פורום אוצר החכמה

אראל כתב:קצת סמוכין להסיפור הנ"ל
במסעות ירושלים (נסיעת הבעל מנחת אלעזר ממונקאטש לארץ ישראל אייר-סיון תר"ץ) מספר שהאדמו"ר ממונקאטש לא רצה בשו"א לישאר בארץ ישראל על חג השבועות, כי לא רצה לוותר על יו"ט שני של גליות

האןם זה ראאיה שלא סבר כמנהג שנוהג היום שבני חו"ל עושים יו"ט שני גם בארץ?

באותו ענין - ברכות ה:
"א"ל להאי שופרא דבלי בעפרא קא בכינא" ועוד הרבה.

הסיפור הידוע בנוגע לויתור על אר"י בשביל קדושת יו"ט שני אליו התכוין החסיד הוא הסיפור המצורף כאן:


מתוך הספר פאר יצחק תולדות מרן הגה"ק מהרי"א מזידיטשויב עמודים 93-94, ישנו באוצר.

אראל כתב:קצת סמוכין להסיפור הנ"ל
במסעות ירושלים (נסיעת הבעל מנחת אלעזר ממונקאטש לארץ ישראל אייר-סיון תר"ץ) מספר שהאדמו"ר ממונקאטש לא רצה בשו"א לישאר בארץ ישראל על חג השבועות, כי לא רצה לוותר על יו"ט שני של גליות

אאל"ט טעמו של המנח"א היה בגלל הספק אם יש להניח תפילין על אף שהוא בן חו"ל. כידוע שיש מחלוקת בין קדמוני האחרונים בכך. הוא רצה להוציא את עצמו ממחלוקת וספק.

אאל"ט האמירה לפיה "היופי של ארץ ישראל בגלות שוייץ"
מיוחסת למרן הגרי"ז בספרי תולדותיו.
האם יש מישהו שיכול לאשש את או לסתור את דברי.

אם אפשר רק לציין, שגם מרן מהר׳׳א מבעלזא זיע׳׳א שלא נתן לדבר סרה באר׳׳י בשום ענין ואפילו ברמז, תכנן לחזור לגור בחו׳׳ל בעיירה בעלזא אחרי המלחמה, ודו׳׳ק.
והאמרי חיים זיע׳׳א ה׳אגודיסט׳, חזר וחיפש כל היתר לקיים ׳צווייטער טאג יום טוב׳, (יש האומרים זאת דווקא על פסח, שהיה החג ׳שלו׳ וי׳׳א על כל חג, ובכל אופן שהוא, עדיין יש לדו׳׳ק...) כאן בארץ הקודש.
וכידוע, כמה שהרב מטשעבין, אפילו כאן בארץ הקודש עשה כל מה שיכל כשפסק הלכות, להחמיר בענייני יום טוב שני, והיינו שאם היה ספק, היה מחמיר ואומר שצריך להחזיק שני ימים טובים וכדומה, וכבוד יום טוב שני חמור היה בעיניו תמיד וכך שמעתי בשם בני תלמידו הגרח׳׳ה פדווא זצ׳׳ל.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

מובא על האדמור רי"י טוערסקי מסקווירא זצ"ל דשקל למגוריו בין א"י לארה"ב מחמת הקושי לשנות ממה שראה אצל אבותיו ,החליט לעשות לעצמו אות לרצון השם והזמין 2 ויזות ,וכל שיבוא קודם ....

ביליצר כתב:מובא על האדמור רי"י טוערסקי מסקווירא זצ"ל דשקל למגוריו בין א"י לארה"ב מחמת הקושי לותר על יום טוב שני ,החליט לעשות לעצמו אות לרצון השם והזמין 2 ויזות ,וכל שיבוא קודם ....

עכשיו הבנתי פירוש דברי הגמרא: ר' יוחנן קרי עלייהון (כלו' על יו"ט ב' דגליות) וגם אנכי נתתי לכם חוקים לא טובים. והמשכיל יבין.

