פורום אוצר החכמה

מחולת המחנים כתב:

הגהמ כתב:בכל זאת מצינו לגדולים וטובים שהביאו ממנו בספריהם, בראשם המלבי"ם בס' הכרמל שמביא ממנו רבות בביאורי שמות נרדפים. וכן בעל הכתב והקבלה שמביא מפירושו לתורה פעמים רבות. (ובמקו"א הראה ר"א בראדט שבהקדמתו לכתב והקבלה דפו"ר הזכיר לשבח ספרי שד"ל ובהוצאות מאוחרות הושמטו הדברים). אולי אפשר להסיק מכאן שהגישה הנכונה הוא 'מילי מעלייתא דאית ביה דרשינן' אלא שיש לומר מאידך גיסא שספרי המלבי"ם ושל בעל הכתב והקבלה נועדו לצבור קוראים שנטו דוקא לאידך גיסא והיה מן הצורך להביא מדברי שד"ל כדי לקרבם לתורה (ובזה יש להסיר לזות שפתים שטופלו על בעל הכתב והקבלה כאן בפורום במקו"א).

בעל הכתב והקבלה הביא גם מאבי אבות הטומאה מנדלסון, אולי הלימוד זכות שהשמעת כאן יסביר גם את זה.

חובב_ספרים כתב:שמעתי מאברך חסידי, שהוא ידען [ומדקדק] גדול, הכותב טור קבוע במוסף תורני באחד העיתונים החרדיים, שהוא משתמש בספרי שד"ל תמיד, הגם שאסור לו לכתוב שמו.

איש_ספר כתב:הגה"מ, אם תבוא להכשיר את כל החכמים שציטט הכתב והקבלה, תצטרך להדחק הרבה...

איש_ספר כתב:ועדין הכתב והקבלה חריג. ואשמח לקבל דוגמאות נוספות. מרב בעל שיעור קומה כמוהו. ואין לי שום צורך באפלוגיטקה או משהו דומה. זו היתה דרכו וזה טעמו ותל"מ.
הדוגמא של הנצי"ב היא ראיה לסתור! הרי לדעת אלקיים שכנראה אתה מקבל, הנצי"ב הכיר והשתמש בפרשנים שאת שמם לא נשא על שפתם! את וויזל הזכיר הנצי"ב פעם אחת בלבד, וגם זה לא בחיבור שיצא על ידו, אלא שיצא אחר מותו מתוך כתביו, כך שיתכן שהיה משמיט את שמו כפי שכנראה עשה לאחרים בפירושו עה"ת.

איש_ספר כתב:כאן כתב "מי שכתב" שהנצי"ב הושפע מהכתב והקבלה ואעפ"כ לא הזכיר את שמו אלא רק פעם אחת. כלומר, הוא לא ממש התאמץ להזכיר את מקורותיו כפי שכתבת עכשיו כאן.
ועוד משהו קטן, אני מנסה להבין את הלעג הטמון ב"שומרי פך השמן הטהור עוד לא נולדו", ובמוחי עולות כמה אפשרויות: לדעתך השמן כלל אינו טהור, או אולי אינו טעון שמירה, ואולי לדעתך הפח נשבר והרצועה הותרה, ובכן ידידי, צפחת השמן הטהור לא תחסר, ושומריו זקנם לבן וצח, וכל עוד ישנם טיפוסים המפרסמים מאמרים בסגנון "קאסוטו בעצם למה לא", ימשיכו הם לעמוד על משמרתם להעלות שמן טהור במנורה הטהורה.

איש_ספר כתב:כאן כתב "מי שכתב" שהנצי"ב הושפע מהכתב והקבלה ואעפ"כ לא הזכיר את שמו אלא רק פעם אחת. כלומר, הוא לא ממש התאמץ להזכיר את מקורותיו כפי שכתבת עכשיו כאן.

איש_ספר כתב:ועוד משהו קטן, אני מנסה להבין את הלעג הטמון ב"שומרי פך השמן הטהור עוד לא נולדו", ובמוחי עולות כמה אפשרויות: לדעתך השמן כלל אינו טהור, או אולי אינו טעון שמירה, ואולי לדעתך הפח נשבר והרצועה הותרה, ובכן ידידי, צפחת השמן הטהור לא תחסר, ושומריו זקנם לבן וצח, וכל עוד ישנם טיפוסים המפרסמים מאמרים בסגנון "קאסוטו בעצם למה לא", ימשיכו הם לעמוד על משמרתם להעלות שמן טהור במנורה הטהורה.

