פורום אוצר החכמה

אליהו סולובציק כתב:רמ_זל נא לשלוח צילום

אליהו סולובציק כתב:הוגה ומעיין,
אנא שלח לינק, צילום של הספר שהזכרת
תודה מראש

איש_ספר כתב:

"...ונפלא הדבר שבעלי מוחין הללו, לא נתנו רשות למוחם לחקר ולנקר במופלא מהם, כים זה שמסיע גליו האיתנים רק עד הגבול שהושם לפניו, כן הכה המוח הליטאי גליו בתוך הוויות דאביי ורבא, רב ושמואל ר' יוחנן וריש לקיש, ולא עבר גבולן, לא "המורה נבוכים" כי אם "היד החזקה" העסיק שם את המוחות, כי אכן למדני ליטא לא היו נבוכים כל עיקר ולא ידעו חיבוטי אמונות ודעות, כל אחד מהם נתקיים בו הכתוב וצדיק באמונתו יחיה, בתחום האמונה היו החריפים הללו אנשי תום, שלמים עם נפשם ושלמים עם אלקים, והנחילו תום זה ושלימות זו לתלמידיהם אחריהם דור אחרי דור. שופרות הזמן תקעו תקיעות השכל הכובש, וחומת האמונה לא שחה לפניהם, רוחות סערו בישרו הפיכות ומהפכות, ובחללה של ליטא הוסיף להשתפך מימים ימימה הניגון העצוב המתוק ---- ת---נו רבנן!

אברהם קריב, ליטא מכורתי, עמ' 26.

ברזילי כתב:

איש_ספר כתב:

"...ונפלא הדבר שבעלי מוחין הללו, לא נתנו רשות למוחם לחקר ולנקר במופלא מהם, כים זה שמסיע גליו האיתנים רק עד הגבול שהושם לפניו, כן הכה המוח הליטאי גליו בתוך הוויות דאביי ורבא, רב ושמואל ר' יוחנן וריש לקיש, ולא עבר גבולן, לא "המורה נבוכים" כי אם "היד החזקה" העסיק שם את המוחות, כי אכן למדני ליטא לא היו נבוכים כל עיקר ולא ידעו חיבוטי אמונות ודעות, כל אחד מהם נתקיים בו הכתוב וצדיק באמונתו יחיה, בתחום האמונה היו החריפים הללו אנשי תום, שלמים עם נפשם ושלמים עם אלקים, והנחילו תום זה ושלימות זו לתלמידיהם אחריהם דור אחרי דור. שופרות הזמן תקעו תקיעות השכל הכובש, וחומת האמונה לא שחה לפניהם, רוחות סערו בישרו הפיכות ומהפכות, ובחללה של ליטא הוסיף להשתפך מימים ימימה הניגון העצוב המתוק ---- ת---נו רבנן!

אברהם קריב, ליטא מכורתי, עמ' 26.

תינח הא דשכח מהאו"ש, שאותו המו"נ דווקא העסיק לא מעט, אבל איך נשמט ממנו ביאליק מפורש "הרביעי עם מורה נבוכים הסתתר"?
לאור הידוע על מצב היהדות בליטא בדורות המדוברים (ובכלל זה כמות לא מבוטלת של מתפקרים יוצאי ישיבות), דומה כי יש אצל קריב תיאור ספרותי נוסטלגי יותר מאשר עדות היסטורית
(אלא אם מראש התכוון לדבר רק על אותם יחידים אנשי תום שלא ידעו חיבוטי אמו"ד וכו'. כלפיהם התיאור שלו מדוייק)

תיקונים כתב:את הבדיחה שהבאת אינו בדיחה כלל ועיקר.
הגר"א קוטלר ז"ל מסר פעם שיעור כללי על רמב"ם מוקשה בסוף השיעור הראו לו שחכמי נוניל שלחו קושיא זו אל הרמב"ם והרמב"ם משיב מה שמשיב שם.
ענה להם הגר"א קוטלר ז"ל הרמב"ם אינו בעל הבית על הרמב"ם זכותו לומר כך ואני זכותי לפרש אותו באופן אחר.

זה כבר מיוחס להגר"א שפסק במק"א כהרמב"ם הגם שחזר בו בתשובה. טענתו היתה שהרמב"ם זכה לסייעתא דשמיא מיוחד בשעת שחיבר יד החזקה ולא היה לו ס"ד זה תמיד, וממילא אם מיישבים הקושיא שמחמתו חזר בו אפשר לסמוך על דעת הרמב"ם המקורי.

חובב_ספרים כתב:אגב, גם בתימן נהגו כיד החזקה במקומות שהרמב"ם חזר בו. ראיתי הסבר לזה מהג"ר חיים כסאר ז"ל, מאחרוני רבני תימן, שהרמב"ם לא חזר בו באמת אלא היה לו גרסא אחרת בספריו. הוא כתב רק שלגרסת השואל צריכים לחזור אבל דעתו האמיתי היה כגרסתו.

חובב_ספרים כתב:ראיתי זה לפני כמה שנים. עכשיו מצאתי מק"א בספרו על הרמב"ם שכ"כ. איני יודע אם זה כלל לכל מקום או רק במקום זה, אבל ממה שהביאו בתשובתו המצורף משמע שנקטו כן תמיד.

אליהו סולובציק כתב:מ.ל.
כפי שזכור לי, בעל הנפש החיים קורא לזה "סגולה נפלאה" זוהי הסיבה שאני קראתי לזה סגולה.

