פורום אוצר החכמה

ארי שבחבורה כתב:

ברקים רב כתב:אם רק ההדירו בלבד בלי ביאור, אז מה גריעותא יש בעבודתם? אדרבה, טוב עשו. ולמה הם סוגרים דלת בפני אחרים?

חשבתי שזה מובן מאליו. נניח שיש יהודי רציני מאוד (לא אברך צעיר ונחמד חלילה וחס) שבקי בתורת בעל ה'עקידה' לעומקה ולרוחבה (כולל המושגים והמינוחים הפילוסופיים), והיה ביכולתו לההדיר את ה'עקידה' עם ביאור נרחב ומקיף שעשוי להנגיש את ה'עקידה' לקורא בן זמננו (ובלי הערות עילגות ה' ירחם), והוא כבר חשב לעשות את זה, הרי שעכשיו הוא כבר לא יעשה את זה. נכון שרווחים גדולים בכל מקרה הוא לא היה רואה מזה, השוק לספרים כאלו מלכתחילה איננו גדול, אבל לכל הפחות היה לו סיכוי להחזיר לעצמו את ההוצאות, עכשיו אפילו לזה אין סיכוי.

ברקים רב כתב:

ארי שבחבורה כתב:

ברקים רב כתב:אם רק ההדירו בלבד בלי ביאור, אז מה גריעותא יש בעבודתם? אדרבה, טוב עשו. ולמה הם סוגרים דלת בפני אחרים?

חשבתי שזה מובן מאליו. נניח שיש יהודי רציני מאוד (לא אברך צעיר ונחמד חלילה וחס) שבקי בתורת בעל ה'עקידה' לעומקה ולרוחבה (כולל המושגים והמינוחים הפילוסופיים), והיה ביכולתו לההדיר את ה'עקידה' עם ביאור נרחב ומקיף שעשוי להנגיש את ה'עקידה' לקורא בן זמננו (ובלי הערות עילגות ה' ירחם), והוא כבר חשב לעשות את זה, הרי שעכשיו הוא כבר לא יעשה את זה. נכון שרווחים גדולים בכל מקרה הוא לא היה רואה מזה, השוק לספרים כאלו מלכתחילה איננו גדול, אבל לכל הפחות היה לו סיכוי להחזיר לעצמו את ההוצאות, עכשיו אפילו לזה אין סיכוי.

לא מבין למה. אם הם רק ההדירו בדפוס נאה [או אפילו בתוספת מ"מ אך בלי ביאור והערות], מדוע אי אפשר עכשיו להדפיס מהדורה מבוארת? מה הקשר בין השנים?

צביב כתב:

ברקים רב כתב:לא מבין למה. אם הם רק ההדירו בדפוס נאה [או אפילו בתוספת מ"מ אך בלי ביאור והערות], מדוע אי אפשר עכשיו להדפיס מהדורה מבוארת? מה הקשר בין השנים?

מבואר בהודעה הראשונה כאן

והוא פשוט כתב:ננסה להבין את דברי הארי. האם סבור רב שעדיף לא לההדיר את כתבי הראשונים, אלא להמתין עוד שלושים שנה עד שאיזה אברך בקיא באורך ורוחב, ייעתר להיכנס להרפתקה כלכלית ולנסות לההדיר את הספר?
לולי דמסתפינא מכבוד תורתו, הייתי אומר בדרך אפשר שאולי עתה, כאשר הספר הודפס מחדש באותיות נאות ובסידור משובח, יש לנו סיכוי שאיזה אברך יתחיל ללמוד בו ולרכוש בקיאות ועוד שנים יזכנו וכו'. כמובן הכול בדרך אפשר. משום שקים לן ש"מהדירי הספרים אינם מבקשים אלא מצלצלין וכו'".

