פורום אוצר החכמה

לפני כמה שנים יצאה מהדורה חדשה של יין לבנון, והמהדיר (תחת שם בדוי) בהקדמתו מאריך להפך בזכות המחבר

ראיתי תשובה על זה בשו"ת ספר זכר יהוסף על יו"ד סי' קע"ג שיצא לאור לאחרונה. לפי כתוב שם בהערה שבעצם זה התושבה המובא בשדי חמד אבל יש שינויים בכת"י.

אגב מש"כ בהודעה הראשונה שבאשכול, ואני בער ולא אדע:

היאך ניתן לדעת מיהו "משכיל" הראוי להוקעה/אי-לימוד בספריו וכיו"ב, ומי לא? (היינו, מלבד המפורסמים לכל בר בי רב, וכמובן)

אמנם באתר היברו"ב למשל, הורידו משם כו"כ ספרי משכילים לאחר שהעירו להם ע"ד קיומם שם - אז זה מוריד הבלבול בכמות איכשהו (משם!). גם, ניתן כמובן לקיים חיפוש (כאן באוצר וכיו"ב) עם תיבת "משכיל" "החכם" והדומיו, ובכל נדון/תוצאה לעצמו - לראות האם הקשרו הוא בשם המושאל או לא.

אבל מלבד זה, היאך ניתן לדעת ולהבחין בין אור לחושך? האם קיים איזשהו רשימה באיזה מקום?

וכן, הדבר רק קשה בכפליים כאשר יש כאלו שיש להם "צוויי דינים" (באיזו מספריו לעומת אחרים מהם וכיו"ב, וכדוג' נשוא האשכול)?

הנה, פה ושם אני נתקל בעוד דוגמא ועוד דוגמא (אם בספרים, אם במאמרים שונים) לאלו המוקיעים או מבהירים שמדובר במשכיל. אך בלעדי אלו המקרים - כולם נראים אהובים וברורים. [מובן שניתן לשאול כאן את חו"ר הפורום שליט"א, וכיו"ב, כשעולה חשש, אבל לפעמים לא מודעים לזה שיש לחשוש, ומצטטים מהם או לומדים בספריהם].

אשמח למי שיאירני ויעשירני בעניין ובמסתעף, ובהפניות בהתאם!

תמהני, שיש באוצר ספרים הרבה יותר בעייתיים מספריו של רנה"ו, כמו ספריו של משה יצחק אשכנזי, אצרף כאן קטע מתוך פירושו על יהושע שנמצא באוצר, ושפטו כראות עיניכם:

כמו"כ יש באוצר ספר בשם 'עלים לתרופה' שהוא עלים מביאורו של מנדלסון על החומש. שם המחבר הוא דובנא שותפו [בתחילה] של מנדלסון להוצאת החומש. ותמהני אם ספר זה נכנס הלמאי לא נכנס כל ביאורו של מנדלסון?

מאמרים עליו בקובץ בית אהרן וישראל
גליון מג https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=153
גליון מד https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=119
גליון מה https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=117
גליון מו https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=149
גליון מז https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=133
גליון נב https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 23&hilite=

המשך בקובץ עץ חיים [הועלה באשכול אחר ע"י הרב "נהר שלום" שליט''א]

עוד יהודי כתב:כמו"כ יש באוצר ספר בשם 'עלים לתרופה' שהוא עלים מביאורו של מנדלסון על החומש. שם המחבר הוא דובנא שותפו [בתחילה] של מנדלסון להוצאת החומש. ותמהני אם ספר זה נכנס הלמאי לא נכנס כל ביאורו של מנדלסון?

רבי שלמה דובנא היה כשר וישר, וקיבל הסכמות רבות מגדולי דורו לביאורו (שלא נדפס אלא על בראשית ושמות, כי באמצע עזב את השותפות עם מנדלסון).
ההתנגדות לא היתה לביאורו, אלא לתרגומו של מנדלסון.
ראה באריכות בישורון ח (עמ' תשלא ואילך).
ומצ"ב הסכמת הנודע ביהודה לביאורו של הר"ש דובנא.

איש גלילי כתב:תמהני, שיש באוצר ספרים הרבה יותר בעייתיים מספריו של רנה"ו, כמו ספריו של משה יצחק אשכנזי, אצרף כאן קטע מתוך פירושו על יהושע שנמצא באוצר, ושפטו כראות עיניכם:

נכון, שניהם לא צריכים להמצא באוצר, אבל מחד גיסא ספריו של נה"ו זה הרבה יותר גרוע, ספריו של משה יצחק אשכנזי לא הדביקו לה הסכמות, משא"כ להארס הממית של נה"ו הדביקות הסכמות מגדולי עולם, עדי כדי כך, שכבר נתנו מסיני...
(לכאורה הכונה ביחד עם העגל)

אינני בקי בתורותיו של ויזל, רק אעיר שבעבר העליתי בפורום את הנקודה על כך שלמעלה ממחצית כלל ישראל נטשו את דרך האבות הקדושים החל מהמאה השמונה עשרה, ויש מקום לטעון שהיה כישלון עמוק בהנהגה של הציבור השומר תומ"צ דאז, ומי יודע אם היו מקשיבים בזמן לאנשים כמו ויזל, שמא לא היינו עוברים את מגיפת החילון הנוראה.

