פורום אוצר החכמה

נחוניא כתב:בהסכמתו על ספר ענף עץ אבות כותב הרה"ק ר' ישעי' ממאקארוב זצוק"ל "ואם כי דבריו בהיתר עגונה הראשונה חדש הוא ואין רצוני ליתן ע"ז הסכמתי".
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=3

מגיה כתב:

מגיה כתב:ויש מעשה ידוע שנשתכח ממני פרטיו, על אותו רב שכתב פסוק או מימרא בעל משמעות כפולה בהסכמתו כדי שהמתבונן יוכל להקיש על הספר.

כמדומני שכמעשה הרצוף פה, יש שכתבו על אחד שנתן הסכמה וכדלעיל, ואגב הכא יש כאן סיפור נוסף לפרשת השבוע באותו ענין.

בקרו טלה כתב:בענין המעשה על מתניכם חגורים שהובא לעיל, קיבלתי מא' מהחברים גירסאות שונות עם מי הי' הסיפור.

וונדרבר כתב:ונוסיף הערה קצרה.
בספר "יש מנחילין", שם (עמ' סה-סו), כתוב שבעל המעשה היה "הגאון הנ"ל", ולא ברור שם למי הכוונה. ואחר העיון, נראה שהמעשה לא היה עם בעל תוס' יום טוב אלא עם הגאון רבי משה ר' מענדלש אב"ד פראג הנז' שם, בגלל שהוא הנושא המרכזי בדף ההוא, והתוי"ט נזכר שם רק בדרך אגב.

וונדרבר כתב:אודות המעשה הזה על "מתניכם חגורים" ... הלבושי שרד והגר"א (הגאון החסיד מוילנא) ...

יתר10 כתב:סדר פרשיות על עניני הנחת תפילין דר"ת, [את ההסכמה וההסתייגות בעיקר כתב הגר"פ עפשטיין]

אבי קלמן כתב:הסכמת הרב יעקב אריאל שליט"א לספר 'בין הזמנים' (לקורא הנבון, מערערת על הכיוון החינוכי שהספר מתווה).

