פורום אוצר החכמה

חסר כאן סדר בכל האשכול בהבנה של שיטת זילברמן, מעלותיה וחסרונותיה, ודברים חריגים שהם לא חסרונות ולא מעלות, אלא שונים בעלמא, וצ"ע איך להתייחס אליהם.
בשיטת הלימוד - הגר"א אכן דגל בפשט ושנא את הפילפולים, אבל צריך להבין היטב מהם פלפולים ומהו פשט. פלפולים זה תורת הונגריה ועוד המבוססת על בניית מערכות גג על גג ודיוקים שונים וכד', רבינו הגר"א היה נגד שיטה זו. אבל חשוב להדגיש דבר פשוט שיש שלא הבינו אותו והוא ששיטת הגר"ח והגרש"ש והחזו"א בשום אופן אינה פלפולים אלא הבנת הפשט לעומקו עד הנקודה האחרונה תוך חשבון וקו אחיד בכל הסוגיא, דבר זה אינו נוגד את שיטת הגר"א אלא להיפך, זוהי שיטתו בדיוק שהבנת הפשט תהיה מושלמת ויסודית. בל נשכח שהגר"ח היה אומר על דרך הלימוד - ללמוד מהר וקל. בי' הדברים שצריך להזדרז ולהספיק הרבה ידע ולא להתעכב על פלפולים, אבל מהבנת הפשט אין לזוז.
בנקודה זו ישיבת זילברמן קצת סטתה מהדרך המקובלת ונקטו את דברי הגר"א "כל ימיו בעמוד והחזר קאי" בצורה קיצונית, וכשרוב הזמן מוקדש לחזרות אז הלימוד הבסיסי אינו מעמיק, ולמי שעדיין מסתפק - בזילברמן לא לומדים את כל התוס' בסוגיא אלא מה שנוגע לפשט ק"ו שבקושי ראשונים, ואחרונים דוגמת הקצות הנתיבות ורע"א מאן דכר שמיה, דברים אלו הם יסודיים בתכלית להבנת הפשט בטייטש של הסוגיא ולא שייך להתעלם מהם, וכמדומה שאין זו דרך הגר"א.
חושבני שדרך הגר"א התאימה לתלמידיו הגדולים שהיו בשיעור קומה שידעו ש"ס היטב לעומק ולהם יכל להמליץ לחזור כל ימיהם, אבל בדורינו העני שהמינימום קשה, אין לנו אלא דרך הישיבות. בעשוריים האחרונים ממש חל שינוי לרעה בישיבות שהחלו ללמוד יותר לאט ממה שצריך ובודאי דעת הגר"א אינה כן, ובאמת צווחו וצווחים ע"ז עד היום כל גדולי הדור וראשי הישיבות.
בלימוד התנ"ך - כהמשך לאמור לעיל, בזילברמן נותנים משקל רב ללימוד התנ"ך גם בישיבה הגבוהה, הגרי"ש זילברמן שאל פעם את החזו"א למה לא לומדים בישיבות תנ"ך, הוא גער בו ואמר שהדרך שקיבלנו מרבותינו היא המסורת הנכונה שתח"י ולא תשתנה.
בהלכה ובמנהגים - בזילברמן מתעלמים רבות מספרי יסוד ממש כגון משנ"ב ופעמים שאפי' שו"ע, ברוב הדברים זה משום דעת הגר"א שחולק וזה מתקבל על הדעת, אבל ישנם דברים רבים שהם מחליטים ע"ד עצמם כגון התכלת והנחת תפילין כל היום, שאמנם הם עשו עבודת מחקר מקיפה על כל תחום שבדקו וקשה מאד להתמודד איתם אבל מעולם לא נזקקו לדמות הלכתית מגדולי התורה באשר למסקנותיהם, דבר זה חדש ועצמאי ולא היה כן בישראל.
ועל דבר זה כבר כתב החזו"א באיגרותיו שבכל דור הקב"ה שותל את הפוסקים האמיתיים ושתורתם התקבלה על כל כלל ישראל ודוגמתם המשנ"ב וזה נחשב כתורה מסיני. בזילברמן פעמים שפוסקים מתוך הגמ' עצמה! [כגון פורס על שמע שמנהגם שהחזן מוציא את הקהל בברכות ק"ש, דוגמא חריפה יותר לעצמאות שלהם, שכאשר למדו בישיבה סוגיית "לא תתגודדו" לפני שנתיים נדרש רה"י הגר"א זילברמן לעניין ובדק ומצא שכל מנהגי הקהילה אינם בבחי' לא תתגודדו מלבד מנהג פורס ע"ש, ועשה פשרה שהחזן יגיד בקול והקהל בלחש.]
למסקנת העניין חשוב לציין כי מעל החסרונות שמניתי כאן יש לזילברמן מעלות רבות ועצומות, חיי צער קשים על התורה והעבודה, מלאים בהקרבה ומסירות נפש אמיתית לעבודת השם, כל מצוה וכל הלכה מקויימת שם בכל מצב ובכל מזג אויר. דוגמא קטנה מאפיינת: מצות כתיבת ס"ת, שלדעת הרא"ש יוצאים יד"ח בכתיבת ספרי לימוד, אך לדעת הגר"א המצוה כפשוטה. בזילברמן ישנם אברכים אביונים מהודרים שבקושי יש להם כסף ללחם וחלב, כמעט כולם כותבים ס"ת בעצמם! אחת לכמה חודשים מתקיימת הכנסת ס"ת לישיבה ואחרי תקופה האברך לוקח את הס"ת לביתו. הבחורים בישיבה מתפללים כל יום בנץ [עד 11 הבימ"ד מלא]. בעניין שקידת התורה יש הרבה מה ללמוד מהם, כמעט לא תמצאו אותם מפטפטים על דא ועל הא, ממש כל היום ספונים על התורה ועל העבודה.
קיצרתי במקום שיש להרחיב הרבה, רק רציתי לתת טעימה, ולשבר את האוזן על רוח המקום. מסקנות למעשה קשה להוציא מהיכרות עם המקום ותכניו. אין ספק, הם ברורים ויציבים וקשה להתווכח איתם. אבל כאמור המסורת שתח"י דור אחר דור לא תשתנה, ואין לנו אלא דרך אבותינו.