גימפעל כתב:

והוא פשוט כתב:ננסה להבין את דברי הארי. האם סבור רב שעדיף לא לההדיר את כתבי הראשונים, אלא להמתין עוד שלושים שנה עד שאיזה אברך בקיא באורך ורוחב, ייעתר להיכנס להרפתקה כלכלית ולנסות לההדיר את הספר?
לולי דמסתפינא מכבוד תורתו, הייתי אומר בדרך אפשר שאולי עתה, כאשר הספר הודפס מחדש באותיות נאות ובסידור משובח, יש לנו סיכוי שאיזה אברך יתחיל ללמוד בו ולרכוש בקיאות ועוד שנים יזכנו וכו'. כמובן הכול בדרך אפשר. משום שקים לן ש"מהדירי הספרים אינם מבקשים אלא מצלצלין וכו'".

ספציפית לגבי ספר הנ"ל, יש בשוק מהדורה שאינה נופלת בהרבה באיכותו ממהדורת עוז והדר, כך שעוז והדר לא חידשו שום דבר.

והוא פשוט כתב:

גימפעל כתב:

והוא פשוט כתב:ננסה להבין את דברי הארי. האם סבור רב שעדיף לא לההדיר את כתבי הראשונים, אלא להמתין עוד שלושים שנה עד שאיזה אברך בקיא באורך ורוחב, ייעתר להיכנס להרפתקה כלכלית ולנסות לההדיר את הספר?
לולי דמסתפינא מכבוד תורתו, הייתי אומר בדרך אפשר שאולי עתה, כאשר הספר הודפס מחדש באותיות נאות ובסידור משובח, יש לנו סיכוי שאיזה אברך יתחיל ללמוד בו ולרכוש בקיאות ועוד שנים יזכנו וכו'. כמובן הכול בדרך אפשר. משום שקים לן ש"מהדירי הספרים אינם מבקשים אלא מצלצלין וכו'".

ספציפית לגבי ספר הנ"ל, יש בשוק מהדורה שאינה נופלת בהרבה באיכותו ממהדורת עוז והדר, כך שעוז והדר לא חידשו שום דבר.

אותה מהדורה (אם כוונתך לברזאני) נופלת בתרתי: א. היא יקרה כמעט בכפול; ב. אין בה את כל החלקים האחרונים על המגילות, יד אבשלום וחזות קשה. בקיצור כל הכרך השישי שבמהדורת עוז והדר.

והוא פשוט כתב:ננסה להבין את דברי הארי. האם סבור רב שעדיף לא לההדיר את כתבי הראשונים, אלא להמתין עוד שלושים שנה עד שאיזה אברך בקיא באורך ורוחב, ייעתר להיכנס להרפתקה כלכלית ולנסות לההדיר את הספר?
לולי דמסתפינא מכבוד תורתו, הייתי אומר בדרך אפשר שאולי עתה, כאשר הספר הודפס מחדש באותיות נאות ובסידור משובח, יש לנו סיכוי שאיזה אברך יתחיל ללמוד בו ולרכוש בקיאות ועוד שנים יזכנו וכו'. כמובן הכול בדרך אפשר. משום שקים לן ש"מהדירי הספרים אינם מבקשים אלא מצלצלין וכו'".

והוא פשוט כתב:

גימפעל כתב:

והוא פשוט כתב:ננסה להבין את דברי הארי. האם סבור רב שעדיף לא לההדיר את כתבי הראשונים, אלא להמתין עוד שלושים שנה עד שאיזה אברך בקיא באורך ורוחב, ייעתר להיכנס להרפתקה כלכלית ולנסות לההדיר את הספר?
לולי דמסתפינא מכבוד תורתו, הייתי אומר בדרך אפשר שאולי עתה, כאשר הספר הודפס מחדש באותיות נאות ובסידור משובח, יש לנו סיכוי שאיזה אברך יתחיל ללמוד בו ולרכוש בקיאות ועוד שנים יזכנו וכו'. כמובן הכול בדרך אפשר. משום שקים לן ש"מהדירי הספרים אינם מבקשים אלא מצלצלין וכו'".

