים.

הל' ע"ז פ"ב ה"ה. שם ה"י.

לבי במערב כתב:הל' ע"ז פ"ב ה"ה. שם ה"י.

מדויק!
(ברמב"ם, כמובן)

על איזה איש אפשר לומר שאני אח שלו והוא לא אח שלי (ע"פ הלכה!)?

עזריאל ברגר כתב:על איזה איש אפשר לומר שאני אח שלו והוא לא אח שלי (ע"פ הלכה!)?

לדעתי, חסר בשאלה פרט חיוני: מה הכוונה ב"אח"?

בד"כ: "אח" (וה"ה "אחות") של האדם, פירושו "מי - שנולד מאבי האדם - ושאינו האדם". וילפינן לה מבני יעקב, ונ"מ ליבום ולירושה ועוד. אם זאת ההגדרה אז, לכאורה לחידתך אין פתרון.

לפעמים: "אח" (וה"ה "אחות") של האדם, פירושו לפי משמעות הפסוק: "אחותו בת אביו או בת אמו", ונ"מ לתפיסת הקידושין ועוד.

לפעמים: "אח" (וה"ה "אחות") של האדם, פירושו לפי משמעות הפסוק: "הכי אחי אתה", כלומר צאצא - עד שני דורות - של הסב של האדם.

וכמובן יש עוד משמעויות, כגון אלה שבפסוק "השב תשיבם לאחיך", וכדומה.

בקיצור, הגדר "אח", ונדע - האם לחידתך יש פתרון - ואם יש כזה אז מהו.

אח - ע"פ אחת ההגדרות ההלכתיות.

עזריאל ברגר כתב:אח - ע"פ אחת ההגדרות ההלכתיות.

והתשובה נמצאת בספרים מפורסמים הנמצאים ברבים מבתי ישראל.

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:אח - ע"פ אחת ההגדרות ההלכתיות.

והתשובה נמצאת בספרים מפורסמים הנמצאים ברבים מבתי ישראל.

האם התשובה בכיוון "שני אחים פיקח וחרש שנשאו שתי אחיות חרשות" לענין יבום או משהו כזה?

חגי פאהן כתב:

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:אח - ע"פ אחת ההגדרות ההלכתיות.

והתשובה נמצאת בספרים מפורסמים הנמצאים ברבים מבתי ישראל.

האם התשובה בכיוון "שני אחים פיקח וחרש שנשאו שתי אחיות חרשות" לענין יבום או משהו כזה?

לא.
כמדומני שזהו חידוש של אחד האחרונים.

עזריאל ברגר כתב:אח - ע"פ אחת ההגדרות ההלכתיות.

אני מציע, שאם עד שבת אף אחד לא יפתור, אז במוצ"ש תן בתור רמז את הגדרת ה"אח" ההלכתית (המדויקת) המסוימת שבאמצעותה ניתן לפתור החידה.
מה אתה אומר על הצעתי?

עזריאל ברגר כתב:על איזה איש אפשר לומר שאני אח שלו והוא לא אח שלי (ע"פ הלכה!)?

קשור לחידתך הקודמת?
שו"ע אה"ע קנז ד-ה

לבנון כתב:

עזריאל ברגר כתב:על איזה איש אפשר לומר שאני אח שלו והוא לא אח שלי (ע"פ הלכה!)?

קשור לחידתך הקודמת?
שו"ע אה"ע קנז ד-ה

יפה!
אם כי לא באתי לחידה זאת מאבה"ע אלא מיו"ד בהלכות רבית, שם כותב בעל התניא (בשו"ע שלו) במפורש שהמומר איננו אחינו, אבל אנו אחים שלו, ומקורו במשנה למלך על הרמב"ם פ"ה ה"ב שהאריך בזה.

לבנון כתב:

עזריאל ברגר כתב:על איזה איש אפשר לומר שאני אח שלו והוא לא אח שלי (ע"פ הלכה!)?

קשור לחידתך הקודמת?
שו"ע אה"ע קנז ד-ה

שם כתוב להדיא ש"אין לסמוך" על "מי שאומר" [רב יהודאי גאון] "להתיר" [לשוק] את היבמה שנפלה לפני אח מומר, משמע דמדינא הוא כן נחשב אח.

