פורום אוצר החכמה

נוריאל עזרא כתב:

עזריאל ברגר כתב:א. באיזה פסוק מופיעה חמש פעמים המילה "כי"?

א. לְאַהֲבָה אֶת שֹׂנְאֶיךָ וְלִשְׂנֹא אֶת אֹהֲבֶיךָ כִּי הִגַּדְתָּ הַיּוֹם כִּי אֵין לְךָ שָׂרִים וַעֲבָדִים כִּי יָדַעְתִּי הַיּוֹם כִּי (לא) לוּ אַבְשָׁלוֹם חַי וְכֻלָּנוּ הַיּוֹם מֵתִים כִּי אָז יָשָׁר בְּעֵינֶיךָ:(שמואל ב יט ז)

יש גם את המילה 'לא' חמש פעמים בפסוק:
אֶת הַנַּחְלוֹת לֹא חִזַּקְתֶּם וְאֶת הַחוֹלָה לֹא רִפֵּאתֶם וְלַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא חֲבַשְׁתֶּם וְאֶת הַנִּדַּחַת לֹא הֲשֵׁבֹתֶם וְאֶת הָאֹבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם וּבְחָזְקָה רְדִיתֶם אֹתָם וּבְפָרֶךְ:(יחזקאל לד ד)

חגי פאהן כתב:כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו כִּי תוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ כִּי חָזָק הוּא. (יהושע יז יח)

נוריאל עזרא כתב:ייש"כ על כל התשובות. איך מצאת?

בית הגנזים כתב:חידת הגר"ש אלתר לתשב"ר

שריקה.PNG

והא הנך שלשה רועי בקר דהוו קיימי, ושמעינהו רבנן דקאמרי; חד אמר: אם בכיר ולקיש כחדא יינץ - דין הוא אדר, ואם לאו - לית דין אדר. וחד אמר: אם תור בצפר בתלג ימות, ובטיהרא בטול תאינה ידמוך, ישלח משכיה - דין הוא אדר, ואם לאו - לית דין אדר. וחד אמר: אם קידום תקיף לחדא יהא, יפח בלועך נפיק לקיבליה - דין הוא אדר, ואם לאו - לית דין אדר. ועברוה רבנן לההיא שתא! -

אם קידום תקיף לחדא יהא יפח בלועך נפיק לקבליה - אם כבר תשש כח החורף כל כך שכשיהא רוח מזרחית חזקה מאד והיא מביאה צינה, ואתה מנשב בפיך ויוצא לקראתה ונפיחתך קשה מן הרוח ומחממתה - דין הוא אדר.
ואם לאו - שעדיין יש צינה חזקה - לית דין אדר אלא שבט.

וְשַׂמְתִּי אֶת הָעִיר הַזֹּאת לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה כֹּל עֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל כָּל מַכֹּתֶהָ:

יאיר כתב:בשני ראשי ספרים ר' וד' מתחלפים

כשיבוקש רמז, ינתן

עזריאל ברגר כתב:א. באיזה פסוק מופיעה חמש פעמים המילה "כי"?
ב. חידה שתשובתה מופיעה בכמה מספרי ההלכה: באיזה פסוק מופיעה פעמיים המילה "כי" ושלש פעמים המילה "לא"?

לחידה א' - יש ב' פתרונים, ולחידה ב' - אינני יודע אם יש עוד פתרון.

עזריאל ברגר כתב:

יאיר כתב:בשני ראשי ספרים ר' וד' מתחלפים

כשיבוקש רמז, ינתן

אחד הוא חומש במדבר - רעואל/דעואל.

גלאגוזים כתב:ריפת - דיפת.
דודנים - רודנים.

יאיר כתב:

גלאגוזים כתב:ריפת - דיפת.
דודנים - רודנים.

מצויין!!!
בראשון ספר בראשית אחרון דברי הימים

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:איזה הבדל יש בין תפילת מוסף של ר"ח שחל בחול לבין שאר תפילות המוסף?
אפשר בדוחק להגיד שהמילה הראשונה בשאר תפילות המוסף היא פניה בגוף שני (אתה/תכנת/תקנת), משא"כ בר"ח מתחילים במלה "ראשי", אך כוונתי לבקשה מסוימת שנמצאת רק בשאר תפילות המוסף ולא בר"ח.

רמז: זה לא לכל הנוסחים.

יהי רצון מלפניך שתעלנו לארצנו וכו' - קיים בכל תפילות המוסף מלבד ר''ח שחל בחול לנוסח אשכנז ולנוסח חב''ד.