אני חושב שיש לעשות משלחת של כל האנשים הללו וליתן תודה לשומרונים המתגוררים כיום בחולון, שבזכות שהם קלקלו את המשואות בזמן המשנה זכינו לאור הגדול של יום טוב שני.

חזן הכנסת כתב:

ביליצר כתב:מובא על האדמור רי"י טוערסקי מסקווירא זצ"ל דשקל למגוריו בין א"י לארה"ב מחמת הקושי לותר על יום טוב שני ,החליט לעשות לעצמו אות לרצון השם והזמין 2 ויזות ,וכל שיבוא קודם ....

עכשיו הבנתי פירוש דברי הגמרא: ר' יוחנן קרי עלייהון (כלו' על יו"ט ב' דגליות) וגם אנכי נתתי לכם חוקים לא טובים. והמשכיל יבין.

אני חושב שיש לעשות משלחת של כל האנשים הללו וליתן תודה לשומרונים המתגוררים כיום בחולון, שבזכות שהם קלקלו את המשואות בזמן המשנה זכינו לאור הגדול של יום טוב שני.

האמת דקצת שגיתי בדיוק ,ספיקו היה מחמת הקושי לשנות ממנהג אבותיו כפי שהיה בכל פסיעותיו ולנהוג לא כפי שראה אצלם ,[והנני מוסיף דהרי יום טוב שני של גלויות הוא מצד מנהג אבותינו בידינו]
עכ"פ ,על פחות מכן כבר היו מוחקים את דברי ,
יותר הרצל מדבר מתוך גרונך מאשר קדושת א"י ,ובזה אף מי שאינו משכיל יבין,
א פריילכן יום טוב

ביליצר כתב:

חזן הכנסת כתב:

ביליצר כתב:מובא על האדמור רי"י טוערסקי מסקווירא זצ"ל דשקל למגוריו בין א"י לארה"ב מחמת הקושי לותר על יום טוב שני ,החליט לעשות לעצמו אות לרצון השם והזמין 2 ויזות ,וכל שיבוא קודם ....

עכשיו הבנתי פירוש דברי הגמרא: ר' יוחנן קרי עלייהון (כלו' על יו"ט ב' דגליות) וגם אנכי נתתי לכם חוקים לא טובים. והמשכיל יבין.

אני חושב שיש לעשות משלחת של כל האנשים הללו וליתן תודה לשומרונים המתגוררים כיום בחולון, שבזכות שהם קלקלו את המשואות בזמן המשנה זכינו לאור הגדול של יום טוב שני.

האמת דקצת שגיתי בדיוק ,ספיקו היה מחמת הקושי לשנות ממנהג אבותיו כפי שהיה בכל פסיעותיו ולנהוג לא כפי שראה אצלם ,[והנני מוסיף דהרי יום טוב שני של גלויות הוא מצד מנהג אבותינו בידינו]
עכ"פ ,על פחות מכן כבר היו מוחקים את דברי ,

זה מזכיר לי את אותו ע"ה שאשתו הכניסה סיר בישול לתוך הסוכה, ומאחר שלא היה לו רב לשאול מה הדין החליט בינתיים להמשיך את הסעודה בסלון ביתו כדי שלא ליכנס לשאלות...

יותר הרצל מדבר מתוך גרונך מאשר קדושת א"י ,ובזה אף מי שאינו משכיל יבין,
א פריילכן יום טוב

חבל שאותו רשע הוכתר בפיך (ובפי רבים בציבור שלנו) לרבן של כל אוהבי א"י

וכבר אמרו חז"ל:
ר' בא ר' חייה בשם ר' יוחנן (שיר השירים א) בני אמי נחרו בי וגו' מי גרם לי להיות נוטרה את הכרמים על שם כרמי שלי לא נטרתי מי גרם לי להיות משמרת שני ימים בסוריא על שלא שמרתי יום אחד בארץ סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שנים ואיני מקבלת שכר אלא על אחת מי גרם לי להפריש שתי חלות בסוריא על שלא הפרשתי חלה אחת בארץ סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שתים ואיני מקבלת שכר אלא על אחת ר' יוחנן קרי עליהון (יחזקאל כ) וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים

