בריה בפני עצמה כתב:לאחרונה ראיתי דבר פלא בספר חסידים דפוס ברלין (עמ' 152) מסופר ע"י רבי שבתי דונולו-המפרש של ספר יצירה. על הכליף הערבי של צפון אפריקה שפינה את האשפה מהכותל ובנה את בית הבחירה ולאחר מלחמה עם היהודים החריבה.
האם מישהו יודע פרטים נוספים.
בתבונה כתב:
1. במידה שמקריבים אע"פ שאין בית, אז הדינים הנ"ל ישתנו, הר הבית לא יקרא בית ה' אלוקיך והמביא ביכורים יהיה חייב באחריותן, וכן האם דין הרמב"ם בהל' ביאת מקדש ישתנו?
2. מה הראייה שיש מניעה הלכתית ולא רק מניעה על פי החוק ובפרט שמקריבים אע"פ שאין בית ואפילו לבניית המקדש מצינו במעשה דריב"ח וכן בזמן הקיסר יוליאנוס שכאשר החוק איפשר הלכו לבנות את בית המקדש ( המעשה עם יולאנוס קיסר הובא במלבי"ם סוף דניאל), (ועי' חזו"א אבה"ע ב ז),
3. אמנם בלא"ה בנוסח התפילה הכוונה לראיית פנים והשתחוויה בעזרה כדין ראייה וטמא מת אסור בעזרה וכן לרוב הדעות אין קיום ראייה בלי קרבן ראייה.
4. במה לשון האגרת מסתייגת?
5. ועדיין לא מובן מה הצורך לפרש שהרמב"ם לא נכנס להר הבית, הרי כו"ע לא פליגי שמותר לטמא מת להיכנס להר הבית?
בתבונה כתב:מקדש מלך כתב:בתבונה כתב:מקדש מלך כתב:מלבד שיש לדון האם היה בכלל בזמן הראשונים מסורת ברורה איה מקום המקדש,
ולא חקרתי הדברים כעת ועניתי לפו"ר.
(הדרך הקודש להמהר"ח אלפנדרי ושם גם בשם המהרי"ט וכן במעשי למלך ועוד) דנו על טעם אלו שלא נכנסו לבאב אל קטאנין , וכתב הדרך הקודש שהוא פנימה לקו של הכותל המערבי, ולמרות זאת התקשו בטעם אותם מחמירים ודנו שאולי חששו לזיבה וכדו' ומקשה שהחוששים לכך יכולים לטבול במים חיים והאריך בזה בדרך הקודש רבות, ולא עלה על דעתו ודעת שאר האחרונים לפרש שמא אותם מחמירים פקפקו במסורת מקום המקדש. עובדה זו מראה שחשש כזה היה נחשב חשש מופרך.
בנוסף יתכן שבגלל שקודש הקדשים ואבן שתייה גבוהים מהשטח סביב, כמפורט בחז"ל הירידה בגבהים לעזרה סביב ולעזרת נשים ולחיל, והדבר היה ניכר בעיניהם שאין כל פסגה אחרת אפשרית גם בלי המדידות המדויקות שיש כיום ולכן היה ברור להם מקום המקדש.
מקדש מלך כתב:בתבונה כתב:
1. במידה שמקריבים אע"פ שאין בית, אז הדינים הנ"ל ישתנו, הר הבית לא יקרא בית ה' אלוקיך והמביא ביכורים יהיה חייב באחריותן, וכן האם דין הרמב"ם בהל' ביאת מקדש ישתנו?
2. מה הראייה שיש מניעה הלכתית ולא רק מניעה על פי החוק ובפרט שמקריבים אע"פ שאין בית ואפילו לבניית המקדש מצינו במעשה דריב"ח וכן בזמן הקיסר יוליאנוס שכאשר החוק איפשר הלכו לבנות את בית המקדש ( המעשה עם יולאנוס קיסר הובא במלבי"ם סוף דניאל), (ועי' חזו"א אבה"ע ב ז),
3. אמנם בלא"ה בנוסח התפילה הכוונה לראיית פנים והשתחוויה בעזרה כדין ראייה וטמא מת אסור בעזרה וכן לרוב הדעות אין קיום ראייה בלי קרבן ראייה.
4. במה לשון האגרת מסתייגת?
