פורום אוצר החכמה

בור ועם הארץ כתב:בשנת תרט"ז נסע ר' שמואל סלנט לחו"ל לאסוף כספים. באותו זמן התעורר בירושלים הפולמוס הידוע אודות גר שמל ולא טבל אם מותר לו לשמור שבת, ע"י המו"ץ ר' אשר לעמיל (אחיו של ר' נחום שאדיקר) שטען בתוקף שאסור לו לשמור. הפולמוס הגיע לחו"ל, ור' שמואל ששהה אז כמדומני בווארשא שיגר תשובה להתיר. התשובה נדפסה בכתבי ר"ש סלנט (שי"ל בתש"ס ע"י רנ"א טיקוצינסקי). הדי אותו פולמוס נמצאים בעוד ספרים מהתקופה, דוגמת שו"ת בנין ציון ועוד.

יאיר כתב:שאלה לחכמי הפורום ובפרט לחכם באשי..

בסנהדרין צח. מובא:

סנהדרין צח.jpg

ומספרים שהגר"א אמר לתלמידיו שהמשיח יבוא כשביה"כ "החורבה" של ר"י החסיד יפול ויבנה,יפול ויבנה,יפול ויבנה ושוב יפול..וכידוע שכבר נפל ונבנה 3 פעמים ויש מי שאמר דבריו מכוונים לגמ' זו (למרות שבזמן ר' יוסי בן קסמא עדיין לא נבנתה "החורבה" אך י"ל שמדובר על שער שהיה שם כבר בזמנו..ומה שכתב רש"י שם שהשער נמצא ברומי כבר יש שהשיגו עליו שהרי מערת פמייס המוזכרת שם נמצאת בא"י)..

ורציתי לדעת אם ידוע למשהו מקור הדברים ואם יש למישהו מה להוסיף על כך..

יאיר כתב:נ.ב רש"י: "שער זה: של רומי" - אותיות - ירושל[י]ם. (כמוזכרת בתנ"ך-ירושלם).

חכם באשי כתב:מעולם לא שמענו כי ניתן לדרוש נוטריקונים, ראשי וסופי תיבות, וחילופי אותיות וכדומה בנוסח התלמוד בבלי.
יש אומרים שניתן לדרוש כן בלשון הזוהר, וגם זה מספיק מחודש ואין לך אלא חידושו!

חכם באשי כתב:

יאיר כתב:נ.ב רש"י: "שער זה: של רומי" - אותיות - ירושל[י]ם. (כמוזכרת בתנ"ך-ירושלם).

מעולם לא שמענו כי ניתן לדרוש נוטריקונים, ראשי וסופי תיבות, וחילופי אותיות וכדומה בנוסח התלמוד בבלי.
יש אומרים שניתן לדרוש כן בלשון הזוהר, וגם זה מספיק מחודש ואין לך אלא חידושו!

הכהן מקולוניא כתב:

חכם באשי כתב:מעולם לא שמענו כי ניתן לדרוש נוטריקונים, ראשי וסופי תיבות, וחילופי אותיות וכדומה בנוסח התלמוד בבלי.
יש אומרים שניתן לדרוש כן בלשון הזוהר, וגם זה מספיק מחודש ואין לך אלא חידושו!

ראשית יש להסביר את פשר הפרשנות של הגימטריאות בכלל, ורק אז נוכל לדון האם יש מקום לפרשנות זו גם בתלמוד.
היש ביד מי מחכמי ה'פורום' ביאור לדרך פרשנות זו?