פורום אוצר החכמה

אור עולם כתב:היכן מצינו בחז"ל דבר הדומה למושג של "כלב נחייה"?

גל של אגוזים כתב:והיכן מצינו 'קדושה' בבהמה ולא ביחס לקדשים?

גל של אגוזים כתב:והיכן מצינו 'קדושה' בבהמה ולא ביחס לקדשים?

עזריאל ברגר כתב:

מה שנכון נכון כתב:מחשבים את מנין הימים לאחור. ופשוט.
אך לפו"ר לא יצא לי לפי"ז שהתחיל בשבת.

אם ר"ה (יום שבו מצאה היונה מנוח לפירש"י) שנת א'תקנז חל בשבת, ושנת א'תקנו היתה כסדרה-פשוטה (רש"י) - אז היא היתה "גכה" כשנת ה'תשסט וכיו"ב, ובקביעות כזו - י"ז חשון יוצא בשבת.

יהודי רגיל כתב:

גל של אגוזים כתב:והיכן מצינו 'קדושה' בבהמה ולא ביחס לקדשים?

ההיתר לקנות מעובדי ע"ז בהמות - הוא כדי להכניסם לקדושה
ונאמרו בזה כמה ביאורים בראשונים, אי משום שביתתה בשבת, אי משום בכורה

גל של אגוזים כתב:

יהודי רגיל כתב:

גל של אגוזים כתב:והיכן מצינו 'קדושה' בבהמה ולא ביחס לקדשים?

ההיתר לקנות מעובדי ע"ז בהמות - הוא כדי להכניסם לקדושה
ונאמרו בזה כמה ביאורים בראשונים, אי משום שביתתה בשבת, אי משום בכורה

בכורות דף ב' ע"א ולא מדובר ב'היתר' אלא הגמרא מסביר הקנס כשמוכרים להם ואומרת דרך אגב דכשקונים מהם מייתי להו לקדושה [ע"ש בתוס'] ולא שבעצם יש צד איסור בזה, ואדרבה.

רש"י שם מפרש דקדושה היינו ששובתת בשבת ותוס' פליג דל"ש ע"ז לשון קדושה ומפרשים על קדושת בכורה.

ודברי התוס' צ"ע דהרי הכא איירינן בפטר רחם ולא בבכור בהמה טהורה דאית ביה קדושת מזבח וא"כ איך מדמין להא דרב מרי בר רחל וצ"ע.

עזריאל ברגר כתב:הבן - נפטר בחיי האבא.
הבן של הבן - שתה "עד דלא ידע", כשסבא לא ראה.

שני פתרונים.
לשני אנשים מתאימים הדברים.

מי אנחנו ומה שמות בנינו ונכדינו?

אור עולם כתב:

עזריאל ברגר כתב:הבן - נפטר בחיי האבא.
הבן של הבן - שתה "עד דלא ידע", כשסבא לא ראה.

שני פתרונים.
לשני אנשים מתאימים הדברים.

מי אנחנו ומה שמות בנינו ונכדינו?

א. מתושלח האבא, חי עוד שנתיים אחרי מות בנו למך (ע"פ החשבון), בנו של למך - נח - שתה לשכרה, אחרי מות מתושלח שמת קודם המבול.
ב. תרח האבא, חי אחרי בנו הרן שמת לאחר זריקת אברהם לכבשן האש, בנו של הרן - לוט - שתה לשכרה, אחרי מות תרח שמת קודם.

עזריאל ברגר כתב:ידוע שבדרך כלל "שלוחו של אדם כמותו" הוא דווקא בישראל, שנאמר "כן תרימו גם אתם".
היכן מצינו בחז"ל שיש לגוי דין שליחות עבור גוי אחר?

איש_ספר כתב:חידה. (בא לידי עכשיו ונזכרתי)

ספר באוצר שני כרכים, בנו כיהן כשר הבטחון.

גל של אגוזים כתב:היכן מצינו בחז"ל 'כאילו' שחשוב יותר מאילו עשה הדבר עצמו בפועל [ואין כוונתי לדרז"ל דכל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה]?

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:ידוע שבדרך כלל "שלוחו של אדם כמותו" הוא דווקא בישראל, שנאמר "כן תרימו גם אתם".
היכן מצינו בחז"ל שיש לגוי דין שליחות עבור גוי אחר?

ב"ק קיג,ב (וצ"ע האם זה "דין שליחות" ממש, ומה יהיה הדין באם המשלח הוא יהודי והשליח גוי או להיפך, ויש בזה נפק"מ לזמננו - לדוגמא בניו יורק שמינו ראש עיר יהודי).

בדיעבד כתב:ואיזה נפ"מ יש בזה?

חגי פאהן כתב:היכן בדפוס וילנא המסדרים החליפו גרש באות ז' זעירא? מן הסתם בהוצאות החדשות זה תוקן.

גל של אגוזים כתב:היכן מצינו בחז"ל 'כאילו' שחשוב יותר מאילו עשה הדבר עצמו בפועל [ואין כוונתי לדרז"ל דכל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה]?

בית צדיקים כתב:שני מצוות שצריכים להיות מכוסים אך מגולים והעצה לזה הוא כלי זכוכית?

עזריאל ברגר כתב:

חגי פאהן כתב:היכן בדפוס וילנא המסדרים החליפו גרש באות ז' זעירא? מן הסתם בהוצאות החדשות זה תוקן.

ילמדנו רבינו?

עזריאל ברגר כתב:

גל של אגוזים כתב:היכן מצינו בחז"ל 'כאילו' שחשוב יותר מאילו עשה הדבר עצמו בפועל [ואין כוונתי לדרז"ל דכל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה]?

ילמדנו רבינו?

עזריאל ברגר כתב:

איש_ספר כתב:חידה. (בא לידי עכשיו ונזכרתי)

ספר באוצר שני כרכים, בנו כיהן כשר הבטחון.

מסתמא כוונתך ל: https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=13813 - בנו היה שר הביטחון למשך שנה.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:היכן מצינו קפסולות בתלמוד.