פורום אוצר החכמה

אדג כתב:פיוט.

אדג כתב:אני לא יודע על איזה מדרש מדובר, ובטח שלא שמעתי על הוכחה זו לכך שראב"ש הוא ר"א הקליר.

אדג כתב:אני לא יודע על איזה מדרש מדובר, ובטח שלא שמעתי על הוכחה זו לכך שראב"ש הוא ר"א הקליר.

ורגלי החיות כנגד כולם. יש מגיהין בקדושתא שיסד הקליר וחיות אשר הנה מרובעות לכסא כף רגל חמש מאות וחמש עשרה ומוחקים הוי"ו ואומרים כי כן עולה לפי חשבון שבכאן למנין ז' רקיעים וח' אוירים הוא ט"ו פעמים ת"ק והיינו מנין ישרה ש"ר ת"ק וי"ה לסימנא שכן עולה ט"ו פעמים כך ומיהו בחנם מחקוהו שיסד דבריו ע"פ הירושלמי דהרואה א"ר לוי מארץ ועד לרקיע מהלך ת"ק שנה אמר ר' ברכיה ור' חלבו בש"ר (בא) סמוקה גדול מזה רגל אחד כמנין ישר"ה ראה כמה גבוה מעולמו כו' משמע כמנין שיסד ת"ק ט"ו וכן היה דרכו שבכמה מקומות היה מניח שיטת הש"ס שלנו כדי לאחוז שיטת הש"ס ירושלמי שהוא היה תנא והוא היה ר"א ברבי שמעון דקרי עליה מכל אבקת רוכל תנא קרא קרובץ ופייטן (ויקרא רבה פ"ל) ובימיו מקדשים ע"פ הראייה שמעולם לא יסד רק קרובץ מיום (אחד):

בימיו מקדשים ע"פ הראייה שמעולם לא יסד רק קרובץ מיום (אחד):

חלמיש כתב:מלה שחדרה בימי הביניים אך לא מערבית על ידי המתרגמים היא מלת קונטרס. קראתי פעם על מקורה שנשכחה ממני כעת.

אפרקסתא דעניא כתב:שתי מילים שמשמעותן השתנתה לגמרי: חזן וגבאי.

חזן בלשון המשנה זה ממונה, צופה ואחראי, התפקיד שהיום נקרא דווקא גבאי.

ואילו בלשוננו: שליח ציבור.

וכן, כמובן, המילה גבאי בעצמה, שבמקור שימשה לגובה כספים לצדקה וכד', והיום משמשת לממונה על בית הכנסת.

אדג כתב:אויר ופנס.

מעיין כתב:על הדיון כאן מלשון קודש וארמית והיחס בינהם כמדומה שיש חיבור על זה לבאר שכל מלת הארמיות שבאונקלס הם מלות ששורשן נמצא בתנ"ך ובספקי הקבלה הארמית היא כממוצע בין לשון קודש לשאר לשונות כקליפת נוגה

ישעיהו לוריא כתב:

מעיין כתב:על הדיון כאן מלשון קודש וארמית והיחס בינהם כמדומה שיש חיבור על זה לבאר שכל מלת הארמיות שבאונקלס הם מלות ששורשן נמצא בתנ"ך ובספקי הקבלה הארמית היא כממוצע בין לשון קודש לשאר לשונות כקליפת נוגה

אולי ידע כב' המעיין לומר לנו היכן החיבור. ייש"כ.

ואם בבלשנות עסקינן האם שם כב' הוא מעיין מלשון עיון או מקור מים חיים

ישבב הסופר כתב:הראב"ע מביא במקו"א דרבי יהודה אבן קורייש חיבר ספר לבאר ששלשת השפות השמיות לשו"ק ארמית ועברית הם משורש אחד. [קצת קשה מה כ"כ מחודש בזה, הרי ז"ג הוא דבר די פשוט ואלמנטרי, ויש לתרץ].

