פורום אוצר החכמה

חבר פורום אוצר החכמה כתב:ספרים ווינקעל

פלגינן כתב:

גימפעל כתב:

בן_אליעזר כתב:למי שלא בקי בדבר, האם יכולים הידענים (ו/או אלו שקראו המאמר בתוך הקובץ), להרחיב על כותרת המאמר (ותוכנו במקור הדברים, מדרש או ש"ס היאך שיהי') של הרב יא"ז מיללער שב"בית הוועד" ?

בתודה מראש

על האמורא רבי אילא.

מפתיחת המאמר:

בספרות חז"ל מוזכר פעמים רבות האמורא רבי אילא, הוא רבי אלעאי תלמידו של רבי יוחנן. אלא שבהרבה משמועותיו לא שפר מזלו, ומאמריו נתלו בלא יודעים בחכמים אחרים. הסיבה העיקרית לשיבושים אלה היא הלשון הקצרה של חכמי התלמוד הירושלמי, שבעקבות כך לא נקרא רבי אלעאי תמיד בשמו המלא, כי אם 'רבי לָא', או באופנים דומים. הכתיב המקוצר גרם לשיבושים וחילופים. גורמים אחרים שתרמו אף הם ל'גזילת' מאמריו ואזכוריו של רבי אלעאי, הם בייחוד חילופים מחמת אותיות הדומות או פענוחים מוטעים. גם כמה ממאמריו שנשארו על שמו של רבי אלעאי, באו מחברים ותלו קצתם ברבי אלעאי התנא, אביו של רבי יהודה. ויש מי שתלה את מה ששייך אולי לרבי אילא האמורא, באילא דיבנה המוזכר במשנה.
במאמר הנוכחי ארחיב את הדיבור, ברצות ה', בעיקר בסוגיית הטעויות שנתהוו אצל מחברים שונים, ביניהם גדולי עולם, בהבנת דברי הירושלמי, בעקבות קיצור השם רבי אלעאי בלישנא קלילא: 'רבי לָא', ואגב כך אעיר גם על מקומות שחלו בהם ידי סופרים ומגיהים, עד שנעקר מהם, ביודעים ובלא יודעים, שמו של רבי אילא וקיצוריו.

נוטר הכרמים כתב:חושבני שבמשעול הצר שבין ה'תורני' למחקרי', בקובץ 'ישורון' מצאו את הנוסחא שהיא 'שביל הזהב' פחות או יותר,
'מזה ומזה אל תנח ידך', קצת מאמרים הלכתיים, קצת חידו"ת מענינא דיומא, פרקי תולדה וזכרון 'ישיבתיים וכו',
וזאת לצד מחקרים קצרים.

נוטר הכרמים כתב:ובכל זאת, 2 הערות עקרוניות לדרכו של הקובץ.
1. מקובץ לקובץ, בולטת המגמה המחקרית ומשתלטת על השיח וכל האוירה.
איני בא מנקודת מבט השקפתית - ביקורתית, מה נכון ומה ראוי בעולם התורה,
אלא 'מה הולך'. אין לי ספק שהקובץ החשוב הזה מצמצם ומכווץ את ההתעניינות בו,
אחרי ככלות הכל, ה'שוק' הזה של מחפשי המחקר לסוגיו דל בהרבה מהציבור הרחב והגדול של אוהבי הספר, תלמידי חכמים ובני ישיבות, ושאר יושבי אוהל.
2. אריכות המאמרים עד לכדי שיקוע חיבורים ועבודות גמר שלמים גם היא תתרום להפיכת ה'קובץ' למעניין פחות, וחבל.
בקבצים של פעם מצאו לכך פתרון: המשכים.
חושבני שבמשעול הצר שבין ה'תורני' למחקרי', בקובץ 'ישורון' מצאו את הנוסחא שהיא 'שביל הזהב' פחות או יותר,
'מזה ומזה אל תנח ידך', קצת מאמרים הלכתיים, קצת חידו"ת מענינא דיומא, פרקי תולדה וזכרון 'ישיבתיים וכו',
וזאת לצד מחקרים קצרים.

חיים שאול כתב:הקובץ (החלקים הקודמים ) נמצאים באוצר?