חובה לציין את דעתם ויחסם לציונות ולמדינה,
כידוע הרב זילברמן סובר שספר 'קול התור' אמין לחלוטין,
וע"פ זה סובר שאנו נמצאים באתחלתא דגאולה שמתבטאת בקיבוץ גלויות,
ומוטל עלינו לפעול בצורה אקטיבית לקרוב הגאולה ע"י ישוב א"י, ובעיקר בירושלים שבין החומות,
ועוד כהנה וכהנה.

viewtopic.php?f=7&t=2317&hilit=%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93#p16024

'העלאת הנושא הזכירה לי אפיזודה נאה. מעשה היה בחבירי לספסל הישיבה, עלם צעיר ונמרץ, שאיזה שאר קרוב שלו השיאו לנטוש את הישיבה ואת דרכה, ולחסות תחת 'אדרתו' של הרב זילברמן זצ"ל, ולהימנות על לגיונו בתוככי העיר העתיקה, לצעוד בהליכותיהם ומנהגיהם וכו'. אביו של זה, מחשובי הת"ח שבירושלים עשה כל אשר לאל ידו להניעו מצעדו זה, שגרו אצל שרים רבים ונכבדים והעלה חרס בידו.

רעהו של האב המסכן אשר בצרתו לו צר, לקחו עמו אצל הגאון בעל אילת השחר שליט"א בביתו הצנוע שבבני ברק. הגראי"ל האזין בדומיה לרחשי לב הבחור, ואחר שאלו: בעקבות מי צועדים הללו, אמר לו: בדרכו של רבינו הגר"א. אמר לו הגראי"ל: מתי הגר"א נפטר. ענה הבחור: למעלה מ200 שנה. הפטיר הרב: ומאז הגר"א ועד הרב זילברמן אין אף אחד...'

יש לציין עוד, כי ל'תכלת' דרך משל, אין זכר במורשת הגר"א, וללמדך בא כי אין כאן מסורת, אלא מעין 'שיטה' חדשה ומקורית.