לשם הבהרה:
לא באתי לפקפק ח"ו בגדלותו של הרב טברסקי הנ"ל
אלא שמה שאמרו בשמו לגבי יו"ט שני נשמע מופרך
וכנראה לוקה באי דיוק או טעם אחר היה לו בזה

אין לספק
שכל גדולי החסידות
ללא יוצא מן הכלל
החשיבו המצוה רבה של ישוב הארץ
על אף המימרות של גדלות יו"ט שני
ואין זה סותר למבין

לא ברור איך זה נגרר לעניין א"י (והרצל???). הקושי הוא כמו שהוזכר כבר, לחשוב שמה שהתורה ציותה לעשות כן לכתחילה ודווקא כך לא מספיק טוב.

ראה למשל ה"אמרי חיים" הידוע בחביבותו לליל הסדר וויתר על הסדר השני למען ישיבת א"י
וכן הר"א מבעלזא ז"ל ששמר בקנאות על כל קוץ במסורת אבותיו וויתר על יו"ט שני למען ישיבת א"י שהיתה חביבה לו עד מאוד כידוע
וכן האדמורי"ם לבית רוזין ונדבורנה וכו' וכו'

התורה צוותה לעשות לכתחילה בזמן מתוקן שבו יש בית מקדש ומקריבים את קרבנות החג ואוכלים מן הזבחים ומן הפסחים.

בזמן הגלות הכל משובש, וגם בארץ ישראל אומרים 'מפני חטאינו גלינו מארצנו כו'', והדבר פשוט, ועל כך אמרו צדיקים מסויימים שבזמן כזה - שאינו לכתחילה אלא הוא בדיעבד - קיימת עדיפות במי שחוגג יום טוב שני.

והוא בדוגמת דברי הרמב"ם הידועים בהל' דעות, לאחר שהוא מאריך בכל סדר ההנהגה במזון וברחיצה כו', ואז הוא מסיים שכל זה הוא לאדם בריא, אבל לאדם שכבר חולה - צריך סדר אחר ולא מתאים לו הסדר הטבעי והמקורי.

חס ושלום לומר כן. הלא הוא דין דאורייתא כאן בארץ ישראל גם היום.

לא הבנתי, האם אסור להגיד על דין דאורייתא שהוא בגדר דיעבד? וכי מי שעושה פסח שני ומקיים בכך כמה מצוות עשה מן התורה אינו עושה דבר שהוא בעדיפות שניה?

[ובמלים פשוטות, לפי מהלך זה - שלא חייבים להסכים לו, אך אני רק מנסה להבין את רוח הדברים - זה הולך ככה: עדיפות ראשונה היא כמובן לקיים את החג כהלכתו ולעלות לרגל לבית המקדש ולאכול קרבן חגיגה וכו' (או לפחות לקיים את החג בארץ ישראל לאורו של בית המקדש העומד על תילו). עדיפות שניה היא לקיים את החג בזמן ומקום של גלות ולעשות שני ימים טובים כדי להשלים בכך את האור שנחסר וכו'. עדיפות שלישית היא לקיים את החג בארץ ישראל ולעשות רק יום טוב אחד ובכך מובלט יותר החסרון של זמן הגלות.

על כך כמובן אפשר לשאול: אז למה חז"ל לא תיקנו שגם בארץ ישראל יעשו שני ימים בזמן הגלות? ושערי תירוצים לא ננעלו, אבל התירוץ הכי פשוט הוא כנראה משהו בסגנון 'התורה על הרוב תדבר' ו'לא פלוג' וכו']

חזן הכנסת כתב:אני חושב שיש לעשות משלחת של כל האנשים הללו וליתן תודה לשומרונים המתגוררים כיום בחולון, שבזכות שהם קלקלו את המשואות בזמן המשנה זכינו לאור הגדול של יום טוב שני.