לייטנר כתב:

איש_ספר כתב:ועוד משהו קטן, אני מנסה להבין את הלעג הטמון ב"שומרי פך השמן הטהור עוד לא נולדו", ובמוחי עולות כמה אפשרויות: לדעתך השמן כלל אינו טהור, או אולי אינו טעון שמירה, ואולי לדעתך הפח נשבר והרצועה הותרה, ובכן ידידי, צפחת השמן הטהור לא תחסר, ושומריו זקנם לבן וצח, וכל עוד ישנם טיפוסים המפרסמים מאמרים בסגנון "קאסוטו בעצם למה לא", ימשיכו הם לעמוד על משמרתם להעלות שמן טהור במנורה הטהורה.

כמה אירוני. הרי שומרי פך השמן הטהור הנ"ל לא זכו להשמיד את ספר 'הכתב והקבלה', את פירוש ראב"ע לתורה וכו', מה שברור שהיו עושים לא נולדו בזמן הנכון. כיון שכך, ברוך המוסר עולמו לשומרים נאמנים.

איש_ספר כתב:

לייטנר כתב:

איש_ספר כתב:ועוד משהו קטן, אני מנסה להבין את הלעג הטמון ב"שומרי פך השמן הטהור עוד לא נולדו", ובמוחי עולות כמה אפשרויות: לדעתך השמן כלל אינו טהור, או אולי אינו טעון שמירה, ואולי לדעתך הפח נשבר והרצועה הותרה, ובכן ידידי, צפחת השמן הטהור לא תחסר, ושומריו זקנם לבן וצח, וכל עוד ישנם טיפוסים המפרסמים מאמרים בסגנון "קאסוטו בעצם למה לא", ימשיכו הם לעמוד על משמרתם להעלות שמן טהור במנורה הטהורה.

כמה אירוני. הרי שומרי פך השמן הטהור הנ"ל לא זכו להשמיד את ספר 'הכתב והקבלה', את פירוש ראב"ע לתורה וכו', מה שברור שהיו עושים לא נולדו בזמן הנכון. כיון שכך, ברוך המוסר עולמו לשומרים נאמנים.

כמה טפשי. יש לי בשבילך חידוש: הראב"ע והכתב והקבלה, שניהם נכללים אצל שלומי אמוני ישראל, כשומרי פך השמן הטהור.

איש_ספר כתב:ועדין הכתב והקבלה חריג. ואשמח לקבל דוגמאות נוספות. מרב בעל שיעור קומה כמוהו. ואין לי שום צורך באפלוגיטקה או משהו דומה. זו היתה דרכו וזה טעמו ותל"מ.
הדוגמא של הנצי"ב היא ראיה לסתור! הרי לדעת אלקיים שכנראה אתה מקבל, הנצי"ב הכיר והשתמש בפרשנים שאת שמם לא נשא על שפתם! את וויזל הזכיר הנצי"ב פעם אחת בלבד, וגם זה לא בחיבור שיצא על ידו, אלא שיצא אחר מותו מתוך כתביו, כך שיתכן שהיה משמיט את שמו כפי שכנראה עשה לאחרים בפירושו עה"ת.

איש_ספר כתב:מכיון ששיטתו ודרכו של הכהו"ק להביא פרשנות מחכמים שונים ומגוונים בשם אמרם, שחלקם לפחות אופיים ידוע, לכך לא ניתן להשתמש באזכורם על ידו, כמדד לכשרותם.
ועל עיקר שיטתו וסגנונו של הכתב והקבלה, מה לזבוב קצוץ כנפיים וכו'.

מחולת המחנים כתב:למרות כל זה קשה לשים בחדא מחתא את האבן עזרא והכתב והקבלה, ויותר אפשר לומר שהכתב והקבלה התקבל אצל אלו שלא הכירו את ספרו, באשר הכתב והקבלה מצטט לא רק את מנדלסון ושד"ל, ובפירוש לא התקבל לגמרי.

איש_ספר כתב:

מחולת המחנים כתב:למרות כל זה קשה לשים בחדא מחתא את האבן עזרא והכתב והקבלה, ויותר אפשר לומר שהכתב והקבלה התקבל אצל אלו שלא הכירו את ספרו, באשר הכתב והקבלה מצטט לא רק את מנדלסון ושד"ל, ובפירוש לא התקבל לגמרי.