כמו שאמרתי, המהלך הוא עצמאות גמורה ובדיקה מחדש של כל מצוה בפני עצמה לאור הגמרא, ברייתות ומדרשים, רמב"ם הגר"א ועוד מעט ספרים.
עניין התכלת הוא דוגמא אופיינית, אבל במחילה מכב' ר' נוטר כשתעבור על החומר שהם הוכיחו את התכלת עם כל הראיות המוצקות הומבאות שם - מובטח לך שתעמוד נדהם, וספק אם תצליח להפריך אחת מהם.
על זה הדרך רוב הדברים שהם מתמקדים, הכל דברים ממש מוצקים ומוכחים. אלא מה? אנו סומכים על רבותינו שמהגר"א ועד ימינו שלא כיזבו לנו, וכל המחדש ידו על התחתונה.

ר' חצקל, על זיהוי התכלת במורקס היו כאן לפחות 3 אשכולות ארוכות ומפותלות, ורבו המתווכחים בזה בכל מוקד אפשרי עד כי חדל לספור. חפש נא 'תכלת' בפורום הזה ותראה כמה תוצאות יניב החיפוש.
זכותך להאמין במה שנראה לך כמשכנע, אבל לקרוא לראיות הללו 'ראיות מוצקות' הוא אחד ממספר הסילופים שנעשו בזדון ע"י המחנה שבעד תכלת המורקס. כאשר ידעת כבר עמדו רבים וטובים לטעון טענות חזקות נגד אותם 'ראיות מוצקות'.

לא בדקתי. אמת שבינתיים קראתי רק חומר בעד [חומר רב]. אקרא ואשוב לכאן בעז"ה.

בשטח אנו רואים בישיבות ובכויללים בחורים ואברכים שלמדו בילדותם בשיטה זו ויש להם את הפלוסים של ידיעת התנ"ך ואילו בעניין העיון לא חסר להם דבר> כך לענ"ד

אלו שהגיעו לישיבות שכחו מהר מאוד את רוב ידיעתם בתנ"ך. מציאות.

ישיבישקייט כתב:אלו שהגיעו לישיבות שכחו מהר מאוד את רוב ידיעתם בתנ"ך. מציאות.

חבל שאתה מתווכח ולא בודק את המציאות

להבנת שיטת הלימוד, הנהוגה ברוב כלל ישראל, דלא כהגר"א והמהר"ל שסמכו על המשנה באבות בן חמש שנים למקרא וכו', שמעתי פעם (לא זוכר ממי, וגם לא זוכר את הדברים ברורים רק מעתיק את התוכן שרשמתי אז כנראה ראשי פרקים) - זהו ההבדל בין התלמוד הירושלמי לתלמוד בבלי. שבתלמוד ירושלמי אין בו הרבה משא ומתן ושקו"ט, ואכן הם למדו כמו המשנה. אבל בתי מדרשות של בבל שינו את שיטת הלימוד, וע"כ אמרו שתלמוד בבלי הוא במחשכים הושיבני, וזהו גם ביאור הדרשה על הפסוק חוטב עצים יסכן בם וגו' בין הירושלמי לבבלי, וגם מה שאמרו סוף אלו מציאות שבבבל כל א' מביהמ"ד הוא כמו רבו. כי בירושלמי העבירו רוב הדברים כמסירת דברים מדור לדור, ובבבל הוציאו הדבר בעיונם ובפלפולם.

ואנן בתר תלמוד בבלי גרירן.

חצקל כתב:ועל דבר זה כבר כתב החזו"א באיגרותיו שבכל דור הקב"ה שותל את הפוסקים האמיתיים ושתורתם התקבלה על כל כלל ישראל ודוגמתם המשנ"ב וזה נחשב כתורה מסיני.

[/quote]

גם הפסיקה כהמשנ"ב הוא דבר חדש ומנוגד למסורת הפסיקה המקובל עד המשנ"ב
וכי גרים או בני גרים אנחנו ?

דברי הרה"ק ממונקאטש זיע"א בענין
(מאמר הלקוטות, אות א')

שבטיישראל כתב:

חצקל כתב:ועל דבר זה כבר כתב החזו"א באיגרותיו שבכל דור הקב"ה שותל את הפוסקים האמיתיים ושתורתם התקבלה על כל כלל ישראל ודוגמתם המשנ"ב וזה נחשב כתורה מסיני.

