פורום אוצר החכמה

החוזר כתב: "פויער'ס" (אין לי מושג כיצד לתרגם)

פויער (אידיש) - בויער (גרמנית) - בור (לשון הקדש).

תוכן כתב:

החוזר כתב: "פויער'ס" (אין לי מושג כיצד לתרגם)

פויער (אידיש) - בויער (גרמנית) - בור (לשון הקדש).

פויער = איכר

החוזר כתב:אחרי ככלות הכול, אין מערכת עוז והדר יכולה להתהדר ולהתגאות אפילו ביצירה תורנית אחת ראויה לשמה!

אין מרחק גדול בין ביקורת זו לזו של אברהאם (ההבדל העיקרי הוא, שאברהאם כותב בשפה נלעגת ועושה ליצנות מעצמו, וזה כותב בשפה מצוחצחת ועושה ליצנות מכל הציבור בעלי 'הטעם התפל והגרוע').
הש"ס [הרגיל] של עוז והדר איננו יצירה [גדולה מאוד] שאפשר להתהדר בה? בכל גמרא שאני לומד מתעוררות לי בעיות לא מעטות בתחום הנוסח. בחלק גדול מהמקרים טרחו בעוז והדר במקומי, והביאו בהגהות וציונים מקור שבו גירסא נוחה יותר. ויש לומר עוד לשבחם, שהם לא נחו על זרי התהילה, אלא תיקנו והוסיפו הרבה [ומסתמא גם גרעו וקלקלו] בכו"כ מהדורות שהוציאו. ודאי שיש לי לא מעט השגות והערות עליהם, ואין ספק שישנם ספרים שמוטב היה אילו לא היו מדפיסים אותם כפי שהדפיסו, אך א"א לבטל את כל עבודתם בהינף מקלדת.
הייתי גם רוצה מאוד לדעת מהי יצירתו המושלמת של החוזר. הרי ברי שלא נמצא בתורתו שום דופי, ואף לא יתכן שהוא למד בחברותא עם אותו צורב שסופר עליו לעיל.

כולם הולכים פה סחור סחור, ובטענות צדדיות, האם יש מי שעבר על טענות ב' הצדדים, אני רואה מקונטרסו של אבראהם שהיו בינו ובין מערכת עוז והדר כמה חילופי מכתבים, האם יש מי שראה את מכתבי עוז והדר?

על טעם וריח אין להתווכח - אלא להוכיח
כל הנ"ל שטענו בלהט על נותן טעם לפגם ביצירותיהם של "עוז והדר", ונימקו טענותיהם בחסר ההבנה של המוני המונים אשר אין להם טעם בפיהם
אנא ממכם למדוני איזהו הטעם הנכון, הראוני נא את כבודכם, וגלו לנו איזה מכון\ עורך נותן טעם לשבח ו'כל' דבריו מתוקים בלי קמשונים וחרולים
וכל זמן שמסתירים אתם את פניכם תחת המסוה, הרי אין לכם אפילו נאמנות של קפילא ארמאה הנאמן בחזקה דלא מירע אומנותיה

ובענין קבלת ביקורת, נכנסתי לאחרונה במכון 'עוז והדר' בירושלים וראיתי שם אברך מופלג ר"מ חשוב באחד מהישיבות הגדולות הרב ח.ל. שכל תפקידו הוא אך ורק לקבל מכתבים לעיין בהם ולקבל את הראוי לקבל ולפסול את השאר, ואף אלו שהוא פוסל אינו פוסלם כלאחר יד רק משיב לכל אחד ואחד מכתב חוזר, בו מביע דעתו למה דחה דבריו.

ועל זה נאמר טלו קורה מבין עיניכם, כדי שתוכלו לראות את האמת בלי מחיצה המבדלת...