. גם לגבי האב"ע לא כולם יודעים למשל את סוד השנים עשר, וגם אם יידעו, יפטירו שנטה קו, וידחו דבריו, ועכ"ז מעמדו בשרשרת מוסרי התורה לא יפגע. לגבי הכתב והקבלה הזכרתני, שבנערותי הייתי אצל הגריח"ס, ושמעתי ממנו ביקורת על הת"ת, ובין היתר מנה את פירושו הידוע על מכת חושך וכו', אמרתי לו, מה לך כי תלין על התו"ת, הלא גם הכוה"ק מפרש כן,
וזה החשך פעל פעולת האפלה, כי המציא ענין מה סמוך לעיניהם שמנע מרשעים אורם, כי היה בו ממש ומונע מהם נצוצי האור, דומה לתבלול שעל עיני העור, הגריח"ס הגיב ואמר, חס ושלום לא יתכן! ואני הק' הפטרתי נו נו, וכך תוך כדי שהוא מלמל קריאות "לא יתכן", "לא יכול להיות" הוא ניגש לארון לבדוק, הציץ מצא ונפגע....ולמרות כל זה הכוה"ק נחשב כגדול שבגדולים איש האשכולות, צדיק וגאון בכל חדרי תורה.

אגב הספר יצא מחדש ע"י צאצא שלו, איש ישיש, חסיד גור מארה"ב, וסיפר לי מאן דהוא שראה את הספר קודם הדפסתו ושם סידר הנכד שבחי זקנו, ובין היתר כתב שלחם במשכילים ובין היתר במנדלסון ימח שמו וזכרו, אמר לו ההוא, אתה יכול לכתוב את זה בכל מקום אחר, לא בספר שהוא מצטט את מנדלסון...

ואם כבר הכהו"ק, נזכרתי שהאדר"ת בפנקסו "שיחת חולין של ת"ח" (כת"י), מספר: היה מחלל שבת בקעניגבסרג שמת בתאונת דרכים, בהתהפכות מרכבתו, הכהו"ק לא רצה כלל להספידו, אבל משלא היתה לו ברירה, פתח ואמר: אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה' נזכיר, אלה תולים את המאורע באופני המרכבה ואלה בחולשת הסוסים, ואנחנו המאמינים בשם ה' הנותן לאיש כפועל מעשהו נזכיר...!

איש_ספר כתב:לגבי הכתב והקבלה הזכרתני, שבנערותי הייתי אצל הגריח"ס, ושמעתי ממנו ביקורת על הת"ת, ובין היתר מנה את פירושו הידוע על מכת חושך וכו', אמרתי לו, מה לך כי תלין על התו"ת, הלא גם הכוה"ק מפרש כן, וזה החשך פעל פעולת האפלה, כי המציא ענין מה סמוך לעיניהם שמנע מרשעים אורם, כי היה בו ממש ומונע מהם נצוצי האור, דומה לתבלול שעל עיני העור, הגריח"ס הגיב ואמר, חס ושלום לא יתכן! ואני הק' הפטרתי נו נו, וכך תוך כדי שהוא מלמל קריאות "לא יתכן", "לא יכול להיות" הוא ניגש לארון לבדוק, הציץ מצא ונפגע....ולמרות כל זה הכוה"ק נחשב כגדול שבגדולים איש האשכולות, צדיק וגאון בכל חדרי תורה.

ואם כבר הכהו"ק, נזכרתי שהאדר"ת בפנקסו "שיחת חולין של ת"ח" (כת"י), מספר: היה מחלל שבת בקעניגבסרג שמת בתאונת דרכים, בהתהפכות מרכבתו, הכהו"ק לא רצה כלל להספידו, אבל משלא היתה לו ברירה, פתח ואמר: אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה' נזכיר, אלה תולים את המאורע באופני המרכבה ואלה בחולשת הסוסים, ואנחנו המאמינים בשם ה' הנותן לאיש כפועל מעשהו נזכיר...!

מחולת המחנים כתב:וידוע הויכוח בין הזכרון יוסף והשדי חמד שהמהרש"ם התלונן לשדי חמד על שהזכרון יוסף מביא מדברי מנדלסון, והזכרון יוסף כתב מכתב לשדי חמד להצדיק את עצמו.

מחולת המחנים כתב:רבינו אי"ס האם כיוונת בדבריך על הגריח"ס כדבריי שהכוה"ק נערץ רק בעיני אלו שלא מכירים את הספר עצמו?
ובעוניי אינני יודע מיהו הגריח"ס שהזכרת.