מכתב ברכה
הרב יעקב אריאל
רב העיר רמת גן
משימה גדולה, כבדה ואחראית נטלת על עצמך בעיסוק כה נרחב בנושא טעון ומורכב "תרבות הפנאי ".עד כמה שידוע לי טרם טופל הנושא ביסודיות עד כה, אלא זעיר פה זעיר שם. הגיעה העת לצבור כעמיר גורנה את החומר התורני הרב שהצטבר בתחום זה במשך הדורות ובעיקר בדורות האחרונים . יש להעריך אותך כראוי על היגיעה שהשקעת באיסוף החומר הרב והמגוון שהיה מפוזר במקומות רבים, ועל סידורו ועריכתו . הנושא חדש יחסית . הוא נוצר בעיקר על רקע המודרנה עקב הזמן הפנוי הרב שצורת החיים המודרנית מאפשרת וריבוי הכלים שהומצאו ושבאמצעותם ניתן למלאות זמן זה. תוכן חלקם של כלים אלו ראוי ואף רצוי לכתחילה וחלקו פסול אף בדיעבד. ויש תכני ביניים שאינם פסולים. נוצרה גם תעשייה כבדה של תרבות הפנאי, המשופעת בממון רב, בליווי תקשורתי אדיר, המפיצה את תוצרתה בעולם כולו. כך נוצרו אופנות ודפוסי התנהגות של ניצול הפנאי המשפיעים על רוב האנושות. הציבור זקוק ומצפה להדרכה תורנית נאותה בשדה זה. ההדרכה כאן קשה, כי השדה אינו אחיד. יש בו פרחים נהדרים, אך גם קוצים ועשבים שוטים . יש מקומות שבהם ניתן לסלול דרך ישרה לכתחילה ויש מקומות שהכרח ללכת בדרך עקלתון על מנת לעקוף מהמורות. ספרך הוא מורה דרך לצועדים בשדה זה . 
ככל תופעה חדשה תיתכנה שתי גישות קוטביות: או "חדש אסור מן התורה" בכלל, או שיש לבלוע את החדש כמות שהוא, על קרבו ועל כרעיו, כולל שמריו ופסולתו. אך יש גם דרך ביניים של סינון החדש וביקורתו , לסלת את סולתו ולפסול את פסולתו. אתה מנסה לעשות סדר בנושא זה לבל יישאר כשטח הפקר שאין בו אמירה תורנית ברורה . 
לא מצינו עד כה עיסוק נרחב בנושא, בין היתר משום שלגדולי ישראל לא היה פנאי אפילו לעצמם. הם לא משו מאהלה של תורה יומם ולילה ולא פסק פומייהו מגירסא. וזאת היתה גם הנורמה שהם ציפו מזולתם. לכן לא ראו צורך לעסוק בתרבות הפנאי. אולם לא כל הציבור נמצא במדרגה כה נעלה. וכך הוא נסחף לתוך תרבות הפנאי המצויה ללא הכוונה ראויה. לכן חשוב מאוד לתת בידי הציבור ספר כשלך בו ימצא הכוונה מתאימה . 
האמת ניתנה להיאמר שגם לגדולי התורה היתה מעין "תרבות פנאי" משלהם , אם כי ברמה אחרת. המשנה באבות מדברת על גופי הלכות ולעומתם על 
פרפראות לחוכמה, כגון גיאומטריות ותקופות, כלומר מתמטיקה (ראו תוספות יום טוב) ואסטרונומיה. העיסוק בנושאים אלו הפיג להם את המתח הרב שב לימוד קינים ופתחי נידה. יש גורסים שמדובר בגימטריות, כך למשל הגימטריות של ר ' יעקב בעל הטורים היו מן הסתם מעין "תרבות הפנאי" שלו, או דרשותיו של ר' יהודה רוזאניס בעל המשנה למלך, "פרשת דרכים",היו כנראה שעשועיו בשעות הפנאי שלו. אלא שמה שאצלו היו שעשועים נעשו אצלנו גופי תורה .
החסידות טיפחה את המוסיקה ואת חיי החברה של העדה החסידית . פעילויות אלו מילאו פונקציה של מעין "תרבות פנאי ".החסידות טיפחה גם 
תרבות אכילה ושתייה מיוחדות , כגון הסעודה המשותפת עם הצדיק ("טיש") ותרבות השתייה בהתוועדויות . 
הרמב"ם בחיבורו שמונה פרקים, פרק ה' הכיר בצורך שבבידור מסוים על מנת להפיג מתחים ולמנוע שקיעה במרה שחורה. אלא שלדעתו יש להפוך את הצורך לערך "וישים פעולותיו כולן, תנועותיו ומנוחותיו וכל דיבוריו, מביאים אל תכלית אחת, והיא: השגת ה' ... עד שלא יהיה בפעולותיו בשום פנים דבר שלא יביא אל זאת התכלית ".
דרגה גבוהה זו אינה נחלת רוב הציבור, אך ראוי להעמיד אידיאל זה בראש הסולם שבו שלבים רבים. גם השלבים הנמוכים צריכים להעלות את האדם במידה מסוימת מצורך לערך. ניתן לנצל את תרבות הפנאי לטיפוח ערכים חברתיים, לאומיים, אנושיים וכמובן גם דתיים. גם עצם ההתחשבות בדרישות התורה בצריכת התרבות ובהעדפות בין סוגיה יש בה ערך מסוים . 
דוגמה נאותה כיצד ניתן להפוך צורך לערך הוא נושא הטיול, שטיפלת בו באריכות . הטיול נחוץ מאוד להפגת מתח ולהפעלת איברי הגוף שבצורת החיים המודרנית עלולים להתנוון. לכן יש להעדיף את הטיול הרגלי על זה הרכוב. שמירת הבריאות היא ערך. גם את ייעוד הטיול ניתן להפוך לערך, כגון על ידי העדפת אתרי מורשת, או מקומות שבהם ניתן להתפעל ממעשי ה' ולא רק כאלו שיש בהם הנאת החושים גרידא. יש להעדיף טיול בארץ ישראל על מנת 
לחבב עלינו את הארץ, ובמקומות שהיישוב דליל יש בכך גם עידוד מורלי וכלכלי למתיישבים שם. ומעל לכל אלו לא ניתן להתעלם מפסיקתו של בעל המשנה ברורה (סימן תקלא, סימן קטן יד) שאין לטייל בחו "ל אלא רק כאשר יש סיבה מוצדקת לכך. הטוענים שיציאה לחו"ל מאפשרת הפגת מתח גדולה יותר מאשר בארץ מן הראוי שיהיו כנים עם עצמם ואל יטלו עמהם את הטלפון הנייד ויוותרו על גישה לאינטרנט. אפשר גם בארץ להתנתק מכל מתח אם נופשים במקום שאין בו מכרים ומתנתקים מאלה . 
עיקר עיסוקך הוא בהכוונה באיכות התרבות, ועשית בכך עבודה גדולה. יורשה לי להפנות את תשומת הלב גם לכמות הזמן המיועדת לה. הצורך בתרבות הפנאי עלול להפוך לנזק עקב גודש הזמן שהיא תופסת . הדוגמה הבולטת לכך היא הריתוק לכבלי הטלוויזיה. לפי הסטטיסטיקה הצפייה בטלוויזיה בישראל מגיעה לממוצע של כ - ‏5 שעות ביום. מכיוון שזהו הממוצע סביר להניח שיש הרתוקים למכשיר כ - 7-8 שעות ביום! אין צורך בדמיון עשיר כדי לתאר את הסכנות הפיזיות, הנפשיות, החברתיות והתרבותיות שיש בגודש שכזה . 
ובאשר לאיכות התכנים, גם ללא בעיות הצניעות שיש בחלק ניכר של התוכניות, רבים התכנים הריקניים והשטחיים המרגילים את האדם לרדידות . מחנכים רבים מתריעים כבר זמן רב על הירידה בקריאת ספרים ועקב כך על התדרדרות לשונית. שמעתי מימרה חריפה מפרופ' שלום רוזנברג: רוטנברג, בהמצאת הדפוס, הביא את תרבות הספר לעולם, אדיסון, בהמצאת הטלוויזיה, חיסל אותה ... 
גם מי שאין לו טלוויזיה הוא בן תרבות, לא פחות ממי שיש לו, אם לא יותר. לעומת זאת, האינטרנט נחוץ יותר ויש בו גם ערכי ידע ותרבות גבוהים יותר. אלא שגם נזקיו עלולים להיות חמורים ומרובים הרבה יותר, עקב גלישה לא מבוקרת. הדרך היחידה להכשיר את המכשיר היא: גמר חסימה טובה !... אין לצפות מכל הציבור רמה תרבותית נעלה, איכותית ומזוקקת. ולכן צריך לתת לו הדרכה הלכתית שתשמור לפחות על גבולות הטעם הטוב. אולם עם זאת מן הראוי גם להעמיד בפני הציבור רף גבוה יותר של תרבות איכותית וטובה שיש בה עידון, האצלה ורוממות רוח. אני מאחל לך שספרך יתרום תרומה משמעותית גם לאלו וגם לאלו . 
בברכת התורה , 
הרב יעקב אריאל 
הרב הראשי לרמת גן 