א. יחס לא שלילי לגמרי אם כי מסויג כלפי ויזל הפגין רבי ישמעאל הכהן ממודנה בשו"ת זרע אמת חלק ב יו"ד סימן קז.
ויעוין בהרחבה בקובץ בית אהרן וישראל - מג (שנה ח א) כאן - https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=106271
ב. תמיכה בויזל [כמו גם במנדלסון] מביע זאב יעבץ. יעוין בלקט כתבים שלו עמ' 136 ואילך [ אמנם על יעבץ גופא קמו עוררין ו'ערבך ערב צריך' - ואיני אלא מראה מקום]

לבי במערב כתב:א. זה שאין מר "בקי בתורותיו של ויזל" היא הנותנת וגורמת לטענה משונה שכזו.

נראה שמר כן בקי בתורותיו של וייזל. אשמח אם כן לקבל ממנו מ"מ לתורות בעייתיות בכתביו של וייזל (מלבד אותה אמירה אומללה מפורסמת ב'דברי שלום ואמת' שעליה יצא קצפם של רבני דורו).

לבי במערב כתב:ב. 'כמדומני', שמהבתים ה'פושרים' יותר (שקיבלו את ההצעות הללו) לא נותר כל זכר ושריד - עד כדי אי־יכולת לנהל דיון 'מה הי' קורה אילו...' כבר לפני כ-150 שנה.[/size]

למי כוונתך? למשכילים? הם הלכו הרבה יותר רחוק. ושמא לניאו-אורתודוקסים? האומנם לא נשאר מהם זכר ושריד?

א. לא, אינני בקי בכיו"ב כלל... קלות שבהן תוכל ללקט מעמודי האשכל דנן.
ב. שמא מן הראוי להזכיר, כי הנוטים אחר נה"ו (ודומיו) היו משכילים (אם לא הם - בניהם ודאי הופלו בפח יקוש זה), שראו בו אחד מאבות תנועתם (בין אם רצה בכך או לאו).

לבי במערב כתב:א. לא, אינני בקי בכיו"ב כלל... קלות שבהן תוכל ללקט מעמודי האשכל דנן.

עברתי על כולו ולא מצאתי דבר. לא קלות ובטח לא חמורות. אודה לך אם תואיל להאיר את עיני.

לבי במערב כתב:ב. שמא מן הראוי להזכיר, כי הנוטים אחר נה"ו (ודומיו) היו משכילים (אם לא הם - בניהם ודאי הופלו בפח יקוש זה), שראו בו אחד מאבות תנועתם (בין אם רצה בכך או לאו).

אכן כך היה, וזאת במידה רבה מאחר שגדולי אותו דור יצאו נגד האיש והצעותיו, וממילא ברור כי אלו אשר נטו אחריו למרות זאת היו אותם אלו שמלכתחילה לא התחשבו בדעת גדולי הדור, וכמובן לא מפתיע לגלות שאלו הלכו הרבה יותר רחוק ממנו עד שבסופו של דבר לא נותר מהם זכר ושריד. דעת לנבון נקל שאי אפשר להקיש מכך מה היה קורה אילו גדולי אותו דור כן היו מקבלים את הצעותיו ובעקבותיהם גם ציבור היראים, האם אכן לא היה נותר מכולם זכר ושריד, או שמא דווקא להיפך...

א. נראה שטעיתי והחלפתי באשכול דומה, אינני זוכר כרגע. עמו (ואת נה"ו...) הסליחה.
ב. במילים פשוטות יותר: אין בידינו לנחש 'מה הי' קורה אילו'...

מה שנכון נכון... ומכל מקום השערתו של הרב היא שיחתי איננה משונה או מופרכת יותר מאשר כל ספקולציה היסטורית אחרת.

לתוספת הידע, בלא קשר לדעתי האישית
מעניין לראות את דבריו של ר' יעקב ליפשיץ לגביו בס' זכרון יעקב.
הדברים מעניינים בפרט כיון שהם נכתבו אחר שכבר אירע הקלקול מההשכלה. וכן, שתיאורו של רנה"ו אצלו הוא מפי מי שהכיר את רנה"ו אישית.

היא שיחתי כתב:אינני בקי בתורותיו של ויזל, רק אעיר שבעבר העליתי בפורום את הנקודה על כך שלמעלה ממחצית כלל ישראל נטשו את דרך האבות הקדושים החל מהמאה השמונה עשרה, ויש מקום לטעון שהיה כישלון עמוק בהנהגה של הציבור השומר תומ"צ דאז, ומי יודע אם היו מקשיבים בזמן לאנשים כמו ויזל, שמא לא היינו עוברים את מגיפת החילון הנוראה.

יעויין היטב כאן.

.

שימען כתב:ישנו באוצר ס' חכמת שלמה (שהוא אגב מספרים חיצוניים) עם פי' רוח חן.
בשער לא מופיע שם בעל הפירוש, וכן בשם מחבר לא נכתב.
אבל המעיין בדפים הראשונים של הספר כבר יראה שהמחבר הוא רנה"ו המפורסם, ויש שם שיר בשבח המחבר.
שאלתי למה מופיע ספרו באוצר, הרי לפחות עלינו ליידע לכל מי שמעוניין לדעת שלפי הנוע"א מי שקורא ספריו לא יהיה בעוה"ב.
ואם אין בעיה היכן ספריו ספר המדות שכידוע זכה למהדורה חדשה לפני כעשור, וכן מכתבו המפורסם בעיני חינוך בשם "יושר דברי אמת"?

ודרך אגב צריך ביאור למה לספר חכמה שלמה עם פירוש ע"ט במחברים נוספים מופיע הח' וויזל הרי בפשטות הוא לא קשור שם.

ר' משה צוריאל שליט"א כתב בהקדמותיו לספרי רנה"ו שהרבה מגדולי ישראל סמכו על דבריו והביאו מדבריו, ובראשם המלבי"ם ורש"ר הירש ועוד.