אם כבר להביא ראיה מהשו"ע לגבי מומר, אז מחו"מ רפג ב:
"ואם ראו בית דין לקונסו...שלא יירש...הרשות בידם" (ובב"י מבואר - שאין זה מטעם הפקר בי"ד שרשאים להפקיע את הממון אחרי שכבר הונחל למומר - אלא זה מטעם שמלכתחילה בי"ד מונעים מהמומר לנחול), משמע שביה"ד רשאים להפקיע מהמומרים את הגדר של "אחים" (המוזכרים בפסוק "ונתתם את נחלתו לאחָיו").
בעוד שהרמ"א שם מביא להדיא, שאם זה להפך - שהמומר הוא הנפטר בעל הנחלה - אז קרוביו כן יורשים אותו, משמע שלא מופקע מהם הגדר של "אחים" (המוזכרים בפסוק "ונתתם את נחלתו לאחָיו").

א. איזה דבר מופיע בפרשת נצבים ומופיע גם בפגישת יעקב ועשו?
ב. איזה דבר מופיע בפרשה וקרה בפסח?

א. נקוד על הכתב (וכן נזכר מעבר הירדן).
ב. מַהְפֵּכַ֞ת סְדֹ֤ם וַֽעֲמֹרָה֙ אַדְמָ֣ה וּצְבוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הָפַ֣ךְ יְיָ֔ בְּאַפּ֖וֹ וּבַֽחֲמָתֽוֹ.

המהרי"ל חותם כמה פעמים: תתת"ת הקטן. מה זה תתת"ת?
כגון בשו"ת החדשות סי' לט, מ (ומעי"ז שם סי' קמד).

איזה ביטוי (רמז: ביטוי תלמודי ידוע), קוצר (רמז: קוצר ע"י אחד מבעלי השו"ת הידועים), לראשי תיבות המכילים אות שמופיעה ברציפות ארבע פעמים - באופן שהגרש מופיע רק אחרי ההופעה האחרונה של האות הנ"ל (כלומר לאפוקי: בבב"ב = בבבא בתרא, דדד"ד = דדינא דמלכותא דינא)?

באיזה ספר של ראשון, סודרו לפי הסדר - יותר מאלף ותשע מאות סימנים?
"סודרו לפי הסדר", כלומר לאפוקי למשל - ספרי שו"ת הרשב"א - על חלקיהם הרבים, ששם לא מצינו - באף חלק של שו"ת הרשב"א - תשובה שבאה לפי סידרה אחרי אלף ותשע מאות תשובות בחלק ההוא.

ס' חסידים (כת"י פארמא).

ייש"כ.

אחד התלמידים כתב:המהרי"ל חותם כמה פעמים: תתת"ת הקטן. מה זה תתת"ת?
כגון בשו"ת החדשות סי' לט, מ (ומעי"ז שם סי' קמד).

הנה הפתרון לענ"ד:

אבל לפני מתן הפענוח המלא של תתת"ת, אציין ראשית כי המהרי"ל חותם לפעמים גם עם שלושה ת' בלבד, למשל: זעיר דתת"ת (שו"ת סי' צה), עבדך מחותנך תת"ת (שם סי' קנח), תולעת ולא איש תת"ת (שם סי' קנ), תת"ת הקטן (שו"ת החדשות: סי' קל, קפב), תת"ת יעקב הקטן מי יקום יעקב כי קטן הוא (שו"ת החדשות, באמצעו של סי' קצו).

יתר על כן, לפעמים המהרי"ל חותם אפילו עם שני ת' בלבד, למשל: תולעת ולא איש, ת"ת (שם), ת"ת הקטן (שו"ת החדשות סי' ק').

מאידך, בשו"ת מהרי"ל סי' ק' חותם השואל: "משרתך, ת"ת, הק'יד [=הקטן ידידך] זלמן כהן". אבל בשו"ת מהרי"ל החדשות, חותם אותו השואל עצמו: "תלמי', זלמן כהן".

מאידך, בשו"ת מהרי"ל סי קעד, חותם השואל: "הקטן מכל, תת"ת, חיים אוישפורג". אבל שם סי' צה, חותם אותו השואל עצמו: "תלמי' תלמי' עבד', חיים אושפורק".

לענ"ד, יותר ברור מזה, לא יכול להיות. אמור מעתה: תתת"ת פירושו פשוט: תלמיד תלמיד תלמיד תלמידך....

