פורום אוצר החכמה

י. אברהם כתב:וכנראה שהעתק מכתבי הגר"ש נתערב בין כתבי המחבר תולדות יוסף, וצ"ב האיך ומתי קרה הדבר.

מענין לראות את השינוי הבא:
בהמשך הדברים בספר העיקרים: וקושיא זו נשאלה מאבא מארי הגאון זצוק"ל".
בתולדות יוסף: וקושיא זו נשאלה מהרב הגאון ר' עקיבא איגר זצוק"ל".

---
כי"ב מצאתי לפני שנים כג' פעמים בספרי בית אהרן וולקין (בב' מסכתות) קטעים שהועתקו מספרי מהרא"ל צינץ. ולפני זמן מה גם העיר ע"כ מישהו בפורום.

נאות הדשא סוכאטשוב

viewtopic.php?f=7&t=24468&p=246954&hilit=%D7%A7%D7%A4%D7%91#p246954
תוקן במהדורה שניה של הספר.

תשו' הגר"ח מוולוזין על אתרוג הירוק נדפסה בס' תלמידו המשכנות יעקב. (וכפה"נ אחרון עיקר, ויוחס לראשון בטעות).

שמעתי פעם מראש ישיבת שפת אמת הגר"ש אלתר שליט"א
על תשובה שנדפס באבני נזר חלק חושן משפט סימן עא שנדפס קודם לו מילה במילה בשו"ת השיב משה חו"מ סי' פז

בשו״ת פרי איתן סימן ה׳ מביא ששאל סופר אחד מהגאון רבי חיים מבריסק שאלה בענין כסדרן בסת״ם, והגאון לא היה בקו הבריאות להשיב על כן כותב בעל פרי איתן ״מצאתי חובה לקחת העת ולעיין בדבר כיד ה הטובה עלי״ ומאריך לכתוב תשובה ארוכה בזה.
הנה תשובתו הוא העתק מילה במילה משאלות ותשובות ציוני חלק א׳ סימן כט, עיין שם, וכנראה להיות והמחבר לא הדפיס ספרו בעצמו רק יצא לאור שנים רבות אחר פטירתו לא הבינו המו״ל כי תשובה זו הוא רק מה שהעתיק לעצמו מספר אחרת.

אפילו בספר שנדפס בימינו "חזון איש - שו"ת וחידושים"
סימן קפב הוא לשון השן"ע ביו"ד סי' רא סעיף מד

פרמישלאן כתב:אפילו בספר שנדפס בימינו "חזון איש - שו"ת וחידושים"
סימן קפב הוא לשון השן"ע ביו"ד סי' רא סעיף מד

נכתב כבר viewtopic.php?f=7&p=471828#p471441

בשו"ת הרמ"א סימן כה נדפס בטעות תשובה שאינו קשור להרמ"א.
וכבר עורר בזה הרב בעל הבית אפרים [שהיום יומא הילולא דילי'] בספרו מעלת היוחסין אות ב

בספר אוצר הידיעות השלם של הרב שטרן חלק ב' יש רשימה של כמה כאלה.

עינא דשפיר חזי כתב:בספר אוצר הידיעות השלם של הרב שטרן חלק ב' יש רשימה של כמה כאלה.

צ"ל אוצר הידיעות השלם חלק ב פרק קלא עמ' פז.

תודה לכ"א עבור כל המ"מ וראיתי באוצר ידיעות שהביא חכמת אדם על עוד תשובה בשו"ת הרמ"א שאינו מרבינו הרמ"א
ופלא מה שראיתי בישורון כרך יג עמוד תתכה שמביא ר"י שפיגל עוד תשובה בשו"ת הרמ"א שהרב בעל היד חנוך מפקפק שאינו מהרמ"א והוא שם בסי' כג ומפקפק על סי' נד בשו"ת הרמ"א.

פרמישלאן כתב:תודה לכ"א עבור כל המ"מ וראיתי באוצר ידיעות שהביא חכמת אדם על עוד תשובה בשו"ת הרמ"א שאינו מרבינו הרמ"א
ופלא מה שראיתי בישורון כרך יג עמוד תתכה שמביא ר"י שפיגל עוד תשובה בשו"ת הרמ"א שהרב בעל היד חנוך מפקפק שאינו מהרמ"א והוא שם בסי' כג ומפקפק על סי' נד בשו"ת הרמ"א.

