פורום אוצר החכמה

בפרשת פינחס כו, נט. יוכבד היתה אשת עמרם וגם דודתו, לוי היה סבא של עמרם וגם חותנו

אראל כתב:

גל של אגוזים כתב:אף לזה לא התכוונתי אלא להלכה שלא הובא אף ברמ"א.

רמז קל אתן שהלכה זו כן הוזכר בתשו' הרמ"א.

משהו בהלכות עדות?

לא

דרומי כתב:בפרשת פינחס כו, נט. יוכבד היתה אשת עמרם וגם דודתו, לוי היה סבא של עמרם וגם חותנו

אכן, זהו הפתרון השלישי.
מעניין האם יש עוד.

חגי פאהן כתב:מה הפסוק שיש בו הכי הרבה מילים יחידיות במקרא? ומה הפסוק השני?

שאלו אותי מה הכוונה יחידיות. התכוונתי למילה שמופיעה בצורתה פעם אחת בכל המקרא. לדוגמה, המילה היחידאית הראשונה היא 'מרחפת' שלא מופיעה שוב במקרא. ובכן, מהו הפסוק שבו הכי הרבה מילים כאלו, ומהו משנהו? (למה צריך את משנהו? כי הראשון כבר נתעטר בכמה שיאים ששבר, לכן אבקש גם את השני.)

עזריאל ברגר כתב:

חגי פאהן כתב:

עזריאל ברגר כתב:שמעתי בשם חכם א' שכתב בדרך הלצה על הפסוק "שירו לה' שיר חדש תהילתו בקהל חסידים", שמכיוון שהחסידים "גנבו" את התארים של הקב"ה והתחילו להשתמש בהם על רבותיהם, לכן צריכים להמציא לקב"ה שירים חדשים...
ומכאן לחידה:
מיהו ה"חסיד" הראשון (הוא כינה את עצמו בתואר חסיד), שכתב שבח מסוים בשבחו של הקב"ה, ואח"כ הוא עצמו כתב את אותו שבח פעמיים בשבחו של צדיק?

"אף כי אנשים רשעים הרגו את איש צדיק" - על איש בושת בן שאול (שמואל ב ד יא)
"צדיק מושל יראת אלקים" - נ"ל שלא על צדיק ספציפי (שמואל ב כג ג)
והוא עצמו אמר זאת על ה' - "צדיק ה' בכל דרכיו".

ודוד קרא עצמו חסיד - "שמרה נפשי כי חסיד אני" (תהלים פו), וכמו שהחסידים אומרים בכל יום (שיש בו תחנון).

לא מתאים לפי הסדר.
אך הפתרון הוא אכן על דוד המלך.
יש שני מזמורים רצופים בתהילים - קיא-קיב - הראשון עוסק בשבחו של הקב"ה והשני בשבחו של צדיק (רש"י שם).
בראשון נאמר "וצדקתו עומדת לעד", ובשני נאמר גם "וצדקתו עומדת לעד" וגם "צדקתו עומדת לעד".

בהמשך לאותה חידה:
באיזה תואר נתכנה דוד בחייו, ושנים רבות אחר כך אומר את זה הקב"ה על עצמו (בנבואת א' הנביאים)?

תהלים ד, ד. שם פו, ב.
ירמי' ג, יב.

לבי במערב כתב:תהלים ד, ד. שם פו, ב.
ירמי' ג, יב.

צודק.
אגדיר מחדש את החידה:
איזה דימוי נאמר על דוד בחייו (ע"י מישהו אחר - אוהבו/אויבו), ושנים רבות אחר כך אומר את זה הקב"ה על עצמו (בנבואת א' הנביאים)?

עזריאל ברגר כתב:

לבי במערב כתב:תהלים ד, ד. שם פו, ב.
ירמי' ג, יב.

צודק.
אגדיר מחדש את החידה:
איזה דימוי נאמר על דוד בחייו (ע"י מישהו אחר - אוהבו/אויבו), ושנים רבות אחר כך אומר את זה הקב"ה על עצמו (בנבואת א' הנביאים)?

הביטוי נמצא בתנ"ך ג' פעמים: מלבד שתי הנ"ל - גם בדברי בנו של דהע"ה.

עזריאל ברגר כתב:ואם אתם חושבים שטעיתי בכתיבת המילה פתרונים - ספרו נא לי...
וזוהי חידונת בפני עצמה.

"פתרונים ספרו נא לי" - ראו בראשית מ,ח.