1. מי שקלקל היו הצדוקים, ולא הכותים.
2. צריך גם להודות לפרעה, המן ואנטיוכוס..
3. יש עניין גדול בלהפוך יום חול ליום טוב, איך שלא תסתכל. וזה מראה על הכח של יהודי (חכמי ישראל) להכניס קדושה גם ביום חול. וזוהי סיבת השמחה הגדולה.. (כך הסביר האדמו"ר מליובאוויטש)

דרומי כתב:לא הבנתי, האם אסור להגיד על דין דאורייתא שהוא בגדר דיעבד? וכי מי שעושה פסח שני ומקיים בכך כמה מצוות עשה מן התורה אינו עושה דבר שהוא בעדיפות שניה?

זה מה שהדגשתי שזה מה שהתורה מצווה לכתחילה. פסח שני הוא עושה בגלל שלא עשה פסח ראשון.
אבל מי שיאמר הפוך שעדיף להיות טמא בפסח ראשון ולעשות פסח שני וישתדל להיות טמא בפסח ראשון כדי לעשות פסח שני זה לא תקין.

הוספתי קצת הסבר בהודעתי הקודמת. התורה מצווה לכתחילה לעשות יום טוב אחד במצב שבו ישראל יושבים על אדמתם ובית המקדש בנוי לתפארה. בכל הפרשיות שקראנו בחג הפסח זו רוח הדברים. התורה כמעט לא מדברת על החגים מבלי להזכיר את העובדה שעולים לרגל וכו'. חג בלי עולת ראיה ושלמי חגיגה הוא בגדר דיעבד, ועל כך אומרים שבמצב זה מי שעושה יומיים פחות מפסיד.

הסברת אבל לענ"ד הסברת הסבר שאינו מתקבל על הדעת.
מאיפה אתה יודע שיו"ט שני הוא תיקון לחורבן ביהמ"ק או שבכלל יש קשר בין הדברים.
מאיפה אתה יודע שהמצב בארץ ישראל פחות טוב מאשר בחו"ל בשני ימים טובים.
.
והעיקר חז"ל הרי ממש לא עשו את מה שאתה אומר אלא פעלו בדיוק להיפך. גם אחרי חורבן הבית כל מקום שאליו הגיעו שלוחי ניסן ותשרי עשו רק יום אחד.

אכן ברור שלא כל אחד יכול להמציא כאלה דברים, אבל היו צדיקים שידעו דברים שאנחנו לא יודעים... וכמדומני שזה מה שהם הבינו (או אולי הרגישו)

ומה שגם לאחר החורבן המשיכו וכו' - אינו ראיה, כי התורה על הרוב תדבר וכו', מה גם שבסמיכות לחורבן עדיין נשאר אור מזמן הבית ("ותותר בימי רבי") והירידה היתה הדרגתית, ולכן המשיכו לקדש ע"פ הראיה וכו' שע"פ סוד הרי זה מראה על כך שעדיין היו במדרגה של "ראיה" מסויימת משא"כ בזמננו

תרגימא כתב:1. מי שקלקל היו הצדוקים, ולא הכותים.
2. צריך גם להודות לפרעה, המן ואנטיוכוס..
3. יש עניין גדול בלהפוך יום חול ליום טוב, איך שלא תסתכל. וזה מראה על הכח של יהודי (חכמי ישראל) להכניס קדושה גם ביום חול. וזוהי סיבת השמחה הגדולה.. (כך הסביר האדמו"ר מליובאוויטש)

1. נא לעיין במשניות ראש השנה
2. התם צריכים להודות לה' שהצילנו מפרעה המן ואנטיוכוס לפי שמצד פרעה והמן ואנטיוכוס לא היה מקום ליו"ט אלא החג הוא מנוגד להם, אבל כאן צריכים להודות לכותים על שלא ניצלנו מהם ונתקיים עצתם הרעה לשבש את המועדים (שאילו ניצלנו היינו נשארים בעדיפות שלישית כדברי דרומי)...
3. א"כ למה בא"י (שגם האדמו"ר מליובאוויטש חיבב מאוד) לא תיקנו חז"ל את הדבר הגדול הזה.