גם על סי' י"א יש מפקפקים עי' כאן https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 8082140828 ועוד

לייבעדיג יענקל כתב:בכל או רוב הדוגמאות שהובאו מדובר ביחוס שגוי, אך מהו הביאור בזה שבראשונים (בעיקר) יש העתקות של קטעים ארוכים משל אחרים מבלי להזכיר את שם האומר?
הכי לא חשו לחיוב לומר דבר בשם אומרו?
פעמים הרבה מדובר בענינים הקשורים ומשולבים בתוך דברי המעתיק, כך שמוכח שמדובר בהעתקה מכוונת ע"י המחבר ולא בקטע שנשתרבב במקרה.

מבואר בספה"ק, שיש ב' טעמים למה שיש מן התנאים והאמוראים שלא אמרו דבר בשם אומרו:
א) כי כל (או עכ"פ רוב) תורתו מאותו הרב, וממילא, כשאומר שמועה בסתם - הכוונה היא, בשם רבו המובהק (וכהא דר"א בן פדת ור"י).
ב) כי נקלטה אותה ההשכלה במוחו, עד שאינו אומרה עתה מפני שכ"א רבו, כ"א - מפני שהוא עצמו הבין כן.
ועד"ז יל"פ באותם הראשונים שהזכיר כת"ר. ועצ"ע וכו' בזה.

כיו''ב ראיתי לפני שנים רבות, לשנים מגדולי מאורי דורנו, שנכפלו דבריהם [כל אחד בספרו. מדובר על שטיקל ענק!], בשינויי לשון מזעריים, וברוך היודע הפתרון.

שמעתי פעם שהג"ר דוד פוברסקי אמר שיש קטעים בקובץ שיעורים שהם חידושיו שלו, אלא שהמדפיסים התבלבלו במחברות.
מישהו מכיר? באלו חידושים מדובר?

זכורני תשובה כפולה במשכנות יעקב ובחוט המשולש, בדין אתרוג הירוק ככרתי.

כאן ציינתי ענין דומה קצת.

בשו"ת שאגת אריה וקול שחל (קול שחל סי' יד במהדורה הישנה, סי' טו במהדורת ברוקלין תשס"ב) דן בשאלה על שבע ברכות שלא בבית החתן ונראה כאילו הוא כתב אותה, שהרי מביא "עיין מה שכתבתי בספרי נטע שעשועים". אולם התשובה הזו מופיעה כמעט מילה במילה בט"ז אבה"ע סב,י שהיה דוד ואבא חורג של סבא שלו. ובתוך דברי הט"ז הושמטו המילים "נאום דוד הוא הקטן", ולאחר דברי הט"ז נוסף "כל זה נראה לי להלכה אבל לא למעשה עד שיסכימו עמי שני רבנים".
מה ההסבר לזה?

ידענו על צאצאיו של רב אחד שהיה דיין בבית דינו של גדול אחד מפורסם במחנות הפליטים, שהדפיסו תשובות שמצאו בכתב ידו של זקינם, אע"פ שידים לדבר שאינו אלא העתק מפסקו של האב"ד המפורסם שם... ומסתמא כהנה רבות

תשובת אבני נזר חו"מ סי' ק"א נעתק משו"ת השיב משה חו"מ סי' פ"ז.

דמשק כתב:תשובת אבני נזר חו"מ סי' ק"א נעתק משו"ת השיב משה חו"מ סי' פ"ז.

שו"ת השיב משה חו"מ סי' פ"ז
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 207&hilite
מתחיל: (בשנת תקמ"ג) וזה לשון השואל:
דבר זה מתורת משה ילמדני ...
...
תשובה קנקן חדש מלא ישן. ד' ינצרהו כאישון. ה"ה המופלא הותיק. חדת מלא עתיק. יניק וחכים דולה מים מבארות עמוקים כמר מש"ה ש"נ עיינתי בדבריו ומש"ה שפיר קאמר שואל כענין.
ולכאורה היה נ"ל דלק"מ ...
...
ומסיים: מנאי א"נ הק' משה במוהר"ר צבי הירש יצ"ו
============================================
שו"ת אבני נזר חו"מ סי' ק"א
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 139&hilite
מתחיל: ב"ה יום ג' תרומה שנת תרל"ב לפ"ק.
תיתי שלמא רבה מן שמיא לכבוד הרב
החריף והבקי בחדרי תורה ה"ה ידידי
מו"ה ר' משה נ"י אבד"ק שינאווי.
ז"ל השואל דבר זה מתורת משה ילמדנו ...
...
תשובה. עיינתי בדבריך ולכאורה נ"ל דלק"מ ...
...
ומסיים: הק' אברהם
=====================================
ממש מפליא מאוד! האם מישהו העיר על זה שאותה התשובה נדפסה בשני הספרים?
והאם יש הסבר?