הגהמ כתב:אודות המעשה המסופר בכתבי הראדר"ת בזכרוני שלפני הרבה שנים נתפרסמו קטעים מספרו זה במוסף היתד ובתוכם קטע הנזכר וכן קטע שבו משבח הראדר"ת ספרי הרחיד"א בשביל הקדמותיו המלאים מליצות תורניות פוריות שהם עונג נפש לקראתם ובד בבד הוא מתלונן על המדפיסים החדשים שמשמיטים אותם. שם דובר על התוכנית הקרובה (!) להוציא ספר זה לאור, ובנתיים עד עתה לא שמעתי מאומה ממנו. האם יש לחכות לראות אותו בעתיד הקרוב?

יוסףלוי כתב:בס' תרומת הקודש לר"ח טולידאנו, תוקף בחריפות את שד"ל ושאר ירקות ומכנה את ריאד"מ "איש בליעל"

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=5

הקיק כתב:שד"ל לא מתאים לשום 'משבצת' ידועה היום - אין ספק שהיה יר"ש ושהקפיד במצוות המעשיות, הניח תפילין כל יום ולא טלטל מוקצה בשבת וכד', מצד שני הוא הרשה לעצמו דברים שאף יהודי ירא שמים לא ירשה לעצמו - לדבר בחריפות ובתקיפות נגד הראב"ע ונגד הרמב"ם ודעותיו ונגד הקבלה והמקובלים ומנהגי המקובלים שנכנסו להלכה ועוד. האמת שלו הייתה חשובה לו הרבה יותר מאשר עקרונות מסורת ישראל ומנהגי ישראל, דין הניין לו ודין לא הניין לו. אם בכל זאת ננסה למצוא 'משבצת' להכניס אותו אליה מהמשבצות הידועות היום - אולי הוא מתאים לדעותיו של 'רב' קונסרבטיבי ירא שמים (יש כאלו...), שמקפיד לקיים את מה שהוא מאמין שראוי לקיים, אבל חושב שיש לו סמכות לא פחות מהמחבר והרמ"א ביחד כדי לקבוע מה מותר לעשות ומה אסור, ושלגדולי חכמי כיתתו יש סמכות לא פחות מאשר לרבינא ורב אשי... למשל שד"ל התנגד בתקיפות לעיקרי האמונה של הרמב"ם, וכמו לייבוביץ בימינו אמר שהעיקר זה המעשה [=מה שהוא הגיע למסקנה שאכן ראוי לעשות] ואין חשיבות לאמונות ולמחשבות, זה אינו חלק משמעותי מעבודת ה' ואין חיוב להאמין כך או כך. וכמו 'רבנים' קונסרבטיביים של היום, שבמקומות מסויימים בעולם הם אלו שמחזיקים את קצת היידישקייט שיש שם - יהיו כאלו שיראו אותו בסך הכל כדמות שלילית שאולי עם כוונות טובות קיצצה בסמכות מסורת ישראל מכיוונים שונים והזיקה יותר משהועילה, ומצד שני יהיו כאלו שיגידו שבזמנו - ובין המשכילים חבריו - הוא היה צדיק בסדום. עד כאן על רגל אחת. הק' יואל

חלילה לי לשאוב ממעין נפרש ומקור משחת, מלעיג על חכמי ישראל הקדושים, אשר מימיהם אנו מושים, להרמב"ם קדוש ישראל יאמר יווני, להראב"ע תפארת ישורון יקרא רמאי ונוכל, ועל עירין קדישין תנאים ואמוראים יאמר שהם בדו מליבם י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם, גם בקודש הקדשים, ספרי תנ"ך שלח ידו לאמור שהם כבר משובשים ויד זר נגעה בהם, ובכן נפסלו כל ספרי קדשינו, אבדה חכמת חכמינו נסתרה בינת נבונינו, נסרחה השכלת סופרינו!
אפס כי חריף האיש מאד מאד וחד שכל בתכלית, עד שכמעט כל הרואה דבריו יעמוד כמשוגע ומוכה תמהון למראה עיניו ולמשמע אזניו לרוב חדותו וחריפותו הנפלאה, אבל מה יועיל לנו כל זה, שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל. ומה מאד גדול ערך בינתו בידעו להסביר כל דבר, אף כי על הרוב שוא ותפל במגוריו, ובכן הס שלא להזכיר איש חכם בעיניו.

איש_ספר כתב:תשובה מפתיעה...
http://net-sah.org/he/print/3120

מה שנכון נכון כתב:אני חושב שיותר מפתיע גיל הכותב...

הוגה ומעיין כתב:במק"א ציינתי לפירוש שהביא הגה"ק בעל ההפלאה בפנים יפות מפי השמועה, וקרוב לודאי שמקורו ברנה"ו.