מתי תפסו בני אשכנז מנהגי המחבר

[יתר10]

ע
המסירות נפש נגד הכנסת מנהגי קבלה של האריז"ל לאשכנז, ראויה להערכה

?????
ניתן להבין שלא מחויבים לקבל את מנהגי האר"י אבל 'מסירות נפש' נגד?
גם זה מסורת מחסידי אשכנז?

[משולש]

את המילים "מסירות נפש" הוא הביא לדיון ולא אני.
ניתן לעדן את הלשון ולומר "ההקפדה שלא להכניס מנהגי קבלה..."
זו הטעות היחידה שמצאת בדברי?

[מ.ל.]

ברשותך הרב משולש, אמצא אני עוד שני טעויות בדבריך.

המסירות נפש נגד הכנסת מנהגי קבלה של האריז"ל לאשכנז, ראויה להערכה גם אם יש אנשים שכבר התרגלו למנהג החדש כדבר המובן מאליו.

גם אם את הנוסח 'מסירות נפש' לא אתה הבאת לדיון, עדיין יש במשמע שהנך יכול להתייצב ולהכניס ראשך בין הרים גבוהים ולהעריך למי יש עדיפות, להאריז"ל או לחסידי אשכנז, ורחמנא ליצלן מהאי דעתא. כמובן שזכות ואולי חובה לכ"א לנהוג כמנהג אבותיו, אבל מכאן ועד לחלק מחמאות וציונים לגדולי עולם כנגד דעות אחרות, זה דבר נפסד ובזוי בהחלט.

בניגוד לשיטת החסידות לקדש ניגוני גויים כדי להעלות אותם.

כפי הנראה עדיין לא ירדת לעומקה של שיטת החסידות, ולכן מן הראוי שלא להתבטא בעניינים שאין לי ולא לך בהם השגה.

[איש_ספר]

על איזה שטיח אדום מדברים? מישהו יודע?
והמנגינות הם מקובלות בידינו ממהרי"ל ומעלה, בתוספת כמה לחנים מאוחרים של יהודים יראים ושלמים בניגוד לשיטת החסידות לקדש ניגוני גויים כדי להעלות אותם.
המסירות נפש נגד הכנסת מנהגי קבלה של האריז"ל לאשכנז, ראויה להערכה גם אם יש אנשים שכבר התרגלו למנהג החדש כדבר המובן מאליו.
צילינדר מיושן? מי נוהג בו? בוודאי אתה בטוח שמשה רבינו הלך עם קנייטש של גויים באיטליה, או עם קאפלוטש של כמרים.
טלית הוא בעיניך מנהג מר ומקרר? הרי הוא מצוה דאורייתא שמפורשת בגמ' "קטן היודע להתעטף חייב..." וזה שבדורות מסוימים לא נהגו בו בגלל קשיים כלכליים פוטר אותנו מדינא דגמ'?

אכן, הנוסח הוא אוטנטי אחיד ורציף מימות הרוקח והראבי"ה, ולמעלה בקודש, עד החורבן. וזהו דבר שלא קיים במנהג ירושלים עם כל הכבוד.
אין שום קריטריון שיכול להסביר את כל הערבוביה הזו.

תם או מיתמם?
צילנדר מיושן - למשל בשנות המ"ם בבית הכנסת מונק'ס שבגולדיס גרין ליד הרכבת, הגבאי חניך ישיבת גיטטסהעד, אבל לפני הקראת העליות הוא הוציא מן הארון צילנדר וחבש לראשו ברוב חשיבות. והצרמוניה הזו הובאה רק כדוגמא.
הטלית - האם יש מקור שהסיבה שנמנעו מטלית היא בגלל "קשיים כלכלים" ? (ודלא כדברי מהרי"ל!) או שזה השערות בעלמא? תוכל לנקוב בתאריך מדויק מתי חזרו הנערים ללבוש טלית? לעת עתה הסיפור של טלית לנערים מריח כמו נסיון לפאר את "עבודת האלוקים" (- בגרמנית זה נשמע "טוב" יותר...) באמצעים צרמוניים. ציצית היא מצוה גדולה, בלא ספק, השאלה מה המניע של המתעטפים בה....
המנגינות כמובן כולם מבית המקדש, כמובן, כולל נוסח הקידוש של לבנדובסקי הנאמר ברוב דביקות.
אגב, לגלגת על החסידים שמעלים ניגווני גויים, והנה מתוך ויקפדיה על הרה"צ לואי לבנדובסקי:

לבנדובסקי החל לכתוב מוזיקה לבתי הכנסת הליברליים בגרמניה, בתי כנסת בהם החלו לעשות שימוש בעוגב, והייתה נהוגה בהם גם שירת מקהלה. לבנדובסקי התנגד לשילוב יסודות מוזיקליים פרוטסטנטיים, אם כי לא חשש לאמץ לחנים ממנגינות גרמניות עממיות,

אין טעם לחזור על הדברים הידועים על הגרש"ר הירש אשר בחכמתו כאשר בא להעמיד מחדש את יסודות הקהילה האשכנזית אחרי החורבן שהמיטו עליה הרפורמים, הבין כי לא ניתן לבטל הכל, ולכן על הדברים העקרונים עמד בלא להתפשר, ואילו על הטקסיות הגרמנית הזרה, שאין לה דבר וחצי דבר עם מהרי"ל וחסידי אשכנז, עליה וויתר.

ולגופו של ענין, לדבריך אין קריטריון למנהג ירושלים, ואני תמה אם יש קרי' לאיזה מנהג, מנהג כשמו כן הוא, והוא יכול להגיע ממקורות שונים ומהשפעות שונות וחבל להאריך בדברים פשוטים כ"כ. (והנסיון למצוא קריט' בכל דבר, גם הוא לא ממקור קדוש של חסידי אשכנז יהלוך...)
בנוגע להקפות - הנסיון להציג את מנהג אשכנז הנהוג היום כמשהו מקורי שלא חל בו כל תמורה או שינוי מימות רבי שמואל הנביא וחסידי אשכנז, מלבד שהוא שקרי (קבלת שבת אומרים אצלכם?) הוא גם אינו מרשים כלל. לתשומת לב: בנוסח כזה מתהדרים גם הדרדעים השוטים והקראים והשומרונים הרשעים.
שבת שלום

[זנב לשועלים]

אכן, הנוסח הוא אוטנטי אחיד ורציף מימות הרוקח והראבי"ה, ולמעלה בקודש, עד החורבן. וזהו דבר שלא קיים במנהג ירושלים עם כל הכבוד.

האמנם?? דוקא הרמ"א בהקדמה לדרכי משה מתפאר בזה שמנהגי אשכנז מיוסדים על הכלל שהלכה כבתראי...
וש"מ תרתי: א' שאין הנוסח אחיד ורציף וכו' ב' שאין בזה שום מעלה שהנוסח אחיד ורציף וכו' להיפך!

[בברכה המשולשת]

הערה (לא לגוף הדיון) אין לכתוב על רבינו הרמ"א- "מתפאר"

[זנב לשועלים]

הערה (לא לגוף הדיון) אין לכתוב על רבינו הרמ"א- "מתפאר"

למה? המשמעות איננה שלילית ח"ו!

[משולש]

כיון שהיתה פה "התקפה" גדולה על דברי והועלו כמה וכמה טענות לסתור, אענה על ראשון ראשון בלי נדר:

א. חסידי אשכנז טוענים שנוסחתם היא מסורת מדויקת מרב לתלמיד עד כנסת הגדולה, ולכן היא בוודאי עדיפה על מסורת אחרת.
ובנוגע למנהגי קבלה, אכן, גדולי אשכנז השתדלו בדרך כלל להרחיק את העם מהתעסקות בה ובמנהגיה.
ב. שוב נצמדים לביטויים הנאמרים בלהט הויכוח. אתקן את הלשון: "גדולי החסידות שאלו מהגוים כמה וכמה ניגונים כידוע".
ג. הקפדה על לבוש מכובד בתפילה הוא חובה ונהוג בכל העדות. מדוע אינך לועג לחסיד הלובש שטריימל ברוב חשיבות?? רק צילינדר אסור?
ד. כל הראשונים עד מהרי"ל מביאים את הדין שקטן היודע להתעטף חייב בטלית בפשטות. מהרי"ל שהיה ממש בתקופה אחרי המגפה השחורה והידלדלות הקהילות באשכנז, כותב שכבר לא לובשים טלית. (אין בירור 100% שהקשיים הכלכליים גרמו לשינוי המנהג, אבל מה שכן ברור שהמנהג השתנה). יתכן שהטלית חזרה בתקופת הרב הירש, אבל כבוד התפילה על ידי עיטוף זה לא המצאה שלו, והניסיון להשתמש שוב ושוב במילה "צרמוניה" בשביל להתקיף את אלו שמכבדים את התפילה הוא צורמני.
ה. רוב הניגונים הקבועים של התפילות מקורם במסורת שהועברה אלינו דרך מהרי"ל ולפניו, והדברים מפורסמים. ויש הרבה ניגונים מאוחרים שרובם המכריע הולחנו על ידי יהודים, גם אם היה מלחין אחד שכתב מוזיקה גם לליברליים זה לא הופך את הניגונים שלו גרועים יותר מניגוני רועי אווזים ביערות אוקראינה.
ו. הטקסיות היא זרה בעיניך, אבל חכמי אשכנז בכל הדורות כיבדו את התפילה ועשו אותה בצורה מסודרת ומדוקדקת לפרטי פרטים, כמפורט בספרי המנהגים הישנים. מה אעשה שאתה כבר התרגלת לסיגנון תפילה של "שטיבלאך"??
ז. השאלה על מנהגי א"י היא פשוטה: אם הם אשכנזים, מדוע לקחת מנהגים ספרדים? ויותר מזה, ישנם עוד הרבה מנהגים שאין להם שום מקור ומקורם מטעויות בשוגג או במזיד. (למנהג מסודר שהתקבל על פי גדולי הפוסקים ראשונים ואחרונים אין צריך קריטוריונים, אבל למנהג שהוא עירבוביה בוודאי צריך לבוא ולהסביר מי הכין את הדיסה הזו, ומהם מקורותיו).
ח. ההקפות לא התקבלו בקהילות אשכנז כמעט עד הדור האחרון, וגם בדור האחרון היו כמה קהילות שנמנעו מזה עד השואה.
ט. אם יש טענה רצינית נגד שמירת מנהגים, תאמר אותה בפירוש. ההשוואה לקראים ולדרדעים אינה קשורה בכלל.
י. בנוגע לדברי הרמ"א ברור שדבריו מכוונים על פסקי הלכות ודינים, ולא דיבר על נוסחאות שנמסרו לנו מאנשי כנסת הגדולה, (שהפוסקים מזהירים מאוד מלשנות שום נוסחא). ולא על מנהגים ומסורות שקיבלנו באזהרת "אל תיטוש".

[בברכה המשולשת]

האם כתר"ה מתפלל בנוסח חסידי אשכנז?

[משולש]

משתדל במידת האפשר

[איש_ספר]

ובכן גם כת"ר מודה שהטלית לנערים התחדשה בתקופת הרב הירש, שזו כמובן נוסחה מכובסת לתקופת השפעת הרפורמה. ואידך זיל גמור.
כתבת בלעג משכילי כי מי שהתפילה הטקסית בנוסח אשכנז המודרני זרה לו, הרי זה רק משום שהתרגל לנוסח של "שטיבלאך", כלומר לפי השקפתך הרחבה בוואלאז'ין למשל התפללו בסגנון מעיני הישועה או שמא בנוסח החדר הדרומי שבשטיבלאך של איצקוביץ'.
בקיצור מלבד הנוסח הטקסי של אשכנז, היתה תפילה בהדר במורא וברגש, גם בהיכלי הישיבות הקדושות ולא קרב זה אל זה.
רציתי להעתיק את דברי הרב סוולויצ'יק שנאמרו ב"חג הסמיכה" של ישיבת רי"א, שם הוא דיבר בצער על פניה של יהדות אשכנז של עידן הרב הירש והלאה, יהודים שבאו להיכל אבל את הפרוכת לא הסיטו, אבל לא מצאתי את הדברים כתובים ועוד חזל"מ.
במקום זה אעתיק מש"כ ידיד אחד לידידו אחרי תפילה בשבת בבית הכנסת שבמעייני הישועה וש"י מד"נ:

הזדמן לי להתפלל שחרית של שבת בביכנ"ס שבמעיני הישועה [סעדתי חולה]. ונזכרתי מה שאמר לי פעם ר' דוד הילמן: ביכנ"ס נמדד אם ההתלהבות נמצאת בקריאת שמע או בא-ל אדון. לצערי ההתלהבות [האירופית] מתקיימת שם בכל מקום הראוי לצרמוניאל, כגון בהוצאת ס"ת ובהכנסתה. לא ראיתי התלהבות בנשמת ולא בעזרת ולא בפסוק ראשון של ק"ש. אמרתי לחברי משם, וכי פטורים אתם מכ"ז? הנער שלמד בישיבות וספג לתוכו את ההתלהבות בתפילה, את ההתעמקות ואת הרצינות, מבית מדרשו של חזו"א ושל בעלי המוסר, מגיע לכאן ומשליך אחרי גוו את כל זה?. גם אם נסכים שאין מקום להחצנת רגשות יש מקום להזכיר כאן ווארט טוב מהצ'ורטקובער: פעם הגיע חסיד קרלין לשבות בחצרו של הצדיק. לפני שבת אמר לו הצדיק [בידעו את תהלוכתם של הקרלינאים] כאן לא מוחים כפיים בתפילה. בשבת תוך כדי התלהבות נוראה בנשמת, מחה החסיד את כפיו בקול רעש גדול. במוצ"ש לעת הפרדה נכנס אל הצדיקו ברעדה שהרי ודאי יסנוט בו. לפליאתו הצדיק לא העיר כלום. פתח איפוא החסיד והתנצל. אמר לו הצדיק, אם אדם מתלהב בתפילתו ומוחה כפיו מה רע בזה, להיפך, כל עצמותי וכו', המדובר היה על מחיאות כפים יזומות. זה לא כאן.....ולעניננו: האם 'שם' כובשים את ההתלהבות ואת הצעקות כשמגיעים ל'כי כל פה לך תכרע', כדרך שכבש החזו"א את רגשותיו [גם שם לא היו צעקות] או שהשקט נשמר ללא מאבק.....

קריאת התורה, נותנים לנער מתוק כדי שיתחנך. לא כמו 'אצלנו' שרודפים אחרי המדקדק הגדול. כ"ז התאים לתקופת הרב הירש שהיה צריך לקרב את הנוער ולהכניסו ולהחזיקו תחת כנפי השכינה. הוא יצר להם אוירה חרדית-רומנטית-טקסית שהתאימה לאותו דור ונתנה את פירותיה [אם כי הפירות לא היו ברמת פירות ליטא ופולין ואונגרן]. אבל בדורנו, ובארץ ישראל, אין מקום ליצירה זו. אדרבה, מורשת אשכנז? תמשיכו את מורשת אשכנז של הדור שלפני הרפורמה, של החת"ס, של הצדיקים לבית אויערבאך, ר"י עטלינגר ודומיהם.

[חשבונות רבים]

א. חסידי אשכנז טוענים שנוסחתם היא מסורת מדויקת מרב לתלמיד עד כנסת הגדולה, ולכן היא בוודאי עדיפה על מסורת אחרת.

מקורות קדומים??

[משולש]

א. חסידי אשכנז טוענים שנוסחתם היא מסורת מדויקת מרב לתלמיד עד כנסת הגדולה, ולכן היא בוודאי עדיפה על מסורת אחרת.

מקורות קדומים??

לא הבנתי מה השאלה.
כתוב בסידור הרוקח וסידור חסידי אשכנז כמה וכמה פעמים שהתפילה שלהם היא מקובלת בידם מרב לתלמיד וכו' כמש"כ.

[משולש]

ובכן גם כת"ר מודה שהטלית לנערים התחדשה בתקופת הרב הירש, שזו כמובן נוסחה מכובסת לתקופת השפעת הרפורמה. ואידך זיל גמור.
כתבת בלעג משכילי כי מי שהתפילה הטקסית בנוסח אשכנז המודרני זרה לו, הרי זה רק משום שהתרגל לנוסח של "שטיבלאך", כלומר לפי השקפתך הרחבה בוואלאז'ין למשל התפללו בסגנון מעיני הישועה או שמא בנוסח החדר הדרומי שבשטיבלאך של איצקוביץ'.
בקיצור מלבד הנוסח הטקסי של אשכנז, היתה תפילה בהדר במורא וברגש, גם בהיכלי הישיבות הקדושות ולא קרב זה אל זה.
רציתי להעתיק את דברי הרב סוולויצ'יק שנאמרו ב"חג הסמיכה" של ישיבת רי"א, שם הוא דיבר בצער על פניה של יהדות אשכנז של עידן הרב הירש והלאה, יהודים שבאו להיכל אבל את הפרוכת לא הסיטו, אבל לא מצאתי את הדברים כתובים ועוד חזל"מ.
במקום זה אעתיק מש"כ ידיד אחד לידידו אחרי תפילה בשבת בבית הכנסת שבמעייני הישועה וש"י מד"נ:

הזדמן לי להתפלל שחרית של שבת בביכנ"ס שבמעיני הישועה [סעדתי חולה]. ונזכרתי מה שאמר לי פעם ר' דוד הילמן: ביכנ"ס נמדד אם ההתלהבות נמצאת בקריאת שמע או בא-ל אדון. לצערי ההתלהבות [האירופית] מתקיימת שם בכל מקום הראוי לצרמוניאל, כגון בהוצאת ס"ת ובהכנסתה. לא ראיתי התלהבות בנשמת ולא בעזרת ולא בפסוק ראשון של ק"ש. אמרתי לחברי משם, וכי פטורים אתם מכ"ז? הנער שלמד בישיבות וספג לתוכו את ההתלהבות בתפילה, את ההתעמקות ואת הרצינות, מבית מדרשו של חזו"א ושל בעלי המוסר, מגיע לכאן ומשליך אחרי גוו את כל זה?. גם אם נסכים שאין מקום להחצנת רגשות יש מקום להזכיר כאן ווארט טוב מהצ'ורטקובער: פעם הגיע חסיד קרלין לשבות בחצרו של הצדיק. לפני שבת אמר לו הצדיק [בידעו את תהלוכתם של הקרלינאים] כאן לא מוחים כפיים בתפילה. בשבת תוך כדי התלהבות נוראה בנשמת, מחה החסיד את כפיו בקול רעש גדול. במוצ"ש לעת הפרדה נכנס אל הצדיקו ברעדה שהרי ודאי יסנוט בו. לפליאתו הצדיק לא העיר כלום. פתח איפוא החסיד והתנצל. אמר לו הצדיק, אם אדם מתלהב בתפילתו ומוחה כפיו מה רע בזה, להיפך, כל עצמותי וכו', המדובר היה על מחיאות כפים יזומות. זה לא כאן.....ולעניננו: האם 'שם' כובשים את ההתלהבות ואת הצעקות כשמגיעים ל'כי כל פה לך תכרע', כדרך שכבש החזו"א את רגשותיו [גם שם לא היו צעקות] או שהשקט נשמר ללא מאבק.....

קריאת התורה, נותנים לנער מתוק כדי שיתחנך. לא כמו 'אצלנו' שרודפים אחרי המדקדק הגדול. כ"ז התאים לתקופת הרב הירש שהיה צריך לקרב את הנוער ולהכניסו ולהחזיקו תחת כנפי השכינה. הוא יצר להם אוירה חרדית-רומנטית-טקסית שהתאימה לאותו דור ונתנה את פירותיה [אם כי הפירות לא היו ברמת פירות ליטא ופולין ואונגרן]. אבל בדורנו, ובארץ ישראל, אין מקום ליצירה זו. אדרבה, מורשת אשכנז? תמשיכו את מורשת אשכנז של הדור שלפני הרפורמה, של החת"ס, של הצדיקים לבית אויערבאך, ר"י עטלינגר ודומיהם.

כמדומני שהתגובה הארוכה והמבולבלת אינה צריכה לתשובה.
אבל בכ"ז אעיר על כמה נקודות:
- הטלית לנערים היא הידור גדול וחזרה למנהג הקדום וכן המליץ הגרי"ש אלישיב.
- התפילה בוולאזין היתה קרובה יותר למעייני הישועה מאשר לכל ישיבה ליטאית של ימינו.
- מדוע החלטת שאין "הדר מורא ורגש" בתפילה של בני אשכנז?
- יש מקומות בתפילה בהם שרים יותר, והשירה בהוצאת ס"ת כבר מבוארת במסכת סופרים. בק"ש לא מצינו באף מקום שצריך לשיר, ולכן לא שרים שם.
- כיון שת"ח שנקלעו למעייני הישועה (או לבתי כנסיות אשכנזיים אחרים) התפעלו מצורת התפילה הנכונה והראויה, אם כן הלועגים הם כנראה אותם שנאמר עליהם שהם היפך דעת תורה.
- כל הגדולים שהבאת (חת"ס אוירבך עטלינגר ודומיהם) הם היו דווקא כן בתקופה הרפורמה. וכמ"ש אנחנו ממשיכים את מסורת אשכנז הקדומה שנשמרה באשכנז מחורבן בית המקדש ועד השואה, ואת מורשת הרפורמים הלועגים למנהגי הקדמונים יש לצערנו אחרים שממשיכים.

