פורום אוצר החכמה

מה פירוש (חוץ מהצבע)??

יאיר כתב:מה פירוש (חוץ מהצבע)??

החלמון צהוב

יאיר כתב:קבוצה המופיעה בתחילת וסוף פרשה
(יש שתי תשובות לחידה, באותה הפרשה)

אם מתבקש רמז נא להודיעני

פרשת ויצא

אבנים
מלאכים

יש גם בסוף ויצא ותחילת וישלח
שני מחניים - שני מחנות
מלאכים

בית הגנזים כתב:חידת הגר"ש אלתר שליט"א לתשב"ר היום

חידה אתרוג.jpg

יפה.
היכן מתפרסם בצורה רשמית ?

גימפעל כתב:יפה.
היכן מתפרסם בצורה רשמית ?

זה לא מתפרסם. זה נמסר לילדים ישירות.

ועצם לא תשברו בו (בקרבן פסח)

מצוה לשבור,
עריפת פטר חמור,
ועגלה ערופה,

1. שֹׁמֵ֥ר כׇּל־עַצְמוֹתָ֑יו אַחַ֥ת מֵ֝הֵ֗נָּה לֹ֣א נִשְׁבָּֽרָה.

אל מוציאו ממצרים וגו' ועצמותיהם יגרם וכמו שהביא רש"י שם במדבר כד,ח ועצמותיהם - של צרים: יגרם - מנחם פתר בו לשון שבירה, וכן לא גרמו לבקר (צפניה ג ג), וכן את חרשיה תגרמי (יחזקאל כג לד),

גימפעל כתב:ועצם לא תשברו בו (בקרבן פסח)

משמע שהשאלה היא איזה עצמות אינם נשברות מצד המציאות לא מצד הדין

דהיינו? נשיכת כלב?

עצם הלוז

לשון רכה תשבר גרם.

חידת הגר"ש אלתר שליט"א לתשב"ר יא שבט

אתרוג אפשר לומר אתרוגא ואתרונגא, קידושין ע.
יהושע סימן נחלת השבטים ע"י צמח החצב. ב"ב נו.

בית הגנזים כתב:חידת הגר"ש אלתר שליט"א לתשב"ר יא שבט

חידה יא שבט.PNG

כתשובת הרב חגי פאהן, וכבמסכת ביצה חצובא מקטע רגליהן וכו', וכן בתחילת פרק יו"ט איתא דהיו מסמנין הגבולות עם עץ האדר.
אולם אין זה נוגע לפרשה לכאורה, רק אכתוב ממה ששמעתי ואיני זוכר ממי בשם מי, שהצפרדעים עלו והיו רק בגבול מצרים ולפי זה יכלו לדעת היכן הגבולות של מצרים לפי שהיו מתווכחים על זה עם המדינות השכנות, ולאחר שהלכו הצפרדעים ניסו המצרים לטעת אילנות ולהרחיב גבולם על ידי נטיעה ברחוק יותר ממקום הגבול ששם היו הצפרדעים, ובא הארבה והשמיד את כל הנטיעות, כך שחזר הכל לקדמותו.

ובמאמר המוסגר, שאלני חכ"א - היכן מצינו בפרשת בא, שלכאורה ישנה סתירה בדבר זה - אם ישנה מציאות שירדו גשמים בזמן אכילת קרבן פסח, והראני, שבמקום אחד מצטט רש"י את המכילתא ושם איתא דין מה יעשו כשאכלו וירדו גשמים, ולאחמ"כ גבי חודש האביב, כתב רש"י דברי המכילתא שהוא חודש כשר שאין בו לא חמה ולא צינה ולא גשמים.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

עצמות שמצוה לשבור = עצם המפרקת במליקה.

מאן דהו הקשה בבית המדרש
קיי"ל (או"ח ר"ו) בירך על פרי העץ, פרי האדמה יצא. בדיעבד כמובן.
שאל צורבא מדרבנן, מתי אם בירך פרי האדמה על פרי העץ לא יצא אפילו בדיעבד?

חידת הגר"ש אלתר שליט"א לתשב"ר יב שבט

בית הגנזים כתב:חידת הגר"ש אלתר שליט"א לתשב"ר יב שבט

יב שבט.PNG

מושיבין תרנגולין (משנה פסחים ד, ז ובבא מציעא ה, ד)

מעסיקין את הכהן הגדול (משנה יומא א, ז)

שור בכור שיש לו ביצה אחת מושיבים אותו לבדוק אם הוא בעל מום, בכורות מ.

.

אהרן תאומים כתב:וצריך לשאול באופן כללי האם כתבי חידה כאלו לילדים זה נקרא עמל תורה? והאם זו דרך הלימוד הנכונה? והאם בכלל כתבי חידה אינם ביטול תורה, כמובן למעט מבחנים

עם האובססיה שלך לטרלל בצורה לא בוגרת ולא עניינית כל אשכול שמוזכר הגאון ר' שאול אלתר שליט"א אין לי מה לעשות, יש כל מיני טיפולים רגשיים שיכולים לעזור.

אבל מאחר שרואים כאן את דאגתך הכנה על דרך הלימוד הנכונה וביטול תורה, מן העניין לשאול, מי שממלא דף ועוד דף ומאות רבות של השוואות מילוליות שמצא בין מסכתות שונות, ובדוגמא של היום, בפסחים נח. כתוב פסח [שהוא ע"ש הדילוג] ובבבא בתרא סד: כתוב יפרח באויר!! זה נקרא לימוד התורה? האם אין זה ביטול תורה?