מצליח כתב:איש ספר כתב למעלה בענין ס' פאר עץ חיים שהאדר"ת ציין בהסכמתו שהמחבר חולק על קדמונים, נזכרתי מההסכמה הנפלאה של הנוב"י לס' חי' הרז"ה שכותב ממש כזה
מי שיש לו העתק נא להעלותו

איש_ספר כתב:יפה. הספר לצערי אינו באוצר.
הראה לי ידידי החה"ש ר"י הרשקוביץ כי במהדורה הראשונה והבלתי מצויה של הספר, מופיע תצלום כת"י של הגרב"ב ולצידו פענוח של כתב ידו הקשה. ואילו בהוצאה השניה והנפוצה יש רק תמונת כתב היד....
ולמי שלא מכיר בהסכמה מביע רב"ב הסתייגות מהדפסת חידושי רח"ש לצד דברי רב"ב, מחמת קדושת דברי הש"ש!

רוח נדיבה כתב:בזכרוני [אין לי אפשרות לבדוק כעת] שהגר"ח סולובייציק כתב הסכמה מתנגדת ומסתייגת על הספר סדרי טהרות [ראדזין] בכך שחיכה את הדף תלמוד בבלי עיי"ש

עין עוד ספר על דרך הלימוד של ר' יהושוע כהן הסכמתו של הגר"ש אוירבאך.

רוח נדיבה כתב:בזכרוני [אין לי אפשרות לבדוק כעת] שהגר"ח סולובייציק כתב הסכמה מתנגדת ומסתייגת על הספר סדרי טהרות [ראדזין] בכך שחיכה את הדף תלמוד בבלי עיי"ש