זוהי ההיסטוריה כולה על בוהן רגל אחת:
בראשית היה הש"ס שהתקנתו החלה בשלהי שנות הממי"ן. אף שלא נשתנו במהדורה דברים משמעותיים מדי, מכל מקום שני עשורים (!) ארכה הוצאתו, שכן הוקדשה לה עבודה סבירה כמקובל בשוק הספרים באותן השנים (לא של המכונים התורניים; סאמעט בעל הטורים והמקראות גדולות הופקד על כך). והיא אכן היתה ונשארה היצירה הסבירה היחידה של עוז והדר. היה זה לפני שעוז והדר התיימר להפוך ל"מכון תורני" והרבה לפני שנעשתה ל"ממלכה" ולמובילת "מהפכות בעולם הלימוד". פה ושם יצאו ספרים נוספים מלאים שגיאות כרימון.
אך המהפכה האמיתית התרחשה לפני כעשור, לאחר שהחליט מי שהחליט לנצל את שמו הטוב של עוז והדר ולהפוך אותו לבית קברות עצום של ספרים, להדפיס מכל הבא ליד ללא הבחנה, ובעיקר לגייס עובדים זולים חסרי נסיון וחסרי הדרכה (בשנים האחרונות ניתן להם כידוע ספר הדרכה - עצום ממדים - מצחיק ועלוב) שזו להם עבודתם הראשונה (ולרוב יפרשו אלה התועלתיים לאחר שירכשו מעט נסיון). כי אם לא מבינים כלום בתחום, שום דבר לא נראה קשה מדי. כך יצאו הכרכים האחרונים של הש"ס בזה אחר זה בלי ביקורת ובשגיאות רבות כידוע, בלי שום דמיון לקודמים, הכול כדי לסיים ולערוך חגיגה גדולה עם שטורעם גדול ופרופוגנדה אדירה ולשאת נאומים על "נגישות" התורה להמונים, שהרי הציבור ממילא לא מבין כלום, ולכן ניתן להסתפק בכריכה מפוארת, באותיות נהדרות ועל נייר משובח (ברור, רק כדי לקיים את צוואת רעק"א), ואף אחד לא יחוש ולא ירגיש בחסרונות הרבות (קטעים חסרים ושלל השגיאות הזרועות בכל עבר, השיטתיות החסרה והבערות הניכרת), כי את מי זה באמת מעניין?!? ואם מישהו ירגיש וינסה להביע את דעתו - יפעילו את הטרור המסורתי ויוציאו "עיקול" על ימין ועל שמאל ויעשו כל טצדקי כדי שלא תישמע ביקורת ח"ו. ולמען לא יחסר המזג הושיבו יחצ"ן שישיב "תשובות" לכל המכתבים. הביטו וראו כאן באשכול זה.
אם אינם מתנגדים לביקורת, יאפשרו לעלות את הביקורת המדוברת ויתמודדו עם הטענות הרציניות (הרי ממילא אף אחד לא לוקח ברצינות את ההשתלחויות המגוחכות המתלוות להן).

החוזר כתב:סאמעט בעל הטורים והמקראות גדולות הופקד על כך

הרב יוסף סאמעט חתן הגר"מ בראנדסדארפער הוא שהיה מופקד על הש"ס של עוז והדר.
להבדיל מהג"ר אהרן סאמעט מו"ץ בעדה"ח המפורסם מהוצאת הטורים והמקראות גדולות.

מחולת המחנים כתב:

החוזר כתב:סאמעט בעל הטורים והמקראות גדולות הופקד על כך

הרב יוסף סאמעט חתן הגר"מ בראנדסדארפער הוא שהיה מופקד על הש"ס של עוז והדר.
להבדיל מהג"ר אהרן סאמעט מו"ץ בעדה"ח המפורסם מהוצאת הטורים והמקראות גדולות.

מן הסתם הצדק עמך. הסתמכתי על זכרוני. אנצל הזדמנות זו לשאול: באיזה שלב סאמעט פרש?

אין לי מושג אם הרב יוסף סאמעט פרש באיזה שלב, אף אינני מכיר אותו לא באופן אישי ולא באופן כללי, אבל בזכרוני שהוא נטל חלק בחגיגות לסיום הוצאת הש"ס, ז"א שהוא היה לכה"פ עד סיום ההוצאה לאור.
אכן הג"ר אהרן סאמעט פרש וחזר בהוצאת הטור, אך אלו ענינים שאינם נוגעים כלל לעכשיו.