גם הפסיקה כהמשנ"ב הוא דבר חדש ומנוגד למסורת הפסיקה המקובל עד המשנ"ב
וכי גרים או בני גרים אנחנו ?[/quote]

מסורת? איזו מסורת?
לפסוק כמו ה'פסקי תשובות' או לוח 'דבר בעתו'?
איפוא היתה מסורת ברורה, בליטא היה מקובל יותר החיי"א, אצל החסידים היה שו"ע הרב, וכן ע"ז הדרך, אבל מסורת? נו,נו.

יש כאן עוד נקודה מעניינת שמיייסד השיטה כנראה לא למד בשיטה שהוא מחנך אליה ודוק...

גם אברהם אבינו לא התחנך בשיטה שחינך אליה.

אותי מסקרן רק דבר אחד: כל התלמידי חכמים שהיום דבוקים בזילברמן עד לאחת - ממש רובם ככולם הם "גיווארנעס", היינו הם מבחוץ בוגרי הישיבות הקדושות. [כולל רה"י הגר"א זילברמן שלמד במיר עם הגר"א אריאלי], אין איזה ת"ח מובהק מוכר שעבר את השיטה הדק היטב וצמח ממנה. יתכן שהם מאד צנועים [מה שנכון] אבל עדיין... תורה מכרזת על עצמה.
וא"ת זאת שיטה חדשה, הישיבה הגדולה קיימת כבר חצי יובל שנים ובזמן זה היה מן הראוי ששיטה שטוענת שכולם טועים - תראה פירות משלה. דבר זה מעמיד בסימן שאלה גדול את עקרונות הקהילה החשובה הזאת.

חצקל כתב:אותי מסקרן רק דבר אחד: כל התלמידי חכמים שהיום דבוקים בזילברמן עד לאחת - ממש רובם ככולם הם "גיווארנעס", היינו הם מבחוץ בוגרי הישיבות הקדושות. [כולל רה"י הגר"א זילברמן שלמד במיר עם הגר"א אריאלי], אין איזה ת"ח מובהק מוכר שעבר את השיטה הדק היטב וצמח ממנה. יתכן שהם מאד צנועים [מה שנכון] אבל עדיין... תורה מכרזת על עצמה.
וא"ת זאת שיטה חדשה, הישיבה הגדולה קיימת כבר חצי יובל שנים ובזמן זה היה מן הראוי ששיטה שטוענת שכולם טועים - תראה פירות משלה. דבר זה מעמיד בסימן שאלה גדול את עקרונות הקהילה החשובה הזאת.

ואם יהיו, הם יקבלו שטעלעס???
היכן אתה רוצה שיתפרסמו?

גוראריה כתב:ואם יהיו, הם יקבלו שטעלעס???
היכן אתה רוצה שיתפרסמו?

בהוצאת חיבורים של חידושי תורה בש"ס ופוסקים.
אולי יש ואני לא יודע?

חיים כתב:

גוראריה כתב:ואם יהיו, הם יקבלו שטעלעס???
היכן אתה רוצה שיתפרסמו?

בהוצאת חיבורים של חידושי תורה בש"ס ופוסקים.
אולי יש ואני לא יודע?

מי אמר שיש שם כזה עקרון או אוירה של הוצאת ספרים? זו עדיין לא ראיה לכלום.

גוראריה כתב:מי אמר שיש שם כזה עקרון או אוירה של הוצאת ספרים? זו עדיין לא ראיה לכלום.

חיים כתב:

גוראריה כתב:ואם יהיו, הם יקבלו שטעלעס???
היכן אתה רוצה שיתפרסמו?

בהוצאת חיבורים של חידושי תורה בש"ס ופוסקים.
אולי יש ואני לא יודע?

מי אמר שיש שם כזה עקרון או אוירה של הוצאת ספרים? זו עדיין לא ראיה לכלום.

לא צריך עיקרון, צריך חידושים, אח"כ העיקרון בא מעצמו.
נכון שאין ראיה, ויתכן באמת שיש שם ת"ח עצומים, אבל באמת מעניין מאוד אם אכן כך הדבר.

אוצר החכמה כתב:גם אברהם אבינו לא התחנך בשיטה שחינך אליה.