5. ועדיין לא מובן מה הצורך לפרש שהרמב"ם לא נכנס להר הבית, הרי כו"ע לא פליגי שמותר לטמא מת להיכנס להר הבית?
1. אין מקום לשאלות כאלו, כי מדברים רק על התאמת הלשון. מתאים לקרוא להר הבית 'בית הגדול והקדוש' כשהוא חלק מהבית, ולא בחורבן. אם הדין כולל גם את אחרי החורבן, אין בזה בעייה כמובן.
2. לא דנתי באפשרות שקיימת או לא קיימת לבנות את בית המקדש. ובניית בית המקדש הרבה יותר מסובכת מהאפשרות להקריב קרבנות, לאשר לפי הרבה דעות המצווה היא רק על פי נביא, ובכלל איננו יודעים לפרש את צורת בית המקדש דיחזקאל. ובכל מקרה לא דנתי בזה.
3. אכן.
4. הפוך, לשון האיגרת אינה מסתייגת, ונראה שנכנס למקום המקדש ממש, ומזה באתי לאפוקי.
5. לא באתי להוציא שלא נכנס להר הבית, אלא ממשמעות הלשון הפשוטה שנכנס ממש למקום המקדש (כפי שהיה המנהג אז על פי דעת הראב"ד). ואחרי שנסכים שנכנס רק בסמוך למקדש, שוב אין לנו ידיעה האם נכנס גם להר הבית או לא.
מקדש מלך כתב:בתבונה כתב:מקדש מלך כתב:בתבונה כתב:מקדש מלך כתב:מלבד שיש לדון האם היה בכלל בזמן הראשונים מסורת ברורה איה מקום המקדש,
ולא חקרתי הדברים כעת ועניתי לפו"ר.
(הדרך הקודש להמהר"ח אלפנדרי ושם גם בשם המהרי"ט וכן במעשי למלך ועוד) דנו על טעם אלו שלא נכנסו לבאב אל קטאנין , וכתב הדרך הקודש שהוא פנימה לקו של הכותל המערבי, ולמרות זאת התקשו בטעם אותם מחמירים ודנו שאולי חששו לזיבה וכדו' ומקשה שהחוששים לכך יכולים לטבול במים חיים והאריך בזה בדרך הקודש רבות, ולא עלה על דעתו ודעת שאר האחרונים לפרש שמא אותם מחמירים פקפקו במסורת מקום המקדש. עובדה זו מראה שחשש כזה היה נחשב חשש מופרך.
בנוסף יתכן שבגלל שקודש הקדשים ואבן שתייה גבוהים מהשטח סביב, כמפורט בחז"ל הירידה בגבהים לעזרה סביב ולעזרת נשים ולחיל, והדבר היה ניכר בעיניהם שאין כל פסגה אחרת אפשרית גם בלי המדידות המדויקות שיש כיום ולכן היה ברור להם מקום המקדש.
מהמעט שראיתי לא היה נראה לי שברור כשמש דלא כסוברים שהיה בין המסגדים למשל. למרות שדברי הרב קורן בהחלט משכנעים לפ"ר.
בתבונה כתב:2. מה הראייה שיש מניעה הלכתית ולא רק מניעה על פי החוק ובפרט שמקריבים אע"פ שאין בית ואפילו לבניית המקדש מצינו במעשה דריב"ח וכן בזמן הקיסר יוליאנוס שכאשר החוק איפשר הלכו לבנות את בית המקדש ( המעשה עם יולאנוס קיסר הובא במלבי"ם סוף דניאל), (ועי' חזו"א אבה"ע ב ז),
בן מיכאל כתב:בריה בפני עצמה כתב:לאחרונה ראיתי דבר פלא בספר חסידים דפוס ברלין (עמ' 152) מסופר ע"י רבי שבתי דונולו-המפרש של ספר יצירה. על הכליף הערבי של צפון אפריקה שפינה את האשפה מהכותל ובנה את בית הבחירה ולאחר מלחמה עם היהודים החריבה.
האם מישהו יודע פרטים נוספים.
אשמח לדעת.
ישבב הסופר כתב:אולם עיין כאן שהר"א היימן הוכיח מזה שר"ג דמן יבנה כבר היה גדול בפני הבית, והוא ר"צ הראשון [וכ"כ היעב"ץ ועוד]
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=234
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 555 אורחים