קלונימוס הזקן כתב:להאשים את עוז והדר בהאשמות הנ"ל זה כמו להאשים את גוגל במסירת מידע מטעה.
כדי להגיע ליצירות בסדר גודל של "מתיבתא" וברמת בקרת איכות מהסוג שאתה רוצה, צריך 1000 שנים.
אבל אחרי מהדורה אחת מלאה עם כל חסרונותיה, ניתן די בקלות להושיב מערכת עורכים שתסדר את הבעיות, והדבר נעשה ע"י עוז והדר במקביל לקידום פרוייקטים נוספים.

נו נו בעוד 10 20 שנים כלל ישראל יחוגו עוד מהפכה בעולם התורה בצאת לאור היצירה התורנית האחרונה של ממלכת התורה עוז והדר המתיבתא המבואר התופס כ500 כרכים...

החוזר כתב:זוהי ההיסטוריה כולה על בוהן רגל אחת:

מתחיל כהסטוריון יודע הכל

החוזר כתב:מן הסתם הצדק עמך. הסתמכתי על זכרוני. אנצל הזדמנות זו לשאול: באיזה שלב סאמעט פרש?

זה דרכם כסל למו
קודם יודע פרק בהסטוריה, יורה על ימין ועל שמאל, ואח"כ אינו יודע אפילו את המינימום שהרב סאמעט עדיין יושב ומושל על חצי הממלכה בעוז והדר ומנהל הרבה פרוייקטים להנאת כלל ישראל
אך אתם בשלכם המשיכו להיות 'חוזר' וצועק 'חוזר' וצווח,

הלומד מן השורה, כמוני, לא אמור לדעת מי העורך ומי המועסקים. איכות העבודה צריכה לדבר בעד עצמה.
העובדה שממשיכים להעסיק את סאמעט אינה אומרת כלום. אין חולק על כך שהשיטה השתנתה לגמרי לפני כעשור, מתוך חזון מגלומני שהעמיד את הפרסום ואת החגיגות בראש המטרות, כפי שתיארתי (בתיאור שבוודאי ניתן למצוא בו פגמים שונים, אך בניגוד לעוז והדר כתבתיו תחת פסבדונים בפורום אינטרנטי בידיעה שלא עומדים להדפיסו בין לילה באלפי עותקים ולהפיצו בישראל ולכן הקפדנות בהתאם). בעוד ברוב הכרכים של הש"ס הועסקו מספר אברכים ותיקים בכל כרך, כיום הרשימה נראית כמו דף שנתלש מספר הטלפונים, כאשר כולם רשומים ועובדים שם - משואבי מים עד חוטבי עצים. במקום כרך או שניים לשנה מדפיסים היום מאות ספרים בשנה, ובעיקר מתיימרים להיות "מכון מחקר תורני" ראשון במעלה - כאשר למעשה השיטה הנואלת היא להדפיס בלי כל בקרה ולהסתמך על דיווחי הקוראים (המשמשים למעשה כמגיהים בלא שכר) ולתקן במהדורה הבאה, בלי שום בושה למכור מלאכה שאינה גמורה בתור ספר מושקע (ועוד על זו גאוותם - על הנדיבות להחליף את הלוחות כמדי הדפסה!). למצער תצטרכו להסכים עמי שהם נכללים בגדר עושי מלאכת ה' רמיה ביודעין, על כל המשתמע מכך.
וכי זהו סוד כיצד הדברים נעשים? ובכן, מסביבי נמצאים עשרות אברכים צעירים חסרי נסיון המועסקים בעוז והדר ואני עד לעשייה עצמה ולחוסר ההיכרות התהומי עם העבודה. בשיטת עבודה זו ובכמות החומר הבלתי סבירה הנדרשת יחסית לשעת עבודה - התוצאה היתה דומה גם אם הרב זווין בכבודו ובעצמו היה עובד שם.
אך הדברים כל כך פשוטים, שאין טעם לחזור עליהם שוב ושוב. ובניגוד למגיבים לי - אינני מקבל שכר על הכתיבה ואינני מועסק בעוז והדר, לכן אהיה נאלץ ליטול שכר על פרישה חלקית.
ואני חוזר ואומר, אם המנהלים המכובדים בממלכה של כלל ישראל סבורים שאין טענות רציניות - שיפסיקו להשתיק את הביקורת ויאפשרו להשמיע אותן כאן.