חידת הגר"ש אלתר לתשב"ר י"ג שבט

בית הגנזים כתב:חידת הגר"ש אלתר לתשב"ר י"ג שבט

ב) "אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס. וכמה שינת הסוס? שיתין נשמי" (סוכה כו, ב).

בית הגנזים כתב:חידת הגר"ש אלתר לתשב"ר י"ג שבט

חידה יג.PNG

ולא ירבה לו סוס

בן בתירא מתיר בסוס. [למכור לנכרי]

חידת הגר"ש אלתר לתשב"ר

מה קרה לחידות של ראש ישיבת פני מנחם בימים האחרונים ?

בית הגנזים כתב:

שריקה.PNG

שרקו ויחרקו שן
אשרקה להם אקבצם

חולין סג א:
"רחם זה שרקרק, ולמה נקרא שמו רחם, אמר רבי יוחנן: כיון שבאה רחם - בא רחמים לעולם. אמר רב ביבי בר אביי: והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק. וגמירי, דאי יתיב על ארעא ושריק, אתי משיח, שנאמר 'אשרקה להם ואקבצם'. אמר ליה רבי יודא בר שימי למר בר איהי: והא ההוא דיתיב בי כרבא ושריק, ואתי גלגלא פסיקיה למוחיה? אמר ליה: ההוא ביידא הוה".

א. באיזה פסוק מופיעה חמש פעמים המילה "כי"?
ב. חידה שתשובתה מופיעה בכמה מספרי ההלכה: באיזה פסוק מופיעה פעמיים המילה "כי" ושלש פעמים המילה "לא"?

לחידה א' - יש ב' פתרונים, ולחידה ב' - אינני יודע אם יש עוד פתרון.

ובכלל, מהי המילה החוזרת על עצמה הכי הרבה פעמים באותו פסוק?

עזריאל ברגר כתב:א. באיזה פסוק מופיעה חמש פעמים המילה "כי"?

א. לְאַהֲבָה אֶת שֹׂנְאֶיךָ וְלִשְׂנֹא אֶת אֹהֲבֶיךָ כִּי הִגַּדְתָּ הַיּוֹם כִּי אֵין לְךָ שָׂרִים וַעֲבָדִים כִּי יָדַעְתִּי הַיּוֹם כִּי (לא) לוּ אַבְשָׁלוֹם חַי וְכֻלָּנוּ הַיּוֹם מֵתִים כִּי אָז יָשָׁר בְּעֵינֶיךָ:(שמואל ב יט ז)

יש גם את המילה 'לא' חמש פעמים בפסוק:
אֶת הַנַּחְלוֹת לֹא חִזַּקְתֶּם וְאֶת הַחוֹלָה לֹא רִפֵּאתֶם וְלַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא חֲבַשְׁתֶּם וְאֶת הַנִּדַּחַת לֹא הֲשֵׁבֹתֶם וְאֶת הָאֹבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם וּבְחָזְקָה רְדִיתֶם אֹתָם וּבְפָרֶךְ:(יחזקאל לד ד)

עזריאל ברגר כתב:ב. חידה שתשובתה מופיעה בכמה מספרי ההלכה: באיזה פסוק מופיעה פעמיים המילה "כי" ושלש פעמים המילה "לא"?

ב. וְאֶת בְּנֵיהֶם לֹא הֵמִית כִּי כַכָּתוּב בַּתּוֹרָה בְּסֵפֶר מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר לֹא יָמוּתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יָמוּתוּ עַל אָבוֹת כִּי אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יָמוּתוּ:(דברי הימים ב כה ד)

עזריאל ברגר כתב:ובכלל, מהי המילה החוזרת על עצמה הכי הרבה פעמים באותו פסוק?

יהושע ז כד:

ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנתיו ואת שורו ואת חמרו ואת צאנו ואת אהלו ואת כל אשר לו וכל ישראל עמו ויעלו אתם עמק עכור

בשני ראשי ספרים ר' וד' מתחלפים

כשיבוקש רמז, ינתן

עזריאל ברגר כתב:ב. חידה שתשובתה מופיעה בכמה מספרי ההלכה: באיזה פסוק מופיעה פעמיים המילה "כי" ושלש פעמים המילה "לא"?
לחידה א' - יש ב' פתרונים, ולחידה ב' - אינני יודע אם יש עוד פתרון.

"כי תעבור במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך, כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך"

וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם.
אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ כִּי מוּם בּוֹ וְלֹא יְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשַׁי כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשָׁם.
וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְהוָה יִחְיֶה הָאָדָם.
וְלֹא תָּסוּרוּ כִּי אַחֲרֵי הַתֹּהוּ אֲשֶׁר לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ כִּי תֹהוּ הֵמָּה.
וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיֹּאֶל לָלֶכֶת כִּי לֹא נִסָּה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו.
כְּתֹמֶר מִקְשָׁה הֵמָּה וְלֹא יְדַבֵּרוּ נָשׂוֹא יִנָּשׂוּא כִּי לֹא יִצְעָדוּ אַל תִּירְאוּ מֵהֶם כִּי לֹא יָרֵעוּ וְגַם הֵיטֵיב אֵין אוֹתָם.
כִּי הַמּוֹכֵר אֶל הַמִּמְכָּר לֹא יָשׁוּב וְעוֹד בַּחַיִּים חַיָּתָם כִּי חָזוֹן אֶל כָּל הֲמוֹנָהּ לֹא יָשׁוּב וְאִישׁ בַּעֲו‍ֹנוֹ חַיָּתוֹ לֹא יִתְחַזָּקוּ.
כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂתוֹ בָּעֵת הַהִיא כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדַּי וְהָעָם לֹא נֶאֶסְפוּ לִירוּשָׁלָ‍ִם.