ובכלל כל דברי דרומי שאומר דברים בשם צדיקים אלמוניים, האם יכול לצטט מקור אחד בשם הצדיקים הנ"ל שיו"ט אחד בא"י הוא עדיפות שלישית ועדיף לגור בחו"ל כדי לקיים ב' ימים טובים (חוץ ממה שהוא סותר את הגמרא דב' ימים טובים בא כעין עונש וכן שר' יוחנן קרי עלייהו וגם אנכי נתתי לכם חוקים לא טובים).
ומה שדרומי טוען שבעצם היה לזה מקום גם בא"י אלא שהתורה דיברה על הרוב או משום לא פלוג, קשה ע"ז שהרי לגבי נטילת לולב ביו"ט ראשון שחל בשבת אנו פוסקים שאין נוטלים בחו"ל משום ספיקא דיומא וגם בא"י אין נוטלין אע"פ שאין שם ספיקא דיומא "משום לא פלוג" כדי שלא לחלק בין א"י לחו"ל "שלא תהא התורה כשתי תורות", ובדיוק ביו"ט שני שבזה נראה הרבה יותר כשתי תורות כידוע ומובן בזה אין בעיה של לא פלוג ואין בעיה של נראה כב' תורות.
אלא ודאי חזינן מכאן שאין מקום לב' ימים טובים בא"י כלל.

הנה מה שפרסמתי באשכול "בן ארץ ישראל מצטער על שאינו יכול להחזיק ב' ימים טובים" חומר למחשבה

אני חושב שיש כאן בעיה
בדרך הטבע כל שהחג ארוך יותר הרי הוא מדולל יותר, (ראה חילוק שבין חנוכה לפורים או אפילו ל"ג בעומר וחנוכה)
הימים טובים בחו"ל נדללו מחמת אורכם והם הפכו להיות כמעט כמו שבת רגילה, עם החילוק המזערי שזה יום וזה יומיים.
בני חו"ל לא יכלו להאריך בסעודת יום טוב מאחר שהוא ערב יום טוב שני, וכשהגיע יו"ט שני אין שייך לעשות את הטפל יותר מן העיקר.
כשעלינו מן הגולה לקחנו את החג המדולל הזה והורדנו ממנו את חציו ולא נשארנו בכלום.
חוץ מזה באו המחמירים ומצצו ללא רחם את הלשד האחרון שנשאר בו. הורידו את המערבית ואת ה"וידבר משה" ואת היוצרות ואת הקרובות ואת ה"שאותך לבדך", ואפילו ברכת כהנים אבד את ייחודיותו.
החג הגדול של בני א"י הפך להיות ל"ג בעומר...
אני חושב שהגיע הזמן שבני א"י יירתמו לחזק שמחת חגי ה' וכמו שכתבו בני מערבא לבני בבל: אנחנו עושים יום אחד כדין תורה

שבת קמה מ
מפני מה מועדות ששבבל שמחים מפני שלא היו באותה קללה והשמותי חגה חודשה שבתה וכל מועדה.

אגב
האדמו''ר מקלוזנבורג זצ''ל מביא את מנהג רבי משה חגיז לעשות יום טוב אחד בחו''ל,
ללמוד ממנו חיבת ארץ ישראל, שכל ימיו היה בדעתו לשוב לארץ ישראל, ( אף שלענין הלכה...)

חזן הכנסת כתב:לשם הבהרה:
לא באתי לפקפק ח"ו בגדלותו של הרב טברסקי הנ"ל
אלא שמה שאמרו בשמו לגבי יו"ט שני נשמע מופרך
וכנראה לוקה באי דיוק או טעם אחר היה לו בזה

ברור שבאת לפקפק ,הנה מב שכתבת לעיל ,וזה לשונך,
עכשיו הבנתי פירוש דברי הגמרא: ר' יוחנן קרי עלייהון (כלו' על יו"ט ב' דגליות) וגם אנכי נתתי לכם חוקים לא טובים. והמשכיל יבין.