חד ברנש כתב:

נוטר הכרמים כתב:ובכל זאת, 2 הערות עקרוניות לדרכו של הקובץ.
1. מקובץ לקובץ, בולטת המגמה המחקרית ומשתלטת על השיח וכל האוירה.
איני בא מנקודת מבט השקפתית - ביקורתית, מה נכון ומה ראוי בעולם התורה,
אלא 'מה הולך'. אין לי ספק שהקובץ החשוב הזה מצמצם ומכווץ את ההתעניינות בו,
אחרי ככלות הכל, ה'שוק' הזה של מחפשי המחקר לסוגיו דל בהרבה מהציבור הרחב והגדול של אוהבי הספר, תלמידי חכמים ובני ישיבות, ושאר יושבי אוהל.
2. אריכות המאמרים עד לכדי שיקוע חיבורים ועבודות גמר שלמים גם היא תתרום להפיכת ה'קובץ' למעניין פחות, וחבל.
בקבצים של פעם מצאו לכך פתרון: המשכים.
חושבני שבמשעול הצר שבין ה'תורני' למחקרי', בקובץ 'ישורון' מצאו את הנוסחא שהיא 'שביל הזהב' פחות או יותר,
'מזה ומזה אל תנח ידך', קצת מאמרים הלכתיים, קצת חידו"ת מענינא דיומא, פרקי תולדה וזכרון 'ישיבתיים וכו',
וזאת לצד מחקרים קצרים.

תנוח דעתך, חסרונות אלו לא יהיו בעתיד, בהתחייבות. פשוט חצ"ג שבק כעת חיים באופן סופי. הכרך הנוכחי הוא האחרון.

תנוח דעתך, חסרונות אלו לא יהיו בעתיד, בהתחייבות. פשוט חצ"ג שבק כעת חיים באופן סופי. הכרך הנוכחי הוא האחרון.

זאת מנין לך?

באתי רק להעיר כתב:

תנוח דעתך, חסרונות אלו לא יהיו בעתיד, בהתחייבות. פשוט חצ"ג שבק כעת חיים באופן סופי. הכרך הנוכחי הוא האחרון.

זאת מנין לך?

גם אני שמעתי כך היום מפי אחד המעורבים בענין.

לענין כתב:במאמרו של הרב אהרן מושקוביץ, לקט רמזים להח"ר יונתן ב"ר ברוך, אות פ"ז -
'ספר תולדות בגי' האשה אסורה לבעלה בלא כתובה'.
והקשה המהדיר 'איני יודע לכוון החשבון. 'ספר תולדות' עולה 1186, ו'אסורה לבעלה בלא כתובה' עולה 878. ואם נוסיף את 'האשה' יעלה בגימטריא 919'.

והוא טעות המחשבון, שהרי 'האשה אסורה לבעלה בלא כתובה' הוא גם כן עולה 1186, חושבנא דדין כחושבנא דדין [מה שמעניין הוא שהגימטריא של ספר תולדות היא בשני ווין, ואילו בתורה כתוב רק עם וי"ו אחת].

לענין כתב:כן נמצא בבלוי, פלאי פלאים ממש.

בספר המשובח נדפס פירוש לספר משלי מרבי שם טוב בן יוסף ן' שם טוב.
בהקדמה מציין המהדיר הרב אביני לחידוש גדול של רש"ט ביחס לעריכת ספר משלי. על הפסוק 'גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה', הביא רש"ט כי 'אמרו החכמים בעלי הקבלה, כי אנשי חזקיה מלך יהודה כאשר העתיקו משלי שלמה ובאו למקום הזה, מצאו שם דברים שאינם ראויים ליכתב, אם בעבור שהם עמוקים, ואם בעבור שדוחים יראת שמים, וראו להסירם מכאן ולהדביק להם המשלים הנשארים שהעתיקו אנשי חזקיה, ועל סמך 'כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר', כי הסתירו אותם הדברים בעבור שהוא כבוד אלהים'.
המהדיר מפרש, שלפ"ז משמעות 'העתיקו' לשון הסרה היא, שהסירו את משלי שלמה שהיו כתובים מכאן ואילך, ותמורתם כתבו משלים שלכאורה אינם לשלמה. ומסיים, 'ולא מצאתי מקור או חבר לדברי רש"ט אלו'.
איני מבין מפני מה ראה לפרש כן, שהעתקה לשון הסרה היא. והלא הדברים מתפרשים כפשוטו, שבאמצע מלאכת העתקת משלי שלמה ממקום מסוים נעצרה ההעתקה, מפני הטעמים הנ"ל. ולאחר מכאן המשיכו להעתיק ממקור אחר, ובאה בראש ההעתקה השניה הכותרת של 'גם אלה משלי שלמה', כאומר למרות שהוסתרו מכאן דברים מפני כבוד אלהים, מכל מקום העתקנו כאן דברים אחרים שגם הם משלי שלמה (וא"כ, העתקה היא כפשוטו, וגם ההמשך בודאי הוא מדברי שלמה)
ומה שכתב שלא מצא בזה מקור לרש"ט, תמהני שהרי לפני המהדיר עמד ספר חוקה של רבי יוסף קמחי, שנד' בתורת חיים של מוה"ק, אשר רש"ט בונה עליו את מקצת הפירושים (וכמו שכבר מציין שם המהדיר), ושם כבר הופיעו הדברים כמעט אות באות! (וראה דברים דומים בפי' הרי"ד).