[חשבונות רבים]

א. חסידי אשכנז טוענים שנוסחתם היא מסורת מדויקת מרב לתלמיד עד כנסת הגדולה, ולכן היא בוודאי עדיפה על מסורת אחרת.

מקורות קדומים??

לא הבנתי מה השאלה.
כתוב בסידור הרוקח וסידור חסידי אשכנז כמה וכמה פעמים שהתפילה שלהם היא מקובלת בידם מרב לתלמיד וכו' כמש"כ.

א. זה נאמר רק לגבי נוסח התפילה (וגם בזה יש להקשות ולדון אם למדין מן הכללות) ולא לגבי שלל מנהגי יוצאי אשכנז.
ב. מה לעשות? ברוב קהילות אירופה לא התפללו בנוסח זה הרבה לפני הפרושים בירושלים כך שהתקפתך עליהם תמוהה.

[משולש]

א. התכוונתי רק לנוסח התפילה. (אין מקום לדחות את הלימוד מן הכללות כי הרוקח וחסידי אשכנז כתבו רמזים וסודות עמוקים על כל תיבה ואות בתפילה).
ב. כך או כך, הנוסח הנפוץ כיום בשם "נוסח אשכנז" הוא משובש, ואין נ"מ מי שיבש אותו ומתי.

[חשבונות רבים]

א. התכוונתי רק לנוסח התפילה. (אין מקום לדחות את הלימוד מן הכללות כי הרוקח וחסידי אשכנז כתבו רמזים וסודות עמוקים על כל תיבה ואות בתפילה).

גם על יראו עינינו הרוקח כותב סודות אתה טוען שגם זה מאנשי כנה"ג?

ב. כך או כך, הנוסח הנפוץ כיום בשם "נוסח אשכנז" הוא משובש, ואין נ"מ מי שיבש אותו ומתי.

למה דוקא נוסח אשכנז? לשיטתך כל הנוסחים מלבד נוסח חסידי אשכנז משובשים.

[עתניאל בן קנז]

מזכיר לי את הסיפור שמובא בתולדות החפץ חיים, אודות השוטה 'מיכאל', שהיה טוען שהוא מלאך. וכאשר שאלוהו מנין לו זאת, פתח את הנביא שמובא שם 'מלאך מיכאל'. שאלוהו שוב, אכן מובא על מלאך מיכאל, אבל מנין לנו שזה אתה...

משולש מצטט כאן גדולות ונצורות כיצד גדולי ישראל (הרוקח, הרא"ש) שבחו את מנהגי אשכנז... ואני תמה, אולם מנין לך שדברו על 'מנהגי הייעקעס' של הדור האחרון. הלא ברור שאם הרוקח היה בא לבקר במנין של מעיני הישועה, לא היה מזהה דבר וחצי דבר, מן הנהוג שם מרוב התוספת שנתוספו במשך הדורות.

סתם לידיעה בעלמא. כמה ערבות נוטל כבודו. [הוא כמנהג לולב, שנהגו באשכנז, כמובא בטור]???

מכעיס לראות את ה'דו-פרצופיות'. מצד אחד מזלזלים במנהגי 'פולין' שמביא הרמ"א (כל המעיין אפילו מעט בכתבי המבורגר יבין כוונתי), כיון שאינו מתאים למנהגי אשכנז הישן.
אולם כאשר יש איזה שינוי שהייעקעס הוסיפו במשך הדורות, זה בסדר, כיון שניתוסף ע"י גדולי הדור.
מצד אחד מתעקשים לקרא אקדמות לאחר ברכת התורה, (למרות שרוב הפוסקים מחו בדבר - ורק מעטים למדו זכות). אולם כאשר נוח להם, משנים את המנהג, ותולים בוקי סרוקי בדורות קודמים (כמו המנהג של הנערים ללכת בטלית הנז"ל).

העיקר -- "דויטשלאנד איבער אלעס", וכל מנהגי יתר הקהילות מקורם בטעות/בורות /קבלה / מנהגי הגוים, וכדו'...

[משולש]

א. התכוונתי רק לנוסח התפילה. (אין מקום לדחות את הלימוד מן הכללות כי הרוקח וחסידי אשכנז כתבו רמזים וסודות עמוקים על כל תיבה ואות בתפילה).

גם על יראו עינינו הרוקח כותב סודות אתה טוען שגם זה מאנשי כנה"ג?