א.אם אבותיו היו תרח'ס בכבוד....
ב.ביהדות ככל שאנו מתרחקים אנחנו פחות טובים ולא הפוך

ור' חיים בריסקער למד בשיטה שלימד. (ואם אתה מן החסידים, אז) הבעש"ט חינך בדרך שחונך? כל מי שבא לשנות או לתקן עושה אחרת מהדרך שבה גדל, אתה יכול לטעון שאינו צודק בשינוי אבל לא לטעון את זה כטענה כללית.

ב.ביהדות ככל שאנו מתרחקים אנחנו פחות טובים ולא הפוך

הרי אינו טוען לדרך חדשה אלא לשכחום וחזרו וייסדום א"כ מה מקום יש לטענה זו.

אם כבר, בישיבה קטנה היה לנו ר"מ שאמר לנו שאת פרשת נגעים שבתזריע ומצורע הוא יודע רק בזכות הבן שלמד ב'זכרו'.
כי אצל שאר בניו הגם שהוא לא ידע מימינו ומשמאלו בפרשות אלו היה לומד איתם מדף קשר וסומך על זה שגם הם לא בענינים.
אבל בבן הזה הוא נתקע, הבן ידע הכל בצורה בהירה והוא היה מוכרח ללמוד את כל הפרשות לפני שהוא למד בשבת עם בנו...

ישיבישקייט כתב:אם כבר, בישיבה קטנה היה לנו ר"מ שאמר לנו שאת פרשת נגעים שבתזריע ומצורע הוא יודע רק בזכות הבן שלמד ב'זכרו'. כי אצל שאר בניו הגם שהוא לא ידע מימינו ומשמאלו בפרשות אלו היה לומד איתם מדף קשר וסומך על זה שגם הם לא בענינים.
אבל בבן הזה הוא נתקע, הבן ידע הכל בצורה בהירה והוא היה מוכרח ללמוד את כל הפרשות לפני שהוא למד בשבת עם בנו...

נא ונא לא להשוות בין זכרו לזילברמן ויש בזה הרבה אריכות ועוחל"מ.

אוצר החכמה כתב:ור' חיים בריסקער למד בשיטה שלימד. (ואם אתה מן החסידים, אז) הבעש"ט חינך בדרך שחונך? כל מי שבא לשנות או לתקן עושה אחרת מהדרך שבה גדל, אתה יכול לטעון שאינו צודק בשינוי אבל לא לטעון את זה כטענה כללית.

ב.ביהדות ככל שאנו מתרחקים אנחנו פחות טובים ולא הפוך

הרי אינו טוען לדרך חדשה אלא לשכחום וחזרו וייסדום א"כ מה מקום יש לטענה זו.

א.במחילה אבל כל החכמים הגדולים שהזכרת בודאי טענו שהם רק מזכירים ומחיים את הנושנות ומשא"כ אברהם אבינו שהזכרת בראשי"ד.......
ב. וכי נשכח ממנו שבעבר לא התחילו ללמוד בגיל כ"כ מבוגר גמרא אלא קצת קודם...
חוץ מזה שהרי המוחות בפשטות רק נחלשים ואם הפתרון לדרוך באותו מקום שנתקעת בו בגיל 3 שיבוסם לו בדורות קודמים אולי שננו הרבה את התנך אבל הכל עד גיל צעיר מאוד (בלי להכנס לחשובי שנים) ומשא"כ שיטה זו

מכתב מהגרי"ש שנדפס ליום הזכרון הי"א שחל היום.

אשמח לקרוא מידע ל ק"ק אדרת אליהו

יש ענינים נוספים שבזילברמן הדגישו כמו עבודת ה' עפ"י המס"י. תכלת, וכדו' אבל ענינים אלו לא שייכים דוקא אליהם.

בעניין הת"ת.

באו אל אחד מגדולי האדמו"רים זצ"ל, לפני כעשרים שנה, והציעו בפניו את השיטה הנפלאה של זילברמן. שאיפת מנהלי הת"תים בקהילתו היתה, שיעברו ללמוד בשיטת זילברמן. ענה להם האדמו"ר, על שיטת הלימוד כיום, המסורה לנו מדור דור, יש לנו כבר קבלות. שיטה זו, בהחלט ייתכן שהיא טובה יותר, אך תבואו אלי בעוד מאה שנה, כאשר כבר נוכל לראות את פירותיה ופירות פירותיה, ואז נחשוב על זה...