אני חושב שיש לעשות משלחת של כל האנשים הללו וליתן תודה לשומרונים המתגוררים כיום בחולון, שבזכות שהם קלקלו את המשואות בזמן המשנה זכינו לאור הגדול של יום טוב שני.ע"כ

עכ"פ אינני יודע אם כבודו מפלג המזרחי או מתנגד או סתם חסיד עם אהבה ללעוג למתחרה ,אם הדבר היה קצת נוגע לך הרי ק"ן טעמים היית נותן לטהר את רשימת כאאאאאאל גדולי ובית ישראל שהיגרו לארה"ב ואירופה עד עצם היום הזה ועל גורלו של רא"ק זצ"ל,כולל חסידים ,ליטאים וגדול המזרחי רב יהושע בער סולובייציק ,
עכ"פ הדברים הובאו בשם חתנו רב חי יצחק טברסקי שליט"א מרמסטריווקא.

מה הקשר לכל גדולי ישראל שעברו לגור באמריקה וכי כולם הגרו לאמריקה בגלל יו"ט שני?

אוצר החכמה כתב:מה הקשר לכל גדולי ישראל שעברו לגור באמריקה וכי כולם הגרו לאמריקה בגלל יו"ט שני?

לא, וגם לא חשבו על מצות ישוב א"י יותר מדי כמבואר בפוסקים על זמן הגלות,ובכ"ז יפה עשה האדמור שרצה לותר על שאר שיקולים והיה לו קושי לותר על מנהג אבותיו והסתפק עד שהתברר לו על פי גורל הויזה שהגיע קודם.האם היו לו עוד שקולים אינני יודע אבל לפי המסופר זה היה שיקול חשוב.
געגועים עזים לא"י בכל הדורות כן ,מצוה ,לאו דוקא .

א. אני מקווה שכן חשבו על מצוות יישוב ארץ ישראל וכמבואר בפוסקים ובכוזרי.
ב. אני לא יודע בכלל מה זה לחשוב על מצווה יותר מדי.
ג. כאמור לעיל לא מובן מה הקשר בין הנושא המדובר לעניין יישוב ארץ ישראל.

אוצר החכמה כתב:א. אני מקווה שכן חשבו על מצוות יישוב ארץ ישראל וכמבואר בפוסקים ובכוזרי.
ב. אני לא יודע בכלל מה זה לחשוב על מצווה יותר מדי.
ג. כאמור לעיל לא מובן מה הקשר בין הנושא המדובר לעניין יישוב ארץ ישראל.

א וב
תוספות כתובות ק"י
הוא אומר לעלות כו'. אינו נוהג בזמן הזה דאיכא סכנת דרכים והיה אומר רבינו חיים דעכשיו אינו מצוה לדור בא"י כי יש כמה מצות התלויות בארץ וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם:
ג לא בדקתי אבל למה לא קשור למה שכתבתי ?

כבר האריכו בזה ולא זה הנושא כאן.
אני לא מבין.
א. הנושא המדובר כאן הוא האם יש עניין להיות בחו"ל בשביל לנהוג שני ימים יו"ט שני. על זה הבאת ראיה מכל הגאונים שגרו בחו"ל. ועל זה כתבתי שאין לזה קשר. כל אחד שבחר לגור בחו"ל היו לו את השיקולים שלו אבל לא ידוע לנו על כל הגאונים שגרו בחו"ל שסיבת מגוריהם היתה בשביל לנהוג ב ימים יו"ט.
ב. הסיבה שטענו כאן שאין הגיון בטענה הזאת שיש לגור בחו"ל בשביל יו"ט שני לא היתה בגלל מצוות יישוב א"י אלא מכוח טענה אחרת כמו שהתבאר.

צביב כתב:שבת קמה מ
מפני מה מועדות ששבבל שמחים מפני שלא היו באותה קללה והשמותי חגה חודשה שבתה וכל מועדה.

דרדק. נא לקרוא עד כמה שורות בגמרא.