גל של אגוזים כתב:איזה 'הלכה' הובא ברש"י עה"ת שלא הוזכרה בגמרא, רמב"ם, טור ושו"ע?

ילמדנו רבינו?

רש"י בפ' בהר בשם הספרי עה"פ או קנה מיד עמיתך כשאתה קונה אל תקנה אלא מיד עמיתך.

פתחתי על כך אשכול ולדאבוני כיון ששולב בתוך אשכול 'שאלות קצרות וכו'' לא זכתה לייחס הראויה לה. ראה כאן.

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:

לבי במערב כתב:תהלים ד, ד. שם פו, ב.
ירמי' ג, יב.

צודק.
אגדיר מחדש את החידה:
איזה דימוי נאמר על דוד בחייו (ע"י מישהו אחר - אוהבו/אויבו), ושנים רבות אחר כך אומר את זה הקב"ה על עצמו (בנבואת א' הנביאים)?

הביטוי נמצא בתנ"ך ג' פעמים: מלבד שתי הנ"ל - גם בדברי בנו של דהע"ה.

דב שכול.

עזריאל ברגר כתב:אנשים/נשים בפרשתנו (וישלח) ששמם כשמו של מקום (ארץ/עיר/יישוב/שכונה/הר בתנ"ך או בזמננו)?

לעת עתה נמצאו 19, ואלו הם:
1. אדום (פרשתנו לו,א, פרשתנו לו,יז).
2. אליפז (פרשתנו לו,ד, קיבוץ בערבה).
3. בלע (פרשתנו לו,לב, פרשת לך יד,ב)
4. דבורה
5. דן (פרשתנו לה,כה, העיר דן בצפון הארץ - לשם לשעבר).
6. דישון
7. הדר (שכונה בחיפה, אם כי מסתמא בניקוד שונה).
8. ישראל (פרשתנו לב,כט, ארץ ישראל).
9. לוטן (פרשתנו לו,כ, קיבוץ בערבה).
10. מנחת (פרשתנו לו,כג, שכונת מנחת/מלחה בירושלים עיה"ק תובב"א)
11. עוץ (פרשתנו לו,כח, איוב א,א)
12. עיבל (פרשתנו לו,כג, הר עיבל).
13. צבעון
14. שאול (הר שאול)
15. שובל
16. שכם (פרשתנו לג,יט, העיר שכם - ידועה גם בתנ"ך וגם בזמננו).
17. שעיר (פרשתנו לו,כ, פרשתנו לו,ח ובכ"מ)
18. תימן (פרשתנו לו, יא, ארץ תימן בזמננו).
19. תמנע (פרשתנו לו,יב, הר תמנע - בערבה).

לגבי אלה - לא מצאתי יישוב כזה אלא רק את "עמק האלה".
וכן מבצר ופינון - איני יודע מדוע מנינו אותם בעבר, כי לא מצאתי מקומות-יישוב בשמותיהם.

ואפשר לדון על לבן (פרשתנו בפסוק הראשון, לעומת תחילת חומש דברים "ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב", אם כי העירו חז"ל שלא מצאנו במקרא מקום ששמו לבן).
ואם נחשיב גם את "ה' איש מלחמה" שמוזכר בפרשתנו, אז אולי אפשר להחשיב את "ושם העיר מיום ה' שמה"...

אמנם במשנה יש את בית לבן בהר, שהוא ובית רימא שניים ליין לנסכים. ולכאורה הם הם הכפרים לֻבַּן ובית רימא הסמוכים לבית אריה (קרוב לאלעד).

אחד - שכב ונרדם.
ואחד - שכב וישן.
מי מהם השכיב את חברו?

אם את ההפטרה המדברת עליו קוראים בשבת - יקראו עליו הפטרה נוספת לאחר עשרה שבועות בדיוק.
מי הוא?

עזריאל ברגר כתב:אם את ההפטרה המדברת עליו קוראים בשבת - יקראו עליו הפטרה נוספת לאחר עשרה שבועות בדיוק.
מי הוא?

יהושע בן נון.
יו"ט ראשון של פסח אם חל בשבת, ובפ' שלח.

עזריאל ברגר כתב:אחד - שכב ונרדם.
ואחד - שכב וישן.
מי מהם השכיב את חברו?