אבל לגופו של עניין, האשכול הזה גופו מראה שענייניות אינה מעניינכם.
שימו לב. (בלשונו של החוזר "והרי ההיסטוריה"):

זה נפתח במערכה כבדה על עורך שלא ידע מיהו סלונימסקי רח"ל. יציאה מנקודת הנחה שהמחקר והמקצוענות הם אמות המידה לעריכה ראויה לשמה.
תוך כדי דיבור מסתייעים בדבריהם של אחרוני השמרנים, שזועמים על עוז והדר שערכו שינויים בתרגום על פי הדפוס הראשון. ומיד אותם מבקרים קופצים
על העגלה ומספרים על הטרור של עוז והדר שלא רוצה להבעיר את ציבור הקנאים, ומתעקש להעביר את הפרשיה מסדר היום.

אז מה אתם חושבים מבקרים יקרים? מקצוענות זה טוב או לא? או שבעצם, אתם כבר בטוחים שעוז והדר זה לא, כי זה לא בצד שלכם?

'חוזר'! הנך מתמחה בדחיסת מקסימום שטויות במינימום מקום.
ההכללה שלך נוראית. יש מחלקות רבות ובתי מדרש שונים בעוז והדר. יש מקומות שמדפיסים ספרים כמו דולרים, בעיקר בשביל תורמים או אייניקלאך או אדמו"רים ושאר מיוחסים הדורשים תוצאות כאן ועכשיו. אולי שם יש מה לבקר.
בפרויקטים הרגילים של מתיבתא והדומים להם, ישנה מערכת רחבה של עורכים רבים, שאין שום מכון שמסוגל לעמוד בהוצאות החזקת כ"כ הרבה עורכים. נוספו להם מבקרים ש'טוחנים' כל מילה שכתב העורך, וביודעי ומכירי שבין העורך למבקר יכול הכדור להימסר עשרות פעמים עד שמגיעים לעמק השווה בבירור עד דק כל מילה וכל ציון, פעמים גם בהתערבות נוספת מגבוה יותר. [טוב, מאיפה שתדע את זה אם אינך יודע על סאמעט..]
אני מצטער לספר לך שבמכונים אחרים, כמדומני שגם הזכרת את חלקם, אין ולוּ ביקורת מינימלית!

כנראה שעוז והדר אמורים להדפיס עבורך - שוחר עבודות אקדמיות ואוניברסיטאות - ספר עם כריכה רכה או דלת מראה עם כמה מילים יבשים בכריכה [וחלילה שלא יהיה אפילו עיטור קל, גם לא בבלינד], בעמוד הבא יופיע איזה פסוק מומצא עם הקדשה נרגשת לנילי רעייתי, גילי החמוד ומיקי הכלב. כשלאחר מכן יבוא בהדרו הספר מרוח במאות עמודי תיאוריות הזויות עם מיליוני ציונים למטה, וכמובן, עם הפונט הכי מכוער שיש כיום. רק אז, עם מילים לועזיות מפוצצות, תוכל אולי ליהנות מהספר.
בינתיים כשהספר מיועד לעולם התורה או לאלו שרוצים להידבק לו, אזי ראוי בהחלט, וכך מעדיפים בני התורה, שמי שמיועד להיות ר"מ בעיון, הוא זה שיכתוב את העבודות [כמובן אם יודע לכתוב], ולא אנשים שעברו וטבלו בצחנה וזוהמה, ומכירים את כל המחקרים ועבודות הדוקטורט על אותם דפי גמרא. כלך לך אצל אלו.
ואם יש מימון, אין שום סיבה שיוציאו ספרים בקצב של האנצ"ת, כשאפשר להחזיק במקביל 10 צוותות כאלו.

איני חושב שתחזור בך במשהו, אבל מכיוון שפשוט לי שהביקורת שלך אינה עניינית, וברור שמשהו אחר מכל מה שכתבת מציק לך, יהא מה שיהא, לכן רואה אני לחובה להעמיד דברים על דיוקם.