....על כך כתבתי, שלא הייתי מביא ראיה מהסגולה שבנפש החיים,
כי זה נתפס כעובדה, וכחלק בלתי נפרד מהאמונה בהשגחה שהוא דבר אמיתי ומקובל.

מ.ל. כתב:

אליהו סולובציק כתב:מ.ל.
כפי שזכור לי, בעל הנפש החיים קורא לזה "סגולה נפלאה" זוהי הסיבה שאני קראתי לזה סגולה.

....על כך כתבתי, שלא הייתי מביא ראיה מהסגולה שבנפש החיים,
כי זה נתפס כעובדה, וכחלק בלתי נפרד מהאמונה בהשגחה שהוא דבר אמיתי ומקובל.

הצדק עמך במש"כ שהנה"ח קורא לזה סגולה נפלאה, אבל מסופקני אם כוונתו למונח 'סגולה' שאנו מכירים כיום בדורנו, - במקור סגולה הוא אוצר יקר. וממילא לא צריך ללכת רחוק ולייחד 'סגולה' זו מחברותיה, ואף לומר שהיא נתפסת כמדע וכעובדה. וכפי שגם הנך כותב, זהו חלק בלתי נפרד מן האמונה.

מה שנכון נכון כתב:

חובב_ספרים כתב:ראיתי זה לפני כמה שנים. עכשיו מצאתי מק"א בספרו על הרמב"ם שכ"כ. איני יודע אם זה כלל לכל מקום או רק במקום זה, אבל ממה שהביאו בתשובתו המצורף משמע שנקטו כן תמיד.

איני מבין מדוע אתה כותב שכן נקטו בתימן, יש כאן רק דעת חכם אחד מתימן שאומר כן מעצמו ומתוכח עם חכם אחר מתימן בן גילו [רי"ק], ואין כאן עדות על קבלה מרבותיו או דוגמאות מענינים הנוגעים למעשה שמוכיחות שהמנהג בתימן היה שלא לחוש לדברי הרמב"ם שחזר בו.

הוגה ומעיין כתב:

אליהו סולובציק כתב:הוגה ומעיין,
אנא שלח לינק, צילום של הספר שהזכרת
תודה מראש

http://aleph3.libnet.ac.il/vufind/Record/009143963

אחד מעיר כתב:מכל מקום צריך לבדוק את הנושא, ולראות אם אותו שיעור של ר"א קוטלר אמנם מיישב נכונה את הרמב"ם.

אחד מעיר כתב:כידוע לא כל סברא ישיבתית עומדת במבחן ההלכה [ואחציף ואומר גם במבחן האמת].

איש רגיל כתב:

אחד מעיר כתב:מכל מקום צריך לבדוק את הנושא, ולראות אם אותו שיעור של ר"א קוטלר אמנם מיישב נכונה את הרמב"ם.

דברי רבי אהרן קוטלר אמורים באופן ערקורני, וגם אם אתה חושב שסברתו של ר' אהרן קוטלר אינה מיישבת את דברי הרמב"ם הספציפיים עליהם נסובה [ולדעתו של רבי אהרן קוטלר היא כן מיישבת], עדיין יש פה אמירה עקרונית.

אחד מעיר כתב:כידוע לא כל סברא ישיבתית עומדת במבחן ההלכה [ואחציף ואומר גם במבחן האמת].

וכל פסק הלכתי עומד במבחן האמת?

גמח כתב:

איש רגיל כתב:ישנו מאמר יפה בעניין הנ"ל מגאון רבי גבריאל יוסף לוי באחד מקבצי "חיזוק" של דרשו.

קטינא דארעא כתב:גם בספר איש ההלכה וגם בספר זכרונותיו של הרב מאיר בר אילן יש על הגר"ח וקבלה

גמח כתב:כשבחור היה אומר סברא בשיעורו של הגרש"ז אויערבך זצ"ל היה שואלו האם היה מתיר עגונה עם סברא זו.(כך שמעתי מתלמיד).

אמסטרדם כתב:סליחה על שאני מתערב בדיון שלא שייך לי...
להגיד שר' חיים או תלמידיו אמרו סברות לא אמיתיים רק לתפארת השיעור זה בורות וטפשות גמור וגם הוצאת שם רע. יתכן שלא היו מתירים א"א לעלמא על סמך הסברא עד שלא יקובל על גאוני עולם נוספים אבל הם בטח סבור שזה לכאו' אמת כפשוטו.

מעט צרי כתב: הרב ליכטנשטיין בספרו באור פניך יהלכון מספר על דודו ר' אהרן סולובייצ'יק שקרא ספרו של פרויד על משה רבינו וחשש מתגובת אביו, בסוף כאשר ציטט אחד מתובנותיו של פרויד לאביו, השיבו שאכן הוא תובנה נכונה על אביו הגר"ח היה אומר את זה עוד יותר טוב. (אינני יודע אם זה משקף על הגר"ח עצמו).

מעט צרי כתב:הגר"ח התעניין בנושאים מגוונים, והיה לו סקרנות בריאה, והיה מרבה לשוחח במילי דעלמא עם אנשים מלומדים ואפי' עם סתם עמך. ראה ספרו של יעקב מארק "במחיצתם של גדולי הדור" בפרק על הגר"ח איך שהגר"ח בשהותו בעיר קיט להבראה פתר בעיה מתמטית סבוכה תוך כדי שיחה עם מארק.