ב. כך או כך, הנוסח הנפוץ כיום בשם "נוסח אשכנז" הוא משובש, ואין נ"מ מי שיבש אותו ומתי.

למה דוקא נוסח אשכנז? לשיטתך כל הנוסחים מלבד נוסח חסידי אשכנז משובשים.

את הביטוי "אנשי כנסת הגדולה" הם בעצמם כתבו, ולכן שאלתך היא עליהם. ברור שלא כל התפילה, אבל כנראה רוב רובה היא מהם.
שיטת הרשב"א ומובא באבודרהם שאין קפידא על נוסח התפילה, אם כן אין צורך לדקדק אחר נוסח ספרד כלל. נוסח פולין הישן שלפני תקופת המדקדקים היה קרוב מאוד לנוסח אשכנז. רק בשלוש מאות שנה האחרונות התחילו להגיה סידורים מסברא, וזה מה שיצר את הנוסח המשובש.

[משולש]

מזכיר לי את הסיפור שמובא בתולדות החפץ חיים, אודות השוטה 'מיכאל', שהיה טוען שהוא מלאך. וכאשר שאלוהו מנין לו זאת, פתח את הנביא שמובא שם 'מלאך מיכאל'. שאלוהו שוב, אכן מובא על מלאך מיכאל, אבל מנין לנו שזה אתה...

משולש מצטט כאן גדולות ונצורות כיצד גדולי ישראל (הרוקח, הרא"ש) שבחו את מנהגי אשכנז... ואני תמה, אולם מנין לך שדברו על 'מנהגי הייעקעס' של הדור האחרון. הלא ברור שאם הרוקח היה בא לבקר במנין של מעיני הישועה, לא היה מזהה דבר וחצי דבר, מן הנהוג שם מרוב התוספת שנתוספו במשך הדורות.

סתם לידיעה בעלמא. כמה ערבות נוטל כבודו. [הוא כמנהג לולב, שנהגו באשכנז, כמובא בטור]???

מכעיס לראות את ה'דו-פרצופיות'. מצד אחד מזלזלים במנהגי 'פולין' שמביא הרמ"א (כל המעיין אפילו מעט בכתבי המבורגר יבין כוונתי), כיון שאינו מתאים למנהגי אשכנז הישן.
אולם כאשר יש איזה שינוי שהייעקעס הוסיפו במשך הדורות, זה בסדר, כיון שניתוסף ע"י גדולי הדור.
מצד אחד מתעקשים לקרא אקדמות לאחר ברכת התורה, (למרות שרוב הפוסקים מחו בדבר - ורק מעטים למדו זכות). אולם כאשר נוח להם, משנים את המנהג, ותולים בוקי סרוקי בדורות קודמים (כמו המנהג של הנערים ללכת בטלית הנז"ל).

העיקר -- "דויטשלאנד איבער אלעס", וכל מנהגי יתר הקהילות מקורם בטעות/בורות /קבלה / מנהגי הגוים, וכדו'...

א. מנהגי אשכנז ברורים וידועים ואפשר לעקוב אחריהם ולראות כמה דברים השתנו במשך הדורות, בלי שום השוואה למנהג פולין.
ב. אני משער שגם הערבות התבטלו בגלל המחיר הגבוה שלהם.
ג. על סמך מה החלטת שרוב הפוסקים מחו נגד אקדמות?? יש הרבה פוסקים רבים וחשובים שתמכו במנהג הזה. (האם מהרי"ל, ר' אייזיק טירנא, לבוש, אליה רבה, שער אפרים, מג"א, נוהג כצאן יוסף, חק יעקב, שבות יעקב, באר היטב, פנים מאירות, ועוד רבים, כל אלו נחשבים בעיניך כ"מעטים"??? הבא רשימה נגדית!!)
ד. מנהג אי לבישת הטלית היה זמני באשכנז, ונהג רק מזמן מהרי"ל עד הרש"ר, למה נתעקש לשמור על שיבושים??
ה. את העדיפות הברורה של מנהג אשכנז על אחרים (פולין, ספרד, צרפת, ועוד). כתבו הרבה פוסקים, הלא הם מסודרים בספר "גדולי הדורות על משמר מנהג אשכנז". (למשל הרא"ש, והב"י, והיעב"ץ, והחוות יאיר, ועוד רבים). אם יש לך מקור לסתור את המקורות הברורים והחד משמעיים שהובאו שם, בבקשה.