שכב ויישן - אליהו. "וישכב ויישן תחת רותם אחד" [מלכים א' יט.ה.]
שכב ונרדם - יונה הנביא. "ויונה ירד אל ירכתי הספינה, וישכב ויירדם" [יונה א.ה.]
"ויעלהו אל העליה אשר הוא ישב שם וישכיבהו על מטתו" [מלכים א' יז.יט]
ובמדרש איתא דבן הצרפית שהחיה אליהו היה יונה בן אמתי.

מנחם כתב:

אדג כתב:ולחדודי: כמה ברכות יצטרך אדם לברך כשיראה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש?

2010-06-04_112323.gif

שתהיה בריא מה הקשר כאן, תן להנות מהמהלך בנחת.

גלאגוזים כתב:

עזריאל ברגר כתב:אם את ההפטרה המדברת עליו קוראים בשבת - יקראו עליו הפטרה נוספת לאחר עשרה שבועות בדיוק.
מי הוא?

יהושע בן נון.
יו"ט ראשון של פסח אם חל בשבת, ובפ' שלח.

בדקתי בשנת תשע"ט וזה לא יוצא בדיוק עשרה שבועות לאחר מכן.
חידתי מתאימה לכל הקביעויות בהן מזדמן לקרוא את ההפטרה ההיא בשבת-קודש.

גלאגוזים כתב:

עזריאל ברגר כתב:אחד - שכב ונרדם.
ואחד - שכב וישן.
מי מהם השכיב את חברו?

שכב ויישן - אליהו. "וישכב ויישן תחת רותם אחד" [מלכים א' יט.ה.]
שכב ונרדם - יונה הנביא. "ויונה ירד אל ירכתי הספינה, וישכב ויירדם" [יונה א.ה.]
"ויעלהו אל העליה אשר הוא ישב שם וישכיבהו על מטתו" [מלכים א' יז.יט]
ובמדרש איתא דבן הצרפית שהחיה אליהו היה יונה בן אמתי.

מדויק!

עזריאל ברגר כתב:

גלאגוזים כתב:

עזריאל ברגר כתב:אם את ההפטרה המדברת עליו קוראים בשבת - יקראו עליו הפטרה נוספת לאחר עשרה שבועות בדיוק.
מי הוא?

יהושע בן נון.
יו"ט ראשון של פסח אם חל בשבת, ובפ' שלח.

בדקתי בשנת תשע"ט וזה לא יוצא בדיוק עשרה שבועות לאחר מכן.
חידתי מתאימה לכל הקביעויות בהן מזדמן לקרוא את ההפטרה ההיא בשבת-קודש.

.
צודק. בשנה מעוברת זה נקרא אחרי תשעה שבועות.
התשובה שכנראה נכונה כשר"ה חל בשבת, ובשמיני עצרת בחו"ל שחל גם הוא בשבת,
קוראים בהפטרה '"ויהי ככלות שלמה".
עשרה שבועות אחר כך, אם קביעות השנה היא ז"ח [כהשתא] הרי שבשבת זו יקראו "ויקץ שלמה",
ואם קביעות השנה תהיה ז"ש, הרי ששבת מקץ תהיה שבת שניה של חנוכה ואז יקראו: "ויעש חירום...אשר עשה למלך שלמה".

גלאגוזים כתב:

עזריאל ברגר כתב:אם את ההפטרה המדברת עליו קוראים בשבת - יקראו עליו הפטרה נוספת לאחר עשרה שבועות בדיוק.
מי הוא?

התשובה שכנראה נכונה כשר"ה חל בשבת, ובשמיני עצרת בחו"ל שחל גם הוא בשבת,
קוראים בהפטרה '"ויהי ככלות שלמה".
עשרה שבועות אחר כך, אם קביעות השנה היא ז"ח [כהשתא] הרי שבשבת זו יקראו "ויקץ שלמה",
ואם קביעות השנה תהיה ז"ש, הרי ששבת מקץ תהיה שבת שניה של חנוכה ואז יקראו: "ויעש חירום...אשר עשה למלך שלמה".

מדויק!

נעשה ונשמע: רק בשנה בה נעשה את המצווה בזמנה ובצורתה המקורית - גם נשמע את אחד מטעמי המצווה.

עזריאל ברגר כתב:נעשה ונשמע: רק בשנה בה נעשה את המצווה בזמנה ובצורתה המקורית - גם נשמע את אחד מטעמי המצווה.

רק בשנה שתוקעים בשופר כי ר"ה לא חל בשבת, 'וישב' לא חל בחנוכה ומפטירים "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו".