ארזי ביתר כתב:בעניין הת"ת.

באו אל אחד מגדולי האדמו"רים זצ"ל, לפני כעשרים שנה, והציעו בפניו את השיטה הנפלאה של זילברמן. שאיפת מנהלי הת"תים בקהילתו היתה, שיעברו ללמוד בשיטת זילברמן. ענה להם האדמו"ר, על שיטת הלימוד כיום, המסורה לנו מדור דור, יש לנו כבר קבלות. שיטה זו, בהחלט ייתכן שהיא טובה יותר, אך תבואו אלי בעוד מאה שנה, כאשר כבר נוכל לראות את פירותיה ופירות פירותיה, ואז נחשוב על זה...

מתחילות כבר להופיע קבלות, לא במיוחד מחמיאות.
[כמובן צריך למדוד לפי אחד שגדל אצל התלמודיים [על משקל 'קראים'] בכל מוסדות הלימוד, ולא רק בתקופה של כמה שנים].

אחד מאדמור"י בני ברק המפורסמים
שלח במשך כמה שנים את נכדיו וחסידיו ללמוד ב"ת זכרו (שיטת זילברמן)
עד ש...
נכדו שהלך ללמוד גם בערב ראש השנה בת"ת (ולא כמו הנהוג בכל הת"ת)
חזר וכששאלו אותו מה הם למדו? ענה: "חומש בראשית" ולא הזכירו שם במאומה מראש השנה
ובאותו יום הוציא אותם מהת"ת.

בכל אופן אנו גולשים פה לנושא אחר של מוצדקות שיטת זילברמן בחינוך
ופותח האשכול רוצה לדעת את שיטת זילברמן בכללותו.

יש שם אח אחד ששומר על חרם הגר"א נגד החסידים ותולה אצלו בסלון ביתו.
קבוצה מחבירי התארחו פעם בביתו והוא לא הסכים לאכול ולשתות עמם.

מנהג יפה שיש להם:
שבכל הימים טובים כל ציבור המתפללים עובר אחרי תפילת מוסף ליד אחד מהשערים של הר הבית
(בדרך כלל השער שבהמשך מהרחוב שעולה לכותל הקטן)
ומתפלל "מלך רחמן רחם עלינו וכו'.

בעיני מעניין הקטע של התכלת.
כל שאר הנהגותיהם הם חלק מפסיפס של איזה דרך מסויימת.
אבל התכלת זה סתם איזה הכרעה בשאלה מאוד ממוקדת, גם בפתיחת בקבוקים בשבת או קדו"ש בערבה הצפונית כולם נוהגים אותו דבר?

או שמא יש כאן אפשרות ביטוי למשהו קצת יותר עמוק?

יש כאן עירוב פרשיות מוחלט:

"שיטת זכרו" איננה "שיטת זילברמן".

שיטת זכרו היא צורת לימוד בתלמודי תורה, וההבדלים בינה לבין השיטה הרגילה אינם גדולים. העיקר הוא דגש על הרבה חזרות. השינוי המשמעותי היחיד הוא תחילת לימוד הגמ' בכיתה ו', במקום בכיתה ה' ברוב תלמודי התורה.

לעומת זאת, בשיטת זילברמן מתחילים ללמוד גמרא רק בישיבה קטנה. אבל העיקר הוא ששיטת זילברמן איננה רק שיטת לימוד ב"חיידר", אלא שיטה המקיפה את כל אורחות החיים. אפשר לומד שהדבר היסודי ביותר הוא אי מחויבות למה שמקובל בציבור הליטאי הרגיל, אלא היצמדות לתורת הגר"א (ע"פ הדרך שהם מבינים אותה).

ואגב, לשיטת זכרו יש גם קבלות מחמיאות. בוגרי זכרו ממשיכים לכל הישיבות הרגילות, וגם מצליחים ומבוקשים בכל הישיבות הקטנות בירושלים. (לעומת בוגרי זילברמן שנשארים בדרך כלל במערכת הפנימית שלהם).

