ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כמדומה שיש מכתב מאת בעל ערוך השלחן שהתלונן על הגיחזי של רי"א מקאוונא.
איני מבין טענת ההשכלה. אם הדבר אמת, מה איכפת לן מי גילה אותו. ואם איננו אמת, לא יעזור ארך זקנו של המפיץ.
מעולם לא הבנתי איך נעשה עיקרי הדת מהסמכות של גדול זה או אחר. אם זה ענין פוליטי, הבנתי שהפוליטיקאים עובדים קשה לעשות מזה עיקרון, בתקוה לשמירה על הכסא. אבל בשאר עניינים לא ראינו ולא שמענו דבר זה בפוסקים שהסמכות הוא ביד מישהו בכל דור. ואם יאמר מישהו שהגדול הוטעה ע"י הגבאי, לא נגע באחד מעיקרי הדת.
אגב בענין זה שמעתי בשם הגראי"ל שליט"א שהתפאר בעצמו שהקפיד תמיד שיסובבו אותו קטני הדעת, שלא יוכלו להטעותו.
וברש"י בפרשתינו כתב שגם את משה רבינו היו יכולים להטעות ע"י איש המוקף באדרתו. אולי גם רש"י היה משכיל?
אם חושבים שכל מה שרבנים עושים זה מהגיחזים, ודאי שיש בזה הירוס הדת.
עם זאת כמובן א"א לחלוק על כך שזו מציאות קיימת במקרים מסויימים. (וכפי שכתבו למעלה, בא ונוציא את דורינו מהדיון). וכפי שודאי יש גם אפשרות שרבנים טועים. אלא שאמונת חכמים במקומה עומדת וכמו שהזכירו מהחינוך והר"ן.
וכ"ת א"כ למאי נ"מ? אולי באמת אין נ"מ.