טל"ח

היום (יום שני ו' טבת תשפ"א) הוא היום ה12 ברצף בו נאמר מזמור מסוים בבתי כנסת רבים, וכנראה שזוהי הקביעות היחידה בארה"ק לאמירתו 12 ימים רצופים. ואיני בקי במנהגי אומרי מזמור זה כדי לדעת האם בחו"ל יש הזדמנות נוספת.

מיהו המזמור?

כמובן מדברי לעיל - זה לא למנהגנו (חב"ד).

מזמור כ"ד בהכנסת ס"ת בחול ומנחת ש"ק ושיר של יום

חידה

ארבעה שם אחד חולקים
שלושת הסבים במקום אחד נמצאים
והרביעי שוכן מרומים

המשורר כתב:חידה

ארבעה שם אחד חולקים
שלושת הסבים במקום אחד נמצאים
והרביעי שוכן מרומים

חנוך?

הגיוני
יש ארבעה חנוך בספר בראשית
על חנוך בן ירד נאמר "ואיננו כי לקח אותו אלקים" וא"כ הוא בשמי מרומים
אבל למה "שלשת הסבים במקום אחד נמצאים"?
חנוך בן קין בעיר על שמו.
חנך בן מדין מן הסתם באהלים על פני השדה
ואילו חנוך בן פלוא בן ראובן ירד למצרים?

כדכד כתב:הגיוני
יש ארבעה חנוך בספר בראשית
על חנוך בן ירד נאמר "ואיננו כי לקח אותו אלקים" וא"כ הוא בשמי מרומים
אבל למה "שלשת הסבים במקום אחד נמצאים"?
חנוך בן קין בעיר על שמו.
חנך בן מדין מן הסתם באהלים על פני השדה
ואילו חנוך בן פלוא בן ראובן ירד למצרים?

חנוך היה אחיו של פלוא. שניהם בני ראובן.
והשתא אתי שפיר...
שלושת הזקנים של ה'חנוכים' טמונים במערת שדה המכפלה.
אדם הראשון סבא של חנוך בן קין.
אברהם אבינו סבא של חנוך בן מדין.
ויעקב אבינו סבא של חנוך בן ראובן.

תודה רבה
מר תיקן גם את טעותי שחנוך היה בן ראובן ואח של פלוא ולא כמ"ש שהיה בן פלוא

במסתרים כתב:מזמור כ"ד של הוצאת ס"ת בחול ומנחת ש"ק ושיר של יום

מדויק.
ואיני יודע אם נוהגים לאומרו בחג הסוכות. ואילו היו נוהגים לאמרו בתשעת ימי הסוכות בחו"ל - היינו מוצאים יג ימים רצופים לאמרו כשחל סוכות בימים שלישי-רביעי.

אומרים כל הכנסת ס"ת חוץ מבשבת בבוקר שאז אומרים מזמור כ"ט

גלאגוזים כתב:

כדכד כתב:הגיוני
יש ארבעה חנוך בספר בראשית
על חנוך בן ירד נאמר "ואיננו כי לקח אותו אלקים" וא"כ הוא בשמי מרומים
אבל למה "שלשת הסבים במקום אחד נמצאים"?
חנוך בן קין בעיר על שמו.
חנך בן מדין מן הסתם באהלים על פני השדה
ואילו חנוך בן פלוא בן ראובן ירד למצרים?

חנוך היה אחיו של פלוא. שניהם בני ראובן.
והשתא אתי שפיר...
שלושת הזקנים של ה'חנוכים' טמונים במערת שדה המכפלה.
אדם הראשון סבא של חנוך בן קין.
אברהם אבינו סבא של חנוך בן מדין.
ויעקב אבינו סבא של חנוך בן ראובן.

יפה מאד חילך לאורייתא

איזה תאריך שמוזכר בתנ"ך, אנו מזכירים אותו 12-20 יום אחריו בכל שנה?

עזריאל ברגר כתב:איזה תאריך שמוזכר בתנ"ך, אנו מזכירים אותו 12-20 יום אחריו בכל שנה?

א. וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט. למ"ד שזה תשרי.
ב. יש תאריך אחר (שאינו חג), שהשנה יוזכר בעיצומו של יום...
ג. איזה קטע מהתפילה שאומרים בכל יום, נאמר לראשונה בכ"ד תשרי?

ב. פטירת אהרן הכהן בר"ח אב. נזכרת בפרשת מסעי שהשנה קוראים בר"ח שחל בשבת