ספציפית לגבי ספר הנ"ל, יש בשוק מהדורה שאינה נופלת בהרבה באיכותו ממהדורת עוז והדר, כך שעוז והדר לא חידשו שום דבר.

מטונך: אם ישנה מהדורה אחרת, ודאי שמהדורה זו לא תהיה זו שתסתום את הגולל על המחברים העתידיים. שכן קדם לה אחר.

יקים כתב:ידוע למישהו אם עתקדם משהו בנידון הנ"ל, האם מעשהו עובד ללההדיר את העקדה במהקורה מבוארת מוארת ומוערת?

שטייגעניסט כתב:

יקים כתב:ידוע למישהו אם עתקדם משהו בנידון הנ"ל, האם מעשהו עובד ללההדיר את העקדה במהקורה מבוארת מוארת ומוערת?

עוז והדר עובדים כעת על הספר, ולקחו עורכים [חלקם לכה"פ] שיודעים היטיב את המושגים הפילוספיים שהעקידה דן בהם.
בע"ה הספר יודפס עם ביאור משיב נפש, עם הערות וציונים, וכל מבקשי הדעת ירוו וישמחו.

ארזי הלבנון כתב:

שטייגעניסט כתב:

יקים כתב:ידוע למישהו אם עתקדם משהו בנידון הנ"ל, האם מעשהו עובד ללההדיר את העקדה במהקורה מבוארת מוארת ומוערת?

עוז והדר עובדים כעת על הספר, ולקחו עורכים [חלקם לכה"פ] שיודעים היטיב את המושגים הפילוספיים שהעקידה דן בהם.
בע"ה הספר יודפס עם ביאור משיב נפש, עם הערות וציונים, וכל מבקשי הדעת ירוו וישמחו.

אוי ואבוי.

שטייגעניסט כתב:

יקים כתב:ידוע למישהו אם עתקדם משהו בנידון הנ"ל, האם מעשהו עובד ללההדיר את העקדה במהקורה מבוארת מוארת ומוערת?

עוז והדר עובדים כעת על הספר, ולקחו עורכים [חלקם לכה"פ] שיודעים היטיב את המושגים הפילוספיים שהעקידה דן בהם.
בע"ה הספר יודפס עם ביאור משיב נפש, עם הערות וציונים, וכל מבקשי הדעת ירוו וישמחו.

גימפעל כתב:

ארזי הלבנון כתב:

שטייגעניסט כתב:

יקים כתב:ידוע למישהו אם עתקדם משהו בנידון הנ"ל, האם מעשהו עובד ללההדיר את העקדה במהקורה מבוארת מוארת ומוערת?

עוז והדר עובדים כעת על הספר, ולקחו עורכים [חלקם לכה"פ] שיודעים היטיב את המושגים הפילוספיים שהעקידה דן בהם.
בע"ה הספר יודפס עם ביאור משיב נפש, עם הערות וציונים, וכל מבקשי הדעת ירוו וישמחו.

אוי ואבוי.

הודפס מזמן.

שטייגעניסט כתב:

יקים כתב:ידוע למישהו אם עתקדם משהו בנידון הנ"ל, האם מעשהו עובד ללההדיר את העקדה במהקורה מבוארת מוארת ומוערת?

עוז והדר עובדים כעת על הספר, ולקחו עורכים [חלקם לכה"פ] שיודעים היטיב את המושגים הפילוספיים שהעקידה דן בהם.
בע"ה הספר יודפס עם ביאור משיב נפש, עם הערות וציונים, וכל מבקשי הדעת ירוו וישמחו.

תוכן כתב:

שטייגעניסט כתב:

יקים כתב:ידוע למישהו אם עתקדם משהו בנידון הנ"ל, האם מעשהו עובד ללההדיר את העקדה במהקורה מבוארת מוארת ומוערת?