שפ"י ודפח"ח

האכזבה היא תוצאה של הבדל בין הרצוי למצוי.
מי שמצפים ממנו לגדולות ונצורות מאכזב בבינוניות ומי שמצפים ממנו לבינוניות אינו מאכזב.
מתוך הנחה שהכותבים בנושא משני הצדדים אינם אינטרסנטים, חילוקי הדעות ביניהם נובעים מרמת הצפיות.

רק מעניין אותי, מה יאמר החוזר היקר, כשאנציקלופדיה תלמודית, יתחילו להוציא 3-4 כרכים ויותר בשנה, כפי שהתפרסם בעת האחרונה.

גם למערכת אנצ"ת, צורפו עשרות אברכים, לכותבים. מעניין מאוד, אם כולם שם מוכשרים ברמה של הרב זווין.

אכן יותר מן הסביר להניח שאין הצדק והיושר מבצבצים תחת ידי מקלדתו של "החויזר",
כבר שאלו אותך מה הן יצירותיך, ואפילו לא טרחת להגיב
חוץ מלהסתתר תחת שם בדוי ולתקוף, לא ראינו ולא שמענו על מעשי ידיך.

אם רוממות הצדק בלשונך, הייתי מציע לך להצטרף לשורות המערכת שם, ותתחיל להזיז שם דברים
או שמא נסית להתקבל, ולא הצלחת, או למצער, אפילו הועפת...

אין כוונתי להשתיק את הביקורת, אבל אדרבה אם יש לך דברים לומר, טעות שתפסת, תאמר, אבל על מה יצא קצפך? על בן אדם שהולך נגד צו בית דין??
האם נראה לך שבית דין גם כן משוחד מעוז והדר??

אז תתקוף את בית דין, מה הקשר של עוז והדר לענין?

חויזר!!! חזור בך!!

איני קשור לעניין, אך דומני שההתקפה על החוזר אינה במקומה, הוא צודק בחלק גדול מדבריו.
ולענין ההשוואה בין עוז והדר לאינצקלופדיה תלמודית, יעויין כאן איך מתקבלים אותם עובדים חדשים לאינצ', מעניין להשוות זאת לדרך להתקבל למתיבתא.

איש רגיל, אתה צודק. אך החוזר בטענותיו, חזר שוב ושוב על כך שהקצב היה מהיר מידי. אם הקצב הוא העניין, הרי שהטענות יחזרו על עצמן גם באנצ"ת.

איש רגיל כתב:איני קשור לעניין, אך דומני שההתקפה על החוזר אינה במקומה, הוא צודק בחלק גדול מדבריו.
ולענין ההשוואה בין עוז והדר לאינצקלופדיה תלמודית, יעויין כאן איך מתקבלים אותם עובדים חדשים לאינצ', מעניין להשוות זאת לדרך להתקבל למתיבתא.

גם אני חושב שיש מה לבקר, כמו בכל מקום.
ולגבי תנאי הקבלה לאנצ"ת, הבה נבדוק. את הניסוח רואים גם בעוז והדר עם הדוגמא הראשונה. להתחיל להשקיע בנבירה בקורות חיים, לענ"ד מיותר. הקשר בין אפוא למד העורך בישיבה קטנה ליכולות עריכה, זה כמו הקשר בין שירות צבאי לזכאות הנחה [=עושק מופחת] במגורים. עורך ראשי לא צריך הרבה שכל כדי להבין מתוך הדוגמא אם יש לעורך את התכונות הנדרשות או אין לו.
וכמובן, לצורת עבודה קבועה מס' שעות ליום וכו' יש אמנם מעלות, אבל מצד שני יש מעלות עצומות להיפך, ואני בטוח שאנצ"ת מפסידים עורכים מוכשרים מאוד 'עילויים' שלא מסוגלים להיקבע לתנאי עבודה כאלו אך מגיעים לתוצאות טובות בהרבה.

- - - -

מה שרק רציתי לעורר זה על אלו שתמיד מתלוננים ומבקרים בלי קשר כל דבר שזז [בתנאי שהוא מהציבור שלנו]. יש לכך כמה סיבות:

א. או אינטרסנטיות, אולי הוא אחראי או עובד במכון מתחרה, או שנעלב פעם מהמכון עליו הוא פוער, מסיבות אישיות או ציבוריות.