גלאגוזים כתב:

יאיר כתב:

גלאגוזים כתב:ריפת - דיפת.
דודנים - רודנים.

מצויין!!!
בראשון ספר בראשית אחרון דברי הימים

"לולא חרשתי בעגלתך -הרמז שנתת- לא מצאתי חידתך"...

עזריאל ברגר כתב:אחד הוא חומש במדבר - רעואל/דעואל.

שלום,
אני מזמין אותך להצטרף לקבוצה שלי חידות ביהדות.
מדי פעם אני שולח חידה ביהדות, ואחרי כמה ימים אני שולח את הפתרון. מי שיצטרף לקבוצה יקבל את כל החידות והפתרונות שפורסמו בעבר, ויקבל בעתיד חידות חדשות.
חשוב להדגיש שלא מדובר על קבוצה לדיונים, אלא קבוצה שקטה וסגורה שרק אני יכול לשלוח בה הודעות.
להצטרפות לקבוצה יש ללחוץ על הקישור הבא: https://chat.whatsapp.com/LaoBor3ayTd1zZ7G1FVsiv.

הערה: אם יש בעיה בקישור או בתהליך ההצטרפות לקבוצה, נא לפנות אלי בהודעה חוזרת.

יש אפשרות גם להצטרף לקבוצת החידות בדוא"ל. להצטרפות, נא לפנות אלי בהודעה חוזרת או בדוא"ל. נא לא לשכוח לרשום כתובת דוא"ל.

אפשר ורצוי להעביר הלאה את ההודעה לחברים, בני משפחה וקבוצות בהם אתם חברים.
צבי שביט (שטרן)
050-5918412
zviaya@gmail.com

חגי פאהן כתב:עוד חידה בשם חתן התנ"ך העולמי רפאל מיוחס: שלוש מילים רצופות שנאמרו פעמיים, ע"י שאול (בנושא רדיפת דוד) וע"י דוד.

גלאגוזים כתב:אם תשובתי תהיה נכונה הרי ש'השכלתי',
ואם לאו, 'הסכלתי'...

צדקתי?

גלאגוזים כתב:

חגי פאהן כתב:עוד חידה בשם חתן התנ"ך העולמי רפאל מיוחס: שלוש מילים רצופות שנאמרו פעמיים, ע"י שאול (בנושא רדיפת דוד) וע"י דוד.

לא אגזול את כבשת הרש...
אשאיר לאחרים. כי...

עזריאל ברגר כתב:חידה לשנת תשפ"א:

- ישעיהו?
- לא.
- ישעיהו?
- לא.
- ישעיהו?
- אם אתה תימני, אבל מהקצה השני.

- אם לא ישעיהו - אז מי?
- שמ"י.

עזריאל ברגר כתב:איזה דבר במגילה ניתן ל:
יהודי ויהודיה, גוי וגויה.
וי"א: יהודי ויהודיה, בהמה וגויה.
(וכבר אמר הנביא "אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם", וא"כ מה לנו נפק"מ אם זהו גוי או סוס?)

גלאגוזים כתב:

עזריאל ברגר כתב:איזה דבר במגילה ניתן ל:
יהודי ויהודיה, גוי וגויה.
וי"א: יהודי ויהודיה, בהמה וגויה.
(וכבר אמר הנביא "אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם", וא"כ מה לנו נפק"מ אם זהו גוי או סוס?)

כתר מלכות.

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:חידה לשנת תשפ"א:

- ישעיהו?
- לא.
- ישעיהו?
- לא.
- ישעיהו?
- אם אתה תימני, אבל מהקצה השני.

- אם לא ישעיהו - אז מי?
- שמ"י.

מדובר על ג' שבתות, שיש קשר ביניהן, שבכולן היה מקום לחשוב להפטיר בישעיהו, ובכל זאת מפטירים בספר אחר.

דרומי כתב:כמובן יש תמיד עדיפות לכלי או אוכל טהור על פני כלי או אוכל טמא.

היכן מצינו שיש עדיפות לכלי טמא על פני כלי טהור?

והיכן מצינו שיש עדיפות (מסויימת) לאוכל טמא על פני אוכל טהור?