אוצר החכמה כתב:כבר האריכו בזה ולא זה הנושא כאן.
אני לא מבין.
א. הנושא המדובר כאן הוא האם יש עניין להיות בחו"ל בשביל לנהוג שני ימים יו"ט שני. על זה הבאת ראיה מכל הגאונים שגרו בחו"ל. ועל זה כתבתי שאין לזה קשר. כל אחד שבחר לגור בחו"ל היו לו את השיקולים שלו אבל לא ידוע לנו על כל הגאונים שגרו בחו"ל שסיבת מגוריהם היתה בשביל לנהוג ב ימים יו"ט.
ב. הסיבה שטענו כאן שאין הגיון בטענה הזאת שיש לגור בחו"ל בשביל יו"ט שני לא היתה בגלל מצוות יישוב א"י אלא מכוח טענה אחרת כמו שהתבאר.

א וב ,לא אמרתי שזו היתה סיבתם ,כל מה שכתבתי כאן קשור לסוג של ויכוח עם חזן הכנסת וכל הדברים הולמים את הכתוב ,עיין היטב ודו"ק

בסדר תמשיכו לריב.

השאלה היא האם להיות אדוק ביום טוב שני (באופן דלהלן) הוא נובע מדחף רוחני אמיתי או מדחף רגשי בעלמא שאינו קשור לעבודת ה'.
לכאורה כשאנו עולין לארץ ישראל אנחנו מוותרים על מצות יום טוב שני שאינו מדאורייתא והוא רק גדר של מנהג, וחז"ל לא העלו על דל שפתם שיש איזשהו בעיה להפקיע עצמו ממנו, והוא נוגע אך ורק למי שלמעשה גר בחו"ל שהוא כמובן מצב לא אידיאלי, אבל מי שעולה לא"י ודאי דלא עשה שום צל צילו של איסור בזה שהפקיע עצמו כמובן ואדרבה עשה מצוה גדולה ע"פ דברי חז"ל הפשוטים בין בנגלה ובין בנסתר (האריז"ל ג"כ עלה לא"י, וגם הבעש"ט היה לו תשוקה עזה אלא שמנעוהו מן השמים, וכידוע שאין שום כוונות ביו"ט שני של גלויות מהאריז"ל).
מצד שני מי שגר בחו"ל הרי הוא מנוע מהרבה מצוות שנוהגין כל השנה דהיינו תרומות ומעשרות וכן ממצות שביעית, שאלו הם מצות של "לכתחלה" ושהתורה לא רוצה שאדם יפקיע עצמו ממנה. וכמו שאמרו בירושלמי: למה נקרא שמה שנער שהם מנוערין מן המצוות בלא תרומה ובלא מעשר. והמצוות הללו הם לכמה פוסקים מדאורייתא. חוץ מהמעלה הגדולה של ישיבת א"י שראינו בזה מחז"ל דברים חמורים.
המעדיף לגור בחו"ל משיקולי יו"ט שני משום מה אינו לוקח בחשבון את המצוות הנהוגות בארץ שע"ז היה משה רבינו מתאוה ליכנס לארץ.
נמצא שמי שיש לו שיקולים "רוחניים" יבדוק היטב בנבכי לבבו האם הם מגיעים מהרצון לקיים מצוות ה' או שהוא מנסה לרצות עצמו עם וורטים מפוקפקים שאין להם שום מקור.

בברכה המשולשת כתב:הרי ידוע שכל גרגיר אדמה בא"י הוא צירופי שמות הוי"ה ב"ה, כדברי מרן הגרים חרל"פ זצ"ל

זה כתוב במקורות קדומים יותר?

עושה חדשות כתב:

בברכה המשולשת כתב:הרי ידוע שכל גרגיר אדמה בא"י הוא צירופי שמות הוי"ה ב"ה, כדברי מרן הגרים חרל"פ זצ"ל

זה כתוב במקורות קדומים יותר?