ניסיתי לרשום את השינויים שבין שתי התשובות.
[ב"אבני נזר" שם השואל הוא רבי משה אבד"ק שינאווי, ובעל השיב משה אכן היה תקופה בעיר שינאווי, ראה שו"ת השיב משה חו"מ בסוף סי' פ"ח שחותם הק' משה טייטל בוים מפרעמשלא החונה בק' שינאווע]

דמשק כתב:תשובת אבני נזר חו"מ סי' ק"א נעתק משו"ת השיב משה חו"מ סי' פ"ז.

וונדרבר כתב:האם מישהו העיר על זה שאותה התשובה נדפסה בשני הספרים?
והאם יש הסבר?

נדמה לי שבמהדורה החדשה של שו"ת השיב משה בחו"מ תחילת סי' פ"ז הוסיפו הערה בענין זה.
אולי מישהו יוכל לסרוק את העמוד

אספקלריא כתב:נדמה לי שבמהדורה החדשה של שו"ת השיב משה בחו"מ תחילת סי' פ"ז הוסיפו הערה בענין זה.
אולי מישהו יוכל לסרוק את העמוד

הנה

שו"ת מהר"ש הלוי חו"מ סי' נא היא העתקת תשובת רבו שבשו"ת תורת חיים (מהרח"ש) ח"א סי' לג.
כפי שכתבו בשו"ת מהר"ש הלוי מהדו' זכרון אהרן בראש התשובה, ואף הוסיפו חתימת מהרח"ש בסוגרים.

הפלא הוא, שהאחרונים לא שמו אל לבם לדבר זה, ואף הקשו סתירה בין תשובות מהר"ש הלוי.

בשו"ת כרם שלמה [אמארלייו, חו"מ סי' נ] כתב שאין לסמוך ע"ד מהר"ש הלוי חו"מ סי' מז, שהרי לקמן סי' נא ד"ה אמנם יראה בעיני, כתב להיפך:

ולעד"ן דלההיא דסי' נ"א שומעין, דשם ראה דברי מהרש"ך ז"ל שכתב דמצי המוחזק לומר קי"ל כמ"ד דשטרי דידן שטרי ראיה נינהו, דבסי' מ"ז לא ראה אותו ואת שמו לא הגיד ומשו"ה כתב מה שכתב, אבל בסי' נ"א דראה אותו והזכירו שם דהוא מסכים דיכול המוחזק לומר קי"ל כהרא"ש ובנו הריב"ה דשטרי דידן הן שטרי ראיה אפי' בזמננו משו"ה הסכים גם הוא לומר כן כיון דמהרש"ך היה מגדולי דורו ולא אמר דעכשיו נהגו עלמא להחשיבם כשטרי קנין כמ"ש בסי' מ"ז, משו"ה חזר וכתב בסי' נ"א דהמוחזק יאמר קי"ל כמ"ד דשטרי דידן הן שטרי ראיה, והכי נקיטינן.

אמנם לפי מה שהוברר דסי' נא הנ"ל אינו מכתיבת מהר"ש הלוי, אלא תשובת רבו מהרח"ש, ליכא סתירה כלל בפסקיו.

אלא דעדיין צ"ע איך לא חש לדברי מורו ורבו מהרח"ש, מאחר שנגלו לו דברי תשובתו שפסק דלא כדבריו.

וונדרבר כתב:

דמשק כתב:תשובת אבני נזר חו"מ סי' ק"א נעתק משו"ת השיב משה חו"מ סי' פ"ז.