ב. תכונת נרגנות כלפי הציבור שבו הוא נמצא; יש את האלו שתמיד יסבירו לך למה הציבור החרדי יש לו בעיה כזו וכזו, הוא לא מספיק אדיב ונחמד, הוא לא תרבותי, הוא חפרן, הוא מחפש איך לנצל וכו' וכו'. נרגן שתמיד יהיו לו תלונות, אף פעם הוא לא יראה את הצד הטוב והסיבות הטובות לתכונות הציבור [גם של ה'בעיות' הנ"ל!]. וממילא גם בתחום זה לא נרגע, העבודות 'שלנו' [כמובן, כמה שיותר חרדי, יותר דפוק] זוועתיות, אין שום עריכה ושום ביקורת. רק 'שם' הכל טוב יותר; כתיבה מדעית ומחקרית עם מבנה מודרני של משפטים וציונים + הערות שוליים מקושטות בסימני פיסוק חדשניים, היא בוודאי מושלמת. אין ספק...

ג. יש כאלו שגדלו עמוק בשטיבלאך וכשגדלו ו'נפקחו עיניהם' פתאום רואים עולם, ונדהמים מה'עצמה' שיש בכל מיני מקומות, וואיי, איזה יופי 'שם'. לא יודע איך להגדיר את זה, אם קנאה טיפשית או נחיתות מוזרה או סתם פזילה החוצה, אחד שקשה לו, נעבאך [בכל מקום שיהיה] ובטוח ששם הכל מושלם ומלא תוכן. אינו רוצה להבין שחוזר בתשובה נדהם פי אלף ממה שיש אצלנו.

ו.. אני לא מצפה שאחד שלוקה בנ"ל, ישתוק או יודה. טבעי שימשיך לבקר גם את הנ"ל..

טוב, הארכתי מספיק, בסוף עוד יחשבו שעוז והדר שלחו אותי.

וישנם כאלה שהיו מבקרים את מומי עו"ה, לא מפני שום סיבה אחרת אלא מפני שהם אוהבים ספרים ומבינים בזה מקצת מן המקצת, ולא משום טענה או עילה או מניע אחר. אלא שהם נמנעים מכך מפני השערוריה הנוראית שנגרם כל פעם שמישהו מהרהר מחשבה שיש בה משום איזה מרידה בממלכת התורה.
החוזר העלה כמה הערות נכונות. הוא הפריז על המידה, ומבקריו שילמו לו כפועל ידיו. הביקורת שכתב מוגזם, וכן הביקורת עליו.

ולסיום, נקודה נכונה ביותר עלה החוזר, הוצאה לאור של ספרים פעם אחת בדמים מרובים, והוצאתם לאור פעם נוספת כשערכוהו שוב, [מנהג קבוע כבר בעו"ה], היא היתול באינטלגנציית הציבור, ומכירת דבר שאינו מתוקן.
די כבר עם ההתפתלות וההסברים והמשלים והמה מצינו'ס. לית מאן דפליג שהם מנפיקים ספרים לפעמים כשהם בגדר בוסר וסמדר, בבח' זה טוב לבינתיים, ואח"כ 'מהדירים אותו שוב', עם הוספות ותיקונים.... ולא קשה לשער הסיבה לכך.

כמו ברוב רובם של הויכוחים האמת נמצאת באמצע. א"א להכחיש שעוז והדר הוציאו לא מעט ספרים חלשים, אך גם א"א להכחיש שהם הוציאו הרבה ספרים טובים ומעולים. ולדוגמא, מי שלא עסק בת"א או בתרגום המיוחס ליב"ע אינו יודע להעריך את חשיבות הביאורים שנערכו עליהם ע"י עוז והדר. (ופשוט שיש עוד מה להוסיף ולתקן כדרכה של תורה. גם הגר"י נויבירט זצ"ל תיקן כו"כ פעמים את ספרו היקר שש"כ.)
הקצף על החוזר יצא בשל ההכללה הגסה והבוטה.
אינני עובד בעוז והדר (בעבר התעסקתי שם באיזה פרוייקט שלדאבוני נגדע באיבו), ולא אוכל להעיד על איכות העורכים (מלבד על האי חכימא הרב יעקב לויפר, שאינו זקוק לעדותי), אך ידוע לי על כמה מבקרים שלהם שהם בעלי שיעור קומה של ממש בתחומי עיסוקם, וכגון הרב יהושע אספיס והרב יהודה זייבלד.