[ואני לא מתכוון לזה שבמעשה הפרה היו מחפשים דוקא כלים טבולי יום]

שמעתי פעם בחור שואל אותו חקירה. בהא דקי"ל ספק טומאה ברה"ר ספיקו טהור, האם זו הכרעה במעשה, כלומר מכריעים שהטמא לא נגע, או שזו הכרעה בשאלה שבאה לפנינו, כלומר אם בא לפנינו כלי שיש בו ספק טומאה, שיסוד הספק נעוץ באירוע שקרה ברה"ר, מכריעים שהכלי טהור. שאל אותו הגר"י מאי נפ"מ. ענה הבחור באופן שאם הטמא נגע הכלי טהור, ואם הטמא לא נגע הכלי טמא, אלא שהוא לא מצליח למצוא ציור כזה...
אמר לו הגר"י החקירה שטותית, ואם היא היתה חקירה לא זה הנפ"מ, רק מה שאמר שאין ציור - זה הבעיה הקטנה, (היה שגור בפיו שאם החקירה נכונה, נפ"מ כבר תימצא, אלא שכדאי לחפש נפ"מ כדי להיות בטוח שבכלל יש שני צדדים), והוא החל לחשוב, כמה שניות ! ואמר לו יש לי כבר 18 ציורים כאלו. אמר הבחור שיאמר לו 2.
אמר הגר"י, קי"ל (בפרק חומר בקדש) דכלי שהוטבל בתוך כלי, אם יש כשפופה"נ בפי החיצון שפיר סלקא לטבילה לפנימי, ואם פיו של החיצון צר, אזי סלקא לו טבילה לפנימי רק אם גם החיצון היה טמא (מיגו דסלקא לחיצון סלקא לפנימי). הזב עבר ברה"ר וספק נגע בחיצון, בתוכו הטבילו כלי טמא ודאי. החיצון כבר נשבר ואינו לפנינו והנידון רק על הפנימי. אם הזב נגע בחיצון, הפנימי טהור...
ציור שני. יש כלל שבע(ה) לה טומאה. דבר הטמא מדרס אינו קולט באותה שעה מגע מדרס. (לא מזמן היה את זה בדה"י חולין עב: בתוד"ה אלא). היה כסא ברה"ר, ספק דרס עליו הזב. אח"כ נגע מדרס בכסא. אח"כ נחלק הכסא ואינו משמש כמדרס אבל עדיין כלי הוא. ובא לפנינו. להצד שהזב דרס, לא נקלט המגע, והשתא שבטל המדרס הכלי טהור. להצד דהזב לא דרס, הכלי קלט את המגע והינו טמא.

חגי פאהן כתב:

גלאגוזים כתב:

חגי פאהן כתב:עוד חידה בשם חתן התנ"ך העולמי רפאל מיוחס: שלוש מילים רצופות שנאמרו פעמיים, ע"י שאול (בנושא רדיפת דוד) וע"י דוד.

לא אגזול את כבשת הרש...
אשאיר לאחרים. כי...

יפה, לא הכרתי.
יש עוד תשובה.

עזריאל ברגר כתב:

חגי פאהן כתב:

גלאגוזים כתב:

חגי פאהן כתב:עוד חידה בשם חתן התנ"ך העולמי רפאל מיוחס: שלוש מילים רצופות שנאמרו פעמיים, ע"י שאול (בנושא רדיפת דוד) וע"י דוד.

לא אגזול את כבשת הרש...
אשאיר לאחרים. כי...

יפה, לא הכרתי.
יש עוד תשובה.

ילמדנו רבינו?

חגי פאהן כתב:

חגי פאהן כתב:עוד חידה בשם חתן התנ"ך העולמי רפאל מיוחס: שלוש מילים רצופות שנאמרו פעמיים, ע"י שאול (בנושא רדיפת דוד) וע"י דוד.

"ברוכים אתם לה'"

לבי במערב כתב:

עזריאל ברגר כתב:אך יותר מאוחר התברר שנחלקו בזה מפרשי המקרא, כנראה ע"פ גירסאות שונות בתרגום הפסוק!

ומהי שייכות הענין ל'אביעה חידות'?

עזריאל ברגר כתב:שאלה (שאם מניחים שהתשובה לה היא שזוהי טעות - אז מדובר בטעות מאד מצחיקה/מרגיזה):
בפרק לו בפרשתנו
פסוק א ("ועשה בצלאל ואהליאב ... את כל מלאכת עבודת הקדש...")
נמצא לפני פסוק ב ("ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב...")
הייתכן?!

תגובתי הראשונה בקבוצה שבה נשאלה השאלה (יש לקרוא בהברה אשכנזית, בשביל החרוז):
אוי! איזה גוי, ימח שמו!

אך יותר מאוחר התברר שנחלקו בזה מפרשי המקרא, כנראה ע"פ גירסאות שונות בתרגום הפסוק!

עזריאל ברגר כתב:הבנת הענין היא סוג של חידה, מאחר שהיא דורשת עיון "מחוץ לקופסא".