שו"ת השיב משה חו"מ סי' פ"ז
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 207&hilite
מתחיל: (בשנת תקמ"ג) וזה לשון השואל:
דבר זה מתורת משה ילמדני ...
...
תשובה קנקן חדש מלא ישן. ד' ינצרהו כאישון. ה"ה המופלא הותיק. חדת מלא עתיק. יניק וחכים דולה מים מבארות עמוקים כמר מש"ה ש"נ עיינתי בדבריו ומש"ה שפיר קאמר שואל כענין.
ולכאורה היה נ"ל דלק"מ ...
...
ומסיים: מנאי א"נ הק' משה במוהר"ר צבי הירש יצ"ו
============================================
שו"ת אבני נזר חו"מ סי' ק"א
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 139&hilite
מתחיל: ב"ה יום ג' תרומה שנת תרל"ב לפ"ק.
תיתי שלמא רבה מן שמיא לכבוד הרב
החריף והבקי בחדרי תורה ה"ה ידידי
מו"ה ר' משה נ"י אבד"ק שינאווי.
ז"ל השואל דבר זה מתורת משה ילמדנו ...
...
תשובה. עיינתי בדבריך ולכאורה נ"ל דלק"מ ...
...
ומסיים: הק' אברהם
=====================================
ממש מפליא מאוד! האם מישהו העיר על זה שאותה התשובה נדפסה בשני הספרים?
והאם יש הסבר?

ניסיתי לרשום את השינויים שבין שתי התשובות.
[ב"אבני נזר" שם השואל הוא רבי משה אבד"ק שינאווי, ובעל השיב משה אכן היה תקופה בעיר שינאווי, ראה שו"ת השיב משה חו"מ בסוף סי' פ"ח שחותם הק' משה טייטל בוים מפרעמשלא החונה בק' שינאווע]

האבנ"ז היה בן שנתיים כשנסתלק היש"מ

אכן הדבר פלא

מצאתי תשובה בבצל חכמה ח"ג סי' לט שכנראה נמצא מילה במילה חוץ מהשאלה וחתימה בספר מאוחר יותר בשם מנחת צבי עם פירוש מנצת צבי שבלי הלקט מצוה תקיג.
קשה להאמין שהיום מישהו יסתכן בהעתקה מספר מפורסם בתוך ספרו. הספר נדפס כמה שנים אחר פטירת המחבר, ויתכן שנשרבב שם ע"י העורכים בטעות, אבל צ"ע איך זה קרה. האם יש הסבר הגיוני?

סבי זקני היה מספר: כי שאלו ממנו את מחברותיו לכתיבת חידושי הגרנ"ט, וטעו המעתיקים והעתיקו גם חידושים שנתחדשו לו.

שיר התעוררות מרעק''א, נקרא ע''ש ובאמת העתיק מספר א'. וכבר דובר ע''כ בפורום.

פרמישלאן כתב:שמעתי פעם מראש ישיבת שפת אמת הגר"ש אלתר שליט"א
על תשובה שנדפס באבני נזר חלק חושן משפט סימן עא שנדפס קודם לו מילה במילה בשו"ת השיב משה חו"מ סי' פז

בקשתי ולא מצאתי.
אולי יש טעות במספר הסימן??

ספרים וועלט כתב:

פרמישלאן כתב:שמעתי פעם מראש ישיבת שפת אמת הגר"ש אלתר שליט"א
על תשובה שנדפס באבני נזר חלק חושן משפט סימן עא שנדפס קודם לו מילה במילה בשו"ת השיב משה חו"מ סי' פז

בקשתי ולא מצאתי.
אולי יש טעות במספר הסימן??

אבני נזר חו"מ סי' ק"א

יודע אני על תשובה אחת (או יותר) של הג' ר' יונתן שטייף, שנדפסה על שמו של רב בלתי-מפורסם שישב בבית דינו לתקופה וכנראה העתיק את פסק ההלכה לעצמו בכתב ידו, ונכדיו לא ידעו, או עשו עצמם כאינם יודעים, והדפיסוהו על שמו.

בסדרת הספרים הענקית 'אור התורה' של אדמו"ר ה'צמח צדק' מליובאוויטש נשתרבבו כמה וכמה מאמרים שאינם ממנו אלא מבניו או נכדיו.

וכן הוא בספר 'פסקי דינים' של ה'צמח צדק' שיש שם כמה ענינים שאינם ממנו כלל

סופר-סתם כתב:סבי זקני היה מספר: כי שאלו ממנו את מחברותיו לכתיבת חידושי הגרנ"ט, וטעו המעתיקים והעתיקו גם חידושים שנתחדשו לו.

הוא גם היה מציין איזה?

חרסון כתב:

סופר-סתם כתב:סבי זקני היה מספר: כי שאלו ממנו את מחברותיו לכתיבת חידושי הגרנ"ט, וטעו המעתיקים והעתיקו גם חידושים שנתחדשו לו.