ותשקוט הארץ (אולי ארבעים יום...). כתמיד, האמת נמצא באמצע. אך מה לכם כי תלינו על מבקרי החוזר, בזמן שרובם התמקדו בהכללתו.

לייבעדיג יענקל כתב:כמו ברוב רובם של הויכוחים האמת נמצאת באמצע. א"א להכחיש שעוז והדר הוציאו לא מעט ספרים חלשים, אך גם א"א להכחיש שהם הוציאו הרבה ספרים טובים ומעולים.

אולי תואיל בטובך לנקוט מתוך ה"לא מעט" שתי דוגמאות של ספרים חלשים, שהציבור יתחיל להבין במה מדובר.
אני עומד ותוהה על ההתקפות ולא מצליח להבין על מה יצא הקצף.

ארזי ביתר כתב:איש רגיל, אתה צודק. אך החוזר בטענותיו, חזר שוב ושוב על כך שהקצב היה מהיר מידי. אם הקצב הוא העניין, הרי שהטענות יחזרו על עצמן גם באנצ"ת.

תמיהני היכן מצאת בדבריי טענה על הקצב. כל טענותיי מכוונות היו כלפי שיטות העבודה והסטנדרטים ותל"מ. וכי לא עלתה על דעתי שניתן להכפיל את הצוות ובכך להכפיל את הכמות? הלוואי והיו עושים כך!
קחו לדוגמה את מכון ירושלים, מוסד הרב קוק, יד הרב הרצוג, יד הרב נסים וכיו"ב בשנותיהם הטובות.

כאן המקום להודות בפה מלא לכל המגיבים ובמיוחד לאלה שביקרו את דבריי וגילו את "חכמתם" ברבים וגמלו לי הנאה מרובה.
כגון זו:

עשוי לנחת כתב:...וכך מעדיפים בני התורה, שמי שמיועד להיות ר"מ בעיון, הוא זה שיכתוב את העבודות...

"בעל הנאה"

נו טוב. עוז והדר בפורום כאן, זה כמו קדמות הזוהר בפורומים ידועים.

ועכשיו אולי נחזור לתחילת הדיון. האם מבחינתכם עורך תורני צריך להכיר את חז"ס? האם הדבר פוגע לדעתכם ביכולותיו.
(ובא אני יגלה משהו שאף-אף אחד לא יודע: יש איזו תוכנה שנקראת 'אוצר החכמה'. יש שם הרבה-הרבה ספרים. העורך הזה,
אבל אל תגלו לאף אחד. מבטיחים? אז הוא פשוט עושה שם 'חיפוש' ובורר את מה שיוסיף לו. אני שמעתי שיש גם עורכים אפילו
לא מעוז והדר, שפשוט משתמשים בדבר הזה. לא יאומן. אבל לפעמים זה מה שקורה. חז"ס. האם אתם חושבים שזאת בעיה כ"כ
גדולה? כצעקתה?).

אם הוא משתמש באוצר החכמה היה עליו לדעת קצת את טיבו של חז"ס.
אני מכיר כמה ידענים גדולים בתורה בחכמה ובתולדות ישראל שחסר להם את חוש הביקורת הנחוץ, וחבל.

קצת על חז"ס.

לדעתי, עורך ראשי צריך להיות רחב אופקים. סוג אדם שיש לו נגיעה גם בעניינים שונים שאין להם שייכות לעבודתו הישירה.
אילו עורכו של אותו כרך ב'עוז והדר' היה כזה, הוא בוודאי לא היה נכשל בחז"ס.

לא יאומן.
עורך שהוא ת"ח רציני, יודע ספר, למד בהיימישע ישיבות וכדו', ולא יודע מי זה חז"ס. לא הייתם לוקחים אותו לעריכה??