הר"ת המדוברים מצויים גם ב'סדר הגט' לר"י מרגליות (מהדו' מ"י ע' רעא), ושם ברור מהלשון שכך הכוונה.

אחד התלמידים כתב:איזה ביטוי (רמז: ביטוי תלמודי ידוע), קוצר (רמז: קוצר ע"י אחד מבעלי השו"ת הידועים), לראשי תיבות המכילים אות שמופיעה ברציפות ארבע פעמים - באופן שהגרש מופיע רק אחרי ההופעה האחרונה של האות הנ"ל (כלומר לאפוקי: בבב"ב = בבבא בתרא, דדד"ד = דדינא דמלכותא דינא)?

פיתרון:
הביטוי התלמודי הוא: יינו יין נסך.
בשו"ת מהרש"ם (ח"ו סי' צד), קוצר אל: יייי"נ.

חידה קשה מאד, שמיועדת רק למיטיבי לכת בנתיבי לה"ק (אלא"כ משתמשים בתוכנות מתוחכמות ורבות עוצמה כדוגמת sql):

כידוע: תנועה, היא ניקוד שאינו שווא ושאינו חטף.

קל למצוא בתנ"ך מילים (לא קרי וכתיב), בעלות אותו מספר אותיות, באופן שבאחת-המילים יש לפחות ארבע תנועות יותר משיש במילה האחרת. למשל: מצד אחד, מילה שבה תנועה יחידה, כגון: שְֹמֹאול, קְרֹאות, לְמֹאול, מְרֹאון; ומצד שנִי, מילה - בעלת אותו מספר אותיות - שבה חמש תנועות, כגון: וּמֵעַמֶּךָ, וַיִּקָּחֶהָ, וַתִּקָּחֶהָ, וַתִּטָּעֶהָ, וַיִּשָּׂאֶהָ, וַיפָּסֵחַ, מִמַּצָּבֶךָ.

החידה היא: למצוא בתנ"ך מילים (לא קרי וכתיב) כנ"ל דהיינו - בעלות אותו מספר אותיות - באופן שבאחת-המילים יש לפחות ארבע תנועות יותר משיש במילה האחרת, אבל באופן שבאף אחת מהמילים אין תנועה יחידה...

קשה מאד!!
(לכן הפותר הראשון יזכה בש"ס עוז והדר. סתאם. בוא נגיד: ייחשב לו הדבר "כאילו" זכה בש"ס עוז והדר).

אחד התלמידים כתב:חידה קשה מאד, שמיועדת רק למיטיבי לכת בנתיבי לה"ק (אלא"כ משתמשים בתוכנות מתוחכמות ורבות עוצמה כדוגמת sql):

כידוע: תנועה, היא ניקוד שאינו שווא ושאינו חטף.

קל למצוא בתנ"ך מילים (לא קרי וכתיב), בעלות אותו מספר אותיות, באופן שבאחת-המילים יש לפחות ארבע תנועות יותר משיש במילה האחרת. למשל: מצד אחד, מילה שבה תנועה יחידה, כגון: שְֹמאוֹל, קְראוֹת, מְראוֹן, לְמאוֹל; ומצד שנִי, מילה בעלת אותו מספר אותיות, שבה חמש תנועות, כגון: וּמֵעַמֶּךָ, וַיִּקָּחֶהָ, וַתִּקָּחֶהָ, וַתִּטָּעֶהָ, וַיִּשָּׂאֶהָ, וַיפָּסֵחַ, מִמַּצָּבֶךָ.

החידה היא: למצוא בתנ"ך מילים (לא קרי וכתיב), בעלות אותו מספר אותיות, באופן שבאחת-המילים יש רק שתי תנועות, בעוד שבמילה האחרת יש לפחות שש תנועות...

קשה מאד!!
(לכן הפותר הראשון יזכה בש"ס עוז והדר. סתאם. בוא נגיד: ייחשב לו הדבר "כאילו" זכה בש"ס עוז והדר).