בת"ת של הבנים שלי נ"י לומדים תנ"ך בשיטת זילברמן (כיתות א-ה) משניות בשיטת ברקאי (כיתות ד-ח) וגמרא בשיטת תוס' גורניש/ר' יצחק קנפטון (כיתות ז-ח) וב"ה רואים תוצאות מצויינות

בברכה המשולשת כתב:בת"ת של הבנים שלי נ"י לומדים תנ"ך בשיטת זילברמן (כיתות א-ה) משניות בשיטת ברקאי (כיתות ד-ח) וגמרא בשיטת תוס' גורניש/ר' יצחק קנפטון (כיתות ז-ח) וב"ה רואים תוצאות מצויינות

האם תוכל לסקור בקיצור במה שונה שיטת ברקאי משיטת זילברמן, ומהי שיטת גורניש/קנפטון?

הסיפור על האדמו"ר בער"ה, גם אם הוא היה, זו בעיה נקודתית ולא בבעיה בעצם השיטה.

הרעיון השורשי של זילברמן הוא חוסר מחויבות למצב הקיים, אלא לחשב מסלול מחדש. זו נקודת הפתיחה, ורוב המתנגדים אליה זו סיבת ההתנגדות.
אמנם גם בזילברמן טוענים שהם לא מחדשים אלא חוזרים להנהגה החזלי"ת. המתנגדים טוענים שגדו"י במהלך הדורות הם אלו ששינו, ועלינו ללכת אחריהם, בהתאם לכך הויכוח משתנה למחויבות לגדו"י.

זה התחיל בתודעה היהודית, כמו האמונה, יציאת מצרים, מעמד הר סיני, וכו'.

הסיפור עם נכדי האדמו"ר - הבלים !!!
אני למדתי בזכרו ולא למדו שם בערב ראש השנה, נקודה.
ובשבועות שקודם לראש השנה דווקא דיברו הרבה מאוד על ראש השנה.
נא לא לשכוח זכרו זה חידר עם ניחוח חסידי, [בתקופתי כל השיעורים היו באידיש] ומי שטוען שבחידר חסידי לא דיברו על ראש השנה לא יודע על מה הוא מדבר.

בכל אופן לגבי שורש הענין.
ההבדל בין שיטת זכרו לשיטת זילברמן היא עצומה.
א. בזכרו סה"כ ממעטים בחופשות, בזילברמן אין חופשות כלל.
ב. בזכרו לומדים כל דבר פעמים רבות, משננים וחוזרים, עד שידעו את החומר על בוריו, בזילברמן עיקר הדגש הוא על ידע בכ"ד ספרי הקדש.
ג. בזכרו משקיעים מאוד ! בידיעת משניות [בתקופתי- זרעים מועד קדשים] בזילברמן כאמור עיקר הדגש הוא על כ"ד ספרי הקדש.
ועוד חילוקים רבים על אופן וגישת החינוך, ואכמ"ל.

ספרים וועלט כתב:

בברכה המשולשת כתב:בת"ת של הבנים שלי נ"י לומדים תנ"ך בשיטת זילברמן (כיתות א-ה) משניות בשיטת ברקאי (כיתות ד-ח) וגמרא בשיטת תוס' גורניש/ר' יצחק קנפטון (כיתות ז-ח) וב"ה רואים תוצאות מצויינות

האם תוכל לסקור בקיצור במה שונה שיטת ברקאי משיטת זילברמן, ומהי שיטת גורניש/קנפטון?

תוס' גורניש (מסוף תקופת הראשונים) מצויות באוצר, ועניינן חקירה מתוך לשון הסוגיא עצמה- מה היה קשה לתרצן- מה מתרץ התרצן למה המקשן לא סבר כן למה התרצן לא סבר כן וכו'
רבי יצחק קנפנטון- הרי הוא בספרו דרכי התלמוד

ספרים וועלט כתב:

בברכה המשולשת כתב:בת"ת של הבנים שלי נ"י לומדים תנ"ך בשיטת זילברמן (כיתות א-ה) משניות בשיטת ברקאי (כיתות ד-ח) וגמרא בשיטת תוס' גורניש/ר' יצחק קנפטון (כיתות ז-ח) וב"ה רואים תוצאות מצויינות

האם תוכל לסקור בקיצור במה שונה שיטת ברקאי משיטת זילברמן, ומהי שיטת גורניש/קנפטון?

שיטת ברקאי עוסק פחות בשינון משניות (מה שמאוד מאוד מודגש בזילברמן) ויותר בהסבר

מה מקורה של שיטת ברקאי