אתה שואל את השאלה הלא נכונה.
אני דיברתי דווקא על חז"ס? אתה חושב שאילו הייתי לוקח מישהו לעבודה הייתי בוחן את ידיעותיו על המשכילים וחצאי המשכילים של הדורות הקודמים? בוודאי שלא. אבל הייתי בוחר באדם המראה רחבות אופקים, אחד שמומחה לדבר אחד או שניים (החופפים ומתאימים לתפקיד שאני מייעד לו ב'מערכת' שלי) אך גם יודע עניינים אחרים. בקיצור, לא מצומצם ולא מרובע.

מבלי להכנס לעצם הנושא של תרגום אונקלס ודפוס סביונטה
מ"מ זה ודאי שדבר נועז להעתיק דברי הרב מקוידנוב ולהשמיט קצת מדבריו ובאותו זמן לעבור על דבריו [זה זיוף בלשון המעטה] עי' הקדמת עוז והדר ותבין

.

הקוידנובר כותב כעיקרון שאסור לשנות גירסת הספרים הישנים, ושיש סודות בכל דברי התרגום וע"כ יש לחזר אחר הגירסא הישנה. לא השמיטו מדבריו ואף לא 'ערכו' אותם, אלא ציטטו את העיקרון שכתב במילואו, וזה מה שחשוב.
זה שהגירסא הישנה שלו במקרה ספציפי שהביא היא לא הגירסא הישנה שעוז והדר הלכו אחריה (מק"ג ויניציאה רפ"ד-רפ"ה), אינו מבטל את העיקרון שבדבריו.

נראה לי שכל בעל שכל ישר והגון מבין זאת מעצמו. ומי שלא, יש לחשוד בו שהוא חסר את אחד המרכיבים הנ"ל או כולם.

תמונתו של חז"ס
שמא למאן דהו יש את תמונתו של יונה ברד"ח בעל ה'מלבי"ם' לקהלת?

[אולי זו אותה תמונה].

זה 'צייכענונג' בניגוד לעליון שהוא 'פיקטשער'

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=6047&p=52521&hilit

למרות שאני נהנה מזה שנים ממפעלי 'עוז והדר', נמנעתי עד כה מלחוות דעה בויכוח שהתפתח כאן, וטיפס לטונים צורמים. ברם, לאחר שבש"ק נזדמן לי פעמיים להתפעל מהעבודה האדירה של ההגהות והציונים שנד' על הדף, לא אמנע מלהביע את הכרת תודתי.

תוך כדי עלעולי בספרים על פרשת השבוע, ראיתי הגהה מענינת ויוצאת דופן על דברי הר"ן בנדרים לט, ב בספר פרדס יוסף (מנדלבוים), הסתקרנתי מאוד אם זה מופיע על אתר, ואכן כן, ובציון מקור זה.

הגהה נוספת מצאתי בספר קהלת יצחק עה"ת ב'פרחי ניסן' בשם הגאון ר' יעקב בארי"ט בתחילת פר' חוקת, על דברי רש"י בשבת קט, ב וסתירתם מדברי רש"י בסוכה, שעמד על כך בהגהות הרש"ש על אתר, חיפוש קצר העלה שהביאו כדברים הללו בשם הערוך לנר בסוכה, ועוד הרחיבו בענין, (כמובן, לא הביאו מקור זה; אגב, זו דוגמא נפלאה לשיבוש ב'דיבור המתחיל' של רש"י, מעניין מאוד אם הובא בסדרת מאמרי החכם השלם והמדקדק ר"י לויפר שליט"א, ובהזדמנות זו אחלה פני החכמים אם יוכלו להעלותם כאן).

באופן כללי, הש"ס של עוז והדר בעריכת הרב סאמעט הינו מפעל אדירים, מפואר ומושלם. גם מפעלים אחרים שעליהם נסובה יותר הביקורת הצודקת שהובעה (בהגזמת יתר, לטעמי) לעיל, כמו ש"ס מתיבתא על שלל מדוריו, הינם לעזר ולסיוע רב לאין תכלית, ושכרם מרובה על הפסדם.

בלהט הויכוח על טוב טעמו של ההמון, נשכח משום מה משפטו הנחרץ של רבינו מאיר שמחה הכהן 'ההסכמה היותר מאומתת היא דעת הקהל'.