בע"ה (ובעזרת הבסיס נתונים שעליו האתר http://www.basehasefer.com מבוסס), מצאתי דוגמא אחת של 7 אותיות ו 6 תנועות כנגד 49 תיבות בעלות גם 7 אותיות ורק 2 תנועות:

(ישעיהו נא:ז) שִׁמְעוּ אֵלַי יֹדְעֵי צֶדֶק עַם תּוֹרָתִי בְלִבָּם אַל תִּירְאוּ חֶרְפַּת אֱנוֹשׁ וּמִגִּדֻּפֹתָם אַל תֵּחָתּוּ

כנגד אלו:
בְּאוֹצְרוֹת, בְּגֶשְׁמְהוֹן, בְּיִזְרְעֶאל, בְּכַרְכְּמִישׁ, בְּמַחְלְקוֹת, בְּמַלְאֲכוּת, בְּמַסְמְרוֹת, בְּמוֹקְשִׁים, בְּתוֹכְחוֹת, בְיִזְרְעֶאל, בְמַסְמְרִים
הֲרִאישׁוֹן
וְאַשְׁקְלוֹן, וְאוֹצְרוֹת, וְיִזְרְעֶאל, וְיַחְסְנוּן, וְיוֹעֲצָיו, וְעַשְׁתְּרוֹת, וְרוֹגְנִים, וְרוֹזְנִים, וְשׁוֹעֲרִים, וְתִימְרוֹת, וְתִסְגְּדוּן
יְהוֹבְדוּן, יְהוֹדְעוּן
כְּאֶשְׁכְּלוֹת, כְּכַרְכְּמִישׁ, כְּמִשְׁפְּחוֹת, כְּמַדְקְרוֹת, כְּתִימְרוֹת, כְּתוֹעֲבוֹת
לְאַשְׁקְלוֹן, לְאוֹיְבִים, לְיִזְרְעֶאל, לְיוֹרְשִׁים, לְמִסְמְרוֹת, לְמִשְׁפְּחוֹת, לְמֶמְשְׁלוֹת, לְמַחְלְקוֹת, לְמוֹעֲדִים, לְשֻׁלְחֲנוֹת
מְהַקְרְבִין, מְהוֹדְעִין, מְסוֹבְלִין, מְעוֹנְנִים, מְשׁוֹטְטִים
נְפִישְׁסִים
צְפַרְדְּעִים
תְּהוֹדְעוּן

יישר כחך! א"כ מגיע לך הפרס המוזכר בשורה האחרונה של הודעתי הקודמת...

(-:

כידוע, בעולם הדמוקרטי מקובל לחלק את ההנהגה ל"שלשת הרשויות" (המחוקקת, השופטת, והמבצעת).
אבל אצלנו היהודים אין הבחנה כ"כ ברורה ביניהן, ובפרט יש פסוק שאומר שהקב"ה הוא בעצמו המחוקק, השופט, והמבצע.
מהו הפסוק?

היכ"ת שיתחייב אדם לברך אחר אכילתו 23 ברכות?

רצוני לומר, שהאכילה מחייבתו ב23 ברכות.

גל של אגוזים כתב:היכ"ת שיתחייב אדם לברך אחר אכילתו 23 ברכות?

רצוני לומר, שהאכילה מחייבתו ב23 ברכות.

פעם רביעית:
viewtopic.php?p=604173#p604173

מי לכל הדעות נפטר בג' תשרי ושמו היה "גדליה"?

ר"ג אייזמן.

עזריאל ברגר כתב:מי לכל הדעות נפטר בג' תשרי ושמו היה "גדליה"?

לבי במערב כתב:ר"ג אייזמן.

אכן, ערכו בהמכלול - https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7% ... 7%9E%D7%9F
ומסתמא עוררו על זה בהספדו וכיו"ב.

עזריאל ברגר כתב:כידוע, בעולם הדמוקרטי מקובל לחלק את ההנהגה ל"שלשת הרשויות" (המחוקקת, השופטת, והמבצעת).
אבל אצלנו היהודים אין הבחנה כ"כ ברורה ביניהן, ובפרט יש פסוק שאומר שהקב"ה הוא בעצמו המחוקק, השופט, והמבצע.
מהו הפסוק?

רמז: אמרנו את הפסוק הזה בא' הימים האחרונים.

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:כידוע, בעולם הדמוקרטי מקובל לחלק את ההנהגה ל"שלשת הרשויות" (המחוקקת, השופטת, והמבצעת).
אבל אצלנו היהודים אין הבחנה כ"כ ברורה ביניהן, ובפרט יש פסוק שאומר שהקב"ה הוא בעצמו המחוקק, השופט, והמבצע.
מהו הפסוק?

רמז: אמרנו את הפסוק הזה בא' הימים האחרונים.

ישעיהו לג כב