עוז והדר עובדים כעת על הספר, ולקחו עורכים [חלקם לכה"פ] שיודעים היטיב את המושגים הפילוספיים שהעקידה דן בהם.
בע"ה הספר יודפס עם ביאור משיב נפש, עם הערות וציונים, וכל מבקשי הדעת ירוו וישמחו.

ידוע לי שאחד העורכים הקודמים שינה כל מקום שלא הבין מושג והיה נראה לו טעות. יש צורך להשוות למהדורה ראשונה ולכת"י, ושהמלאכה תיעשה על ידי מישהו שיש לו ידע טוב בטרמינולוגיה של הפילוסופיה היהודית של ימי הביניים.

של מי הפירוש 'משיב נפש'?

ש. ספראי כתב:אך למותר לצטט מאות ספרי קדמונים, אחרונים, ספרי חסידות ודרש, מכל מגזר ושבט, שהביאו את דברי העקידה, חלקם בסדירות.

בשו"ת חות יאיר מתאר את סדר הלימוד בדורות הקדומים, והוא כותב כך: "והנה בדורות הראשונים, לפי מה ששמעתי, היו שומעים ולומדים בבחרותם ספר העקידה, והעקרים, והכוזרי ודוגמתן, מפני שהיה כל מגמתן להשלמת נפשם שהוא האמונה בשרשי הדת, לכן למדו ספרים המדברים וחוקרים בזה".

על מציאות העקידה בכל ארון והדפסותיו הרבים, ניתן להבין מתוככי תשובתו של הגאון המהר"י אסאד זצ"ל, וכך כותב הוא בשו"ת יהודה יעלה ח"א או"ח כ"ג:
"והנה הראיתיך מקומם, לכן כשיודפסו העקידות החדשים מקרוב , יוכלו לציין כל מאמרים הנ"ל כמו שכתבתי".

בשו"ת התשב"ץ מצטט מדברי רבנו. האברבנאל ציטט מדברי רבנו בספרו על התורה, למרות שלא מזכירו בשמו (וכידוע וכו'...). רבי מנשה בן ישראל מזכירו בספריו . החכם רבי עזריה מן האדומים מביאו בספרו מאירת עינים . המהרש"א הזכיר מספר פעמים את דבריו. רבינו בצלאל אשכנזי ז"ל, בעל 'שיטה מקובצת', מצטט ומזכיר את דברי העקידה בדרשותיו.
התוספות יו"ט מזכיר את דברי רבנו בפירושו למסכת תמיד. המקובל האלוקי רבי מאיר בן גבאי ז"ל מזכיר מספר פעמים בספרו הנודע עבודת הקודש את דברי רבנו ודן בהם בכבוד גדול .
מרן הבית יוסף זי"ע מזכירו.
הרמ"א מצטט מדברי רבנו בספרו 'תורת העולה' כמאה פעמים, כמעט בכל עמוד בספרו. נראה שהרמ"א הכיר וידע את ספר העקידה לפני ולפנים . בספרו כותב הרמ"א לגבי עניין המנורה: "ואביא תחילה דברי בעל העקידה, שנתן טוב טעם ודעת בכל חלקיה לאורך ולגובה, כאשר תראה פרשת תרומה שער תשע וארבעים. ואכתוב לך בקצרה כוונתו, אף על פי שהוא האריך בה מאוד. ובמק"א כתב הרמ"א: "וכבר האריכו המפרשים ובפרט בעל העקידה כתב טוב טעם בזה, ואקח גם כן מן הבא בידי". גם רבנו הגר"א ז"ל מזכיר את דברי העקידה בפירושו למשלי.
ב'מבוא לתורת העקידה' שי"ל בקרוב ע"י עוז והדר, תובא בס"ד רשימה חלקית של גדולי עולם שציטטו 'עקידות' בקביעות, או לפעמים.