הוא גם היה מציין איזה?

על איזה מהדורה מדובר?

דרומי כתב:בסדרת הספרים הענקית 'אור התורה' של אדמו"ר ה'צמח צדק' מליובאוויטש נשתרבבו כמה וכמה מאמרים שאינם ממנו אלא מבניו או נכדיו.

וגם מרבי אהרן סטראשעליער.

בס' זרח השלום לר"ז גוטה (נד' בימינו מכת"י) סי' ג' [קצת דיני נזירות].
הכל (או כמעט הכל) העתקה אות באות תיבה בתיבה מהל' נזירות להריק"ש (נד' לראשונה ע"י המני"ח בתשו' הלק"ט ונדמ"ח בשו"ע מכון ירושלים סו"ס רלט)
וכידוע דרכו של ר"ז גוטה להעתיק לעצמו תשו' כת הקודמין וכו'.

בקונטרס ח"י שעות של החזו"א נדפס בסופו חידו"ת כנראה מהגר"ש גריינימן

פלפלת בחכמה כתב:בשו״ת פרי איתן סימן ה׳ מביא ששאל סופר אחד מהגאון רבי חיים מבריסק שאלה בענין כסדרן בסת״ם, והגאון לא היה בקו הבריאות להשיב על כן כותב בעל פרי איתן ״מצאתי חובה לקחת העת ולעיין בדבר כיד ה הטובה עלי״ ומאריך לכתוב תשובה ארוכה בזה.
הנה תשובתו הוא העתק מילה במילה משאלות ותשובות ציוני חלק א׳ סימן כט, עיין שם, וכנראה להיות והמחבר לא הדפיס ספרו בעצמו רק יצא לאור שנים רבות אחר פטירתו לא הבינו המו״ל כי תשובה זו הוא רק מה שהעתיק לעצמו מספר אחרת.

ועוד שני סימנים שם הם העתקה מהמנחת ברוך

בס' "כהונת רפאל" (מאת הג"ר רפאל הכהן קוק, רבה של טבריה), תשס"א, יו"ד סי' י"ג, בדין אין נשאלין על ההקדש, (עמ' קפ-קפו), יש דברים שמאוד דומים להנדפס בס' "נודע בשערים" (מאת הג"ר ברוך מאנדלבוים), ח"ב, ירושלים תשנ"ב, סי' ב', קונטרס טוב רואי השגות ע"ס פתח עינים, עיי"ש.



הג"ר ברוך מאנדלבוים, אב"ד טוראוו [טורוב], היה סבא של אשתו של הג"ר רפאל קוק, והכתבים של הרב מטורוב היו אצל הרב מטבריה, וראה בהקדמת נודע בשערים ח"ב שהכתבים נמסרו לדפוס ע"י צאצאיו הג"ר שמחה קוק רבה של רחובות ובנו.
ויתכן שהגר"ר קוק העתיק לעצמו את הסימן ההוא מכתבי הרב מטורוב, ואחרי פטירתו סברו צאצאיו שזה חלק מחיבורו והדפיסו אותו בטעות בס' כהונת רפאל.
הרב מטורוב בס' נודע בשערים שם דן בדברי תוס' פסחים מו:, וקושית התוי"ט [פסחים פ"ג מ"ב], ותירוץ בעל "קונטרס פתח עינים" לחלק בין קדושת הגוף לקדושת דמים, דרק בקדושת הגוף סברי ב"ש דהקדש בטעות הוי קדש, משא"כ בקדושת דמים. והרבה שם להשיג על דברי הפתח עינים, עיי"ש עמ' ט'-י', יב-יג, ועמ' כו. ראה שם שכתב בתחילת הסימן: "ולכן לפי שראיתי בקונטרס פתח עינים ענינים נחוצים לבאר היטב דעת התוס' ז"ל ולהצילם מקושית התוי"ט ז"ל ולבאר גם פסקי הרמב"ם ז"ל...", אך אינו מציין בו מראה מקום מדוייק, וגם אינו כותב מי הוא מחבר פתח עינים הנ"ל.
אך בס' כהונת רפאל כתוב שהוא פתח עינים להגאון החיד"א ז"ל.
ויש לבדוק האם באמת מדובר בס' פתח עינים של הרב חיד"א, ואם כן היכן נמצאים בו הדברים המובאים שם בשמו.