עוקר הרים כתב:נתקלתי לתומי בכתבי הרמב"ם (פירוש המילות הזרות במו"נ לר"ש בן תבון) בקטע הבא:
מרכז - מלה ערבית, העתקנוה אל לשוננו לצרכנו אליה, והיא שם לנקודה האמצעית שבתוך העגולה אשר כל הקוים היוצאים ממנה אל אי זה חלק שיהיה מן הקו הסובב בעגולה כולם שווים - ו'עגולה' יתבאר עניינה באות העי"ן; וכן יש בתוך הכדור נקודה באמצע שכל הקוים היוצאים ממנה אל אי זה חלק שיהיה משטח הכדור כולם שוים, היא מרכז הכדור ומרכז לכל עגולה חולקת הכדור לב' חצאים:

מלבד ההסבר המרתק אותו מספק הרמב"ם, היה זה חידוש מפתיע בעיני שמילה כה "מרכזית", איננה מלשון הקודש למרות עתיקותה. סבורני כי לו שאלוני לפני"כ הייתי נוטה לומר שמילה זו היא מלשה"ק.
עלה אפוא במוחי, לשתף את חו"ר הפורום הנכבד בממצא שהעליתי, ואולי ישכילונו אחרים במילים נוספות כדוגמתה.
הקריטוריון להיכנס לאשכול הוא מילים "יהודיות" נפוצות, שאינן מופיעות לא בתנ"ך, לא במשניות ולא בגמרא.
בהצלחה.

פשיסחא כתב:

עוקר הרים כתב:נתקלתי לתומי בכתבי הרמב"ם (פירוש המילות הזרות במו"נ לר"ש בן תבון) בקטע הבא:
מרכז - מלה ערבית, העתקנוה אל לשוננו לצרכנו אליה, והיא שם לנקודה האמצעית שבתוך העגולה אשר כל הקוים היוצאים ממנה אל אי זה חלק שיהיה מן הקו הסובב בעגולה כולם שווים - ו'עגולה' יתבאר עניינה באות העי"ן; וכן יש בתוך הכדור נקודה באמצע שכל הקוים היוצאים ממנה אל אי זה חלק שיהיה משטח הכדור כולם שוים, היא מרכז הכדור ומרכז לכל עגולה חולקת הכדור לב' חצאים:

מלבד ההסבר המרתק אותו מספק הרמב"ם, היה זה חידוש מפתיע בעיני שמילה כה "מרכזית", איננה מלשון הקודש למרות עתיקותה. סבורני כי לו שאלוני לפני"כ הייתי נוטה לומר שמילה זו היא מלשה"ק.
עלה אפוא במוחי, לשתף את חו"ר הפורום הנכבד בממצא שהעליתי, ואולי ישכילונו אחרים במילים נוספות כדוגמתה.
הקריטוריון להיכנס לאשכול הוא מילים "יהודיות" נפוצות, שאינן מופיעות לא בתנ"ך, לא במשניות ולא בגמרא.
בהצלחה.

מה הפירוש בדבריו העתקנוה מי העתיקו הרי ברש"י בכוזרי ברס"ג ובאבן עזרא שקדמו לרמב"ם כבר כתובה מילה זו אז מה הפירוש העתקנוה על איזה תקופה זה הולך וע"י מי זה הועתק

עוקר הרים כתב:

יאיר כתב:אולי יש קשר מבחינת צורת העיגול ולכן נקראת טבעת משום שעגולה כמטבע.

נכון שמטבע הוא עגול (למה באמת?), אבל טבעת כאמור כתובה כבר בתורה, ולא מסתבר שלקוחה מהמילה מטבע.

אדג כתב:מה הקשר בין גשם לגשמיות? (משא"כ רוח לרוחניות, וד"ל)

ישבב הסופר כתב:ראיתי רבים דורשים קשר הדברים באופנים שונים, אבל ביאור מספיק ומתקבל על הדעת טרם ראיתי.
כנראה חיפשו מילה מנגדת ל'רוח', ו'אדמות' או 'עפרות' לא נשמע טוב, [אדמות נשמע כצבע אדמימות].

הוגה ומעיין כתב:גשם במובן של גוף לקוח מערבית (שם, אגב, בשי"ן שמאלית), ולא מהמטר שבלה"ק.