הבטחתי כתב:בדעתי היה לכתוב מעט ביקורת על הקובץ, אך כיון שכתבו כאן שבגוסס עסקינן, אמרתי אניח הדברים.

ידיעה מאוד מעניית שראיתי בעמוד קכ"ו במאמרו של הר"א מושקוביץ, על שמו של החיבור הידוע 'כערכי תנאים ואמוראים' או 'יחוסי תנאים ואמוראים', שכנראה שמו האמיתי הוא סימני שמות הגדולים.
כתבתי 'כנראה'', לפי שיש ממנו רק מובאה אחת, ולענ"ד, צריך לזה חיזוק. (אם היו כמה וכמה מובאות ממנו, זו היתה ראיה חזקה. כאן מדובר במובאה אחת, שלא כלשונה ממש, ולא כסדרה).

מנקיי הדעת שבירושלים כתב:האם עדיין ניתן להשיג את הקובץ או שכבר אזל מהמדפים?

מצאתי ישוב לזה בש"ס דפוס פרקנפורט שנ"ב נ"א במאי אוקימתא כרבי יוסי דאי ר"י כו', ונראה שהוגה כן על פי גדול אחד...

חד ברנש כתב:

נוטר הכרמים כתב:ובכל זאת, 2 הערות עקרוניות לדרכו של הקובץ.
1. מקובץ לקובץ, בולטת המגמה המחקרית ומשתלטת על השיח וכל האוירה.
איני בא מנקודת מבט השקפתית - ביקורתית, מה נכון ומה ראוי בעולם התורה,
אלא 'מה הולך'. אין לי ספק שהקובץ החשוב הזה מצמצם ומכווץ את ההתעניינות בו,
אחרי ככלות הכל, ה'שוק' הזה של מחפשי המחקר לסוגיו דל בהרבה מהציבור הרחב והגדול של אוהבי הספר, תלמידי חכמים ובני ישיבות, ושאר יושבי אוהל.
2. אריכות המאמרים עד לכדי שיקוע חיבורים ועבודות גמר שלמים גם היא תתרום להפיכת ה'קובץ' למעניין פחות, וחבל.
בקבצים של פעם מצאו לכך פתרון: המשכים.
חושבני שבמשעול הצר שבין ה'תורני' למחקרי', בקובץ 'ישורון' מצאו את הנוסחא שהיא 'שביל הזהב' פחות או יותר,
'מזה ומזה אל תנח ידך', קצת מאמרים הלכתיים, קצת חידו"ת מענינא דיומא, פרקי תולדה וזכרון 'ישיבתיים וכו',
וזאת לצד מחקרים קצרים.

תנוח דעתך, חסרונות אלו לא יהיו בעתיד, בהתחייבות. פשוט חצ"ג שבק כעת חיים באופן סופי. הכרך הנוכחי הוא האחרון.

ר_חיים_הקטן כתב:שמעתי מבעל הדברים שהקובץ אמור לעבור לפורמט דיג'טלי. עוד חזון למועד...

גימפעל כתב:

ר_חיים_הקטן כתב:שמעתי מבעל הדברים שהקובץ אמור לעבור לפורמט דיג'טלי. עוד חזון למועד...

כלומר: הוצאות בלי הכנסות.

ר_חיים_הקטן כתב:שמעתי מבעל הדברים שהקובץ אמור לעבור לפורמט דיג'טלי. עוד חזון למועד...

ציבור כתב:

גימפעל כתב:

ר_חיים_הקטן כתב:שמעתי מבעל הדברים שהקובץ אמור לעבור לפורמט דיג'טלי. עוד חזון למועד...

כלומר: הוצאות בלי הכנסות.

לא! לחסוך את הוצאות ההדפסה וההפצה וכו'. הכנסות בלאו הכי לא היה.

הבטחתי כתב:בדעתי היה לכתוב מעט ביקורת על הקובץ, אך כיון שכתבו כאן שבגוסס עסקינן, אמרתי אניח הדברים.

ידיעה מאוד מעניית שראיתי בעמוד קכ"ו במאמרו של הר"א מושקוביץ, על שמו של החיבור הידוע 'כערכי תנאים ואמוראים' או 'יחוסי תנאים ואמוראים', שכנראה שמו האמיתי הוא סימני שמות הגדולים.
כתבתי 'כנראה'', לפי שיש ממנו רק מובאה אחת, ולענ"ד, צריך לזה חיזוק. (אם היו כמה וכמה מובאות ממנו, זו היתה ראיה חזקה. כאן מדובר במובאה אחת, שלא כלשונה ממש, ולא כסדרה).

עדיאל ברויאר כתב:חוברת ז, אלול תשע"ד, עלתה כעת להיברובוקס (יחד עם הכרכים שלפניה) - http://hebrewbooks.org/53908