מן הסתם יש, אך לא ידוע לי

חזן הכנסת כתב:

תרגימא כתב:1. מי שקלקל היו הצדוקים, ולא הכותים.
2. צריך גם להודות לפרעה, המן ואנטיוכוס..
3. יש עניין גדול בלהפוך יום חול ליום טוב, איך שלא תסתכל. וזה מראה על הכח של יהודי (חכמי ישראל) להכניס קדושה גם ביום חול. וזוהי סיבת השמחה הגדולה.. (כך הסביר האדמו"ר מליובאוויטש)

1. נא לעיין במשניות ראש השנה
2. התם צריכים להודות לה' שהצילנו מפרעה המן ואנטיוכוס לפי שמצד פרעה והמן ואנטיוכוס לא היה מקום ליו"ט אלא החג הוא מנוגד להם, אבל כאן צריכים להודות לכותים על שלא ניצלנו מהם ונתקיים עצתם הרעה לשבש את המועדים (שאילו ניצלנו היינו נשארים בעדיפות שלישית כדברי דרומי)...
3. א"כ למה בא"י (שגם האדמו"ר מליובאוויטש חיבב מאוד) לא תיקנו חז"ל את הדבר הגדול הזה.

ובכלל כל דברי דרומי שאומר דברים בשם צדיקים אלמוניים, האם יכול לצטט מקור אחד בשם הצדיקים הנ"ל שיו"ט אחד בא"י הוא עדיפות שלישית ועדיף לגור בחו"ל כדי לקיים ב' ימים טובים (חוץ ממה שהוא סותר את הגמרא דב' ימים טובים בא כעין עונש וכן שר' יוחנן קרי עלייהו וגם אנכי נתתי לכם חוקים לא טובים).
ומה שדרומי טוען שבעצם היה לזה מקום גם בא"י אלא שהתורה דיברה על הרוב או משום לא פלוג, קשה ע"ז שהרי לגבי נטילת לולב ביו"ט ראשון שחל בשבת אנו פוסקים שאין נוטלים בחו"ל משום ספיקא דיומא וגם בא"י אין נוטלין אע"פ שאין שם ספיקא דיומא "משום לא פלוג" כדי שלא לחלק בין א"י לחו"ל "שלא תהא התורה כשתי תורות", ובדיוק ביו"ט שני שבזה נראה הרבה יותר כשתי תורות כידוע ומובן בזה אין בעיה של לא פלוג ואין בעיה של נראה כב' תורות.
אלא ודאי חזינן מכאן שאין מקום לב' ימים טובים בא"י כלל.

ראשית כל, חביבין וערבין דברי סופרים יותר מדברי תורה.

שנית, באם נקודת המוצא היא שככל שיש יותר חושך בעולם, מאיר אור גדול יותר. פשוט, שאף שקודם לכן לא היה צורך בכך, אבל כשזה נמצא, זה דבר גדול.
ואותו דבר, אף שקודם לקלקול, לא היה צורך לחגוג ב' ימים, אך לאחר שזה קרה, זוהי הארה חדשה. וד"ל.

בנוסף לכך, אני בכלל מסופק האם יוט"ש הוא המצאה של קלקול הכותים, או שאף גם לו יצוייר שיהודי היה יוצא למסחר בזמן דוד ושלמה, ולא ידע בקביעות החודש, היה צריך לחגוג שני ימים יום טוב.

[בנוסף להנ"ל, יש ביאור של האדמו"ר מליובאוויטש: שהמועדים בחו"ל שמחים יותר, מכיוון שהשפע בארץ ישראל מגיע הישר מהקב"ה, ואילו בחו"ל עובר דרך ה70 שרים. וביו"ט מגיע ישירות ולא דרכם, ולכן שמחים שם יותר.]

נדמה לי, שיש כאן גם קצת עירוב פרשיות. יש את השמחה ביוטש, ואת המעלה שיש בו. (בכך שהוא הופך יום חול לחג וכו').
ויש את המעלה של ארץ ישראל שהכל נמצא בה בגלוי, וכל ההשפעות הרוחניות באות מידית.
אולם בנוגע לאופן קבלת ההשפעה, מצאו מעלה כאשר זה מחולק לשניים.
ומובן שזה לא מוריד ממעלת ארה"ק.

ובנוגע לאלו שרצו לחדש יוט"ש באר"י, יתכן שזה מדובר דווקא על מקומות ב"מדבר ארץ ישראל"..

בהתנצלות על האריכות והסרבול..