קראתי לאחרונה כמה שיחות של ר' משה שפירא, המבוססים בחלקם על העקידה, קטעי רעיונות שלמים.
הרבי מטשרנוביל שליט"א, למשל, מצטט בטישים שלו 'עקידות' בקביעות, ולענ"ד הרבה מתורת החסידות בנויה על רעיונות שלו, שאת חלקם כולנו מכירים מבלי לדעת שהעקידה חידשם.

הרב איש ספר, המודאג מההערות שיכתבו על העקידה, יכול להיות רגוע. לא יהיו הערות על העקידה, אלא רק מראי מקומות.

גימפעל כתב:לכל המפקפקים.

תוכן כתב:אותי מעניין איפה מצאו צוות של ת"ח הבקיאים כדרוש בפילוסופיה של ימי הביניים.

שאראש-פאטאק כתב:גם הרה"ק מסאטמר זללה"ה מביא העקידה כמעט בכל פרשה בדברי יואל

הופיע!

פירוש רבי יצחק עראמה על מגילת רות

כחצי מהפירוש הנמצא בדפוסים הישנים אינו פירושו של רי"ע.

כעת יוצא לאור הפירוש בשלמותו מתוקן על פי כתבי יד ודפו"ר

בתוספת מבוא, מדור שנו"ס וביאור רחב ומקיף.

עם ביאורי ר' שמעון משנייטך (י"ל לראשונה מכת"י), מקור חיים, ברורי המדות וזרע יצחק.

לפרטים: erezsab@gmail.com

ארזי הלבנון כתב:

הופיע!

פירוש רבי יצחק עראמה על מגילת רות

כחצי מהפירוש הנמצא בדפוסים הישנים אינו פירושו של רי"ע.

כעת יוצא לאור הפירוש בשלמותו מתוקן על פי כתבי יד ודפו"ר

בתוספת מבוא, מדור שנו"ס וביאור רחב ומקיף.

עם ביאורי ר' שמעון משנייטך (י"ל לראשונה מכת"י), מקור חיים, ברורי המדות וזרע יצחק.

לפרטים: erezsab@gmail.com

הסרפד כתב:ספר העקדה קשה לקריאה גם לו יהא נדפס באתיות בהירות וגדולות. סגנון המחבר זצ"ל אינו דומה לסגנון שאר ספרים, בפרט באריכותו הנפלא. זכורני שחפשתי מקורו של 'פשט' מסויים בס' העקדה ולא מצאתי, עד ששמתי לב שהתירוץ (הנפלא!) מרומז במפוזר ומפורד על פני עמוד שלם, כשני עמודים אחרי שהזכיר הקושיא. (כמודמני שלמטרה זו נתחבר קיצור לס' העקדה, אלא שאינני זוכר את שם הקיצור.)

ארזי הלבנון כתב:יצא לאור -
עקידת יצחק - עיבוד חדש
מאת הרב שלומי כהן

ארזי הלבנון כתב:
על איזה קיצור כבודו מדבר?
יש את פירוש מקור חיים, משנת תר"ט, שבתחילת כל שער מתמצת את העניין המרכזי.
יש קיצור ספר העקידה שעודנו בכתב יד - 'זהרי החר"ף' שמו.
לאחרונה הודפס קיצור ספר העקידה, ע"י הרב שלומי כהן, והוזכר כאן לעיל:

ארזי הלבנון כתב:יצא לאור -
עקידת יצחק - עיבוד חדש
מאת הרב שלומי כהן

.

הסרפד כתב:מה אעשה ואף אחד מאלו אינו תואם. זה שאני זוכר נדפס לצד פירושים אחרים.

ארזי הלבנון כתב:

הסרפד כתב:מה אעשה ואף אחד מאלו אינו תואם. זה שאני זוכר נדפס לצד פירושים אחרים.

אולי כנפי נשרים?

וראה אודות המחבר כאן:
viewtopic.php?t=4862#p25162

הסרפד כתב:אולי! אותיות הדפוס ניכרות. אלכה נא ואבדוק.